לאחרונה, פורסמה על ידי שר האוצר טיוטת הצעה להענקת "פחת מואץ" לעסקים בתחומי התעשייה, החקלאות, הבנייה והמלונאות, כדי לסייע לעסקים להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה.
אנו מברכים על כוונתו של שר האוצר לעודד את ההשקעות ואת הצריכה במשק, אולם אין סיבה כי התקנות בעניין יופעלו על בסיס אפלייתי סקטוריאלי. התקנות מתעלמות לחלוטין ממגזר המסחר והשירותים, למרות תרומתו המכרעת למשק ולכלכלה, ומתעלמות מהפגיעה הקשה בו כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה.
מגזר המסחר והשירותים מהווה כיום 69% מהתוצר העסקי של מדינת ישראל, והוא גם בית היוצר של מקומות העבודה בישראל – כ-70% מכלל המועסקים במגזר העסקי כולו מועסקים בענפי המסחר והשירותים!
גישה מפלה זו מבוססת על השקפת עולם כלכלית מיושנת, לפיה יש להעדיף סקטורים מסוימים במשק על פני אחרים. ממשלת ישראל שינתה גישתה בנושא זה, עוד בתכנית הפיצויים לעסקים לאחר מלחמת לבנון השנייה.
נשיא הלשכה, דוד קסטל, פנה בעניין לנשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, בבקשה לא להרפות ממאבקו בעניין זה: "מדוע שיבואן, הרוכש מלגזה או משאית להפצת סחורה, או נותן שירותים, שרוכש מחשבים וציוד תקשורת או כל מעסיק, הרוכש ציוד, כדי לאפשר לעובדיו עבודה מהבית, לא ייהנה גם הוא ממאה אחוז פחת מואץ?".
טיוטת התקנות הנ"ל טרם אושרה.
גרסה להדפסה
