בעשור האחרון ארגון ה-OECD מקדם את פרויקט ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) למניעת שחיקת בסיס המס והסטה של רווחים על ידי תאגידים רב לאומיים בין מדינות, בין היתר באמצעות הסטת פעילות למדינות בהן שיעור המס האפקטיבי החל על תאגידים נמוך. בפרויקט משתתפות כ-140 מדינות, לרבות מדינת ישראל.

הפרויקט כולל 15 דרכי פעולה. דרך הפעולה 1 שעוסקת ב"טיפול באתגרי המס של הכלכלה הדיגיטלית" הובילה למודל מדיניות הכולל שני רבדים (Two Pillars Solution) "פילאר 1" ו-"פילאר 2". פילאר 1 נועד לטפל בחלוקת זכויות המיסוי של החברות הרב-לאומיות הגדולות והרווחיות ביותר. מטרתו היא להבטיח שזכויות מיסוי על רווחים מסוימים יוקצו מחדש למדינות בהן מתקיים השוק או מתבצעת הפעילות העסקית, גם אם לחברה אין בהן נוכחות פיזית משמעותית, והצעת חוק זו אינה עוסקת בכך.

פילאר 2, המכונה גם כללי GloBE (Global Anti-Base Erosion), עומד במוקד הצעת חוק זו. מטרתו העיקרית היא להבטיח כי תאגידים רב-לאומיים גדולים יחויבו בשיעור מס אפקטיבי מינימאלי של 15% על רווחיהם המצרפיים בכל מדינה בה הם פועלים, ללא קשר למקום מושבם או מקום הפעילות. כללים אלה נועדו לשים קץ למרוץ לתחתית בשיעורי המס.

כדי להבטיח את יישום שיעור המס האפקטיבי המינימאלי, פילאר 2 מציג שלושה מנגנונים מרכזיים להטלת מס משלים (Top-up Tax) במקרים בהם שיעור המס האפקטיבי במדינה מסוימת נמוך מ-15%:

מנגנון IIR (Income Inclusion Rule)  – זהו המנגנון העיקרי בהתאם לכללי ה-GLOBE. הוא מטיל את האחריות להטלת המס המשלים על חברת האם האולטימטיבית (Ultimate Parent Entity) של הקבוצה הרב-לאומית. במקרה שחברת-בת הפועלת במדינה זרה משלמת מס אפקטיבי הנמוך מ-15%, חברת האם חייבת במס המשלים במדינת המושב שלה, בגין הרווחים הלא-ממוסים, או הממוסים בשיעור נמוך, של חברת-הבת.

מנגנון UTPR (Under Tax Profits Rule) – מנגנון זה משמש כלי גיבוי ל-IIR. במקרים בהם המס המשלים לא הוטל באמצעות ה-IIR (למשל, כי מדינת המושב של חברת האם לא אימצה את הכללים), ה-UTPR מאפשר למדינות אחרות שאימצו את הכלל להטיל את המס המשלים. הוא עושה זאת באמצעות שלילת ניכויים או דרישת התאמות דומות בחברות-בנות אחרות של הקבוצה הפועלות באותן מדינות, עד לגביית המס המשלים הנדרש.

ומנגנון  QDMTT (Qualified Domestic Minimum Top-up Tax): מנגנון ה-QDMTT הוא הרלוונטי להצעת חוק זו. זהו כלל שמעניק למדינת המקור (מדינת הפעילות) את הזכות הראשונית והמוחלטת לגבות את המס המשלים (עד לגובה 15% מס אפקטיבי), על ההכנסות הנובעות בה. במילים אחרות, במקום לאפשר למדינה זרה (מדינת האם, באמצעות ה-IIR או מדינה אחרת בקבוצה, באמצעות ה-UTPR) לגבות את המס המשלים על רווחים שנוצרו בישראל אך מוסו באופן נמוך, ה-QDMTT מאפשר לישראל לגבות מס זה בעצמה. תשלום מס במסגרת QDMTT נחשב למס משלים מקומי הניתן כזיכוי ומפחית את המס המשלים שאותו תטיל מדינה זרה.

בשנת 2021 הצהירה מדינת ישראל, באמצעות שר האוצר, כי היא מצטרפת למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית ולתוכנית שני הפילארים שבמסגרתו. בהתאם לכללי ה-OECD מדינה רשאית לבחור את היקף ואופן אימוץ מנגנוני פילאר 2 לדין הפנימי שלה, לרבות אימוץ באופן חלקי. מדינות רבות בעולם החלו לאמץ את מנגנון פילאר 2 באופן מלא או חלקי כבר בשנת 2024.

בחודש אוגוסט 2024, החליט שר האוצר לפעול לאימוץ משטר המס המינימלי באופן חלקי באמצעות אימוץ מנגנון ה- QDMTT בלבד. בהתאם למוצע בתזכיר, ובהתאם לכללי ה-GLOBE, המשטר יחול על הכנסתן של ישויות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב לאומית בעלת מחזור פעילות קבוצתי עולמי של 750 מיליון אירו או יותר (ישויות משתתפות), החל מתחילת שנת המס 2026.

לפי המוצע, החלת מנגנון ה-QDMTT בישראל יהיה בהתאם לכללי פילאר 2 ונועד למנוע תשלום מס במדינה זרה בגין הכנסה בבסיס המס בישראל, במקרים בהם המס האפקטיבי על ההכנסה האמורה נמוך משיעור המס המינימאלי. כך, אם קבוצה רב-לאומית תפעל בישראל ותשלם מס אפקטיבי הנמוך מ-15% על רווחיה המקומיים, המס המשלים ייגבה על ידי רשות המסים בישראל באמצעות ה-QDMTT. צעד זה מונע מעבר זכויות מיסוי על בסיס המס הישראלי למדינות זרות אשר אימצו את כללי ה-IIR או ה-UTPR. בכך, ההצעה משמרת את ריבונותה הפיסקאלית של ישראל ומבטיחה את גביית המס הראויה.

ארגון ה-OECD פירסם בחודש דצמבר 2021 את הכללים להטלת מס מינימלי המהווה סטנדרט בינלאומי אחיד. מדינה שבוחרת ליישם את הכללים בחקיקה הפנימית נדרשות ליישם אותו כך שיוביל לתוצאה דומה לזו המוצגת בכללים שפורסמו על ידי ארגון ה-OECD. באופן זה יתאפשר יישום אחיד של המודל על ידי קבוצה רב לאומית שלה חברות במדינות שונות.

בכדי לעמוד בהוראה האמורה מספר מדינות בחרו להטמיע את הכללים בחקיקה הפנימית שלהם באמצעות הפניה לכללים (לדוגמה, שוויץ ולוקסמבורג). באופן דומה, תזכיר זה כולל תרגום הכללים בתוספת, והפניה להוראות הרלוונטיות ליישום הכללים בישראל, בדרך זו נשמרת אחידות עם שאר המדינות המיישמות את הכללים, ובמקביל מובטח נגישות לכללים בשפה העברית.

בנוסף, הצעה זו כוללת מנגנונים פרוצדורליים לגביית המס בישראל וכן כללים לחלוקת נטל המס בישראל בין הישויות השונות חברות הקבוצה שפועלות בישראל.

בנוסף לאמור, מתבצעת במשרד האוצר עבודת מטה רחבה שמטרתה ליצור מערך תמריצים שמותאם לכללי הפילאר 2 המתבסס בעיקר על בחינת מנגנון ה- QRTC (Qualified Refundable Tax Credit), באופן שיאפשר למדינת ישראל לשמר יתרונות תחרותיים ולמשוך השקעות בינלאומיות, תוך שמירה על כללי המשחק החדשים שנקבעים בזירה הגלובלית ובשים לב לשינויים שעשויים להתקבל בחודשים הקרובים.

בכוונת משרד האוצר לפרסם את מתווה התמריצים, לכל המאוחר עד להגשת תזכיר החקיקה לאישור ועדת השרים לחקיקה.