06/03/2024
סע"ש 28855-01-22 נטליה גרשילוב נ' מנטין פלסטיק בע"מ, 21 בדצמבר 2023
מאת עו"ד יפעת בן הרוש*
העובדות
הנתבעת, מנטין פלסטיק בע"מ, היא חברה בע"מ, העוסקת בייצור מוצרי פלסטיק.
התובעת, נטליה גרשילוב, היא אלמנת המנוח, שהיה עובד הנתבעת.
המנוח עבד בנתבעת משנת 2005 ועד לפטירתו בשנת 2020, בגיל 55. במהלך תקופת העסקתו היה המנוח מבוטח בקרן פנסיה.
תלוש השכר של התובע כלל שתי תוספת קבועות: "פרמיית איכות" ו"פרמיית ניהול". שווי שתי התוספות הגיע לסכום של 2,400 ₪. הנתבעת לא ביצעה בגין התוספות הפרשות לקרן הפנסיה.
הסעד העיקרי שביקשה התובעה היה פיצוי בגין נזק שנגרם לקצבת השאירים המגיעה לה, עקב אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה עבור תוספות השכר ששולמו למנוח בקביעות.
פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה
מדובר היה בתוספות קבועות, ששולמו למנוח ללא תנאי. התוספות היו, למעשה, תוספות שכר, שהוסוו באופן מלאכותי כתוספות מסוגים שונים. במילים אחרות, למנוח שולמו תוספות פיקטיביות (פיקציה), שתכליתן היתה העלאת שכרו של התובע מבלי לשאת בחיובים נוספים הנובעים מתוספת שכר, ביניהם הפרשה לקרן פנסיה (אך גם: גובה דמי חופשה, מחלה, פיצויים פיטורים וכדומה).
השאלה האם רכיב מסוים בשכר העובד מהווה חלק משכר היסוד המשמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים תלויה במהות הרכיב ולא לפי השם או הכינוי שלו בתלוש השכר. נטל הראיה, כי מדובר בתוספת שאיננה מהווה תוספת לשכר, ועל כן לא תיכלל בהפרשות לפנסיה – מוטל על הטוען זאת (הנתבעת).
המבחן לבחינת מהות התוספת – האם התשלום מותנה בתנאי או אם משתנה המצב חדל התשלום. אם התשלום משולם ללא תנאי, התוספת היא תוספת מלאכותית. בנסיבות העניין הוכח כי התוספת שולמו למנוח ללא תנאי, ועל כן נקבע כי התוספת היא תוספת מלאכותית לשכר.
טענה הנתבעת כי המנוח הסכים לקבלת התוספות מבלי שיכללו ברכיבי השכר להפרשות לקרן הפנסיה. בית הדין דחה את הטענה, לאור קוגנטיות צו ההרחבה בעניין קרן פנסיה, וקבע כי גם אם ידע המנוח או הסכים לוותר, אין להסכמה או לוויתור מצד העובד כל תוקף לאור הוראה קוגנטית בחוקי המגן – שלא ניתן להתנות עליה.
כך גם נדחתה הטענה של הסכמה שבשתיקה, שבמשך שנים קיבל המנוח את תלושי השכר ולא התלונן, בנימוק כי מדובר בשאלה משפטית שאין לצפות מהעובד להיות בקיא בה. טענות נוספות של הנתבעת לקיזוז והשבה נדחו גם הן.
הנתבעת חוייבה בפיצוי התובעת בגין נזקים לקצבת השאירים של המנוח בסכום של כ- 400,000 ₪.
פסק הדין הזה ממשיך לצייר קו ברור בין הסוואת תוספת שכר כתוספת פיקטיבית לאחריות המעסיקים לנזקים הנלווים להימנעות המעסיק מביצוע הפרשות עבור תוספות שכר שהוסוו והתבררו כתוספות מלאכותיות, והנזקים הם כבדים, במיוחד כאשר מתרחש אירוע לא צפוי לעובד – מוות או נכות קשה.
אז מה אני מציעה?
- הימנעו מתשלום תוספות לעובדים, המשולמות ללא תנאי. אלו עשויות להיחשב בעתיד כתוספות שכר מלאכותיות.
- אם קיים תנאי לתשלום התוספת – הקפידו עליו, ואל שלמו את התוספת כאשר התנאי אינו מתקיים.
- תוספות שכר – הגדירו כתוספת שכר לכל דבר וענין ובצעו עבורן גם הפרשות כנדרש.
- היו זהירים בנושא הפרשות לקרן הפנסיה. הקפידו על הפרשות רציפות ומלאות. ניתן להשתמש בהגבלה על גובה ההפרשות לקרן הפנסיה, וכך לצאת ידי חובה בביצוע ההפרשה המקסימאלית לפי צו ההרחבה.
*עו"ד יפעת בן הרוש הנה יועצת הלשכה בדיני עבודה, בודקת שכר מוסמכת וזכויות מעסיקים
גרסה להדפסה
