מאת דן שורק ורוני שורק

מי שלא שמע עדיין את המושג "IoT" או "האינטרנט של הדברים" – שייקום. בשנים האחרונות האינטרנט של הדברים הוא אחד מהמושגים האופנתיים והשגורים ביותר בפי כל, אם כי לא תמיד ברור "מה יוצא לי מזה". בפשטות, IoT הוא רשת של חפצים פיזיים, או "דברים".

מאחר שכמעט כל חפץ כיום כולל אלקטרוניקה, תוכנה, חיישנים ורכיבי תקשורת,  ניתן לחבר אותו לאינטרנט, לקרוא את המידע שאסף, לחלוק איתו מידע שנאסף ע"י רכיבים אחרים ולהעביר לו הנחיות מה-backoffice.

איזה מידע? כל דבר: מיקום, טמפרטורה, לחות, רמת תאורה, תנועה, גובה, מלאי בארגז, מצב המכונה שאליה הגלאי מחובר, זיהוי פנים, ועוד. למעשה כל מה שגלאים יודעים לגלות. משנאסף המידע, אפשר לקבל על בסיסו החלטות ולבצע פעולות.

היכולת של מכשירים לתקשר ביניהם אינה חדשה, אבל ההתפתחויות המהירות בטכנולוגיות האינטרנט, הענן, המערכות המשובצות והרשתות הסלולריות האיצו את ה-IoT בצורה דרמטית, מקילים ומוזילים מאד את יישומו. לראיה, "כולם" מדברים IoT, כולל חברות סלולריות, חברות תשתיות, חברות פיננסיות, מוצרי צריכה, אבטחה, סטארטאפים ומי לא.

אז מה בכל זאת עושים עם IoT?

בית חכם, למשל.

הקלישאה המקובלת היא שבעזרת IoT  המקרר יזמין בעצמו חלב מהסופר לפני שהקרטון נגמר.

אחת הפרסומות בטלוויזיה כבר מראה לנו שהמזגן מזמין לעצמו טכנאי לתיקון. ישנן אינספור דוגמאות מסוג זה, וחברות רבות שעוסקות בפיתוחים בתחום.

דוגמאות נוספות? בבקשה:

בבית החכם פעולות שגרתיות כמו חימום וקירור הבית, השליטה בתריסים או הפעלת מערכות ההשקיה נעשות באופן אוטומטי, לפי צורך, ובלי התערבות אדם. העציץ יבש? הוא "יאמר" למערכת ההשקיה לפעול. השעה כבר 18:00, אמצע השבוע והיה יום מעונן? הבוילר יתחיל לפעול כדי שאוכל להתקלח כשאגיע הביתה ב-19:00. הייתה מספיק שמש? הבוילר לא יפעל, ממילא דוד השמש חימם מספיק מים.

ככל שהזמן חולף, ה-IoT ילך ויקיף אותנו ויחדור לכל תחום בחיינו. האם אנחנו מבינים את המשמעות ואת הפוטנציאל הגלום בו?

דיברנו על הבית החכם. מדברים רבות על העיר החכמה, זו שיודעת לווסת את התנועה באופן אוטומטי ע"י חיישני תעבורה ועומס ושליטה מושכלת במערכת הרמזורים, יודעת לשלוח את משאיות האשפה במסלול היעיל והקצר ביותר רק אל הפחים שהתמלאו, ויודעת גם להפעיל יכולות אכיפה ואבטחה שמזכירות לעיתים את האח הגדול.

ולנו – מה יוצא מזה?

המגזר העסקי ועסקים קטנים ובינוניים בפרט, יכולים אף הם להפיק תועלת רבה מהאינטרנט של הדברים. הדוגמאות והיישומים האפשריים לטובת "משרד חכם" או "מפעל חכם" הם כמעט אינסופיים.

החל מיישומים פשוטים כגון תזמון המשימות בפתיחת יום או בסיומו (הפעלה/כיבוי אורות ומזגנים, הפעלת האזעקה, הפעלת האיי-רובוט אחרי יציאת כל העובדים, וכדומה), דרך חסכון באנרגיה, שליטה במערכות אזעקה והאבטחה, ניהול החניון והפנית כלי רכב למקומות פנויים, התאמה אוטומטית של מוסיקת הרקע בחנות לקהל המבקרים ועוד ועוד – השמים הם הגבול והמגבלות הן רק מגבלות הדמיון שלנו.

כך, למשל, אנחנו ב-AuroraView יישמנו מערכות לניהול מלאי, איחסון ולוגיסטיקה מבוססות IoT.

כחלק מאסטרטגית ההתפתחות שלנו סיווגנו כך את התחומים בפעילות העסקית שבהם אנחנו מיישמים או מתכוונים ליישם מערכות מבוססות IoT במסגרת מפת הדרכים העסקית: התייעלות עסקית וצמצום OPEX (לדוגמא ייעול השימוש באנרגיה, ייעול משאבי חניה), ניהול מלאי, ניהול ציוד ונכסים, חווית העובד (לדוגמא בקרת אקלים וייעול משאבי חניה), חווית המבקר בעסק (לדוגמא התאמה אוטומטית של מוסיקת הרקע בעסק ליום, השעה, אופי הפעילות, אופי המבקרים ומספרם), אבטחת העסק – פיזית ווירטואלית (לדוגמא בקרת כניסה, בקרת נוכחות, בקרת סייבר), שליטה, בקרה ותזמון התהליכים דלעיל, קבלת החלטות, תצוגה והתרעות

תחת כל אחד מהתחומים האלה ישנם אינספור אפשרויות  ותהליכים נוספים שניתן ליישם ובכך לקדם את העסק ולייעל אותו, צעד אחר צעד.

תחום הIoT נמצא מבחינות רבות רק בתחילת דרכו, והוא הולך, מתפתח ומתרחב מדי יום – אך הוא אינו נטול סיכונים. כמו בכל תחום טכנולוגי, עם ההתקדמות מתרבים גם הניסיונות לתקוף אותו. גם כאן ישנן חברות רבות המתמקדות בתחום אבטחת המידע ובפיתוח מערכות, שמטרתן היא להגן עלינו מהאיומים ולהשתמש בטכנולוגיה בבטחה.

אין ספק שהעולם שבו אנו חיים הולך לכיוון דיגיטלי יותר. אנחנו נצטרך לעשות פחות והמכשירים שלנו – בין אם בבית או בעסק – יעבדו יותר.  לנו כבעלי עסקים, זה בדיוק הזמן לזהות את התהליכים שמכבידים עלינו בעסק, כספית או תפעולית, ולבחון אם פתרון מבוסס IoT יוכל לייעל, להקל, להוזיל ולשפר את היום-יום שלנו.

דן שורק ורוני שורק

מומחים לפרויקטים של תוכנה וייעוץ חברת אורורה וויו החברים בלשכה.