מאת עו"ד איל צורף

מה קורה כאשר צדדים מגיעים להסכמה על עסקה אך ההסכם לא נחתם? האם ההסכמה מחייבת גם בלי הסכם חתום?

מירב הינה הבעלים של חברת מסחרית מצליחה בתחום המיתוג, בין החברות הגדולות בארץ בתחום זה. לקוחות החברה הם חברות נדל"ן גדולות וחברות היי טק הזקוקות למיתוג או מיתוג מחדש.

לפני חודשים אחדים קיבלה מירב פניה מאדם בשם אילן, אשר סיפר למירב כי הוא ושותפיו עומדים להקים מיזם של התחדשות עירונית במתחם מבוקש במרכז תל אביב, פרויקט אשר ההיקף הכספי שלו נאמד בכ– 70 מיליון ₪.

בין מירב לאילן הוחלפו תכתובות מיילים וביניהם הסכם התקשרות ששלחה מירב לאילן, במסגרתו התחייבה מירב לתת לאילן שירותי מיתוג בתמורה לסכום של 60,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק, שישולמו ב-12 תשלומים. אילן הודיע למירב שניתן להתחיל לעבוד, אך לא החזיר למירב את ההסכם חתום.

בהתאם לכך, מירב מינתה צוות עובדים לטפל בדרישותיו של אילן. אילן העביר תשלומים למירב בהתאם להסכם, שכאמור, לא נחתם.

לאחר מספר חודשים קיבלה מירב הודעה מאילן, לפיה אילן מבקש להפסיק את העבודה המשותפת. אילן טען כי מעולם לא נחתם הסכם מחייב בינו לבין חברתה של מירב, ועל כן על מירב להשיב לאילן את כל הכספים שאילן שילם למירב במהלך החודשים האחרונים.

מירב המופתעת פנתה למשרדנו וביקשה לדעת האם ההתקשרות בינה לבין אילן תקפה, למרות שאין ברשותה הסכם חתום עם אילן?

חוק החוזים קובע כי הסכם נכרת בדרך של הצעה וקיבול. כלומר, על מנת שהסכם או חוזה יהא מחייב, יש לבחון האם הייתה הצעה מצד אחד, אשר הצד השני קיבל אותה או הסכים לה.

במקרה שלפנינו, ניתן לראות בהסכם ששלחה מירב לאילן הצעה מצד מירב, אך האם היה "קיבול" מצד אילן?  כלומר, האם אילן הסכים להצעה, דבר אשר יצר הסכם מחייב?

בעולם העסקים, נהוג לחשוב כי החתימה היא אשר יוצרת את החוזה המחייב. ואולם, חוק החוזים קובע, כי לעיתים, גם התנהגות מסוימת של צד, יכולה ליצור "קיבול" – קיבול על דרך של התנהגות.

ס' 6א' לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי "הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת". כלומר, אם צד לחוזה התנהג בצורה המוכיחה כי הוא הסכים לתנאי החוזה וקיבל את ההצעה, ניתן לראות בכך "מפגש רצונות" וחוזה מחייב.

במקרה של מירב, ניתן לראות את האמירה של אילן "ניתן להתחיל לעבוד", כקיבול של ההסכם. גם העובדה כי אילן החל לשלם למירב תשלומים בהתאם להסכם, מוכיחה כי אילן הסכים לתנאי החוזה. לכן, נראה כי למרות היעדרה של חתימה פורמלית על ההסכם עצמו, אילן קיבל את ההסכם, בהתנהגותו. לפיכך, נראה כי אילן מחויב להסכם על כל תנאיו.

בנוסף, דרישתו של אילן להשבת כספים ששילם למירב, לגביהם כבר קיבל תמורה ממירב, נראית מרחיקת לכת מאוד וכמעט בוודאות לא תתקבל, שכן, השירות בתמורה לכספים אלה כבר ניתן.

עו"ד איל צורף

*הכותב, עו"ד ונוטריון איל צורף, הוא יועץ לשכת המסחר למשפט מסחרי וחוזים, ובעל משרד עורכי דין המתמחה בחברות, מקרקעין, חוזים ודיני עבודה.