עלות התרגום של קטלוג שיווקי לשפה זרה עלולה להגיע לעשרות אלפי שקלים. זמן ההפקה של הקטלוג עשוי להתארך לכדי שבועות רבים.

למה זה עולה כל כך הרבה ולוקח כל כך הרבה זמן?

נורית היא מנהלת השיווק של אחת מחברות השתלים הדנטליים המובילות בישראל. היא עובדת על ההשקה של ליין המוצרים של 2020.

ניקח לדוגמה קטלוג בן 120 עמודים של שתלים דנטליים. יש בו כמה עשרות אלפי מילים של טקסט וכמה מאות תמונות. המעצבת ממקמת כל תיבת טקסט בדיוק במקום שלה, ליד צילום המוצר התואם. הכל נראה מיליון דולר – הצבעים, הפונטים, ואלמנטים גרפיים אחרים. עבודת העיצוב היא אומנות – והיא לוקחת כמה עשרות שעות סטודיו.

נניח שהקטלוג נכתב במקור באנגלית והעיצוב שלו הושלם. על פי רוב, המעצבת משתמשת בתוכנת עיצוב מקצועית (הסטנדרט היא תוכנה שנקראת אינדזיין).

ואז רוצים לתרגם את הטקסט ולשמור על העיצוב כמות שהוא.

המתרגמת לא יודעת לעבוד עם אינדזיין וכל הטקסט נמצא בתוך התוכנה!

אוקיי, אז מבקשים מהמעצבת לחלץ (קופי-פייסט) את כל הטקסט למסמך וורד שאפשר לשלוח למתרגמת. כמה שעות קופי פייסט זה ייקח? הרבה! עוד זמן סטודיו שנשרף.

ואז, המתרגמת מכינה את התרגום ושולחת חזרה לנורית. ומי יכניס את כל הטקסט חזרה לתוך האינדזיין? עוד שעות סטודיו שנשרפות לשווא על קופי-פייסט. המעצבת צריכה למצוא בדיוק כל תיבה ולהכניס לתוכה את הטקסט המתורגם.

זאת הסיבה שזה לוקח זמן רב והעלויות גבוהות.

כשנורית מתקשרת רגע לפני שמשיקים את הליין החדש כי השאירו לרגע האחרון את נושא התרגום, הזמן הופך להיות קריטי.

מה אפשר לעשות כדי לקצר זמנים באופן משמעותי ואיך חוסכים 50% מעלויות התרגום של הקטלוגים?

הנה מס דברים שספק התרגום שלך יכול לעשות עבורך, אם רק תבקש…

1. בקש שיתרגמו לך ישירות את קבצי העיצוב (Illustrator או Indesign)

זה נשמע טכני. אז נפשט את זה. קטלוג או ברושור מעוצב מגיע בפורמט pdf.

בתהליך ההכנה שלו מושקעות הרבה מאוד שעות כתיבה ועיצוב.

ועכשיו, כשנדרש לתרגם אותו, צריך לחלץ ממנו את כל הטקסט, לשלוח אותו לתרגום, ולשתול אותו בחזרה בכל מקום. ואחרי זה – שוב לשלוח לבדיקה של המתרגמת – כי המעצבים לא מכירים את השפה, ויכולים בטעות "לשכוח" דברים בתהליך הקופי-פייסט הידני…..נכון?

אז זהו. שלא.

בקש מספק התרגום שלך לעבוד ישירות מול סטודיו העיצוב שלך ולתרגם את קבצי העיצוב הגרפי (אינדזיין) ישירות. כך נחסכות עשרות אם לא מאות שעות עבודה של המעצב (שעושה קופי-פייסט של טקסט המקור לוורד ואח״כ קופי-פייסט חזרה של התרגום). ספק תרגום מקצועי משתמש בפתרונות טכניים וטכנולוגיים מתאימים כדי לספק שירות כזה.

התוצאה: הוזלה של 50% לפחות בעלויות התרגום של הקטלוג וקיצור משמעותי בזמן הירידה לדפוס.

2. בקש שיכינו לך ״זיכרון תרגומי״ של כל החומר שלך

מדוע תיקונים קטנים בקטלוג של השנה שעברה כרוכים בעלויות גבוהות וגוזלים זמן רב ויקר?

כיוון שספק התרגום שלך לא שמר עבורך זיכרון תרגומי של הגרסה הקודמת.

התעקש שישמרו לך את כל החומר שכבר תרגמת וכך תיקונים קטנים יהיו כרוכים בעלויות נמוכות ויהיו מוכנים מהר.

אם הקטלוג של 2019 דומה ב-70% לזה של 2018, אז אפשר לחסוך 70% בעלות ובזמן ההפקה שלו.

נורית קיבלה את הקטלוג מוכן לדפוס בשליש מהזמן ביחס לשנה שעברה. כש- time to market חשוב- חשוב לשלוח את החומרים ללקוחות כמה שיותר מהר.

3. בקש מספק התרגום שלך שיעבוד ישירות מול סטודיו העיצוב

ספק התרגום שלך צריך לדעת את כל הפרטים האלו (של אינדזיין) ולחסוך לך כאבי ראש. כל מה שנשאר לנורית לעשות הוא לחבר בין המעצבת לחברת התרגום. בסוף, נורית מקבלת את המוצר המוגמר מוכן לדפוס.

כעת אתה יודע כיצד ניתן לחסוך זמן יקר וכסף על הפקת התכנים שלך בשפות זרות.

בתיה אפשטיין בוחניק

יועצת הלשכה לתקשורת עסקית בינלאומית ותרגום רב לשוני, מנכ"לית והבעלים של חברת קיו-לינגואה שירותי תרגום בע"מ, batia.eb@q-lingua.com,

אתר בעברית: https://www.q-lingua.co.il, אתר באנגלית – https://www.q-lingua.com

הפוסט איך אפשר לחסוך 50% מעלות התרגום של קטלוג לשפות זרות? הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

תחום הדאטה והאנליטיקה קיים כבר עשרות שנים, אולם בשנים האחרונות הוא תפס מקום משמעותי ומרכזי בסל הכלים הארגוניים – עד כדי מהפכת מידע של ממש. הוא מעורר עניין רב בקרב מגוון חברות בכל ענפי המשק, שכן הוא מחבר ומשלב בתוכו שני עולמות שונים: העולם הטכנולוגי והעולם העסקי.

ארגונים רבים בעולם זיהו את חשיבותו של התחום וכבר הטמיעו תפיסות, יכולות ותהליכי עבודה מבוססי דאטה ואנליטיקה. חלקם אף פיתחו מוצרי אנליטיקה, או שינו את התרבות הארגונית שלהם והפכו אותה למוכוונת אנליטיקה (Data Driven).

אך כמו בכל מהפכה, לצד ההצלחות יש גם ספקות וחששות. לעיתים הם נולדו כתוצאה מארגונים שלא הצליחו להפיק את המרב מיכולות אלו, לעיתים בשל חוסר היכרות עם התחום – כך או כך, גם סביב עולמות הדאטה והאנליטיקה נרקמו כמה וכמה מיתוסים, וזה הזמן לבחון את אמיתותם:

"דאטה? זה גדול עלינו!"

זהו אולי המיתוס הנפוץ ביותר לגבי דאטה ואנליטיקה. מלאכת איסוף הנתונים וניתוחם נתפסה (ועודנה נתפסת) כיכולת חדשנית ומורכבת – ובאופן טבעי היא מזוהה וממותגת כמתאימה לארגונים גדולים שברשותם כמות נתונים גדולה, ולא לארגונים קטנים יותר.

האמת: לא נכון. אמנם לארגונים גדולים יש (בדרך כלל) יותר משאבים להשקיע ביכולות שמציע עולם הדאטה והאנליטיקה ולהפיק מהן תועלת עסקית רבה, אך גם ארגונים בעלי כמות נתונים בינונית או קטנה יכולים לעשות שימוש ביכולות אלו ולייצר מהן אימפקט עסקי משמעותי.

"הפרויקטים האלו ידרשו מאיתנו המון משאבים"

אצל כולנו קיימת נטייה טבעית לדבוק במשוואה הבאה: חדשנות טכנולוגית = השקעה מרובה. ההנחה הראשונית של ארגונים רבים (לרבות כאלו בעלי אמצעים) היא שפרויקטי דאטה ואנליטיקה כרוכים בהשקעת משאבים רבים, הן כספיים והן שאינם כספיים.

האמת: היקף ההשקעה תלוי בסוג הארגון ובאופן ביצוע הפרויקט. חברה שמתמחה בפרויקטים כאלו תדע לנהל אותם בצורה אפקטיבית ו'רזה' – לדוגמה, על ידי שימוש במומחים בעלי ניסיון רב שהתלות שלהם במשאבי הארגון היא מינימלית. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשלב הראשון של הפרויקט, שמטרתו בין השאר היא לשקף תמונה רחבה של צורכי הארגון, הן בצד העסקי והן בצד הטכנולוגי.

"גם אם יש תועלת, הפרויקטים ארוכים ויקרים"

בהמשך ישיר למיתוס הקודם, פרויקטים של דאטה ואנליטיקה נתפסים כפרויקטים ארוכי טווח הדורשים השקעה כספית משמעותית. בעידן שבו יש מרוץ מתמשך ולחץ עצום להישאר תמיד צעד אחד לפני המתחרים, כולם רוצים הכול 'כאן ועכשיו' – ופרויקטים ארוכי טווח, שבהם יש עלות אך קשה לראות כל כך רחוק ולזהות את התועלת, עשויים להתקבל בהסתייגות.

האמת: נכון, חלק מפרויקטי הדאטה והאנליטיקה הם מורכבים במיוחד, ועל כן גם ארוכים יותר – אך אין מדובר בגזירת גורל. לחברה שמתמחה בתחום יש לרוב יתרון חשוב: היא יודעת לקחת את הפרויקט, שאפתני ככל שיהיה, 'לשבור' אותו ל'ביסים' קטנים ולספק תוצרים בפרקי זמן קצרים ובעלויות שפויות. הערך שמביאה עִמה חברה כזו הוא לא רק בהפחתת העלויות, אלא בעיקר במומנטום שנוצר: אנשי ה'ביזנס' בארגון רואים במו עיניהם את הערך העסקי שמתקבל, מצדיקים את הפרויקט – ואף מפתחים רעב ל'ביס' הבא ולערך שהוא יביא איתו.

"אבל אנחנו בכלל לא חברת היי-טק"

מכיוון שעולמות הדאטה והאנליטיקה מבוססים על טכנולוגיות מתקדמות ועל כלים חדשניים ו'חכמים', קיימת סברה שארגונים שאינם מתעשיית ההיי-טק לא יוכלו לעשות שימוש ביכולות אלו.

האמת: לא נכון. אמנם היכולות הן טכנולוגיות ו'חכמות', אך ניתן לעשות בהן שימוש כמעט בכל סוג ארגון – שכן מטרתן, בסופו של יום, היא לייצר ערך עסקי. גם כאן ניתן ומומלץ להיעזר במומחים – כדי שאלו 'יתפרו' את הפתרון הטכנולוגי אשר ישרת בצורה מיטבית את אנשי ה'ביזנס' בארגון. אגב, ניתן לראות כי תקופת הקורונה (שטרם הסתיימה) פקחה את עיניהן של יותר ויותר חברות לא-טכנולוגיות וגרמה להן להבין את חשיבותן של יכולות אלו ואת תפקידן בתחרות הקשה שנוצרה בעקבות המשבר הכלכלי המתהווה.

"It's too good to be true – זה נועד להיכשל"

זה חדשני, זה 'מגניב', זה נשמע עתידני ומבטיח, ובקיצור: It's too good to be true. אולי היכולות הללו יחוללו מתישהו פלאים במצבם העסקי של ארגונים, אבל בפועל רוב פרויקטי הדאטה והאנליטיקה נכשלים בסופו של יום.

האמת: עולמות הדאטה והאנליטיקה עלו לכותרות לאחרונה, אך היכולות הייחודיות הללו מתפתחות ומשתפרות כבר הרבה מאוד שנים. בעבר – כמו בכל תחום טכנולוגי פורץ דרך – נרשמו יותר כישלונות, אך עם הניסיון שנצבר לאורך השנים, הן במתודולוגיות ניהול הפרויקטים והן בכישורים המקצועיים של העוסקים בתחום, מרבית הפרויקטים עומדים ביעדים העסקיים ומביאים ערך אמיתי לארגונים שמטמיעים את היכולות האלו.

רונית בוצר

סמנכ"לית פיתוח עסקי בחברת ביונד – חברת פרוייקטים העוסקת בתחומי דאטה ואנליטיקה. ייצור פתרונות דאטה ובינה מלאכותית

הפוסט דאטה ואנליטיקה, לא מה שחשבתם: מיתוסים מול מציאות הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

מי שלא שמע עדיין את המושג "IoT" או "האינטרנט של הדברים" – שייקום. בשנים האחרונות האינטרנט של הדברים הוא אחד מהמושגים האופנתיים והשגורים ביותר בפי כל, אם כי לא תמיד ברור "מה יוצא לי מזה". בפשטות, IoT הוא רשת של חפצים פיזיים, או "דברים".

מאחר שכמעט כל חפץ כיום כולל אלקטרוניקה, תוכנה, חיישנים ורכיבי תקשורת,  ניתן לחבר אותו לאינטרנט, לקרוא את המידע שאסף, לחלוק איתו מידע שנאסף ע"י רכיבים אחרים ולהעביר לו הנחיות מה-backoffice.

איזה מידע? כל דבר: מיקום, טמפרטורה, לחות, רמת תאורה, תנועה, גובה, מלאי בארגז, מצב המכונה שאליה הגלאי מחובר, זיהוי פנים, ועוד. למעשה כל מה שגלאים יודעים לגלות. משנאסף המידע, אפשר לקבל על בסיסו החלטות ולבצע פעולות.

היכולת של מכשירים לתקשר ביניהם אינה חדשה, אבל ההתפתחויות המהירות בטכנולוגיות האינטרנט, הענן, המערכות המשובצות והרשתות הסלולריות האיצו את ה-IoT בצורה דרמטית, מקילים ומוזילים מאד את יישומו. לראיה, "כולם" מדברים IoT, כולל חברות סלולריות, חברות תשתיות, חברות פיננסיות, מוצרי צריכה, אבטחה, סטארטאפים ומי לא.

אז מה בכל זאת עושים עם IoT?

בית חכם, למשל.

הקלישאה המקובלת היא שבעזרת IoT  המקרר יזמין בעצמו חלב מהסופר לפני שהקרטון נגמר.

אחת הפרסומות בטלוויזיה כבר מראה לנו שהמזגן מזמין לעצמו טכנאי לתיקון. ישנן אינספור דוגמאות מסוג זה, וחברות רבות שעוסקות בפיתוחים בתחום.

דוגמאות נוספות? בבקשה:

בבית החכם פעולות שגרתיות כמו חימום וקירור הבית, השליטה בתריסים או הפעלת מערכות ההשקיה נעשות באופן אוטומטי, לפי צורך, ובלי התערבות אדם. העציץ יבש? הוא "יאמר" למערכת ההשקיה לפעול. השעה כבר 18:00, אמצע השבוע והיה יום מעונן? הבוילר יתחיל לפעול כדי שאוכל להתקלח כשאגיע הביתה ב-19:00. הייתה מספיק שמש? הבוילר לא יפעל, ממילא דוד השמש חימם מספיק מים.

ככל שהזמן חולף, ה-IoT ילך ויקיף אותנו ויחדור לכל תחום בחיינו. האם אנחנו מבינים את המשמעות ואת הפוטנציאל הגלום בו?

דיברנו על הבית החכם. מדברים רבות על העיר החכמה, זו שיודעת לווסת את התנועה באופן אוטומטי ע"י חיישני תעבורה ועומס ושליטה מושכלת במערכת הרמזורים, יודעת לשלוח את משאיות האשפה במסלול היעיל והקצר ביותר רק אל הפחים שהתמלאו, ויודעת גם להפעיל יכולות אכיפה ואבטחה שמזכירות לעיתים את האח הגדול.

ולנו – מה יוצא מזה?

המגזר העסקי ועסקים קטנים ובינוניים בפרט, יכולים אף הם להפיק תועלת רבה מהאינטרנט של הדברים. הדוגמאות והיישומים האפשריים לטובת "משרד חכם" או "מפעל חכם" הם כמעט אינסופיים.

החל מיישומים פשוטים כגון תזמון המשימות בפתיחת יום או בסיומו (הפעלה/כיבוי אורות ומזגנים, הפעלת האזעקה, הפעלת האיי-רובוט אחרי יציאת כל העובדים, וכדומה), דרך חסכון באנרגיה, שליטה במערכות אזעקה והאבטחה, ניהול החניון והפנית כלי רכב למקומות פנויים, התאמה אוטומטית של מוסיקת הרקע בחנות לקהל המבקרים ועוד ועוד – השמים הם הגבול והמגבלות הן רק מגבלות הדמיון שלנו.

כך, למשל, אנחנו ב-AuroraView יישמנו מערכות לניהול מלאי, איחסון ולוגיסטיקה מבוססות IoT.

כחלק מאסטרטגית ההתפתחות שלנו סיווגנו כך את התחומים בפעילות העסקית שבהם אנחנו מיישמים או מתכוונים ליישם מערכות מבוססות IoT במסגרת מפת הדרכים העסקית: התייעלות עסקית וצמצום OPEX (לדוגמא ייעול השימוש באנרגיה, ייעול משאבי חניה), ניהול מלאי, ניהול ציוד ונכסים, חווית העובד (לדוגמא בקרת אקלים וייעול משאבי חניה), חווית המבקר בעסק (לדוגמא התאמה אוטומטית של מוסיקת הרקע בעסק ליום, השעה, אופי הפעילות, אופי המבקרים ומספרם), אבטחת העסק – פיזית ווירטואלית (לדוגמא בקרת כניסה, בקרת נוכחות, בקרת סייבר), שליטה, בקרה ותזמון התהליכים דלעיל, קבלת החלטות, תצוגה והתרעות

תחת כל אחד מהתחומים האלה ישנם אינספור אפשרויות  ותהליכים נוספים שניתן ליישם ובכך לקדם את העסק ולייעל אותו, צעד אחר צעד.

תחום הIoT נמצא מבחינות רבות רק בתחילת דרכו, והוא הולך, מתפתח ומתרחב מדי יום – אך הוא אינו נטול סיכונים. כמו בכל תחום טכנולוגי, עם ההתקדמות מתרבים גם הניסיונות לתקוף אותו. גם כאן ישנן חברות רבות המתמקדות בתחום אבטחת המידע ובפיתוח מערכות, שמטרתן היא להגן עלינו מהאיומים ולהשתמש בטכנולוגיה בבטחה.

אין ספק שהעולם שבו אנו חיים הולך לכיוון דיגיטלי יותר. אנחנו נצטרך לעשות פחות והמכשירים שלנו – בין אם בבית או בעסק – יעבדו יותר.  לנו כבעלי עסקים, זה בדיוק הזמן לזהות את התהליכים שמכבידים עלינו בעסק, כספית או תפעולית, ולבחון אם פתרון מבוסס IoT יוכל לייעל, להקל, להוזיל ולשפר את היום-יום שלנו.

דן שורק ורוני שורק

מומחים לפרויקטים של תוכנה וייעוץ חברת אורורה וויו החברים בלשכה.

הפוסט חכם על דברים, או: עסק חכם, בעזרת האינטרנט של הדברים הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

מאת ליהוא ברמן*

בינה מלאכותית (AI) הינה טכנולוגיה מהפכנית, המשנה בצורה דרמטית את פני עולם העסקים ואת כללי המשחק בו. על אף שרבות מהטכניקות הבסיסיות בתחום קיימות בצורה זו או אחרת כבר עשרות שנים, שילוב של מספר גורמים – המשך הגדלה מעריכית של עוצמת מחשוב, נגישות לכמויות גדולות מאוד של נתונים (דאטא), ושיפור באלגוריתמים – הביא לפריחה חסרת תקדים של התחום, ולהנגשה של כלים עוצמתיים ביותר לציבור הרחב.

התפוצה של AI רחבה היום מתמיד, וכוללת יישומים כמעט בכל תחום, המכיל כמויות גדולות של דאטא ואשר קשה לנסח בו חוקיות פשוטה וברורה לפתרון הבעיה המעניינת: זיהוי עצמים בתמונות ועקיבה אחריהם בווידאו, הבנה ומניפולציות של טקסטים, המלצות על סרטים ומוזיקה, תחזוקה מניעתית על בסיס חיישנים, חיזוי מזג אוויר, יצירה של דיבור, מוזיקה, טקסטים, תמונות, ועוד מגוון רחב של שימושים בכל התחומים.

השפעת AI על עולם העסקים משמעותית  מאוד, וניתן להסתכל עליה דרך שתי גישות שונות אך חזקות באותה מידה:

האחת, מבוססת על כלים עוצמתיים וכלליים, אשר קל יחסית ללמוד להשתמש בהם, ואשר יכולים בקלות לחסוך כמויות גדולות של זמן ועבודה. הדוגמה הברורה ביותר הינה כמובן ChatGPT אשר נכנס לחיינו בסערה לפני חודשים ספורים והגיע למיליון משתמשים בפחות משבוע. מדובר במודל שפה גדול, אשר יכול לתפקד כסוג של עוזר מחקר במגוון רחב של תחומים, החל בסיכום וכתיבה של מאמרים (ומובן שהוא עזר גם בכתיבת המאמר הנוכחי..), דרך כתיבה של קוד תוכנה, ועד מתן תשובות לשאלות כלליות. נכון לכתיבת המאמר הזה משתמשים בו למעלה מ-100 מיליון איש. דוגמה אחרת לכלי חזק מאוד בעולם יצירת התוכן הינו ,Mid-journey שלו כ-15 מיליון משתמשים, ואשר מאפשר למשתמש ליצור תמונות מדהימות של כל דבר ובכל סגנון על סמך תיאור טקסטואלי קצר.

הגישה השנייה משתמשת באלגוריתמים של AI כדי להפיק תובנות ולמצוא חוקים ותבניות בכמויות גדולות של דאטא ייחודי, ובכך לפתור בעיות, שלפני כן לא היו פתירות, או שלפחות לא באותה רמת יעילות. סוגי הדאטא והיישומים בהקשר זה מגוונים מאוד ויכולים לכלול ממש כל תחום ובעיה, בתנאי שקיים מספיק דאטא איכותי ורלוונטי לבעיה אותה רוצים לפתור. רשימה חלקית של יישומים מעניינים, שבהם היינו מעורבים, מתחילה בהמלצות e-commerce בהינתן מידע על רכישות, ממשיכה לזיהוי ריכוזים של חומרים במים על בסיס ספקטרוסקופיה, זיהוי מצבים רפואיים בהתבסס על אותות ביו-רפואיים,  ומגיעה עד לשיפור יעילות הפעלה של מכונות בתעשייה, בהתבסס על חיישני בקרה ואיכות.

אז איך בעצם גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכת ה-AI, המהפכה התעשייתית הרביעית?

בכל הקשור לגישה הראשונה, הקו המנחה הינו "לנסות בלי פחד". פשוט היכנסו עוד היום לאחד הכלים האלה ותתחילו לשחק. רשת האינטרנט מלאה בהדרכות כיצד כדאי לכתוב את ההוראות (prompts) לכלים הללו על מנת למקסם את איכות התוצאות. מעבר לעניין הבסיסי, די מהר כנראה תגלו תחומים או משימות, שבהם הכלים הללו תורמים לכם במיידי ומייעלים את עבודתכם.

לעומת זאת, בגישה השנייה הקו המנחה צריך להיות "סוף מעשה במחשבה תחילה". לפרוייקט AI המבוסס על דאטא ייחודי יש פוטנציאל אדיר לשיפור תפוקות ורווחיות, אך יש בו גם סיכון משמעותי לכישלון וירידה לטמיון של ההשקעה, ולכן חשוב לנהל את הפרוייקט בצורה נכונה: ראשית, אנשי המפתח צריכים לבצע סיעור מוחות, שמטרתו להעלות בעיות מעניינות, שחשוב לארגון לפתור. בהתייעצות עם מומחה AI מעלים הצעות לפתרון הבעיות הללו ומעריכים את המורכבות, ההיתכנות, והיעילות של הפתרונות. את שלב הוכחת ההיתכנות של הבעיה והפתרון שנבחרו ניתן לבצע לרוב בהשקעה יחסית לא גדולה, על ידי צוות גרעיני של שני אנשים: מומחה AI ומומחה בעולם התוכן, העובדים בצמוד.

הוכחת היתכנות מוצלחת מסתיימת במודל, המניב תוצאות מבטיחות על דאטא חדש – כזה שלא היה זמין בשלב הלמידה. המודל ישמש בתור המוח של המערכת שתקום סביבו – מערכת, שפעמים רבות יכולה להיות מורכבת למדי בפני עצמה, ולכן תדרוש הנדסת מערכת טובה ואנשי פיתוח חזקים, שיודעים לפתח ולתחזק מערכות מבוססות AI.

יש עוד המון דברים חשובים, שהיינו רוצים להעביר בכתבה הזו, אך קצרה היריעה מלהכיל. בטנזור טכנולוגיות אנו מתמחים במחקר ובפיתוח של מערכות מבוססות AI, ובהיותנו גם יועצי הלשכה בנושאים אלה, אתם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ.

זו לא קלישאה: הבינה המלאכותית באמת משנה את העולם בקצב הולך וגדל, and it’s here to stay!

* ליהוא ברמן, מנכ"ל משותף, טנזור טכנולוגיות בע"מ במייל : lihu@tensor-tech.co.il

אתר החברה: https://tensor-tech.co.il

בתמונה מימין: בועז איזנשטרק וליהוא ברמן מנכ"לים משותפים בטנזור טכנולוגיות בע"מ

הפוסט בינה מלאכותית – שינוי פני עולם העסקים וכללי המשחק בו הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

מאת גיא בקר*

שנת 2023 מתאפיינת בעלייה מיוחדת במספר תקיפות הסייבר, אשר גורמות לחברות ולממשלות ברחבי העולם להגביר הקצאות משאבים, כדי לשפר את יכולות ההגנה שלהם ולחדש את התשתיות ההגנתיות. תעשיית הסייבר הישראלית היא בין המובילות בעולם עם מצוינות במחקר ופיתוח במתן מענים לאיומי הסייבר המתעצמים תוך יצירת פתרונות חדשניים ומובילי דרך.

ראה מקרה מתקפת הסייבר על בית החולים מעייני הישועה בבני ברק.
כשנתיים מאז המתקפה שהשביתה חלקים נרחבים משירותי בית החולים הלל יפה לאורך זמן, וגרמה לאובדן מידע רב ולנזק מתמשך למטופלים ולמוניטין של המוסד,  עובר גם בית החולים "מעייני הישועה" מתקפת כופרה, המשביתה את הרשת המנהלתית שלו. בעטיה של המתקפה נאלץ משרד הבריאות להפנות מקרי רפואה דחופה אל חדרי המיון בבתי חולים אחרים, ובית החולים אף הפסיק לקבל חולים במרפאות החוץ ובמכוני הדימות לתקופה קצרה בשל שיבוש התקשורת עם מאגרי המידע הארגוניים.

האירוע חייב להדליק נורה אדומה בקרב קברניטי מערכת הבריאות. בתי החולים זקוקים להשקעה נרחבת בתשתיות אבטחת הסייבר, המגינות על רשומות החולים ופרטיותם, וכן על פעילות המוסד בכללו – ובסופו של דבר – על חיי אדם.

ביצוע ביקורות באופן תדיר, זיהוי פגיעויות במערכות המחשוב וביצוע הכשרות עובדים בנושא, חיוניים ליצירת תרבות של מודעות לסכנות הסייבר, ומהוים צעד ראשון בהעלאת רמת האבטחה בנוסדות בריאות.

“בתי החולים צריכים להצטייד במערכות הגנה רשתית ברמה דומה זו הנהוגה במערכות תשתית אחרות במדינה כגון חשמל, מים ובטחון" מציין גיא בקר, ראש תחום רפואה בחברת הסייבר הישראלית ,Sasa Software המספקת פתרונות להגנת רשתות באמצעות הלבנת קבצים ודוא"ל.

"רשתות בתי החולים עומדות מול איומים דומים לאלה של יתר התשתיות הקריטיות, אם לא יותר מכך, אך עם זאת רמת המוכנות שלהן יחסית נמוכה. לצערנו אנחנו רואים עלייה בפניות לאחר התרחשות מתקפה אך עדיין אין מודעות מספקת בקרב מקבלי ההחלטות, שיש לתעדף את הגנת הסייבר בצורה משמעותית."

חברת Sasa Software משתפת פעולה עם רבים מארגוני הבריאות הגדולים בישראל ואף פיתחה פתרון ייחודי להגנה על מאגרי דימות (PACS) מתקיפות דרך המידע ההדמייתי. "לעיתים, הטריגר לכניסה שלנו למעורבות בתהליכי מיגון ברשתות רפואה הוא לא בחשש מתקיפת סייבר, כמו בצורך להנגיש רפואה מקוונת ובטוחה, ולייעל תהליכי קליטת מידע מן הציבור. פתרון טוב הוא כזה המשלב ייעול בתהליכי עבודה יחד עם הגברת הבטחון, בגישה של “Security by Design”" מוסיף בקר.

בנוסף ליוזמות ייחודיות שכאלה יש צורך בהגברת שיתוף הפעולה בין מוסדות הבריאות, גורמי הממשלה ומומחים באבטחת הסייבר, כדי להתמודד בעוצמה מול ארגוני תקיפה משוכללים, המנסים ללא הרף לפגוע בתשתיות קריטיות במדינה. שיתוף פעולה כזה יכול להצמיח פתרונות יעילים שיובילו להפחתת הסיכונים עמם צריכים בתי החולים להתמודד.

לסיכום, התקפת הסייבר האחרונה על בית החולים "מעייני הישועה" מהווה קריאת השכמה למערכת הבריאות בנושא מוכנות הסייבר. אף שתקיפה זו הייתה בעלת פגיעה מוגבלת וזמנית, היא חשפה את חולשות המערכת האדמיניסטרטיבית של בית החולים, וגרמה לפגיעה ממשית בכלל ציבור הפונים לטיפול ובפעילות המוסד. האירוע מדגיש את חובתם של בתי החולים להטמיע את אבטחת הסייבר כפרוטוקול חובה, וכחלק מנוהלי ההפעלה בשגרה. רק כך יוכלו מוסדות הבריאות להבטיח את המשכיות הטיפול והגנה ראויה על המידע הרפואי הרגיש בעידן עתיר-סיכונים זה שבו אנו חיים.

* גיא בקר, ראש תחום רפואה בחברת הסייבר הישראלית ,Sasa Software המספקת פתרונות להגנת רשתות באמצעות הלבנת קבצים ודוא"ל.

לשאלות נא ליצור קשר: גיא בקר, מייל: guyb@sasa-software.com

הפוסט מתקפת סייבר על בית חולים? לא מכת גורל! הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

"חברת סמארטק עוסקת בהטמעת טכנולוגיה מתקדמת וחכמה בקווי הייצור של התעשיה המסורתית. תעשיה זו ברובה, מסיבות שונות, נמצאת בפיגור בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות לעומת תעשיות אחרות. הפתרונות שלנו כוללים מערכות טכנולוגיות מתקדמות לחסכון משמעותי בחומרי גלם ופתרונות AI המאפשרים שליטה אוטונומית של קווי הייצור.

"התעשייה המסורתית מתאפיינת בריווחיות מאוד נמוכה, בתהליכי ייצור לא יציבים, באתגרי סינכרון בין מכונות תהליכים ואנשים, ובתפוקה משתנה. מטרתנו להאיץ את המהפכה הטכנולוגית הבאה ע"י פיתוח פתרונות מתקדמים מותאמים לתעשייה הזו ולהצעיד אותה לעבר ייצור מתקדם כדי לייעל תהליכי ייצור ולהגדיל את הריווחיות.  הפתרון החדשני של סמארטק מבוסס בינה מלאכותית ונקרא Autonomous Manewfacturing , והוא מקפיץ את המפעל המסורתי מעבר למה שמוכר היום כתעשיה 4.0", כך אמר חנוך מגיד, מנכ"ל סמארטק.

בראיון הסביר מגיד: "המפעל המסורתי מורכב, בין היתר, מתהליכים קריטיים, שבהם חומרי גלם העוברים תהליכי עיבוד שונים. המפעל התהליכי מתמודד עם פרמטרים רבים המשתנים במהותם: חומרי גלם שונים, תנאי סביבה, טמפרטורה, לחות ועוד, ומכונות שברוב המקרים, אינן מסונכרנות ביניהן באופן אופטימלי בזמן הייצור. במרכזו של התהליך נמצא העובד המיומן והמנוסה בחדר הבקרה מול מספר לא קטן של מסכי מחשב, והוא נדרש לווסת  ולסנכרן את התהליך. ולכן באופן מובנה  תהליך ייצור הינו משימה לא יציבה, קשה לשליטה, וביצועה  מבוסס על החלטות מפעיל, שתלויות בנסיון או במידת הריכוז שלו באותו רגע".

"אנחנו יוצרים בינה קוגנטיבית", אמר מגיד, "אשר ממליצה בכל רגע נתון מהי ההחלטה הטובה ביותר בהתאם להתקדמות תהליך הייצור בזמן אמת: האם יש לצמצם בעלות, להעלות את התפוקה, לשפר את האיכות, ועוד, וכתוצאה מכך ממליצה למפעיל בחדר הבקרה מה כדאי לעשות או במוד אוטונומי להוריד את הפקודה הנכונה לבקר המכונה ולשנות את פרמטרי העבודה בהתאם לתהליך הרלוונטי בזמן אמת.

בתחום התעשיה התהליכית, ישנם פתרונות לא מעטים מבוססי בינה מלאכותית, אבל הם בעיקר מנתחים תהליכים כגון מה קרה-יקרה?, או מה מומלץ לעשות. לעומת זאת סמארטק מפתחת פתרונות מבוססי בינה מלאכותית ביחד עם הניסיון הרב שלה בריצפת הייצור המסורתי ולוקחת את הפתרון לרמה גבוהה יותר. הפתרון ממליץ למפעיל בזמן אמת על הפעולה הנכונה, או במצב אוטונומי ע"י לקיחת השליטה על התהליך ושינויו באופן שוטף ורציף לייצור אופטימלי.

הפתרון מותקן ומוטמע בקו הייצור ולא בענן גם בגלל הדרישה לאיסוף הנתונים, לעיבודם והתגובה המהירה הנדרשת כדי לנווט נכון את תהליך הייצור.

"שליטה 'על ההגה' איננה תהליך פשוט כלל", סיכם מגיד, "צריך ידע וניסיון, זהירות וגם תעוזה. המכונות והתפעול של פס הייצור הינם תהליכים יקרים, ולכן נדרש להפעיל אותן באופן נכון ומיטבי. אנו מביאים את התחום לשלב הבא שלו, עם מערכת מתקדמת, המבשרת את הייצור האוטונומי. בעוד שחברות לא מעטות מנתחות את המכונה, על מנת לספק תובנות לבני אדם – אנו פועלים בגישה הוליסטית: לומדים ומנתחים גם את פעולות בני האנוש, כדי להפוך את המכונות ליותר חכמות. כך ניתן לייצר חיבורים מסובכים יותר בקו הייצור, ולהביא לחיבור חכם בין אדם ומכונה, ובסופו של דבר יצרנו  פתרון שהוא אגנוסטי לתהליך הייצור או התעשייה הספציפית ומתאים למגוון גדול של תעשיות תהליכיות כדוגמת תעשיית המזון, הנייר, העץ, המזון ועוד".

"אנו פועלים בשני עולמות והחיבור שלהם", סיכם מגיד, "רגל אחת שלנו נטועה בעולם התעשייה המסורתית בריצפת הייצור , והרגל השניה בעולמות התוכנה וה-AI. כך, אנו פועלים ל'תרגום' ולחיבור בין שני עולמות שונים אלה, תוך התגברות על מכשולים ואתגרים טכנולוגיים ואנושיים, כגון התנגדות ושמרנות. אנו מכירים את השפה התעשייתית וגורמים להפיכת תהליכים לאוטונומיים ואופטימליים".

"סמארטק מאיצה את המהפכה התעשייתית לשלב הבא בהפיכת תהליכי ייצור קריטיים לאוטונומיים ומשדרגת את התעשיות המסורתיות לארגונים רווחיים יותר ותחרותיים יותר" כך מסכם מגיד מנכ"ל החברה.

סמארטק היא חברת הייטק שמספקת טכנולוגיות מהפכניות לתעשיית הייצור הגלובלית. סמארטק עושה מהפך בייצור המסורתי על ידי הפחתת שימוש בחומרי גלם ושחרור הפוטנציאל הטמון שבנתונים, ומסייעת לתעשיות הגדולו בעולם לשדרג את המפעלים שלהן למפעלים חכמים על ידי הפיכת קווי הייצור הקיימים לקווים יעילים יותר ואוטונומיים.

סמארטק ממוקמת בפארק קיסריה ויש לה נוכחות בארצות הברית, קנדה, אירופה, אסיה ואמריקה הלטינית.

למידע נוסף אודות פתרונות הטכנולוגיה החדשניים של סמארטק לתחום הייצור המסורתי, בקרו באתר האינטרנט שלנו www.smartech.com או עקבו אחרינו ב-LinkedIn.

לשאלות נא ליצור קשר: גב' נטלי וקנין, סמנכ"לית שיווק
אימייל: nathalie.vaknin@smartech.com טלפון: 054-7607024

הפוסט המהפכה האוטונומית של חברת סמארטק – ממפעלי ייצור מסורתיים למפעלים חכמים. ראיון עם מנכ"ל סמארטק – חנוך מגיד הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

פיביוסק מדיקל היא חברת סטארט-אפ ישראלית בתחום השתלים האורטופדיים שהחלה לפעול באפריל 2018 בקיבוץ ראש הנקרה. החברה עוסקת בפיתוח שתלים אורתופדיים לגפיים העליונות והתחתונות. השתל ראשון, ה-WRISTART נועד להחלפה מלאה של פרק שורש כף היד.

כולנו מכירים את הקלות שבה מטופלים מחליפים ברכיים, פרק ירך ואפילו כתף, אולם בתחום שורש כף היד, הפתרונות היעילים והאמינים בוששו להגיע. החולים "נתקעו" עם כפפה מחממת ומייצבת, זריקות סטרואידים, משככי כאבים ואינספור טיפולי פיזיותרפיה.

דר' לורן גורליק, אורתופד ומנתח בכיר, מומחה כף יד, טראומה וספורט, חקר שנים רבות את התחום בניסיון להבין מדוע השתלים הבודדים, שכבר היו קיימים, להחלפה מלאה של שורש כף היד, לא נתנו מענה מקצועי טוב לפתרון הבעיה.

כבר בשנת 2016 ד"ר גורליק פיתח מודל מתמטי המבוסס על הנוסחה המפורסמת של פיבונאצי' והמציא את שתל ה-WRISTART שנועד להחליף את פרק שורש כף היד, במצבים של מחלות שחיקה (osteoarthritis,rheumatoid-arthritis,,(post trauma arthritis  שברים מרוסקים של עצם הרדיוס, ומחלות ניווניות שונות.

את דר' לורן גורליק הכרתי עוד בהיותי מנהל אזור צפון של לאומית שירותי בריאות. מייד כשהגיע לאזורנו, כמנתח בכיר מרמב"ם, התורים התמלאו ושביעות הרצון של כולם המריאה לשחקים. כשהייתה לי הזכות להקים את בית הספר החמישי לרפואה של אונ' בר אילן בצפת, ד"ר גורליק היה הראשון להתייצב בצוות המרצים וללמד את דור ההמשך, אורתופדיה מה היא. השנים חלפו, הסטארט אפ לניתוחי עיניים שהקמתי וניהלתי, קרם עור וגידים והפך למוסד מבוסס. שם פגשתי שוב את ד"ר גורליק, בהמתנה לניתוח קטרקט, נלהב כרגיל והוא צייר לי על מפית את השתל החדשני שלטענתו, יביא מזור למאות אלפי חולים ברחבי העולם. ההתלהבות, הניסיון הרב שצבר והרצון הכביר של הרופא למצוא פתרון זמין יעיל ואמין לחולים שלו, כבשו אותי מייד.

בשנים 2018 – 2019 השקענו בהקמת חברת פיביוסק והקמנו מחלקת מחקר שבדקה את השוק בהיבט הרפואי מקצועי ובהיבט השיווקי הגלובאלי וגילינו שקיים וואקום רציני בשוק. חולים הסובלים מאוד משחיקה קשה בפרק כף היד או משברים מרוסקים או משינויים ניווניים קשים מולדים ונרכשים, ומנתחים אשר משוועים לפתרון של שתל איכותי שיחליף מספר מצומצם מאוד של שתלים הקיימים בשוק. גילינו, כי השתלים הקיימים כיום, אינם מספקים, מתרופפים תוך זמן קצר או מתפרקים בתוך היד.

מאז 2019 ועד היום ערכנו בדיקות פרלימינריות ובדיקות היתכנות. בתום 7 סבבי ניסויים שונים, כולל ניתוחים בגופות, הגענו לאב טיפוס מספר 4 אותו הצגנו ל-FDA במסגרת בקשה מוקדמת PRESUBMISSION – שהיא שלב "פתיחת הדלת" ל-FDA. במקביל, הקמנו וועדה מייעצת הכוללת שלושה ממנתחי כף יד המובילים בעולם, בנוסף לבכירים בתעשיית המכשור הרפואי וחוקרים בינלאומיים.

כל הפעילות המחקרית מתבצעת במעבדה חדשה שהקמנו במרכז טיפוח יזמות הצמוד למכללת הגליל המערבי בעכו. בימים אלו, אנו נערכים ומשלימים את כל הדיווחים למשרד הבריאות בישראל במטרה לערוך לראשונה ניסוי "פירסט אין יומנז" FIH, באחד מבתי החולים בארץ. עם קבלת האישור, נבצע את השתלת ה-WRISTART בחולים אשר שממתינים לא מעט שנים להקלה בכאב ולחזרה לתפקוד שגרתי, כמעט מלא, של היד.

יתרונות וייחודיות השתל:

• השתל מחזיר את התנועתיות ביד ומפחית משמעותית את הכאב.
• שני מרכזי סיבוב בשתל מדמים בצורה אופטימאלית את הביומכניקה הטבעית של פרק שורש כף היד. (לשתלים הקיימים מרכז סיבוב אחד). חלוקת העומסים נשמרת כפי שהייתה במצב הטבעי של המפרק. כך נמנעת התרופפות השתל.
• השתל אינו מפריע לזרימה ואספקת הדם ולפיכך מאיץ ומשפר החלמה
• שמירה מקסימלית של העצם הטבעית ללא פגיעה ברקמות חיות או בגידים.
• ל-WRISTART מידה אחת, אין שמאל או ימין, גדול או קטן.

נכון להיום פיביוסק מדיקל מחזיקה בפטנטים רשומים בארה"ב, סין, אירופה וישראל. הייצור לפעילות הנדרשת  מתבצע רובו בישראל וחלקו בתורכיה ובסין. החברה הצליחה לגייס עד כה כ-4.2 מיליון דולר ונהנית מתמיכתה של הרשות לחדשנות באופן שוטף.

מייד בתום הפיילוט שייערך בארץ, נתחיל ניסוי קליני בן 24 חודשים. צפי להתחלה – הרבעון השלישי של 2024, סיום וקבלת אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (האף די אי) – מחצית הראשונה של 2027. בכדי לעמוד ביעד הנכסף, החברה יוצאת לסבב גיוס של 5 מיליון דולר. פוטנציאל השוק הוא 1 מיליארד דולר בארה"ב והיקף דומה באירופה. עם כניסתנו לשלב הניסוי הקליני, נתחיל בפיתוח השתלים העתידיים מבוססי הפטנטים של החברה.

יד ביד צועדים דר' לורן גורליק
וצוות המומחים של פיביוסק להגשים את החזון,
והפתרון לסובלים מתקרב!

לינק לאתר החברה: www.fibioseq.comkhbe

הראל מנור, מנכ"ל fibioseq, בלינקדיאן: linkedin.com/in/harel-manor-59013938 או במייל: Harel.Manor@Fibioseq.com

הפוסט פתרון מהפכני לטיפול הולם וחדשני בהחלפת פרק שורש כף היד – של פיביוסק מדיקל הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

מאת בתיה אפשטיין בוחניק*

בעולם הטכנולוגי כיום, שבו הכוחות המניעים הם קצב פעילות מהיר, חדשנות והתקדמות מתמדת, תקשורת אפקטיבית היא גורם בעל חשיבות עליונה. הצורך בכתיבה טכנית מקצועית – עולה בנקודה זו לחזית הבמה. החשיבות של תיעוד ברור, תמציתי ומדויק משמעותית ואף מחויבת המציאות עבור כל חברת הייטק. בתיעוד מקצועי לעולם התוכנה והמכשור המדויק, עולם המכשור הרפואי, אבטחת סייבר ועוד של מדריכים למשתמש, הוראות התקנה ושימוש, תיעוד מערכות או דו"חות טכניים, כתיבה טכנית מקצועית מהווה את עמוד השדרה שתומך בכל היבטי הפעילות.

במאמר זה, נצלול מעט לעולם הכתיבה הטכנית, ונבין את תפקיד המפתח שלו בהצלחה של חברות טכנולוגיה.

1. גישור הפער בין מורכבות ובהירות

תעשיית ההייטק עוסקת לעיתים קרובות במערכות מורכבות, הכוללות רכיבי חומרה, תוכנה וממשקים שונים. ההבנה והתפעול של מערכות אלה עשויים לאתגר לעיתים את המשתמש הממוצע, ואפילו מומחים אחרים – כגון מפיצים, מתקינים, יועצים מקצועיים ולקוחות אסטרטגיים. כתיבה טכנית מקצועית מתרגמת וממירה מורכבויות אלה לשפה ברורה. היא הופכת פרטים טכניים עתירי-ז'רגון מקצועי לתכנים קוהרנטיים, שמאפשרים למומחים ולאנשי חסרי ידע קודם כאחד להבין וליישם את המידע.

2. העצמת חווית המשתמש

הצלחה של חברת טכנולוגיה קשורה ישירות לחוויית המשתמש שהיא יוצרת. בין אם המשתמש הוא לקוח סופי, שצריך לנווט בין פונקציות התוכנה, או טכנאי, שצריך להתקין ולהגדיר מערכות חומרה – תיעוד ברור ומובנה מפשט ומאפשר את התהליך. תיעוד מקצועי מקטין תסכולים, מפחית טעויות, וממקסם את הפוטנציאל של המוצרים והשירותים של החברה. כתיבה טכנית מקצועית מבטיחה, שמשתמשים יוכלו לרתום וליהנות ממלוא הפוטנציאל של הטכנולוגיה, ללא מכשולים מיותרים.

3. עמידה בדרישות החוק והרגולציה

חברות הייטק רבות, כגון חברות בתחום המכשור הרפואי, פינטק ותעופה, כפופות לדרישות רגולציה ותקינה מחמירות. תיעוד מדויק מהווה לעיתים דרישה חוקית מחייבת במגזרים אלה. כתיבה טכנית מקצועית מבטיחה, שחברות אלה יעמדו בדרישות הרגולציה הנדרשות. בין אם מדובר בתיעוד אמצעי הבטיחות, ההתוויות והוראות שימוש ברורות של מכשור רפואי, או וידוא שתוכנה פיננסית עומדת ברגולציה של הענף, תיעוד מדויק הכרחי לצורך מניעת חשיפה משפטית, ואף לקבלת אישור לשיווק והפצת הטכנולוגיה בשוק היעד.

4. העברה אפקטיבית של ידע

חברות הייטק מתבססות ופורחות עקב החדשנות שלהן, שלעיתים מבוססת על שיתוף פעולה וידע בין צוותים. מסמכים טכניים, כגון מפרטי תכנון, הנחיות לכתיבת קוד, ותהליכי עבודה הופכים להיות מאגר ידע נצבר מהותי של החברה. כאשר מסמכים אלה כתובים ומאורגנים בצורה נכונה, הם הופכים למשאבים יקרי ערך עבור חברי צוות חדשים ופרויקטים עתידיים. כתיבה טכנית מקצועית מאפשרת העברה חלקה של ידע ומונעת  אובדן תובנות ותכנים קריטיים ומרכזיים.

5. תמיכה טכנית ופתרון בעיות

בעולם הטכנולוגיה התזזיתי, תמיד יעלו בעיות ושאלות. מדריכים למשתמש ברורים וכתובים היטב מעצימים את צוותי התמיכה הטכנית, ומסייעים להם לספק שירות יעיל ומדויק. לקוחות מעריכים הוראות תמציתיות ופתרונות מהירים, שמגבירים את האמון במוצרים ובשירותים של החברה. בעזרת תיעוד טכני מקצועי ומקיף, חברות הייטק יכולות להבטיח תמיכה עקבית ואמינה ללקוחות שלהן.

6. פרישה גלובלית

בעולם הטכנולוגיה הגלובלי של היום, חברות מספקות שירות ללקוחות ברחבי העולם. כתיבה טכנית אפקטיבית ניתנת להתאמה לשפות ולתרבויות שונות בלי לאבד את הבהירות והדיוק שלה. כתיבה טכנית מקצועית מאפשרת לחברות הייטק לגשר על פערי שפה, ולהרחיב את הפרישה וההשפעה שלהן.

7. שימור קניין רוחני

חדשנות ופריצות דרך הן החמצן של חברות טכנולוגיה. הגנה על הקניין הרוחני היא רכיב אסטרטגי חשוב, ותיעוד טכני בנוי נכון ממלא תפקיד קריטי בתחום זה. פטנטים, מפרטים טכניים וממצאים מחקריים חייבים להיות מתועדים בצורה ברורה על מנת להגן על הרעיונות וההמצאות של החברה – למול כל בעלי העניין – בתוך ומחוץ לארגון.

8. מתי כדאי לדאוג לתיעוד טכני מקצועי?

מובן שכדאי שהתיעוד הטכני יהיה כתוב באופן מקצועי בכל שלב ושלב. עיתוי נפוץ לשדרוג הכתיבה הטכנית, משלב שבו אנשי המקצוע של החברה מתעדים את המוצרים, תהליכי העבודה וההתקנה – לשילוב של כתיבה טכנית מקצועית יכול להיות: לפני יציאה נרחבת לשוק הבינלאומי, כחלק מתהליכי משא ומתן אסטרטגיים, לפני השקה של פעילויות JV ו OEM לייצור, לשדרוג הכתיבה הטכנית והטמעה שלה באתר החברה לטובת לקוחות, מפיצים וכד' – לשיפור רמת השירות ללקוחות ולשותפים עסקיים, ועוד. לדוגמא:

חברת PetPace – חברת סטרטאפ שהמציאה קולר חכם לכלבים, המסייע בניטור מצבם הרפואי – קיבלו ליווי מקצועי ביצירת התיעוד הטכני של המוצרים שלהם עם סיום הפיתוח ותחילת מימוש של מהלכי שיווק ומכירות גלובליים למפיצים ולקוחות סופיים;

חברת Airtouch Solar – חברה ציבורית, שפיתחה טכנולוגיה ייחודית לניקוי אוטונומי של פאנלים סולריים, וקיבלה החלטה לשדרג את התיעוד הטכני שלהם, ליצור לו מבנה מקצועי ואחיד ולהוסיף חלקים שיאפשרו העברת ידע מסודרת – כחלק מתהליך של משא ומתן אסטרטגי מול לקוחות גלובליים;

ורבות אחרות.

לסיכום, כתיבה טכנית מקצועית היא נדבך, שכל חברה טכנולוגית זקוקה לו כחלק מאסטרטגיית הפעילות שלה, בין אם על ידי אנשי צוות בתוך הארגון, ובין בעזרת מומחים חיצוניים.

*נכתב ע"י בתיה אפשטיין בוחניק, CEO, Q-Lingua Translation Services Ltd
מומחי תרגום, לוקליזציה וכתיבה טכנית.
לאתר הישראלי של החברה: https://www.q-lingua.co.il
לאתר הבינלאומי של החברה: www.q-lingua.com

הפוסט כתיבה טכנית, כחלק מאסטרטגיית מיתוג וחווית משתמש בחברות טכנולוגיה הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

מאת: קרן מיכאלי, יועצת חדשנות וטכנולוגיה

טכנולוגיות משפרות את יכולת הלחימה של צבאות ומאפשרות תיאום מדויק ומרחב בטוח יותר לחיילים. כאשר הלוחמים נדרשים להתמודד עם איומים מתמידים ומשתנים, הטכנולוגיה מהווה כלי חיוני בהגנה ובתקיפה.

השימוש במערכות אוטונומיות ורובוטים הינו בעל חשיבות רבה בשדה הצבאי והוא מקנה יתרון עצום לכוחות הלחימה. המערכות החכמות מאפשרות פיקוח יותר יעיל וטוב על הלוחמים, מגינות על החיילים ומקנות להם יתרון מכריע בקרב.
כדוגמת שילוב של רובוטים תומכי לחימה היוצאים לסרוק את השטח ולדווח בזמן אמת טרם כניסת החיילים. השילוב של טכנולוגיות אלו במערכת הצבאית מסייע בהגנה על הכוחות ובגבירת יכולת התקיפה והתגובה.

למערכות אינטליגנציה מלאכותית יש תפקיד מרכזי בניתוח מידע וחיזויי איומים. הן מאפשרות לכוחות הלחימה להעריך את המצב ולקבל החלטות ממוקדות ומדויקות יותר בזמן אמת. כלים אלו מאפשרים מציאות שבה ניתן לקבל החלטות מושכלות בזמן קצר, מה שמקנה למפקדים ולחיילים כלים חזותיים ופרקטיים תומכים לפעולה. מערכות אלה גם תומכות ומייעלות את העורף, האזרחים אשר זקוקים למענה בזמן קצר. בזמן מלחמה אין זמן ויש לתת מענה מהיר, הן בפן הכלכלי והעסקי והן בפן האנושי, מערכות הבינה המלאכותית מאפשרות זאת.

טכנולוגיה מתקדמת מקנה יתרון גם בתחום התקשורת. תקשורת בזמן אמת, ויכולת לשלוט במידע מרחוק ולאפשר לצוותים הצבאיים לתפקד בצורה יעילה יותר ולהגיב במהירות לשינויים בשדה הקרב ולאפשר שיתוף פעולה יעיל ומציל חיים. אנו עדים לזאת במלחמה הנוכחית.

הרשו להציג בפניכם חברה אשר חברה בחטיבה הטכנולוגית של לשכת המסחר והתעשיה, חיפה והצפון. חברת infiniDome מקיסריה מפתחת פתרונות לניווט חסין המתבססים על הגנה מפני שיבושי GPS. מוצרי החברה, בהיותם קטנים, קלים וזולים מהפתרונות המסורתיים הקיימים בשוק, נותנים מענה למגוון סוגים שונים של כלים, כדוגמת: רחפנים, כטב"מים קבועי-כנף, רכבים ואף מערכות תומכות לחימה. המערכת של אינפינידום, GPSdome, מאפשרת שכבת הגנה חשובה וחיונית בעת זו. בעת הלחימה, שיבושי ה GPS החמירו משמעותית בכל רחבי הארץ, לא רק מעבר לגבולות המדינה, ועל כן הגנה מפניהם הפכה להיות חיונית כדי לאפשר לכלים לפעול, בעיקר באופן אוטונומי או מעבר לטווח הראייה. הנזק של שיבוש GPS לא רק יכול לגרום לתקלות במערכות אשר מבוססות מיקום אלא ממש להפיל את הכלים מהאוויר ולרסק אותם לקרקע.

ולסיכום, ההטמעה והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתחום הצבאי מאפשרות לחיילים להיות יעילים יותר, להגן על עצמם בצורה טובה יותר ולקדם את מטרותיהם בצורה מדויקת ומתוכננת. ההתפתחות הטכנולוגית מגבירה את יכולת הצבא להגן ולפעול בצורה חכמה ומדויקת בעידן המודרני.

היתרון בחברות הקטנות וחברות הסטארט-אפ אשר משאביהם אינם מתקרבים לאלו של ענקי התעשיה הביטחונית, נמצא בגמישותן וביכולתן להתמודד עם שינויים כמעט יום-יומיים בשדה הקרב.

הפוסט הטכנולוגיה בשירות הצבא: משדרגת את כוח ההגנה ומאפשרת אסטרטגיות מדויקות הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

מתלבטים מהם המוצרים הבאים שתפתחו בחברה ואין לכם תשובה חד משמעית? אתם לא לבד!

הי, שמי אירית פרג'ון רולדאו ואני הבעלים של "מרעיון למוצר"- חברה לעיצוב תעשייתי, חדשנות, תיכנון הנדסי ובניית אב-טיפוס. החברה פועלת מזה 28 שנים בתחום, ותורמת רבות לעשייה ולפיתוח, שינוי והתחדשות בעסקים קטנים וגדולים.

במהלך השנים, בשיחות עם לקוחות, נתבקשתי להציע רעיונות להרחבת סל המוצרים, לשפר מוצר קיים או לפתח מוצרים חדשים.

תהליך העבודה מתחיל בשיחה עם הלקוח, פיתוח רעיונות אפשריים למוצרים ודיון במה שמתחיל לעיתים כ"רעיון בוסרי" ומוביל למוצר הבא בשוק. אנחנו מסייעים ללקוח בבדיקת היתכנות המוצר ופועלים להקטנת סיכונים.

איך להקטין סיכונים בפיתוח מוצר חדש ולפתח מוצר מדויק.

מוצר מדויק הוא תוצר של תהליך מחקר ואפיון הנעשה ע"י צוות מומחים.

צוות "מרעיון למוצר" מצטרף ללקוח בשלבים שונים, לפי בחירת הלקוח ובהתאם לצרכי עיצוב המוצר.

• ליווי התהליך החל משלב ראשית העבודה.
• הצטרפות לעשייה בשלב מתקדם יותר, כגון שלב העיצוב.
• השלמת האפיון וחיפוש המוצר הבא.
• עיסוק בתהליכי חדשנות בחברה וליווי הלקוחות המעוניינים בכך.

הצורך והאתגר של השינוי המתמיד .

התחרות הקיימת במשק תורמת לצורך תמידי לחדש, לבדל את המוצרים שלכם מהאחרים ולהציע תמחור תחרותי.

בד בבד, קיים צורך לשפר תחומים אחרים:

• שיפור היעילות התפעולית בחברה.
• שימת דגש על שרשרת האספקה.
• עמידה בתקנות ESG.
• התמודדות עם השפעות חיצוניות שלא תלויות בכם ומשנות את האיזון במשק, דוגמת המצב הביטחוני והפוליטי בארץ ובעולם.

חדשנות .

רבים טוענים שהמושג "חדשנות" לא ברור. דרך טובה להבין אותו היא להציג דוגמא.

קיימים מספר תהליכי חדשנות. אחד מהם מתייחס לחדשנות מזווית המוצר,  הזווית בה אנחנו מעורבים.

התוצר של תהליך זה הוא " תיק מוצר חדש"/ "מוצר מחודש לייצור".

חדשנות נוגעת לכל מוצר, פשוט ומורכב כאחד.

• ניתן לייעל את תהליך הייצור ולהפחית חלקים מיותרים במוצר.
• עדכון המראה והתאמת המוצר לקהל יעד חדש.
• קיצור זמן ההרכבה, ו\או הוספת חלקים למוצר, ע"מ לשפר את השימוש בו.
• לעיתים שינוי קל, בתקציב קטן, מגדיל רווחים משמעותית.
• כל אלה הם תהליכי חדשנות, בדיוק כשם שפיתוח מוצר מאפס, לפלח שוק חדש, הוא חדשני.

על מה יש להקפיד? על פיתוח שלבי!

ולהלן השלבים של תהליך החדשנות אותו אנחנו מקדמים. כל השלבים תלויים זה בזה. הסדר יכול להשתנות:

• ביצוע מחקר וניתוח שוק, זיהוי צורך, פלחי שוק- יעד, אפיון פונקציונאליות, ממשק משתמש, עלות תועלת, מיתוג, רגולציה, בידול, לוגיסטיקה, קיימות ועוד.
• ניתוח טרנדים ומגמות שוק.
• הקמת צוות מו"פ (מחקר ופיתוח), מתוך בעלי תפקידים שונים במפעל ומומחים בתחום.
• ראיונות אישיים וקבוצתיים, סיעור מוחות.
• סיכום שלבים בהצגת קונספטים לפתרונות/ למוצרים/ רעיונות שזוהו בסיעור המוחות.
• מיון ובחירת רעיונות להמשך עבודה.
• עיצוב ראשוני להמחשת הרעיונות.
• מחקר חומרים/ תוכנות ושתופי פעולה עם ספקים, במטרה לזהות חלופות בתחום.
• יציאה לאב טיפוס הראשון, עריכת בדיקות פנימיות ואיסוף משוב.
• שילוב שיפורים בתכנון, המבוססים על המשוב הפנימי.
• GO/NO GO
• תיכנון והכנה לייצור.
• יישום יוזמות אופטימיזציה של תהליכים, כולל אוטומציה ועקרונות "ייצור רזה", כדי לשפר את היעילות התפעולית.
• השקת מוצר.
• מעקב אחר ביצועי המוצר, איסוף משוב מלקוחות ועדכון המוצר בהתבסס על תגובות השוק.
• הערכת/מדידת ההצלחה הכוללת של תוכנית החדשנות.
• חידוד אסטרטגיות והגדרת יעדים חדשים לעתיד.

נקודה חשובה שברצוננו לציין היא כי מדינת ישראל מעודדת חדשנות ומסבסדת סיוע לעומדים בקריטריונים.

יתכן ומגיע לכם סיוע, השתמשו בו! אנחנו יועצי חדשנות במכינה למו"פ ונוכל לסייע לכם בזה.

להלן כמה דוגמאות לחדשנות במוצרים שעוצבו על ידינו.

בחלק ממקרים יוצגו מוצרים בהם נעשה שינוי קל לצורך שדרוג המוצר. במקרים אחרים, הובילה החדשנות לפיתוח מוצר חדש:

• לחברתArbaD” " שמפתחת מכשור רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית. במוצר זה שילבנו שתי פעולות, שמתבצעות היום במכשירים שונים, למכשיר אחד. כך קידמנו את ההזרקות האסתטיות לבטוחות ופשוטות יותר.
• חברת "KIDSKIT", מוצרי תינוקות. הצענו להרחיב את שוק היעד לאוכלוסיות המתגוררות באזורים אורבניים צפופים. נתנו מענה לנפחי אחסון מצומצמים. כמו כן שמנו את הדגש ונתנו מענה לצורך שוק הנוגע לשמירה על ניקיון מוצרי הבטיחות לתינוקות לאורך זמן.
• לחברת "GADEN AT HOME". פעלנו לשינוי חומר הגלם של המוצר וטכנולוגיית ייצור שלו. השינוי תרם להגדלת היקף הייצור ולהוזלת עלות המוצר הסופי.
• פתרון פשוט עם ערך מוסף גדול – ששדרג פלאים סט מוצרים של חברת "INPLASTIC". חברה המייצרת מוצרי פלסטיק חד פעמיים. זאת, מבלי לייצר תבניות להזרקת פלסטיק חדשות או שינויים בפס היצור וההרכבה. מחיר המוצר השתפר בהתאם, לרווחת הצרכן.
• בעבור חברת "PALZIV". במקום להשתמש בחומרים המסורתיים, הצענו שימושים קונסטרוקטיביים לחומרי הגלם אותם מייצרת החברה, לתחום הבניה הקלה. דרך מהפכנית המאפשרת לשפר ולייעל תהליכים.
• בעבור חברת "פרופילי הגליל". הצטרפנו לתהליך חדשנות לפיתוח מוצרים מחומר גלם שהם מעבדים-פרופילים מאלומיניום. הישגים חשובים אשר אפשרו לקדם תוצר הנמכר היום בשוק כמטבח חוץ.

בדוגמאות אלו אנו ממחישים כי חדשנות נוגעת בכלל התחומים, נשמח לתת לכם דוגמאות נוספות בפגישה אישית.

"אם אינכם בטוחים מהו הצעד הבא, צרו איתנו קשר. ניפגש ונחשוב יחד".

צוות "מרעיון למוצר"  זמינים תמיד לסייע ולעזור בכל שאלה ונושא.

מוזמנים לבקר אותנו באתר וברשת:

אתר החברה: www.i-d.co.il
linlktree: https://linktr.ee/from_idea_to_product?utm_source=linktree_profile_share
לינק לסרט מוצרים YouTube: https://www.youtube.com/watch?v=4HrRoPnKz4Y
ניתן ומומלץ גם לקרוא כתבה עלינו ב” DeMarker": https://www.i-d.co.il/themarker/

פרטים ליצירת קשר:
אירית פרג'ון רולדאו בעלים ומנכ"ל
טלפון: 0778050085
מייל: irit@i-d.co.il

הפוסט חדשנות במוצר כמנוע לשינוי ולהתפתחות הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.