ביקור בגבע (חיפה) מערכות תקשורת בע"מ 21/3/24 | סיור עסקים מרתק בדלית אל כרמל 14/3/24 | סיוע הלשכה בנושאי רגולציה לעסקים בשעת חירום | העלאת שכר מינימום – אפריל 2024 | הנחת יישוב למפונים לשנת 2024 – הנחיות מיוחדות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" | חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים | אי הכללתן של עלויות הובלה נוספות בערך העסקה לצורך חישוב מסי יבוא עקב מלחמת חרבות ברזל | שעות פעילות הנמלים ובתי המכס בחגי האביב לשנת 2024 | הארכת הקלות בהליך מתן פטור מהצגת אישור תקן רשמי לפי סעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי נוכח המלחמה עד 1 ביולי 2024 | אפיק חשוב לאיתור עובדים במגוון תחומים וללא תשלום | הוקמה ועדת פיקוח לעניין פיטורים של מי ששירתו במילואים | צו הרחבה – תשלום שכר בשל נזק מלחמה ונזק עקיף (חרבות ברזל) | שעות עבודה בתקופת חגי פסח בלשכה | חילופים בתפקיד רכז ההדרכה הבכיר במכללה העסקית של הלשכה | עבודה ותשלום בערבי חג, ימי חג וחול המועד | אושר מתווה פיצויים לעסקים בצפון לחודשים ינואר-פברואר 2024 |
X

הצטרפו אלינו

מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

    X

    מעוניין/ת לקדם את העסק שלך?

    מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

    Error: Contact form not found.

    דחיית תביעה של עובדת במשרת אמון לתשלום עבור שעות נוספות

    תיק 12245-11-16, מולה סחנובסקי נגד אמרז בע"מ, 31 במאי 2019

    מאת עו"ד איל צורף*

     

    העובדות

    מולה סחנובסקי עבדה כמנהלת אבטחת איכות בחברה בשם אמרז בע"מ, העוסקת בייצור מוצרי פלסטיק, כ – 6 שנים (להלן: "החברה" או "המפעל").
    לאחר סיום העסקתה בחברה, הגישה מולה תביעה, שבמרכזה עמדה טענת מולה כי החברה חייבת לה 360,751 ₪ עבור עבודה בשעות נוספות.

    מולה הועסקה בחברה במשרה מלאה, 5 ימים בשבוע, וביום שישי – לסירוגין, כך שבכל חודש עבדה שני ימי שישי.
    שכרה של מולה היה 16,500 ₪ ברוטו לחודש. כמו כן, קיבלה מולה משכורת 13, בכל שנה.
    בין הצדדים נחתם חוזה עבודה לפיו תפקידה של מולה הינו תפקיד הנהלה המחייב מידה מיוחדת של אמון אישי, ולפיכך, לא יחול על עבודתה של מולה חוק שעות עבודה ומנוחה, לעניין תשלום שעות נוספות.

    לטענתה של מולה, עבודתה כללה שעות נוספות רבות, וזאת, בלי שקיבלה תמורה כלשהי בגינן. מולה טענה כי תפקידה אינו תפקיד הנהלה ואינו דורש מידה מיוחדת של אמון אישי, ועל כן, אין להחריגה מחוק שעות עבודה ומנוחה, ויש לשלם לה גמול בגין שעות נוספות.
    החברה טענה מנגד, כי תפקידה של מולה היה מהתפקידים הבכירים והחשובים בחברה, ומהווה משרת אמון מובהקת. מולה שימשה כסמכות מקצועית עליונה בתחום, היא אישרה תקני איכות, היא היתה אחראית להתנהלות מול לקוחות והייתה מוסמכת לבוא עימם בדברים ולאשר החזרת מוצרים, והיא הייתה חלק מפורום הנהלת המפעל.

    עוד טענה החברה, כי שכרה היה גבוה מאוד וכי יתר תנאי העסקתה (רכב צמוד, טלפון נייד, משכורת 13, קרן השתלמות) מלמדים כי השתייכה לרובד הניהולי הבכיר במפעל.
    עוד טענה החברה כי מולה מעולם לא התלוננה על אי תשלום שכר בגין שעות נוספות, אלא לראשונה בכתב התביעה.

    פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

    בית הדין לעבודה קבע כי המגמה בפסיקה היא שיותר עובדים ייהנו מההגנות שחוק שעות עבודה ומנוחה מעניק, ועל כן יש לפרש בצמצום את החריגים לחוק זה.

    המאפיינים העיקריים של תפקיד הנהלה הם: מיקום בכיר בהיררכיה האירגונית, סמכות לקבוע מדיניות, שכר ותנאי עבודה מיוחדים וגבוהים, תפקיד בכיר הדורש מהעובד לעמוד לרשות המעסיק בשעות לא שגרתיות.

    מאפייניו של תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי הם: שכר גבוה, חשיפה למידע רגיש של המפעל, אחריות מיוחדת ואפשרות להחליט באופן עצמאי.

    בית הדין קבע, כי לאור תפקידה ומעמדה של מולה, יש לראותה כעובדת בתפקיד הנהלה, אשר עובדת בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי. מולה היתה מנהלת הבטחת איכות, והיתה ממונה באופן בלעדי על תחום זה במפעל. מולה היתה כפופה למנהל המפעל, ודו"חות הנוכחות מלמדים כי לעיתים הועסקה 9, 10, ואף 12 שעות ביום, ולעיתים הועסקה 2, 4, 7 שעות ביום.

    מולה ניהלה צוות עובדים והיתה מעורבת בקליטת עובדים ופיטורם, ושכרה היה מהגבוהים במפעל. בנוסף, מולה עבדה במפעל כ – 6 שנים ומעולם לא התלוננה על אי תשלום שעות נוספות, והנושא אף לא הוזכר במכתב הדרישה הראשוני מאת בא כוחה.

    בהתאם לכך, דחה בית הדין את תביעתה של מולה לגמול שעות נוספות. כמו כן, חוייבה מולה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

    פסק דין זה הינו חשוב למעסיקים אשר סבורים כי לעובד ב"משרת אמון", אין צורך לשלם גמול בגין שעות נוספות, שכן סכומי התביעות בתחום זה הינם משמעותיים ביותר. עם זאת, לאור התפתחות הפסיקה בעניין "משרת אמון", נראה כי בית הדין הארצי טרם אמר את מילתו האחרונה, ועל כן, אנו ממליצים לנקוט משנה זהירות בעת סיווג עובדים בכירים כ"עובדי אמון", ולנקוט בפעולות המתאימות לצורך הגנה על המעסיקים בנושא זה.

    נציין כי התובעת הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, אולם הערעור לא הגיע לדיון בבית הדין הארצי, בשל הסכם פשרה בין הצדדים, שקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 70,000 ₪.

    *עו"ד איל צורף הוא יועץ הלשכה בדיני עבודה

    הצטרפו אלינו

    מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

      גרסה להדפסה
      בניית אתרים
      דילוג לתוכן