הצו המעניק הגנות וזכויות משמעותיות למשרתי מילואים ובני זוגם בדומה לצו הקודם. אולם החידוש העיקרי והמשמעותי בצו זה, הוא היותו לתקופה שאינה קצובה, שאינו תלוי במצב חירום/מיוחד בעורף וזאת במסגרת הסכמות בין ארגוני המעסיקים והממשלה לתיקון חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 263) (שיפוי מעסיקים בעד תקופת שירות מילואים של עובדים), התשפ"ו-2026 שהסדיר את מנגנון השיפוי למעסיקים בשיעור של 20% עבור תשלומי פנסיה וביטוח לאומי של עובדים המשרתים במילואים לתקופה בלתי מוגבלת.
הצו אוסר על פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום של משרתים לתקופה מוארכת של חודשיים לאחר שירותם, ובנוסף מגן על תנאי העסקתם המקוריים מפני פגיעה.
עבור בני הזוג, מוקנים להם ימי היעדרות בתשלום על חשבון המעסיק, שמספרם עולה בהתאמה למשך שירות המילואים המצטבר של המשרת. כמו כן, התקנות מאפשרות לעובדים המושפעים ממצבי חירום או משירות ממושך לצבור ימי חופשה שנתית לשנים הבאות, גם ללא אישור מראש מהמעסיק.

להלן עיקרי הצו:
1. תקופת הצו – החל מינואר 2026 לתקופה בלתי קצובה;
2. הארכת התקופה המוגנת מפני פיטורים: הצו קובע כי עובד שנעדר בשל שירות מילואים במשך 60 ימי מילואים מצטברים או יותר, באותה שנה קלנדרית, ושירת במילואים שבעה ימים רצופים לפחות, יהיה מוגן מפני פיטורים למשך 30 ימים נוספים מעבר ל-30 הימים המוגנים הקבועים כבר בחוק. כלומר, התקופה המוגנת הכוללת לאחר תום שירות המילואים עבור עובדים אלו עומדת על 60 ימים.
חישוב 60 ימי המילואים המצטברים לצורך קבלת ההגנות המורחבות בצו ההרחבה נעשה לפי הכללים הבאים:
• סיכום שנתי: מדובר בימי מילואים שבוצעו במהלך שנה קלנדרית אחת;
• הכללת ימים מהשנה הקודמת: אם שירות המילואים החל בשנה הקודמת ונמשך ברצף אל תוך השנה הקלנדרית הנוכחית, יילקחו בחשבון גם ימי המילואים שבוצעו בשנה הקודמת.
• הגדרת "רצף :" לעניין החישוב, "רצף" כולל גם את המצבים הבאים:
• תקופות של שירות מילואים פעיל הנחשבות כ"התרעננות"
• הפסקות של עד 5 ימים בין תקופות של שירות מילואים פעיל.
! תחילת תוקף ההגנה – תוקפה של הגנה זו הוא מיום פרסום הצו, 29.4.26.

3. איסור הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת): הצו מחיל הגנה דומה גם מפני הוצאה לחל"ת. נקבע כי מעסיק אינו רשאי להוציא עובד משרת מילואים לחל"ת במהלך 30 הימים העוקבים ל-30 הימים המוגנים שבחוק, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים, והחל"ת אינו בשל שירות המילואים והדבר נעשה בהסכמת העובד או שהעובד מעוניין לצאת לחלת אף אם הוא בקשר למילואים והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחלת כאמור.

4. ועדת פיקוח – הקמת ועדת פיקוח: כדי להבטיח את מימוש ההגנה, הוקמה ועדת פיקוח שתפקידה לדון בחילוקי דעות בין מעסיקים לעובדים בנוגע לפיטורים או הוצאה לחל"ת בתקופות המוגנות הללו.
מעסיק המעוניין לפטר עובד או להוציאו לחל"ת בתקופות המוגנות חייב לפנות לוועדה, והפיטורים או היציאה לחל"ת לא ייכנסו לתוקף עד להכרעת הוועדה או עד שתודיע כי אין חילוקי דעות בין הצדדים.
• משך הליך הכרעה: הוועדה נדרשת להכריע בחילוקי הדעות בתוך 14 יום ממועד הגשת הבקשה.
• מתן זכות תגובה לעובד: בטרם קבלת החלטה, הוועדה פונה לעובד כדי לקבל את תגובתו. בנוסף, היא רשאית לבקש פרטים נוספים הן מהמעסיק והן מהעובד .
• בדיקת קיום "חילוקי דעות: אם הוועדה מוצאת שאין בכלל מחלוקת בין הצדדים (למשל, הסכמה מלאה של העובד), היא תודיע על כך לצדדים תוך 5 ימים ולא תדון בעניין.
• אופן הפניה לוועדה – הפנייה לוועדה נעשית באופן דיגיטלי באמצעות כתובת דואר אלקטרוני המפורסמת באתר משרד העבודה;
• פניה קודמת לוועדת תעסוקה – מעסיק שפונה לוועדה לפי צו ההרחבה ושפנה קודם לכן לוועדת תעסוקה לפי החוק בבקשה לפיטורי משרת במילואים או בבקשה להתיר פגיעה בהיקף משרה או בהכנסתו לרבות הוצאה לחל"ת, יצרף את החלטת ועדת התעסוקה לבקשה לפי צו זה.

5. איסור פגיעה בתנאי עבודה: בנוסף לאיסורים הקיימים בחוק, לפגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של משרת במילואים במהלך שירות המילואים ובמהלך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, נקבע בצו אסור לפגוע בתנאי עבודתו של משרת במילואים לרבות ניודו לתפקיד אחר, הוספה או גריעת מטלות גם בתקופה זו ובתקופה של 30 הימים העוקבים ל- 30 הימים שלאחר תום המילואים.
חריגים – לעניין סעיף זה לא יחשב פגיעה בנאי עבודה :
* פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
* פגיעה ברכיב שכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, ובלבד שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק.

6. ימי היעדרות בתשלום לבני זוג של משרת המילואים:
בני זוג של משרתי מילואים זכאים לתוספת של ימי היעדרות בתשלום מעבר לקבוע בדין, וזאת בהתאם למספר ימי המילואים שביצע משרת המילואים באותה שנה קלנדרית.
• מספר ימי ההיעדרות להם זכאי בן הזוג נקבע לפי צבירת ימי המילואים של המשרת:
31–60 ימי מילואים: 2 ימי היעדרות.
61–90 ימי מילואים: 4 ימי היעדרות.
91–120 ימי מילואים: 6 ימי היעדרות.
121 ימי מילואים ומעלה: 8 ימי היעדרו
• הנסיבות המאפשרות ניצול ימי היעדרות:
ניתן לנצל את הימים הללו באחת או יותר מהנסיבות הבאות:
1. מחלת ילד עד גיל 14.
2. טיפול או השגחה בלעדית בקרוב שהוא אדם עם מוגבלו ת על פי הגדרה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
3. מחלת ילד עד גיל 18 החולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה.
4. טיפול בהורה חולה על פי חוק דמי מחלה היעדרות בשל מחלת הורה.
5. הארכת תקופת הלידה וההורות של בן הזוג.
6. השגחה וטיפול בילד.
7. סידורים הכרחיים לניהול ותחזוקת משק הבית שניתן לבצעם רק בשעות העבודה, עקב היציאה למילואים.
8. היעדרויות אחרות בתיאום עם המעסיק.
• תנאים וכללים למימוש הזכות:
תקופת המימוש – ניתן לממש את ימי ההיעדרות רק במהלך שירות המילואים הפעיל של בן הזוג.
1. אופן המימוש – ניתן לנצל את הימים גם באופן חלקי כשעות היעדרות ולא רק כימים מלאים.
2. מימוש קודם לפרסום צו ההרחבה – ימי היעדרות כאמור לעיל שנוצלו מה– 1.1.2026 ועד טרם פרסום צו זה ושולם בגינם שכר מלא, יוחזרו למכסת ימי המחלה ו/או החופשה של בן הזוג של משרת המילואים (בהתאמה לפי אופי יום ההיעדרות) לא יאוחר ממשכורת החודש העוקב לפרסום צו זה ;
3. היעדר פדיון וצבירה: אינם ניתנים לצבירה משנה לשנה ואינם ניתנים לפדיון.
4. אישורים: ניצול הימים בשל מחלה (ילד, הורה וכו') כפוף להצגת אישור רפואי.
5. משרה חלקית: הזכאות קיימת גם לבני זוג העובדים במשרה חלקית.
6. חריג למכסה גבוהה: בן זוג שמכסת החופשה השנתית שלו עולה על 35 ימים )היינו בשנה קלנדרית אחת( (למעט ימי מחלה), מכסת ימי ההיעדרות שלו תהיה מחצית מהמצוין בטבלה עבור רוב העילות.
7. חישוב תקופות קודמות: לצורך חישוב 60 הימים המצטברים (או כל מכסה אחרת), נלקחות בחשבון גם תקופות מילואים שבוצעו לפני שהעובד התחיל לעבוד אצל המעסיק הנוכחי, כל עוד לא נוצלו ימי היעדרות בגינן אצל מעסיק קודם

7. שעת היעדרות לבן זוג של משרת במילואים:
בנוסף, צו ההרחבה קובע כי הזכות "לשעת הורות" תחול גם על בן זוג המועסק במשרה מלאה המפוצלת בין מעסיקים שונים, באופן יחסי אצל כל מעסיק, תוך הצגת אסמכתא בדבר היקפי המשרה בפועל בקרב כלל המעסיקים

8. צבירת חופשה שנתית:
עובד רשאי לצבור את יתרת ימי החופשה השנתית שלו ולצרפה לחופשה שתינתן לו בשתי שנות העבודה הבאות, וזאת אף ללא הסכמת המעסיק.
תנאי לזכאות – זכות זו מוקנית לעובד אם במהלך השנה הקלנדרית התקיים אחד או יותר מהתנאים הבאים:
1. המעסיק לא נתן לעובד לצאת לחופשה בשנה קלנדרית בשל אחת מההכרזות הבאות שחלו על העובד:
– הכרזה על מצב מיוחד בעורף,
– צו 8 למילואים, אירוע חירום אזרחי
– הכרזה על מחלה מידבקת ומסוכנת.
2. העובד נעדר מעבודתו בשל שירות מילואים במשך עשרה ימים רצופים לפחות.
3. העובד נעדר או לא ביצע את עבודתו בשל נסיבות המפורטות בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום.
4. עבודה במפעל חיוני: העובד נקרא לשירות עבודה במפעל המוגדר כחיוני או כמפעל לשירותים קיומיים בשעת חירום.
5. המעסיק העסיק את העובד מכוח היתר העסקה מיוחד בהתאם לסעיף 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה (למשל שעות נוספות או עבודת נוער) שניתן או תוקן בשל מצב החירום