17.12.23

השפעות מיוחדות של חקיקת המלחמה על היערכות עסקית לסוף שנת הכספים

"טיפים" חשובים בוובינר "אונליין" של לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון ב-13.12.2023

בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל" מתקרב גם מועד סיום שנת הכספים 2024. הפעם, נדרשת גם היערכות מיוחדת של העסקים בשל המלחמה ושינויי חקיקה ורגולציה רבים מאז פרוץ המלחמה.  בוובינר נסקרו עיקרי הדברים, שיש להקדיש להם תשומת לב בהיערכות העסקית לסוף השנה ולשנה הבאה, בצד עדכונים בתחום פיצויי המלחמה, דיני עבודה, תחזית לביצועי הכלכלה ושוק ההון, פתרונות מימון בשעת חירום, נדל"ן וחוזים במלחמה וחידושים בתחום הארנונה.

את המפגש פתח מנכ"ל הלשכה, רו"ח שמוליק וטנשטיין שסקר את פעילות הלשכה בתקופה זו.

נשיא הלשכה, דוד קסטל, ברך את המשתתפים והדגיש את חלקם החשוב של העסקים בהתמודדות על חיזוק כלכלת ישראל במלחמה המתמשכת. הוא קרא לכל העסקים להשקיע מחשבה ואמצעים בשיפור התוצאות של עסקם, ובמצטבר, התרומה להקטנת הנזקים הכלכליים תהיה רבה.

רו"ח ומשפטן יובל אבוחצירא, שותף ומנהל סניף חיפה והצפון של משרד רו"ח ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן, סקר שורה ארוכה של "טיפים" חשובים לעסקים לקראת סוף השנה ובנושא מתווה פיצויי המלחמה לעסקים, כגון: האפשרות להשלים תשלומים של העסק עד סוף חודש ינואר 2023 ועדיין הם יוכלו להיחשב כהוצאות מוכרות למס לשנת 2023, החוק המקיף להארכת תקופות ודחיית מועדים בעקבות המלחמה, המאפשר דחיית תשלומים רבים ב-3 חודשים ומאריך תוקף של אישורים ממשלתיים שונים, האפשרות של בעלי עסקים ביישובי ספר לבקש מקדמות על הפיצוי המגיע להם בלי להתחייב עדיין לבחירת מסלול הפיצוי ועוד.

עו"ד ליאור דהאן, שותף במשרד עוה"ד א. דהאן, ל. דהאן ויועץ הלשכה בדיני עבודה, וחבר הנהלת הלשכה, סקר את השינויים החשובים בדיני העבודה בעקבות המלחמה. ביניהם, הבהיר כי הוצאה לחל"ת צריכה להיות בהסכמת העובד, וחשוב מאוד כי תיעשה בכתב, הדגיש כי מעבר למגבלות ספציפיות על עובדים מסוימים, המוגדרות בחקיקה הוותיקה ובחקיקה מיוחדת בתקופה האחרונה, אין מניעה לפטר עובדים בזמן מלחמה, ויש לעשות זאת בהתאם לכללי החוק והליך השימוע.

ליאב ברזילי, סמנכ"ל השקעות ומנהל השקעות ראשי בחברת מגדל שוקי הון, הרצה על תחזיות לביצועי הכלכלה ושוק ההון בשנת 2024. בין היתר, תיאר את העלאת פרמיית הסיכון של מדינת ישראל כהשפעה מרכזית של המלחמה. כיום מעריכים את עלות המלחמה ב-200 מיליארד ₪, שהם כ-10% מהתוצר הלאומי השנתי. מדובר במספר "מפלצתי", ובעקבותיו, יגדל הגירעון של ישראל ל-3.7% בשנת 2023 ול-5% בשנת 2024. לדבריו, אסור שיחס החוב לתוצר ימשיך לגדול.

גדי שובל, מנהל מחלקת קרנות לעסקים בבנק מרכנתיל, מנה מספר עצות לבעלי העסקים כדי להקל על תזרים המזומנים: לנצל את האפשרות המיוחדת למלחמה לדחות ב-3 חודשים את תשלומי הקרן בכל ההלוואות, כולל הלוואות בערבות מדינה, לנצל את ההלוואות בערבות מדינה במסלול המשופר למלחמת חרבות ברזל (הכולל ריבית מועדפת, גרייס של שנה, פטור מעמלות ועוד), לקבל שיפוי מיידי עבור ימי מילואים של עובדים, להזדרז ולהגיש בקשות למענקי המשכיות עסקיות לעסקים שפעילותם ירדה ב-25% לפחות, ולעצמאים – לדחות את תשלומי הביטוח הלאומי.

עו"ד יוסי מילר, שותף מייסד במשרד עוה"ד מילר ושות' ויועץ הלשכה בתחום מקרקעין, תכנון ובנייה, הרצה על נדל"ן וחוזים במלחמה – התחייבויות וזכויות בתקופת חירום. מרבית הפסיקה בנושא זה אינה אחידה, אולם, למרות שביהמ"ש העליון קבע בעבר כי בישראל – בענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הנו לעולם בגדר הצפוי", יש אפשרות, למשל, להגדיר בחוזה כי מלחמה הנה "כח עליון", ואז הפרשנות המשפטית, ככל הנראה, תהיה בהתאם.

עו"ד ארז ליבנה, ממשרד עוה"ד פלג, כהן, דויטש, המתמקד בסוגיות מיסוי עירוני וארנונה, סיפר על פסק דין עדכני, שבו פסל ביהמ"ש חיוב רטרואקטיבי גבוה של ארנונה, שנדרש ע"י עיריית תל אביב, בשל טעות שלה בסיווג העסק הנתבע. היו גם פסיקות הפוכות, ויש לבחון כל מקרה לגופו. לדבריו, השנה נמנעו רשויות מקומיות רבות מלבקש חיובים רטרואקטיביים, בשל הבחירות לרשויות אלו, ולכן יש צפי שבשנת 2024 יהיו הרבה דרישות לחיובים כאלו.

בסיום הוובינר, סקר ריאד אברהים, לשעבר סמנכ"ל מחוזות במשרד הכלכלה וכיום מנהל שיווק ורגולציה בכיר בלשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, את שירותי מוקד העסקים בחירום של הלשכה. מוקד, הכולל עובדים בכירים בלשכה וחלק מיועצי הלשכה החיצוניים. העיסוק הנו בשירותים הייחודיים לתקופת המלחמה, כגון: טיפול בבקשות לולת"ם עובדים, בבקשות לשחרור משאיות וכלי רכב אחרים של העסקים, שגוייסו למלחמה או קיבלו דרישה לגיוסם, בבקשות לקבל אישור מפעל חיוני, ייעוץ בדיני עבודה וביחסי עבודה, ייעוץ לגבי מתווה הפיצויים לעסקים ועוד.