חברת הטכנולוגיה המתקדמת UPnRIDE, פיתחה פתרון, שעומד לפתור את אחד מאתגרי הבריאות המרכזיים עבור נכים: זמן העמידה. לבעלי מוגבלויות שיעמדו בכיסא המתקדם של ,UPnRIDE תהיה היכולת להיות במצב עמידה לאורך זמן רב יותר, מה שעשוי לתרום למניעת החמרה ולקידום תהליכי ההחלמה.

האפשרות להתנייד בעמידה מספקת חופש ואפשרויות חדשות לאנשים, שעד כה חוו קשיים משמעותיים בתנועה. המוצר החדש יכול לשנות את חייהם של אנשים, הסובלים מפגיעות מוחיות ואחרות בצורה חיובית ומהפכנית.

הכיסא מופעל על ידי אלגוריתמים מורכבים, שפותחו במשך שנים (פטנטים רשומים), ואלו יוצרים מערכת איזון אוטומטית. בלחיצת כפתור, המשתמש יכול לעבור מישיבה לעמידה, לזוז ולהיות בלתי מוגבל בכל סוגי המצבים – עליות, ירידות ושטחים שונים.

היכולת לשמור על מצב עמידה מסייעת בשמירה על פעילות הגוף, תמיכה במערכת העצבים, קשרים שריריים, וכן מניעת תהליכי פצעי לחץ. היכולת לשמור על עמידה ועל מצב קשיח גם מאפשרת למשתמש להיות פעיל יותר במשך זמן רב יותר, מה שיכול להפוך לגורם מרכזי לשיפור באיכות החיים.

כך מתאפשר ניהול מיטבי של המצב הבריאותי, והמערכת תורמת באופן משמעותי מאוד לשיפור איכות החיים ולהקלה על תהליכי ההחלמה עבור קהל רחב של אנשים עם מגבלות פיזיות.

לקבלת מידע נוסף הנכם מוזמנים ליצור קשר עם החברה בטלפון: Tel: +972.4.611.0061

הפוסט מהפכה בתנועה: ReWalk Robotics מציעה פתרון חדשני לנכים, הפעם גם לתנועה בעמידה הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

התגוננות מפני תקיפות סייבר בזמן מלחמה

איתן גרינברג, סאסא סופטוויר

בעידן של קישוריות ללא גבולות, מלחמות על הקרקע מלוות בהתגברות של פעילות התקפית-זדונית גם במימד הרשתי. היוזמים – כל הצדדים בסכסוך אך גם קבוצות פליליות המנסות לנצל את האנדרלמוסיה כדי להגביר את ניסיונות החדירה והשיבוש שלהם. בייחוד נצפית עליה בתקיפות המכוונות למערכות תשתית, כגון מערכות מים, מידע ומיחשוב- אבל לא רק. מתחילת הלחימה בעזה מערך הסייבר הלאומי זיהה עליה בהיקף הניסיונות לביצוע מתקפות סייבר על חברות ישראליות המפעילות תשתיות מיחשוב ושרתי אחסון דיגיטאליים המעניקים שדרת שירותים תשתיתיים למאות חברות במשק. במערך זיהו יותר מ 40 תקיפות כאלה רק במהלך אוקטובר-נובמבר האחרונים. לאור המצב אישרה הממשלה תקנות חירום המכפיפות את נותני השירותים הללו להנחיות הגנת הסייבר של גופי האבטחה והבטחון הלאומי כגון השב"כ.

מה יכולות חברות לעשות בכדי לשפר את החוסן הרשתי הארגוני שלהם?

ראשית, זה הזמן לשדרג את אמצעי אבטחת הסייבר המותקנים על רשתות החברה. יש לוודא הימצאותם של חומות אש בין הרשת הארגונית לרשת הציבורית, או להקשיח את הגדרות חומות האש הקיימות אם יש כאלה, מעבר לרמה הנהוגה בימי שגרה. מומלץ להתקין מערכות מניעה מתקדמות להלבנת קבצים נכנסים ((CDR, וכן מערכות לזיהוי חדירה וניהול אירועים (SIEM) המנטרות את הפעילות הרשתית בארגון.

בנוסף, יש להגביר את השימוש בהצפנה מוגנת סיסמה באיחסונים הרגישים של החברה, ולהקפיד על עדכון תדיר של תוכנות ומערכות ההפעלה למניעת ניצול חולשות מזדמנות המתגלות במערכות אלה מעת לעת.

מומלץ להפעיל אימות דו-שלבי (2FA) בשערי הכניסה לרשתות וליישומים הרשתיים ובענן, ובכך להוסיף שכבת מגן חשובה נוספת בתהליך זיהוי משתמשים. אימות דו-שלבי אמנם מסרבל במידה מסויימת את הגישה למשאבים, אבל הוא מבטיח שגם אם תוקף השיג גישה לסיסמה, הוא עדיין יזדקק לאימות נוסף כדי לגשת למשאבי הרשת.

מומלץ ליזום הדרכות עובדים להעלאת רמת המודעות על התגברות איומי הסייבר בעת הזו, ולעדכן אותם על אופי הסיכונים העכשוויים והשלכותיהם האפשריות על עבודתם. יש לתת הנחיות לגבי שיטות העבודה מומלצות, בדגש על שימוש בסיסמאות חזקות והתנהלות נכונה בערוצי הסיכון המוגבר – בהם נסיונות דיוג (פישינג) באמצעות האימייל וברשתות החברתיות.

מערך הסייבר פרסם לאחרונה רשימת דגשים לעסקים קטנים ובינוניים וכן רשימת עצות כלליות לציבור הרחב לשמירה על הביטחון במרחב הרשתי בעת הזאת.

שרשרת האספקה היא נקודת תורפה ידועה הדורשת את תשומת לבנו במיוחד בעת הזאת. בזמן של שיבוש שיגרות ואי-סדר המאפיין את תקופת המלחמה, עשויים להפער פרצות דווקא בבמימד של קשרי החברה עם ספקי חוץ ולקוחות חדשים. בזמן פעילות מחוץ לנוהלים, בעת שלא נעשות כל הבדיקות כביום-יום, עשויים גורמים עוינים לנצל את ההזדמנות ולנסות לחדור לרשת במסווה של ספקים או לקוחות חדשים. מומלץ לנקוט במדיניות של אי-אמון בסיסי (Zero-Trust) כלפי כל המידע הנכנס – באימיילים ובשיתופי קבצים המגיעים משרשרת האספקה – וזאת באמצעות שימוש בטכנולוגיית Content Disarm and Reconstruction המבטיחה כי כלל התוכן החיצוני הנכנס לרשת עובר טיהור עמוק המשבש כל תוכן זדוני העשוי להיות חבוי בו.

לבסוף, מומלץ להגביר את שיתופי הפעולה והמידע בין עמיתים בתעשיה בתחום הגנת הרשת, להתייעץ עם מומחים בספקי המחשוב של החברה, ולהצטרף לקהילות ידע קיימות ברשת.

בזמן המלחמה מפעיל מערך הסייבר הלאומי במסגרת מוקד ערב"ה, פלטפורמה לשיתוף פעולה על בסיס התנדבותי בין חברות בתחום הגנת הסייבר לגופים המעוניינים לחזק את הגנת הסייבר שלהם. בנוסף, חברות סייבר רבות מציעות שירותי הגנה במחירים מופחתים בתקופה הזאת, במסגרת Marketplace להגנת סייבר בלחימה שהקים מערך הסייבר.

בפעילות מושכלת נבונה תוך שמירה על עירנות מוגברת, ניתן לתת מענה יעיל לרוב האיומים המופנים כיום כלפי חברות בישראל ולשמר בהם את שגרת הפעילות המלאה גם בימי מלחמה אלה שאנו מצויים בהם. בתקוה לימים שלווים יותר.

הכותב הוא סמנכ"ל השיווק של חברת סאסא סופטוור.

סאסא סופטוור הינה חברת סייבר ישראלית המתמחה בהגנה על רשתות מפני התקפות רשת מבוססות תוכן, בשיטת Content Disarm and Reconstruction (CDR). מוצרי החברה, המשווקים תחת המותג GATESCANNER, נותנים מענה רחב לטיהור תוכן נכנס במגוון ערוצים – החל ממערכות להגנת האימייל הארגוני, דרך מערכות לשיתוף קבצים מאובטח (Security Dome) ,הלבנת קבצים באמצעות שירות API, וכלה בעמדות קיוסק להגנה מפני תקיפה באמצעות זכרון נייד (USB). לאחר כעשור של פעילות, ניתן למצוא את מוצרי החברה מותקנים במאות ארגונים בישראל ובחו"ל, ביניהם משרדי ממשלה, ארגוני בטחון וצבא, תשתיות לאומית, ארגוני בריאות, בנקים, חברות ביטוח, יצרני תרופות, נמלי ים ואויר, חברות ספנות, ומשרדי עריכת דין גדולים.

הפוסט התגוננות מפני תקיפות סייבר בזמן מלחמה הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

הוזלת עלויות פיתוח וייצור בזמן משבר

מדינת ישראל נמצאת במלחמה, מלחמה, המשליכה על הכלכלה ככלל ועל חברות בתעשייה בפרט. כחלק מתוצרי מלחמה זו ומגיוס כח מילואים רחב, חברות רבות מנסות לצמצם עלויות, להוציא עבודה לקבלני משנה ולמצוא פתרונות יצירתיים כדי להמשיך ולהתקיים.

נושא פיתוח וייצור מוצרים הוא מורכב וקריטי בחיי החברה, ולעתים אף יכריע אם החברה בת קיימא, או שתיאלץ לסגור את שעריה. בעקבות כך, חברות רבות משנות את מערכי הפיתוח והייצור שלהן ובודקות אלטרנטיבות לעלויות הקיימות, במטרה לאפשר להן לצלוח את המשבר הנוכחי ולהגדיל רווחיות לטווח הרחוק.

ישנם חילוקי דעות בנוגע למיקום ייצור תבניות ומוצרים – חלק מהדעות יהיו לטובת ייצור בארץ כדי לחזק את הכלכלה, וחלקן יהיו לטובת ייצור יעיל וזול, על מנת לאפשר קיום בזמנים קשים אלו.

ככלל, רוב החברות היצרניות בארץ מייצרות את התבניות בסין, או במדינות בהן עלות הייצור זולה יחסית לארץ, ולאחר ייצור התבניות הן מייבאות אותן לארץ ומייצרות את המוצרים במפעלים מקומיים.

גישה זו, גם אם תורמת לכלכלה בארץ, לעיתים קרובות פחות כלכלית ללקוחות/ לחברות בעקבות מספר סיבות שהעיקרית בהן היא עלות כוח אדם, חשמל, מיסים וכו – שבאופן יחסי גבוהות בארץ.

הגישה הרווחת היא, שמוצרים, המיוצרים בסין, או במדינות במזרח, הם ברמת איכות ירודה מאלו המיוצרים בארץ. גישה והכללה זו, מניסיוננו, אינה נכונה. כיום (לעומת לפני 20 שנה) ניתן לייצר במזרח תבניות ומוצרים ברמות מורכבות שונה, באיכות שונה, ברמת תקינה שונה – הכל תלוי בסוג המפעל, באיכותו ובאופי המוצרים בהם הם מתמחים.

לשם דוגמא – ניתן לייצר אותה תבנית, לייצור חלק ספציפי, בעלויות של אלפי דולרים, או עשרות אלפי דולרים. הדבר נכון גם לעלויות פר יחידה – ישנם מפעלים שעלות יחידה בודדת תעלה מספר דולרים, וישנם מפעלים בהם אותו חלק יעלה כמה עשרות דולרים.

מובן, שאיכות התבנית והחלקים תהיה שונה ממפעל למפעל, ובהתאם בחירת השותף הנכון הוא תהליך קריטי להצלחת החברה ולפינוי הזמן והתקציבים הדרושים, על מנת לקדם את החברה בתהליכים נוספים, כגון – פיתוח מוצרים נוספים, שיווק, מכירות, תמיכה בלקוחות וכ"ו.

עלויות התבניות והחלקים שייוצרו תלויים במספר גורמים, שמכורח המצב בארץ יש לנו חסרון משמעותי בהם יחסית למדינות אחרות. עלויות אלו הן: עלויות כוח אדם, מחירי החשמל, המיסים ועוד מספר גורמים. בהתאם, בניית מערכת יחסים עם ספקים נכונים תאפשר הוזלת עלויות משמעותית בכל הקשור בייצור תבניות, ייצור חלקים, הרכבות ואריזות של מוצרים, צורך בתהליכים בחדרים נקיים וכו.

חברת B-Focus מתמחה בכל הקשור בהוזלת תהליכי ייצור לחברות בארץ. לאחר מעל 12 שנה של ניסיון בתחום פיתוח וייצור מוצרים, לחברה רשת ענפה של כ 10-15 מפעלים, עם 2 סוכני שטח, המסוגלים לתת מענה רחב למגוון התעשיות בארץ. מענה זה פרוס על פני נושאים, הקשורים בעלויות של תבניות, עלויות חלקים, עלויות של הרכבות/ אריזת מוצרים, חדרים נקיים, עמידה בדרישות רגולטוריות שונות וכ"ו.

כחלק מהשירות שהחברה מספקת – הוצאת הצעות מחיר לחברות בארץ לרוב תתחלק למספר הצעות מחיר ממספר מפעלים במקביל. הצעות אלו ילוו במתן חוות דעת מקצועית ועניינית לגבי איכות המפעלים, החלקים, עמידה בתקנים וכ"ו. שקיפות זו מאפשר ללקוחות החברה תמונה רחבה ושקופה לגבי אופי המפעל, שאיתו הן מעוניינות להתקדם על מנת לאפשר עמידה ביעדים, ביחס לסיכון או לגובה ההוצאות, שבהן היא יכולה לעמוד.

ניתן לראות באתר החברה חלק מהתבניות ומהמוצרים, שיוצרו במפעלים אלו במהלך השנים. הצוות המקצועי ישמח לתת תמיכה, עזרה ועצה לכל חברה בארץ על מנת ליעל ולשפר את תהליכים הפיתוח הייצור. מוזמנים ליצור קשר בפרטים למטה.

בברכה ובהצלחה

אמיר לניאדו – מנהל פיתוח עסקי

amir@b-focus.com

www.b-focus.com

0525-449-558

הפוסט הוזלת עלויות פיתוח וייצור בזמן משבר הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

FDA, NB, EU-REP, תיק טכני, CAPA, ריסק, בדיקות V&V – למה בכלל צריך?

וגם אם צריך המהנדסים שלנו יודעים הכל. אז זהו, שלא והזמן לניסיונות עולה הרבה כסף.

במהלך פיתוח המיכשור הרפואי לצד התקדמות מהירה בטכנולוגיות חומרה ותוכנה כולל AI, הבטחת עמידה בדרישות הרגולטוריות ושמירה על סטנדרטים איכותיים היא קריטית לאישור המוצר ולהצלחה בהשקתו למכירה.

שירותי ייעוץ רגולטוריים מקצועיים RA (Regulatory Affairs) ואיכות QA (Quality Assurance)  ממלאים תפקיד מרכזי בחיי החברות לאורך כל מחזור חיי המוצר, מהרעיון הראשוני דרך המו"פ והבדיקות ועד לכניסה לשוק ומעקב אחרי ביצועי המוצר ודומיו אצל הלקוחות, מה שקרוי- PMS  או Post Marketing Surveillance.

הייעוץ הרגולטורי (Medical devices Regulatory consultancy) מציע מומחיות מיוחדת המנחה את החברה כיצד לעמוד בתקנות המסדירות מכשור רפואי. שירותים אלו מבטיחים שהמוצרים עומדים בתקנים הדרושים שנקבעו על ידי גופים כגון :

• US-FDA (21 CFR part 820)
• CE-MDR (MDR2017/745)
• IL-MOH AMAR

היועצים הרגולטוריים מסייעים ביצירת אסטרטגיית רגולציה של המכשור הרפואי המבטיחה תאימות לאורך מחזור חיי המוצר.

יועצים המתמחים ב- QA (הבטחת איכות) וב- RA (רגולציה), מספקים תמיכה שלא תסולא בפז בהקמה ותחזוקה של מערכת ניהול איכות (QMS) ותקנות מערכת איכות (QSR). היועצים מנחים חברות בתהליך ההגשה לרשויות הרגולטוריות, כולל:

IL-AMAR , US-FDA , EU-REPresentative , EU-NB (Notified Body)

בכך מבטיחים שכל התיעוד והנהלים תואמים את הציפיות הרגולטוריות וה- Time To Market (TTM) יתקצר אם לניסוי הקליני ואם למכירה ושיווק.

אחד השלבים הקריטיים בעמידה ברגולציה הינו סיווג המכשיר רפואי (Classification). סיווג המכשיר קובע את המסלול הרגולטורי (Regulatory Strategy) כולל רמת הבדיקה וסוג ההגשה הנדרשת לפני השיווק. יועצי רגולציה מסייעים בסיווג המכשירים לפי רמות הסיכון הרגולטוריות השונות כגון: Class I,II,III על פי ה- FDA או – Class I,IIa,IIb,III על פי הרגולציה האירופאית.

במהלך תהליך הפיתוח, יועצי הרגולציה והאיכות מציעים תמיכה במו"פ ומסייעים בשילוב הדרישות הרגולטוריות תוך קיצור זמנים הכולל לדוגמא ליווי בתהליך ניהול הערכה וצמצום הסיכונים –  (Risk Management and Assessment) שהינו קריטי לאורך כל התהליך. מספר דוגמאות נוספות הינן סיוע בהטמעת בקרות בתהליך הפיתוח (gates method) בהנחיות לדרישות אמצעי אבטחת סייבר (Cyber resilience) ובהנחיות לבקרות ספקים ורכש (Purchasing and Supplier Control) וכל זאת להבטיח שהיבטי הפיתוח עומדים בתקנים הרגולטוריים.

גם המעבר מפיתוח לייצור, או העברה לייצור (TTP), הינו שלב קריטי שבו יועצים מבטיחים שהתהליך יהיה חלק ותואם את הרגולציה. מסייעים באימות ותיקוף תהליכים, מנחים כיצד לנהל IQ/OQ/PQ  ומבטיחים שתהליכי הייצור מייצרים באופן עקבי מוצרים העומדים בכל הקריטריונים שהוגדרו מראש.

ברגע שהמוצר יצא לשוק, שמירה על איכותו ותאימותו לתקינה נותרת חיונית. יועצי רגולציה ואיכות מנהלים את השינויים הפנימיים, את שדרוגי התוכנה, טיפול בתלונות, יוזמות לשיפור איכות וביצוע בקרת איכות מתמשכת. כמו כן מבצעים לאורך מחזור החיים של המוצר, ניתוח כשלים מהשורש (RCA)  ופעולות מתקנות ומניעתיות (CAPA) בכל בעיה או תלונה, תוך הבטחת בטיחות ויעילות המוצר.

לסיכום, המומחיות של שירותי ייעוץ בתחום האיכות והרגולציה הינם הכרחיים להצלחת חברות מכשור רפואי כבר מהשלב הרעיון המוקדם ולאורך כל חיי המוצר.

לשקיפות, הכותב הוא מנהל מחלקת הרגולציה והאיכות הרפואית במעבדות חרמון. מעבדות חרמון הינה מעבדה מוסמכת ומובילה בישראל לבדיקות תקינה ושירותי ייעוץ איכות ורגולציה המאפשרת ללקוחותיה לקבל פתרון  end 2 end.

הפוסט החשיבות של ייעוץ בתחום האיכות והרגולציה למכשור רפואי כבר בשלב הרעיון המוקדם הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

התמונות הן תוכן מרכזי הנמצא כיום בכל אתר, בכל פרופיל ברשת חברתית ובכל מקום למעשה. הן שניות בחשיבותן רק לטקסט, ופופולריות מאוד בקרב הקהל כולו, בשל העובדה שמרבית האנשים הנם ויזואליים, כלומר, תמונות וסרטונים ידברו אליהם לרוב יותר מטקסטים. תמונות מוסיפות חיות לתכנים, מבליטות את התכנים על פני תכנים אחרים בעמודים ואתרים עמוסי מסרים ויכולות לעזור בהסבת תשומת לב הגולש לתוכן מסוים. לתמונות באתר שלנו, כמו גם לסוגי תכנים אחרים בו, כדאי לבצע אופטימיזציה, שתסייע למנועי החיפוש להבין במה עוסקת התמונה.

החשיבות של אופטימיזציה לתמונות באתר שלנו:

ישנם אתרים רבים, המעלים תמונות על בסיס יומיומי וכחלק אינטגרלי מהעבודה באותו אתר. כך, למשל, באתרי מסחר, שבהם יש תמונות של המוצרים, באתרי פורטפוליו של צלמים ושל אנשי מקצוע אחרים, שצריכים להציג תמונות כחלק מתיק העבודות שלהם. גם באתרי תדמית, שבהם עושים שימוש בתמונות ובעיצובים שונים, כדי להניע לפעולה או לעורר רגש אצל הגולשים (גם תמונות נושא למאמרים). כמובן גם ברשתות החברתיות – פרופיל או עמוד עסקי ללא תמונות אינו אטרקטיבי ואינו פרודוקטיבי. מנועי החיפוש אינם יכולים לקרוא עדיין תמונות כפי שהם קוראים ומעריכים את הטקסט הכתוב, ועל כן, כחלק מהתכנים המשותפים באתר שלנו, טוב נעשה אם נבצע להן אופטימיזציה. כך גם נוכל לאפשר לגוגל ולמנועי החיפוש האחרים לדעת במה עוסקת התמונה, גם להרוויח תנועה נוספת מגוגל תמונות (תוכלו למצוא שם תמונות שהעליתם לאתר שלכם באתר לביטוי מפתח שהשתמשתם בהם בתמונה – ALT TAG – ראה הסבר בהמשך) וכן לשפר את מבנה הקוד באתר ולא להשאיר לגוגל נעלמים חשודים.

משקל התמונה:

אופטימיזציה לתמונות היא לא רק תגית ה-ALT שעליה נרחיב בפסקה הבאה אלא גם נושאי המשקל והממדים של התמונה. ככל שהתמונה שוקלת יותר כך היא תכביד על השרת שלכם, מה שעשוי לפגוע במהירות האתר באופן כללי, וכמובן גם לפגוע במהירות הטעינה של אותו עמוד ספציפי, שבו היא נמצאת. ניתן להשתמש בכלים שונים להקטנת המשקל של התמונה, להעביר את התמונה לפורמט אחר (נניח JPEG במקום PNG) ועוד. תמונה של 50-100 קילובייט היא תמונה, הנמצאת בגדר המשקל הנכון. אתם צריכים לאזן בין הקטנת המשקל של התמונה לבין שמירה על איכות סבירה+ שלה.

תגיות ALT לתמונה:

לכל תמונה יש תגית, המקנה לתמונה שם או כותרת אם תרצו. מעבר לעובדה, שזוהי התגית המשפיעה על תוצאות החיפוש של התמונות בגוגל תמונות, הרי שהיא גם עוזרת לגוגל לחזק את הסמכות של העמוד בנושא מסוים. טוב לעדכן את תגית התמונה דווקא בתרגום האנגלי של הביטוי, מכיוון שאם תרצו לעבור לספק אחסון אחר בעתיד, תמונות עם תגיות בעברית עשויות לגרום ללא מעט בעיות ועבודה לאחר מכן. לא מומלץ למספר את התמונות או להקנות להן שם רנדומלי אלא ממש לתת להן ביטוי מפתח מרכזי, הקשור לעמוד התוכן, שבו הן מוצגות או לתת תיאור נחמד של מה רואים בתמונה.

תגיות TITLE לתמונה:

רבים נוטים להתבלבל בין תגיות טייטל לתגיות אלט. תגיות טייטל אלו המילים/הביטויים שאנו רואים אם נשים את העכבר על תמונה כלשהי ברשת. ניתן להגדיר (?) תגיות טייטל דרך קוד הHTML- או דרך מערכת התוכן באופציות מובנות, הנקראות "כותרת תמונה" בדרך כלל.

בחירת סוג התמונה:

גם לסוג התמונה עשויה להיות השפעה על איכות התמונה, על המשקל שלה ולעתים גם על הקריאות שלה במנועי החיפוש. הסיומות הנפוצות ביותר הן של JPG, GIF ו'PNG כאשר PNG מציגה לרוב את התמונה האיכותית ביותר אך גם הכבדה ביותר. החלופה שלה היא JPG או JPEG, השומרות על רוב האיכות של התמונה במשקל מופחת. GIF טוב יותר עבור אנימציות או תמונות של 256 סיביות ומטה.

יובל הררי

יועץ שיווק בחברת לאוס מדיה ואינטראקטיב, החברה בלשכה.

לקריאת מידע מקצועי נוסף על קידום אתרים באינטרנט ניתן להיכנס לאתר החברה: https://www.leos.co.il/

הפוסט החשיבות של ביצוע אופטימיזציה לתמונות באתר שלכם לצורך קידום אורגני הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

עלות התרגום של קטלוג שיווקי לשפה זרה עלולה להגיע לעשרות אלפי שקלים. זמן ההפקה של הקטלוג עשוי להתארך לכדי שבועות רבים.

למה זה עולה כל כך הרבה ולוקח כל כך הרבה זמן?

נורית היא מנהלת השיווק של אחת מחברות השתלים הדנטליים המובילות בישראל. היא עובדת על ההשקה של ליין המוצרים של 2020.

ניקח לדוגמה קטלוג בן 120 עמודים של שתלים דנטליים. יש בו כמה עשרות אלפי מילים של טקסט וכמה מאות תמונות. המעצבת ממקמת כל תיבת טקסט בדיוק במקום שלה, ליד צילום המוצר התואם. הכל נראה מיליון דולר – הצבעים, הפונטים, ואלמנטים גרפיים אחרים. עבודת העיצוב היא אומנות – והיא לוקחת כמה עשרות שעות סטודיו.

נניח שהקטלוג נכתב במקור באנגלית והעיצוב שלו הושלם. על פי רוב, המעצבת משתמשת בתוכנת עיצוב מקצועית (הסטנדרט היא תוכנה שנקראת אינדזיין).

ואז רוצים לתרגם את הטקסט ולשמור על העיצוב כמות שהוא.

המתרגמת לא יודעת לעבוד עם אינדזיין וכל הטקסט נמצא בתוך התוכנה!

אוקיי, אז מבקשים מהמעצבת לחלץ (קופי-פייסט) את כל הטקסט למסמך וורד שאפשר לשלוח למתרגמת. כמה שעות קופי פייסט זה ייקח? הרבה! עוד זמן סטודיו שנשרף.

ואז, המתרגמת מכינה את התרגום ושולחת חזרה לנורית. ומי יכניס את כל הטקסט חזרה לתוך האינדזיין? עוד שעות סטודיו שנשרפות לשווא על קופי-פייסט. המעצבת צריכה למצוא בדיוק כל תיבה ולהכניס לתוכה את הטקסט המתורגם.

זאת הסיבה שזה לוקח זמן רב והעלויות גבוהות.

כשנורית מתקשרת רגע לפני שמשיקים את הליין החדש כי השאירו לרגע האחרון את נושא התרגום, הזמן הופך להיות קריטי.

מה אפשר לעשות כדי לקצר זמנים באופן משמעותי ואיך חוסכים 50% מעלויות התרגום של הקטלוגים?

הנה מס דברים שספק התרגום שלך יכול לעשות עבורך, אם רק תבקש…

1. בקש שיתרגמו לך ישירות את קבצי העיצוב (Illustrator או Indesign)

זה נשמע טכני. אז נפשט את זה. קטלוג או ברושור מעוצב מגיע בפורמט pdf.

בתהליך ההכנה שלו מושקעות הרבה מאוד שעות כתיבה ועיצוב.

ועכשיו, כשנדרש לתרגם אותו, צריך לחלץ ממנו את כל הטקסט, לשלוח אותו לתרגום, ולשתול אותו בחזרה בכל מקום. ואחרי זה – שוב לשלוח לבדיקה של המתרגמת – כי המעצבים לא מכירים את השפה, ויכולים בטעות "לשכוח" דברים בתהליך הקופי-פייסט הידני…..נכון?

אז זהו. שלא.

בקש מספק התרגום שלך לעבוד ישירות מול סטודיו העיצוב שלך ולתרגם את קבצי העיצוב הגרפי (אינדזיין) ישירות. כך נחסכות עשרות אם לא מאות שעות עבודה של המעצב (שעושה קופי-פייסט של טקסט המקור לוורד ואח״כ קופי-פייסט חזרה של התרגום). ספק תרגום מקצועי משתמש בפתרונות טכניים וטכנולוגיים מתאימים כדי לספק שירות כזה.

התוצאה: הוזלה של 50% לפחות בעלויות התרגום של הקטלוג וקיצור משמעותי בזמן הירידה לדפוס.

2. בקש שיכינו לך ״זיכרון תרגומי״ של כל החומר שלך

מדוע תיקונים קטנים בקטלוג של השנה שעברה כרוכים בעלויות גבוהות וגוזלים זמן רב ויקר?

כיוון שספק התרגום שלך לא שמר עבורך זיכרון תרגומי של הגרסה הקודמת.

התעקש שישמרו לך את כל החומר שכבר תרגמת וכך תיקונים קטנים יהיו כרוכים בעלויות נמוכות ויהיו מוכנים מהר.

אם הקטלוג של 2019 דומה ב-70% לזה של 2018, אז אפשר לחסוך 70% בעלות ובזמן ההפקה שלו.

נורית קיבלה את הקטלוג מוכן לדפוס בשליש מהזמן ביחס לשנה שעברה. כש- time to market חשוב- חשוב לשלוח את החומרים ללקוחות כמה שיותר מהר.

3. בקש מספק התרגום שלך שיעבוד ישירות מול סטודיו העיצוב

ספק התרגום שלך צריך לדעת את כל הפרטים האלו (של אינדזיין) ולחסוך לך כאבי ראש. כל מה שנשאר לנורית לעשות הוא לחבר בין המעצבת לחברת התרגום. בסוף, נורית מקבלת את המוצר המוגמר מוכן לדפוס.

כעת אתה יודע כיצד ניתן לחסוך זמן יקר וכסף על הפקת התכנים שלך בשפות זרות.

בתיה אפשטיין בוחניק

יועצת הלשכה לתקשורת עסקית בינלאומית ותרגום רב לשוני, מנכ"לית והבעלים של חברת קיו-לינגואה שירותי תרגום בע"מ, batia.eb@q-lingua.com,

אתר בעברית: https://www.q-lingua.co.il, אתר באנגלית – https://www.q-lingua.com

הפוסט איך אפשר לחסוך 50% מעלות התרגום של קטלוג לשפות זרות? הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

תחום הדאטה והאנליטיקה קיים כבר עשרות שנים, אולם בשנים האחרונות הוא תפס מקום משמעותי ומרכזי בסל הכלים הארגוניים – עד כדי מהפכת מידע של ממש. הוא מעורר עניין רב בקרב מגוון חברות בכל ענפי המשק, שכן הוא מחבר ומשלב בתוכו שני עולמות שונים: העולם הטכנולוגי והעולם העסקי.

ארגונים רבים בעולם זיהו את חשיבותו של התחום וכבר הטמיעו תפיסות, יכולות ותהליכי עבודה מבוססי דאטה ואנליטיקה. חלקם אף פיתחו מוצרי אנליטיקה, או שינו את התרבות הארגונית שלהם והפכו אותה למוכוונת אנליטיקה (Data Driven).

אך כמו בכל מהפכה, לצד ההצלחות יש גם ספקות וחששות. לעיתים הם נולדו כתוצאה מארגונים שלא הצליחו להפיק את המרב מיכולות אלו, לעיתים בשל חוסר היכרות עם התחום – כך או כך, גם סביב עולמות הדאטה והאנליטיקה נרקמו כמה וכמה מיתוסים, וזה הזמן לבחון את אמיתותם:

"דאטה? זה גדול עלינו!"

זהו אולי המיתוס הנפוץ ביותר לגבי דאטה ואנליטיקה. מלאכת איסוף הנתונים וניתוחם נתפסה (ועודנה נתפסת) כיכולת חדשנית ומורכבת – ובאופן טבעי היא מזוהה וממותגת כמתאימה לארגונים גדולים שברשותם כמות נתונים גדולה, ולא לארגונים קטנים יותר.

האמת: לא נכון. אמנם לארגונים גדולים יש (בדרך כלל) יותר משאבים להשקיע ביכולות שמציע עולם הדאטה והאנליטיקה ולהפיק מהן תועלת עסקית רבה, אך גם ארגונים בעלי כמות נתונים בינונית או קטנה יכולים לעשות שימוש ביכולות אלו ולייצר מהן אימפקט עסקי משמעותי.

"הפרויקטים האלו ידרשו מאיתנו המון משאבים"

אצל כולנו קיימת נטייה טבעית לדבוק במשוואה הבאה: חדשנות טכנולוגית = השקעה מרובה. ההנחה הראשונית של ארגונים רבים (לרבות כאלו בעלי אמצעים) היא שפרויקטי דאטה ואנליטיקה כרוכים בהשקעת משאבים רבים, הן כספיים והן שאינם כספיים.

האמת: היקף ההשקעה תלוי בסוג הארגון ובאופן ביצוע הפרויקט. חברה שמתמחה בפרויקטים כאלו תדע לנהל אותם בצורה אפקטיבית ו'רזה' – לדוגמה, על ידי שימוש במומחים בעלי ניסיון רב שהתלות שלהם במשאבי הארגון היא מינימלית. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשלב הראשון של הפרויקט, שמטרתו בין השאר היא לשקף תמונה רחבה של צורכי הארגון, הן בצד העסקי והן בצד הטכנולוגי.

"גם אם יש תועלת, הפרויקטים ארוכים ויקרים"

בהמשך ישיר למיתוס הקודם, פרויקטים של דאטה ואנליטיקה נתפסים כפרויקטים ארוכי טווח הדורשים השקעה כספית משמעותית. בעידן שבו יש מרוץ מתמשך ולחץ עצום להישאר תמיד צעד אחד לפני המתחרים, כולם רוצים הכול 'כאן ועכשיו' – ופרויקטים ארוכי טווח, שבהם יש עלות אך קשה לראות כל כך רחוק ולזהות את התועלת, עשויים להתקבל בהסתייגות.

האמת: נכון, חלק מפרויקטי הדאטה והאנליטיקה הם מורכבים במיוחד, ועל כן גם ארוכים יותר – אך אין מדובר בגזירת גורל. לחברה שמתמחה בתחום יש לרוב יתרון חשוב: היא יודעת לקחת את הפרויקט, שאפתני ככל שיהיה, 'לשבור' אותו ל'ביסים' קטנים ולספק תוצרים בפרקי זמן קצרים ובעלויות שפויות. הערך שמביאה עִמה חברה כזו הוא לא רק בהפחתת העלויות, אלא בעיקר במומנטום שנוצר: אנשי ה'ביזנס' בארגון רואים במו עיניהם את הערך העסקי שמתקבל, מצדיקים את הפרויקט – ואף מפתחים רעב ל'ביס' הבא ולערך שהוא יביא איתו.

"אבל אנחנו בכלל לא חברת היי-טק"

מכיוון שעולמות הדאטה והאנליטיקה מבוססים על טכנולוגיות מתקדמות ועל כלים חדשניים ו'חכמים', קיימת סברה שארגונים שאינם מתעשיית ההיי-טק לא יוכלו לעשות שימוש ביכולות אלו.

האמת: לא נכון. אמנם היכולות הן טכנולוגיות ו'חכמות', אך ניתן לעשות בהן שימוש כמעט בכל סוג ארגון – שכן מטרתן, בסופו של יום, היא לייצר ערך עסקי. גם כאן ניתן ומומלץ להיעזר במומחים – כדי שאלו 'יתפרו' את הפתרון הטכנולוגי אשר ישרת בצורה מיטבית את אנשי ה'ביזנס' בארגון. אגב, ניתן לראות כי תקופת הקורונה (שטרם הסתיימה) פקחה את עיניהן של יותר ויותר חברות לא-טכנולוגיות וגרמה להן להבין את חשיבותן של יכולות אלו ואת תפקידן בתחרות הקשה שנוצרה בעקבות המשבר הכלכלי המתהווה.

"It's too good to be true – זה נועד להיכשל"

זה חדשני, זה 'מגניב', זה נשמע עתידני ומבטיח, ובקיצור: It's too good to be true. אולי היכולות הללו יחוללו מתישהו פלאים במצבם העסקי של ארגונים, אבל בפועל רוב פרויקטי הדאטה והאנליטיקה נכשלים בסופו של יום.

האמת: עולמות הדאטה והאנליטיקה עלו לכותרות לאחרונה, אך היכולות הייחודיות הללו מתפתחות ומשתפרות כבר הרבה מאוד שנים. בעבר – כמו בכל תחום טכנולוגי פורץ דרך – נרשמו יותר כישלונות, אך עם הניסיון שנצבר לאורך השנים, הן במתודולוגיות ניהול הפרויקטים והן בכישורים המקצועיים של העוסקים בתחום, מרבית הפרויקטים עומדים ביעדים העסקיים ומביאים ערך אמיתי לארגונים שמטמיעים את היכולות האלו.

רונית בוצר

סמנכ"לית פיתוח עסקי בחברת ביונד – חברת פרוייקטים העוסקת בתחומי דאטה ואנליטיקה. ייצור פתרונות דאטה ובינה מלאכותית

הפוסט דאטה ואנליטיקה, לא מה שחשבתם: מיתוסים מול מציאות הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

מי שלא שמע עדיין את המושג "IoT" או "האינטרנט של הדברים" – שייקום. בשנים האחרונות האינטרנט של הדברים הוא אחד מהמושגים האופנתיים והשגורים ביותר בפי כל, אם כי לא תמיד ברור "מה יוצא לי מזה". בפשטות, IoT הוא רשת של חפצים פיזיים, או "דברים".

מאחר שכמעט כל חפץ כיום כולל אלקטרוניקה, תוכנה, חיישנים ורכיבי תקשורת,  ניתן לחבר אותו לאינטרנט, לקרוא את המידע שאסף, לחלוק איתו מידע שנאסף ע"י רכיבים אחרים ולהעביר לו הנחיות מה-backoffice.

איזה מידע? כל דבר: מיקום, טמפרטורה, לחות, רמת תאורה, תנועה, גובה, מלאי בארגז, מצב המכונה שאליה הגלאי מחובר, זיהוי פנים, ועוד. למעשה כל מה שגלאים יודעים לגלות. משנאסף המידע, אפשר לקבל על בסיסו החלטות ולבצע פעולות.

היכולת של מכשירים לתקשר ביניהם אינה חדשה, אבל ההתפתחויות המהירות בטכנולוגיות האינטרנט, הענן, המערכות המשובצות והרשתות הסלולריות האיצו את ה-IoT בצורה דרמטית, מקילים ומוזילים מאד את יישומו. לראיה, "כולם" מדברים IoT, כולל חברות סלולריות, חברות תשתיות, חברות פיננסיות, מוצרי צריכה, אבטחה, סטארטאפים ומי לא.

אז מה בכל זאת עושים עם IoT?

בית חכם, למשל.

הקלישאה המקובלת היא שבעזרת IoT  המקרר יזמין בעצמו חלב מהסופר לפני שהקרטון נגמר.

אחת הפרסומות בטלוויזיה כבר מראה לנו שהמזגן מזמין לעצמו טכנאי לתיקון. ישנן אינספור דוגמאות מסוג זה, וחברות רבות שעוסקות בפיתוחים בתחום.

דוגמאות נוספות? בבקשה:

בבית החכם פעולות שגרתיות כמו חימום וקירור הבית, השליטה בתריסים או הפעלת מערכות ההשקיה נעשות באופן אוטומטי, לפי צורך, ובלי התערבות אדם. העציץ יבש? הוא "יאמר" למערכת ההשקיה לפעול. השעה כבר 18:00, אמצע השבוע והיה יום מעונן? הבוילר יתחיל לפעול כדי שאוכל להתקלח כשאגיע הביתה ב-19:00. הייתה מספיק שמש? הבוילר לא יפעל, ממילא דוד השמש חימם מספיק מים.

ככל שהזמן חולף, ה-IoT ילך ויקיף אותנו ויחדור לכל תחום בחיינו. האם אנחנו מבינים את המשמעות ואת הפוטנציאל הגלום בו?

דיברנו על הבית החכם. מדברים רבות על העיר החכמה, זו שיודעת לווסת את התנועה באופן אוטומטי ע"י חיישני תעבורה ועומס ושליטה מושכלת במערכת הרמזורים, יודעת לשלוח את משאיות האשפה במסלול היעיל והקצר ביותר רק אל הפחים שהתמלאו, ויודעת גם להפעיל יכולות אכיפה ואבטחה שמזכירות לעיתים את האח הגדול.

ולנו – מה יוצא מזה?

המגזר העסקי ועסקים קטנים ובינוניים בפרט, יכולים אף הם להפיק תועלת רבה מהאינטרנט של הדברים. הדוגמאות והיישומים האפשריים לטובת "משרד חכם" או "מפעל חכם" הם כמעט אינסופיים.

החל מיישומים פשוטים כגון תזמון המשימות בפתיחת יום או בסיומו (הפעלה/כיבוי אורות ומזגנים, הפעלת האזעקה, הפעלת האיי-רובוט אחרי יציאת כל העובדים, וכדומה), דרך חסכון באנרגיה, שליטה במערכות אזעקה והאבטחה, ניהול החניון והפנית כלי רכב למקומות פנויים, התאמה אוטומטית של מוסיקת הרקע בחנות לקהל המבקרים ועוד ועוד – השמים הם הגבול והמגבלות הן רק מגבלות הדמיון שלנו.

כך, למשל, אנחנו ב-AuroraView יישמנו מערכות לניהול מלאי, איחסון ולוגיסטיקה מבוססות IoT.

כחלק מאסטרטגית ההתפתחות שלנו סיווגנו כך את התחומים בפעילות העסקית שבהם אנחנו מיישמים או מתכוונים ליישם מערכות מבוססות IoT במסגרת מפת הדרכים העסקית: התייעלות עסקית וצמצום OPEX (לדוגמא ייעול השימוש באנרגיה, ייעול משאבי חניה), ניהול מלאי, ניהול ציוד ונכסים, חווית העובד (לדוגמא בקרת אקלים וייעול משאבי חניה), חווית המבקר בעסק (לדוגמא התאמה אוטומטית של מוסיקת הרקע בעסק ליום, השעה, אופי הפעילות, אופי המבקרים ומספרם), אבטחת העסק – פיזית ווירטואלית (לדוגמא בקרת כניסה, בקרת נוכחות, בקרת סייבר), שליטה, בקרה ותזמון התהליכים דלעיל, קבלת החלטות, תצוגה והתרעות

תחת כל אחד מהתחומים האלה ישנם אינספור אפשרויות  ותהליכים נוספים שניתן ליישם ובכך לקדם את העסק ולייעל אותו, צעד אחר צעד.

תחום הIoT נמצא מבחינות רבות רק בתחילת דרכו, והוא הולך, מתפתח ומתרחב מדי יום – אך הוא אינו נטול סיכונים. כמו בכל תחום טכנולוגי, עם ההתקדמות מתרבים גם הניסיונות לתקוף אותו. גם כאן ישנן חברות רבות המתמקדות בתחום אבטחת המידע ובפיתוח מערכות, שמטרתן היא להגן עלינו מהאיומים ולהשתמש בטכנולוגיה בבטחה.

אין ספק שהעולם שבו אנו חיים הולך לכיוון דיגיטלי יותר. אנחנו נצטרך לעשות פחות והמכשירים שלנו – בין אם בבית או בעסק – יעבדו יותר.  לנו כבעלי עסקים, זה בדיוק הזמן לזהות את התהליכים שמכבידים עלינו בעסק, כספית או תפעולית, ולבחון אם פתרון מבוסס IoT יוכל לייעל, להקל, להוזיל ולשפר את היום-יום שלנו.

דן שורק ורוני שורק

מומחים לפרויקטים של תוכנה וייעוץ חברת אורורה וויו החברים בלשכה.

הפוסט חכם על דברים, או: עסק חכם, בעזרת האינטרנט של הדברים הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

מאת ליהוא ברמן*

בינה מלאכותית (AI) הינה טכנולוגיה מהפכנית, המשנה בצורה דרמטית את פני עולם העסקים ואת כללי המשחק בו. על אף שרבות מהטכניקות הבסיסיות בתחום קיימות בצורה זו או אחרת כבר עשרות שנים, שילוב של מספר גורמים – המשך הגדלה מעריכית של עוצמת מחשוב, נגישות לכמויות גדולות מאוד של נתונים (דאטא), ושיפור באלגוריתמים – הביא לפריחה חסרת תקדים של התחום, ולהנגשה של כלים עוצמתיים ביותר לציבור הרחב.

התפוצה של AI רחבה היום מתמיד, וכוללת יישומים כמעט בכל תחום, המכיל כמויות גדולות של דאטא ואשר קשה לנסח בו חוקיות פשוטה וברורה לפתרון הבעיה המעניינת: זיהוי עצמים בתמונות ועקיבה אחריהם בווידאו, הבנה ומניפולציות של טקסטים, המלצות על סרטים ומוזיקה, תחזוקה מניעתית על בסיס חיישנים, חיזוי מזג אוויר, יצירה של דיבור, מוזיקה, טקסטים, תמונות, ועוד מגוון רחב של שימושים בכל התחומים.

השפעת AI על עולם העסקים משמעותית  מאוד, וניתן להסתכל עליה דרך שתי גישות שונות אך חזקות באותה מידה:

האחת, מבוססת על כלים עוצמתיים וכלליים, אשר קל יחסית ללמוד להשתמש בהם, ואשר יכולים בקלות לחסוך כמויות גדולות של זמן ועבודה. הדוגמה הברורה ביותר הינה כמובן ChatGPT אשר נכנס לחיינו בסערה לפני חודשים ספורים והגיע למיליון משתמשים בפחות משבוע. מדובר במודל שפה גדול, אשר יכול לתפקד כסוג של עוזר מחקר במגוון רחב של תחומים, החל בסיכום וכתיבה של מאמרים (ומובן שהוא עזר גם בכתיבת המאמר הנוכחי..), דרך כתיבה של קוד תוכנה, ועד מתן תשובות לשאלות כלליות. נכון לכתיבת המאמר הזה משתמשים בו למעלה מ-100 מיליון איש. דוגמה אחרת לכלי חזק מאוד בעולם יצירת התוכן הינו ,Mid-journey שלו כ-15 מיליון משתמשים, ואשר מאפשר למשתמש ליצור תמונות מדהימות של כל דבר ובכל סגנון על סמך תיאור טקסטואלי קצר.

הגישה השנייה משתמשת באלגוריתמים של AI כדי להפיק תובנות ולמצוא חוקים ותבניות בכמויות גדולות של דאטא ייחודי, ובכך לפתור בעיות, שלפני כן לא היו פתירות, או שלפחות לא באותה רמת יעילות. סוגי הדאטא והיישומים בהקשר זה מגוונים מאוד ויכולים לכלול ממש כל תחום ובעיה, בתנאי שקיים מספיק דאטא איכותי ורלוונטי לבעיה אותה רוצים לפתור. רשימה חלקית של יישומים מעניינים, שבהם היינו מעורבים, מתחילה בהמלצות e-commerce בהינתן מידע על רכישות, ממשיכה לזיהוי ריכוזים של חומרים במים על בסיס ספקטרוסקופיה, זיהוי מצבים רפואיים בהתבסס על אותות ביו-רפואיים,  ומגיעה עד לשיפור יעילות הפעלה של מכונות בתעשייה, בהתבסס על חיישני בקרה ואיכות.

אז איך בעצם גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכת ה-AI, המהפכה התעשייתית הרביעית?

בכל הקשור לגישה הראשונה, הקו המנחה הינו "לנסות בלי פחד". פשוט היכנסו עוד היום לאחד הכלים האלה ותתחילו לשחק. רשת האינטרנט מלאה בהדרכות כיצד כדאי לכתוב את ההוראות (prompts) לכלים הללו על מנת למקסם את איכות התוצאות. מעבר לעניין הבסיסי, די מהר כנראה תגלו תחומים או משימות, שבהם הכלים הללו תורמים לכם במיידי ומייעלים את עבודתכם.

לעומת זאת, בגישה השנייה הקו המנחה צריך להיות "סוף מעשה במחשבה תחילה". לפרוייקט AI המבוסס על דאטא ייחודי יש פוטנציאל אדיר לשיפור תפוקות ורווחיות, אך יש בו גם סיכון משמעותי לכישלון וירידה לטמיון של ההשקעה, ולכן חשוב לנהל את הפרוייקט בצורה נכונה: ראשית, אנשי המפתח צריכים לבצע סיעור מוחות, שמטרתו להעלות בעיות מעניינות, שחשוב לארגון לפתור. בהתייעצות עם מומחה AI מעלים הצעות לפתרון הבעיות הללו ומעריכים את המורכבות, ההיתכנות, והיעילות של הפתרונות. את שלב הוכחת ההיתכנות של הבעיה והפתרון שנבחרו ניתן לבצע לרוב בהשקעה יחסית לא גדולה, על ידי צוות גרעיני של שני אנשים: מומחה AI ומומחה בעולם התוכן, העובדים בצמוד.

הוכחת היתכנות מוצלחת מסתיימת במודל, המניב תוצאות מבטיחות על דאטא חדש – כזה שלא היה זמין בשלב הלמידה. המודל ישמש בתור המוח של המערכת שתקום סביבו – מערכת, שפעמים רבות יכולה להיות מורכבת למדי בפני עצמה, ולכן תדרוש הנדסת מערכת טובה ואנשי פיתוח חזקים, שיודעים לפתח ולתחזק מערכות מבוססות AI.

יש עוד המון דברים חשובים, שהיינו רוצים להעביר בכתבה הזו, אך קצרה היריעה מלהכיל. בטנזור טכנולוגיות אנו מתמחים במחקר ובפיתוח של מערכות מבוססות AI, ובהיותנו גם יועצי הלשכה בנושאים אלה, אתם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ.

זו לא קלישאה: הבינה המלאכותית באמת משנה את העולם בקצב הולך וגדל, and it’s here to stay!

* ליהוא ברמן, מנכ"ל משותף, טנזור טכנולוגיות בע"מ במייל : lihu@tensor-tech.co.il

אתר החברה: https://tensor-tech.co.il

בתמונה מימין: בועז איזנשטרק וליהוא ברמן מנכ"לים משותפים בטנזור טכנולוגיות בע"מ

הפוסט בינה מלאכותית – שינוי פני עולם העסקים וכללי המשחק בו הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

מאת גיא בקר*

שנת 2023 מתאפיינת בעלייה מיוחדת במספר תקיפות הסייבר, אשר גורמות לחברות ולממשלות ברחבי העולם להגביר הקצאות משאבים, כדי לשפר את יכולות ההגנה שלהם ולחדש את התשתיות ההגנתיות. תעשיית הסייבר הישראלית היא בין המובילות בעולם עם מצוינות במחקר ופיתוח במתן מענים לאיומי הסייבר המתעצמים תוך יצירת פתרונות חדשניים ומובילי דרך.

ראה מקרה מתקפת הסייבר על בית החולים מעייני הישועה בבני ברק.
כשנתיים מאז המתקפה שהשביתה חלקים נרחבים משירותי בית החולים הלל יפה לאורך זמן, וגרמה לאובדן מידע רב ולנזק מתמשך למטופלים ולמוניטין של המוסד,  עובר גם בית החולים "מעייני הישועה" מתקפת כופרה, המשביתה את הרשת המנהלתית שלו. בעטיה של המתקפה נאלץ משרד הבריאות להפנות מקרי רפואה דחופה אל חדרי המיון בבתי חולים אחרים, ובית החולים אף הפסיק לקבל חולים במרפאות החוץ ובמכוני הדימות לתקופה קצרה בשל שיבוש התקשורת עם מאגרי המידע הארגוניים.

האירוע חייב להדליק נורה אדומה בקרב קברניטי מערכת הבריאות. בתי החולים זקוקים להשקעה נרחבת בתשתיות אבטחת הסייבר, המגינות על רשומות החולים ופרטיותם, וכן על פעילות המוסד בכללו – ובסופו של דבר – על חיי אדם.

ביצוע ביקורות באופן תדיר, זיהוי פגיעויות במערכות המחשוב וביצוע הכשרות עובדים בנושא, חיוניים ליצירת תרבות של מודעות לסכנות הסייבר, ומהוים צעד ראשון בהעלאת רמת האבטחה בנוסדות בריאות.

“בתי החולים צריכים להצטייד במערכות הגנה רשתית ברמה דומה זו הנהוגה במערכות תשתית אחרות במדינה כגון חשמל, מים ובטחון" מציין גיא בקר, ראש תחום רפואה בחברת הסייבר הישראלית ,Sasa Software המספקת פתרונות להגנת רשתות באמצעות הלבנת קבצים ודוא"ל.

"רשתות בתי החולים עומדות מול איומים דומים לאלה של יתר התשתיות הקריטיות, אם לא יותר מכך, אך עם זאת רמת המוכנות שלהן יחסית נמוכה. לצערנו אנחנו רואים עלייה בפניות לאחר התרחשות מתקפה אך עדיין אין מודעות מספקת בקרב מקבלי ההחלטות, שיש לתעדף את הגנת הסייבר בצורה משמעותית."

חברת Sasa Software משתפת פעולה עם רבים מארגוני הבריאות הגדולים בישראל ואף פיתחה פתרון ייחודי להגנה על מאגרי דימות (PACS) מתקיפות דרך המידע ההדמייתי. "לעיתים, הטריגר לכניסה שלנו למעורבות בתהליכי מיגון ברשתות רפואה הוא לא בחשש מתקיפת סייבר, כמו בצורך להנגיש רפואה מקוונת ובטוחה, ולייעל תהליכי קליטת מידע מן הציבור. פתרון טוב הוא כזה המשלב ייעול בתהליכי עבודה יחד עם הגברת הבטחון, בגישה של “Security by Design”" מוסיף בקר.

בנוסף ליוזמות ייחודיות שכאלה יש צורך בהגברת שיתוף הפעולה בין מוסדות הבריאות, גורמי הממשלה ומומחים באבטחת הסייבר, כדי להתמודד בעוצמה מול ארגוני תקיפה משוכללים, המנסים ללא הרף לפגוע בתשתיות קריטיות במדינה. שיתוף פעולה כזה יכול להצמיח פתרונות יעילים שיובילו להפחתת הסיכונים עמם צריכים בתי החולים להתמודד.

לסיכום, התקפת הסייבר האחרונה על בית החולים "מעייני הישועה" מהווה קריאת השכמה למערכת הבריאות בנושא מוכנות הסייבר. אף שתקיפה זו הייתה בעלת פגיעה מוגבלת וזמנית, היא חשפה את חולשות המערכת האדמיניסטרטיבית של בית החולים, וגרמה לפגיעה ממשית בכלל ציבור הפונים לטיפול ובפעילות המוסד. האירוע מדגיש את חובתם של בתי החולים להטמיע את אבטחת הסייבר כפרוטוקול חובה, וכחלק מנוהלי ההפעלה בשגרה. רק כך יוכלו מוסדות הבריאות להבטיח את המשכיות הטיפול והגנה ראויה על המידע הרפואי הרגיש בעידן עתיר-סיכונים זה שבו אנו חיים.

* גיא בקר, ראש תחום רפואה בחברת הסייבר הישראלית ,Sasa Software המספקת פתרונות להגנת רשתות באמצעות הלבנת קבצים ודוא"ל.

לשאלות נא ליצור קשר: גיא בקר, מייל: guyb@sasa-software.com

הפוסט מתקפת סייבר על בית חולים? לא מכת גורל! הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.