40771-09-21, המסלול האקדמי המכללה למינהל נגד דנה שגב, 17 במאי 2022

מאת עו"ד איל צורף*

העובדות

דנה שגב עבדה במכללה למינהל כעוזרת הוראה. בסיום העסקתה של דנה, דרשה דנה מהמכללה לשלם לה פדיון חופשה, עבור ימי חופשה שהיא לא ניצלה. המכללה סירבה לדרישה זו, ואף התברר כי המכללה מחקה את ימי החופשה של דנה מתלוש השכר שלה ואף לא ניהלה פנקס חופשה.

דנה הגישה תביעה כנגד המכללה, וטענה כי על המכללה לשלם לה פדיון ימי חופשה שכן לטענתה של דנה, היא לא שהתה בחופשה במשך תקופת העסקתה.

המכללה טענה מנגד, כי דנה שהתה בחו"ל 33 ימים וכי בתקופה זו קיבלה דנה תשלום, ועל כן, אין מגיע לדנה כל תשלום נוסף בגין ימי חופשה. דנה טענה מנגד, כי עבדה גם בימים, שבהם שהתה בחו"ל.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי לא שולם לדנה פדיון חופשה. כמו כן, נקבע כי המכללה לא ניהלה פנקס חופשה. משכך, היעדר רישום בדבר ניצול ימי חופשה פועל לרעת המעסיק ומטיל על המעסיק להוכיח את הכמות המדויקת של ימי החופשה שנטל העובד ואת מועדם.

עוד קבע בית הדין האזורי, כי העובדה כי דנה שהתה בחו"ל אינה מלמדת כי היא ניצלה את ימי החופשה, שכן מטבע הדברים עבודתה יכולה להתבצע גם מחו"ל, ולא הוכח שהיא לא עבדה בחו"ל.

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

המכללה הגישה ערעור על קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה, לבית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין הארצי קבע כי תפקידיהם של עוזרי ההוראה במכללה הוא לסייע למרצים בכתיבת ובדיקת בחינות, בכתיבת עבודות ובדיקתן, בהדרכות ובסיוע לסטודנטים ועוד.

המטלות של עוזר הוראה נגזרות מהיקף השעות של הקורס אותו הוא מלווה, ומהיקף המטלות באותו הקורס. בנוסף, חלק מהמטלות של עוזר הוראה מתבצעות בקמפוס, אולם חלק מהמטלות אינו דורש נוכחות פיזית בקמפוס ועוזר ההוראה מבצען מביתו או מכל מקום אחר.

כאמור, המכללה הגישה לבית הדין תדפיס כניסות ויציאות של דנה, ממנו עלה כי דנה שהתה מחוץ למדינה 33 ימים בתקופה, שבה שולם לה שכר בגין העסקתה. לטענת המכללה, עצם העובדה כי דנה שהתה בחו"ל 33 ימים, מוכיח כי ניתנה לדנה חופשה בתשלום, ועל כן אין מגיע לדנה תשלום עבור ימי חופשה שהיא לא ניצלה (פדיון חופשה).

בית הדין הארצי קבע כי באמצעות יציאת העובדת מהארץ, נרפא המחדל הרישומי באי עריכת פנקס חופשות. משמעות הדבר היא כי על דנה, אשר שהתה מחוץ לגבולות המדינה, שלא לצרכי העבודה, הנטל לשכנע כי אין לראות בכך חופשה אלא זמן עבודה.

דנה טענה כי במהלך שהותה בחו"ל בחופשה, היא נאלצה להיות זמינה לעבודה, ואף בפועל ענתה לפניות בדואר אלקטרוני. לצורך תמיכה בטענה זו הציגה דנה העתקים של תכתובות דואר אלקטרוני מתקופת שהייתה בחו"ל.

בית הדין קבע כי המיילים, שדנה שלחה בענייני עבודה, נשלחו רק בחלק מתקופת החופשה שלה וכי בחלק מהימים נשלח רק מייל בודד. עוד קבע בית הדין כי יש לבחון, האם עבודת העובד במהלך החופשה, הייתה משמעותית או זניחה.

במקרה של דנה, קבע בית הדין הארצי כי כתיבת המיילים לא הצריכה זמן עבודה רב, כך שנראה כי עבודתה המעטה של דנה במהלך החופשה לא פגמה בחופשתה ולא הייתה משמעותית.

בסופו של יום, קבע בית הדין הארצי, כי דנה שהתה בחופשה 33 ימים, שבהם קיבלה תשלום מהמכללה, ועל כן, לא מגיע לדנה תשלום נוסף בגין ימי חופשה.

*עו"ד איל צורף הוא יועץ הלשכה בדיני עבודה