המשרד להגנת הסביבה מגביל את השימוש בתחנות החשמל על בסיס גז, וכתוצאה מכך גובר יצור החשמל בעזרת פחם, המזהם פי כמה וכמה וגם עלויות היצור גדלות ומחיר החשמל עולה.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "מדינת ישראל החליטה להעלות את תעריפי החשמל דווקא בעיצומו של החודש החם בשנה. הצגנו לרשות החשמל מספר צעדים על מנת למנוע את עליית המחירים לצרכנים ולמגזר העסקי וכך למתן את עליית האינפלציה ויוקר המחיה בישראל".

רשות החשמל החליטה להעלות את תעריפי החשמל בכ-9.6% בממוצע, וזאת, לאחר העלאת התעריף רק לפני חודשים ספורים ב-5.7%. איגוד לשכות המסחר סבור כי ישנן מספר סיבות לצעד דרקוני זה, ואם חפצה ישראל במתן מחיר הוגן וראוי לציבור הישראלי והמגזר העסקי עליה לפעול בכמה מישורים.

אחד החוליים הגדולים של משק החשמל בישראל הוא הכאוס הכללי בניהולו. יש חמישה גורמים, המעורבים רגולטורית בנושא. משרדי האנרגיה והגנת הסביבה, רשות החשמל, חברת החשמל, מנהל המערכת. המצב מביא לעליה בתעריפי החשמל. יש להקים ועדת שרים ייעודית למשק החשמל, שלה תהיה המילה האחרונה והקובעת בסוגיות שיגיעו לפתחה.

נכון להיום אין אפשרות אמיתית לייצור די חשמל מאנרגיות מתחדשות, ועד שלא ייעשה כן, יש להגדיל את היתרי הפליטה לתחנות שעובדות על גז.

המצב כיום הוא שתמלוגי הגז (בשנת 2022 צפוי להסתכם בהכנסות של כ-2 מיליארד ₪) נכנסים לתקציב המדינה ולא למשק החשמל. יש "לצבוע" את תמלוגי הגז לטובת משק החשמל, וכך לספוג את עליית מחירי האנרגיה בעולם. קרן תמלוגי הגז שהוקמה חייבת להיות המענה של המדינה בתקופות של משברי אנרגיה.

חברת החשמל לא עמדה בלוח הזמנים, שקבעה הממשלה כיעד להסבת תחנות פחמיות לגז ובהגדלת כושר הייצור החלופי. לחברת החשמל לא אכפת מהקצב האיטי, שבו מתקדם העניין, כל עוד לא מוטלות סנקציות על החברה. נדרשת התייעלות משמעותית של חברת החשמל ויצירת מנוף לחץ של הממשלה מולה