30.1.2025

ע"ע 53483-12/22, אופקים סוכנות לביטוח כללי בע"מ נגד צביה תבור ואח', 15 ביולי 2024

העובדות

מדובר בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, שהגישה אופקים סוכנות לביטוח כללי בע"מ (המערערת) כנגד צביה תבור (המשיבה). בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה לגזל סוד מסחרי וקבע כי רשימת הלקוחות של החברה אינה מהווה סוד מסחרי, מכיוון שלא הוכחה מהות הסוד בו מדובר, היקפו של הסוד והמאמצים, שנעשו על מנת לשמור אותו כסוד. עוד נקבע על-ידי בית הדין האזורי כי אם רשימת הלקוחות אינה מהווה סוד מסחרי, הרי שלא בוסס אינטרס לגיטימי המצדיק את הגבלת עיסוקה של המשיבה, ועל כן אין מקום לתת תוקף לתניית אי התחרות, שנקבעה בהסכם העבודה ואין לפסוק פיצוי בשל הפרת סעיף, שאינו תקף.

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

בית הדין הארצי הגיע למסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו, ועל המשיבה לפצות את המערערת, מאחר שהפרה את תניית הגבלת העיסוק ואת תניית שמירת הסודיות החוזיות שנקבעו בהסכם העבודה.

בנסיבות המקרה, אין צורך להידרש לשאלה אם מדובר בסוד מסחרי, שכן המיקוד הוא בהוראות ההסכם שנחתם בין המערערת למשיבה והאם אלה הופרו על-ידי המשיבה, וזאת, מעבר להפרת חובת תום הלב הכללית החלה על כל עובד.

המשיבה עבדה אצל המערערת, שהנה חברת ביטוח, ומתוקף עבודתה הייתה בעלת גישה לתיקי ביטוח, הכוללים מידע מפורט לגבי פוליסות שהופקו עבור לקוחות, ממנו ניתן ללמוד על הפוטנציאל הכלכלי של לקוח פלוני. מידע זה, שהוא עיקרו של תיק הביטוח, מהווה נכס סחיר ומניב עמלות, המהווה בסיס לעסקאות המקובלות בין סוכני ביטוח מורשים למכר תיק ביטוח. מרכיב מרכזי בעסקאות אלה הוא הגבלת העיסוק של הסוכנים למשך תקופה משמעותית, כלפי הלקוחות שהמידע לגביהם נמסר לקונה. התמורה המתקבלת בעסקאות כאלה היא, בין היתר, קבלת אחוזים מהעמלות בעד הפוליסות של תיק הביטוח, ומכר תיק ביטוח הנה עסקה מסחרית-כלכלית הנעשית בין שני סוכני ביטוח.

המשיבה אינה בעלת רישיון של סוכן ביטוח, ולכן לא הייתה יכולה להיות בעלים של תיק לקוחות ולא יכלה לבצע עסקת מכר של תיק כזה, אולם הייתה לה גישה למידע מסוג זה.. מידע זה, לא רק שהנו נכס לכל דבר ועניין, אלא הוא בעל ערך כלכלי, שבא לידי ביטוי בהסכם שנחתם בין המשיבה למערערת.

בית הדין מוסיף, כי יש לראות בהסכם בין המשיבה לבין המערערת הסכם משולב דו מהותי: נדבך אחד, בעל אופי מסחרי, שעניינו מכירת הגישה ללקוחות והמידע האגור בתיקי הלקוחות, כנגד התחייבות המשיבה כלפי המערערת לא לטפל בלקוחות אלה במסגרת סוכנות אחרת, ובתמורה לכך שולמו לה עמלות ונקבעה זכאותה למענק מיוחד עם סיום קשר העבודה, ונדבך שני, בעל אופי תעסוקתי, הנוגע לתמורה שתינתן למשיבה עבור המשך הטיפול בלקוחות המערערת תחת חסותה של המעסיקה.

לפיכך, משלקחה המשיבה נכס סחיר ומניב השייך למערערת, דהיינו גישה ללקוחות ומידע לגבי הפוליסות שלהם, והעבירה אותו לחברה מתחרה, ובנוסף ניצלה את קשריה האישיים עם הלקוחות, כדי לשדלם לעבור עמה לחברה המתחרה, תוך שהיא מקבלת ממנה תמורה כלכלית לא מבוטלת, המשקפת את הערך הכלכלי של מידע זה, הפרה המשיבה את תניית הגבלת העיסוק ואת תניית שמירת הסודיות החוזית. הפרת החוזה בין הצדדים מזכה את המערערת לסעד ממוני וכן לפיצוי עבור נזק, שאינו ממוני ונותן ביטוי להפרת חובת תום הלב ולחומרה המיוחדת, הגלומה בכך שפעולות המשיבה נעשו תוך כדי עבודתה אצל המערערת.