10.11.2025

בחודש אוקטובר 2025 נרשמה מגמה מתונה ומאוזנת יותר בגישת מוסדות האיחוד האירופי כלפי ישראל, וזאת על רקע השינויים שחלו במצב המדיני והפסקת הלחימה באזור. במסגרת מפגש שרי החוץ של האיחוד האירופי, שהתקיים בלוקסמבורג, הדגישו השרים את החשיבות שבהמשך הדיאלוג עם ישראל ושמירה על יציבות היחסים, לצד בחינה מדודה של צעדים עתידיים.

עיקרי ההתפתחויות

במהלך חודש אוקטובר התקיימו שני מפגשים מרכזיים של הנהגת האיחוד האירופי – ישיבת שרי החוץ (20.10.2025) ומפגש מנהיגי האיחוד

(23.10.2025-24.10.2025).
במפגשים אלו נדונו נושאים אזוריים שונים, ובהם גם המצב במזרח התיכון. עם זאת, ניכר כי היקף העיסוק בישראל פחת משמעותית, וכי האיחוד בחר שלא לקדם צעדים חדשים להשעיית סחר או רכיבים בהסכם האסוציאציה עם ישראל. ההצעות שהועלו בעבר נותרו “על השולחן”, אך ללא צעדים אופרטיביים בשלב זה.

נציבת האיחוד לענייני חוץ וביטחון, הגב’ קאיה קאלאס, ציינה כי אף שהצעדים הפוטנציאליים להשעיה טרם הוסרו, אין בכוונת האיחוד להתקדם עם צעדים עונשיים. היא הדגישה את הצורך בעידוד תהליכים מדיניים והומניטריים תוך שמירה על ערוצי תקשורת פתוחים עם ישראל.

מדובר בשינוי מגמה חיובי המאותת על חזרת היציבות ביחסי ישראל–האיחוד האירופי ועל הסרת האיום המיידי להשעיית הטבות הסחר. עם זאת, כל עוד ההצעות טרם בוטלו באופן רשמי, מדובר בשלב של רגיעה זהירה ולא בסיום מלא של ההליך.

חקיקות בנושא איסור יבוא משטחים מעבר לקו הירוק

במקביל למגמה החיובית ברמה האירופית, ניכרת התקדמות במספר יוזמות חקיקה לאומיות במדינות שונות באיחוד, המבקשות לאסור ייבוא מוצרים שמקורם ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן.
חקיקות אלה, המכונות Occupied Territories Bills (OTBs), מקודמות בבלגיה, אירלנד, הולנד, סלובניה וספרד, ומעוררות דאגה גוברת בקרב גורמים כלכליים בישראל.

למרות שמדיניות הסחר הרשמית של האיחוד האירופי נקבעת ברמה האירופית ולא על ידי המדינות החברות, הלחץ הציבורי והפוליטי בחלק ממדינות האיחוד מוביל לקידום יוזמות לאומיות בעלות אופי של חרם. ברוב המדינות מדובר עדיין בהצעות חוק שטרם הושלמו הליכי החקיקה שלהן, אך כבר עתה הן עשויות להשפיע על פעילות מסחרית של חברות ישראליות הפועלות באזורים אלה – ואף עלולות לשמש בסיס להטלת מגבלות עקיפות על פעילות כלכלית באירופה.