יצחק ורונית (כל השמות בדויים), בני זוג בשנות ה־60 לחייהם, החזיקו בחברה מבוססת ובהון משפחתי משמעותי: נדל"ן בישראל, השקעות, חשבון בארה"ב ודירה בלונדון.
כשהחלו לחשוב על העברת הנכסים לדור הבא, הפתרון נראה פשוט והגיוני: שליש לכל אחד משלושת הילדים.
אלא שלאחר פטירתו של יצחק התברר כי חלוקה שווה על הנייר אינה בהכרח חלוקה פשוטה במציאות.
אותה חברה, שלושה אינטרסים
שלושת הילדים הגיעו אל העסק המשפחתי ממקומות שונים.
יעל עבדה במשך שנים לצד אביה והייתה מעורבת בניהול החברה. מבחינתה, העסק היה גם מקום עבודה וגם פרויקט חיים שהיא רצתה להמשיך לפתח.
עומר השתלב בעסק בשלב מאוחר יותר. הוא ראה בו בעיקר מקור ליציבות תעסוקתית וכלכלית.
דניאל, לעומתם, בנה את חייו בלונדון. הוא לא ביקש לקחת חלק בניהול השוטף, אבל כבעל מניות בחברה רצה להיות שותף בהחלטות הנוגעות לעתידה.
לאחר פטירת האב עברו המניות לשלושתם בחלקים שווים. בשלב הזה החלו להתעורר שאלות שלא קיבלו מענה מראש: מי קובע את שכרם של בני המשפחה העובדים בחברה? מי מחליט על השקעות משמעותיות? אילו החלטות מחייבות את הסכמת שלושת האחים, ומה קורה כאשר אחד מהם אינו מעורב בניהול?
המתח התחדד כאשר הבנק ביקש ערבויות אישיות מבעלי המניות. דניאל, שלא עבד בחברה ולא היה מעורב בניהולה, לא רצה להעמיד ערבות אישית להתחייבויותיה.
הפער בין שלושת האחים לא נבע בהכרח ממחלוקת על שווי הנכסים. הפער נבע מכך שאותה בעלות קיבלה משמעות שונה עבור כל אחד מהם.
ומה עושים עם הדירה בלונדון?
גם הדירה בלונדון המחישה את הקושי שבחלוקה לפי שווי בלבד.
גם הדירה בלונדון המחישה את הקושי שבחלוקה לפי שווי בלבד.
הדירה נרכשה במקור עבור דניאל בתקופת לימודיו, ולכן מבחינתו לא הייתה רק נכס פיננסי. במקביל, עצם החזקתו של נכס באנגליה חייבה בחינה של השלכות המס המקומיות.
בבריטניה עשוי לחול, בהתאם לנסיבות ולמעמד הנכס והמוריש, מס עיזבון בשיעור של 40% מעל לסף הרלוונטי. לכן, לצד השאלה מי יקבל את הדירה, היה צורך לבחון גם את משמעות ההחזקה בה ואת השלכות המס האפשריות.
הדיון סביב הדירה המחיש נקודה רחבה יותר: שני נכסים בעלי שווי דומה אינם בהכרח שווי ערך עבור בני המשפחה. לכל נכס עשויים להיות מאפיינים אחרים: מיסוי, נזילות, סיכון, זיקה אישית או יכולת לייצר הכנסה.
לא רק מי מקבל מה
צוואה יכולה לקבוע כיצד יחולקו נכסים, אך כאשר חלק משמעותי מההון המשפחתי נמצא בתוך עסק פעיל, החלוקה היא רק חלק מהתמונה.
צוואה יכולה לקבוע כיצד יחולקו נכסים, אך כאשר חלק משמעותי מההון המשפחתי נמצא בתוך עסק פעיל, החלוקה היא רק חלק מהתמונה.
במקרה של יצחק ורונית, למשל, היה מקום להבחין מראש בין בעלות כלכלית לבין ניהול ושליטה. אין הכרח שכל ילד המחזיק בזכויות כלכליות בחברה יהיה מעורב באותה מידה בניהולה.
אפשר להסדיר סוגיות כאלה באמצעות כמה כלים משפטיים ומשפחתיים, ובהם הוראות מתאימות במסמכי החברה, תכנון צוואתי ולעיתים גם אמנה משפחתית. המטרה אינה בהכרח למנוע מחלוקות, אלא לקבוע מראש מנגנונים להתמודדות איתן.
כך, למשל, ניתן לקבוע מי מוסמך לקבל החלטות ניהוליות, אילו החלטות דורשות רוב מיוחד, כיצד מתוגמלים בני משפחה העובדים בחברה, ומה קורה אם אחד מבעלי המניות מבקש למכור את חלקו.
גם חלוקת העיזבון עצמה אינה חייבת להיעשות באמצעות חלוקה זהה של כל נכס. במקרים מסוימים ניתן לבחון חלוקה שבה ילד אחד מקבל חלק גדול יותר בנכס מסוים, ואילו אחיו מקבלים נכסים אחרים, תוך ניסיון ליצור איזון בשווי הכולל ובהתחשב במאפייני הנכסים.
כשהתכנון נעשה לאחר הפטירה
במקרה של יצחק, הסוגיות האלה לא הוסדרו במלואן בחייו. לאחר פטירתו, וכשהפערים בין הילדים כבר החלו להתחדד, פנתה רונית לייעוץ.
במקרה של יצחק, הסוגיות האלה לא הוסדרו במלואן בחייו. לאחר פטירתו, וכשהפערים בין הילדים כבר החלו להתחדד, פנתה רונית לייעוץ.
אחת האפשרויות שנבחנה הייתה הסכם בין יורשים, שבמסגרתו ניתן במקרים מתאימים להסדיר מחדש את אופן חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים.
לעיתוי יש כאן חשיבות. כאשר העיזבון עדיין לא חולק, הדין מאפשר במקרים מסוימים גמישות בחלוקה בין היורשים. לעומת זאת, פעולות המתבצעות לאחר חלוקת הנכסים עלולות להיחשב להעברות נפרדות ולהוביל, בהתאם לנסיבות, גם להשלכות מס.
בסופו של דבר, המקרה של המשפחה הזו לא עסק בשאלה אם שלושת הילדים צריכים לקבל יחס שווה. השאלה הייתה מה משמעותו של יחס שווה כאשר ילד אחד מנהל את העסק, אחר עובד בו באופן שונה והשלישי חי במדינה אחרת ואינו מעוניין לשאת באותם סיכונים.
חלוקה של שליש לכל ילד היא ברורה ופשוטה מבחינה חשבונאית. במשפחה שמחזיקה עסק פעיל, נכסים מסוגים שונים והון בכמה מדינות, היא אינה בהכרח סוף התכנון, לעיתים היא דווקא תחילתו.
לתכנון נכון של העברה בין־דורית יש משמעות שחורגת מחלוקת הנכסים עצמה. הוא מחייב הסתכלות משולבת על המשפחה, העסק, מבנה ההון והיום שאחרי. שירי מלכה, שותפה, ויובל מגנוס, עורך דין, בתחום ניהול הון משפחתי, העברה בין־דורית ומעמד אישי במשרד שבלת, מלווים משפחות ובעלי עסקים בתכנון ובהסדרת העברת ההון והנכסים בין הדורות, תוך התאמת הפתרונות למבנה המשפחתי והעסקי ולצרכים הייחודיים של כל משפחה.
לפרטים נוספים:
גרסה להדפסה
