בל 2689-11/20, ורד הראל נגד המוסד לביטוח לאומי, 9 ביוני 2021

העובדות

התובעת ורד הראל הנה מורה, המועסקת על ידי משרד החינוך, שהגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעה שארעה לה בביתה ב-23 במרץ 2020 כפגיעה בעבודה. לטענתה, בעת שעסקה בביתה, בשעות הערב, בהכנת חומר מקצועי בנוגע לעניינים הקשורים לעבודתה כמורת שילוב ורכזת שילוב בבית הספר, היא החליקה בעוצמה ארצה ונפגעה בצלעות ובגב.

המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה בנימוק, שהתובעת לא הרימה את נטל הראייה ולא הוכיחה את תאונת העבודה. לטענתו, התובעת לא המציאה כל ראייה אובייקטיבית, התומכת בגרסתה לפיה עסקה בעבודתה וכתוצאה מכך נחבלה. הנתבע ציין שהתובעת לא המציאה תיעוד מהמחשב ששימש אותה, וכן לא המציאה תיעוד רפואי הקושר בין העבודה לנפילה או הבאת עדים כדי לתמוך בגרסתה. בדיון בבית הדין לעבודה טענה ב"כ הנתבעת שגם אם נפלה התובעת, קיומה של שלולית מים הוא הגורם לנפילתה ולא התיקים של העבודה ולא ניתן לומר שהסיכון לו נחשפה נבע מביצוע עבודה או מתנאים סביבתיים וממילא אין מדובר במקום עבודתה ועל כן יש לדחות את התביעה.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה 

בית הדין האזורי לעבודה פסק, כי יש לדחות את התביעה, מכיוון שהתאונה אירעה בביתה הפרטי של התובעת, מקום שבו למעסיק אין שליטה על הסיכונים הקיימים , ואין מקום להחיל את הכיסוי הביטוחי, שהציבור נושא בו, והוא מיושם במסגרת ביטוח נפגעי עבודה, על כל פעילות המבוטח במשך 24 שעות ביממה. בית הדין הוסיף, כי אין מקום להרחיב במידה ניכרת את הכיסוי הביטוחי מעבר לסביר, והסביר הוא שעות העבודה. קבלת התביעה תרחיב במידה ניכרת את הכיסוי הביטוחי המיועד לחול על מבוטחים. התובעת הייתה במעונה הפרטי. הפגיעה הנטענת לא אירעה בשעות העבודה הרגילות, כך שגם אם היה מקום בנסיבות מסוימות, ואם יוכרו נסיבות משבר הקורונה כנסיבות מיוחדות כאלה, להכיר בפגיעה במעונה הפרטי של העובדת כפגיעה בעבודה, הרי שיש לתחום את "השעות המבוטחות" לאותן שעות שהעובד אמור היה לעבוד במקום העבודה. שעות העבודה של התובעת בבית הספר הן 08:00 עד 13:00. הרחבת אותן שעות במיוחד כדי לכלול את שעות הלילה מרחיבה את שעות הביטוח בצורה שאינה סבירה. כמו כן, התובעת אישרה שאינה מגישה דוחות שעות ואינה יכולה לתעד כל צעד וצעד וכן שאין דוחות ממוחשבים מהם ניתן ללמוד על שעות העבודה שלה. כבר נקבע, כי לא כל תאונה שאירעה תוך כדי העבודה היא בהכרח עקב העבודה, וממילא המסגרת היא מסגרת הזמן שבין תחילת העבודה ביום מסוים לבין גמר העבודה באותו יום. שעת הפגיעה בנסיבות המקרה אינה במסגרת שעות העבודה הרגילות ולכן, קובע בית הדין, כי יש לדחות את התביעה.