תקציר:
לאור המגבלות התפקודיות במשק עקב מבצע שאגת הארי, ועל רקע המצב המיוחד בעורף שהוכרז ועומד בתוקף כרגע עד ליום כ"ז בניסן התשפ"ו-2026 (14 באפריל 2026), מוצע להאריך את תוקף היתרי הנהיגה ברכב המוביל חומרים מסוכנים שעומדים לחידוש בחודש אפריל הקרוב, בחודשיים ימים, וכן להאריך בחודשיים את התקופה העומדת לרשותם לביצוע ההשתלמות הנדרשת לפי תקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001. (להרחבה לחץ כאן)

הארכה כאמור ניתנה לגבי נהגים שמועד חידוש ההיתר שבידם היה בחודש מרץ 2026.
ניתן להעביר הערות עד ליום 26/3/2026 בשעה 10:00.
עמדתנו בנושא הוגשה ביום 5.3.2026 ולפיה תורחב תחולת ההיתר כך שתחול גם על היתרים שפג
תוקפם במהלך ששת החודשים האחרונים, וזאת ביחס למקרים שבהם הוגשה בקשה לחידוש ההיתר אך טרם התקבלה בה החלטה או שהטיפול בה טרם הושלם. עמדתנו לא התקבלה. (לעמדה המלאה לחץ כאן).

ככל והדבר רלוונטי נודה לקבלת עמדתכם בהקדם על מנת לערוך עמדה ולעמוד בלוחות הזמנים.

הפוסט פרסום טיוטת תקנות שירותי הובלה (הוראת שעה)(תיקון), התשפ"ו-2026 להערות הציבור הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

הבקשה מתייחסת לדוחות המבוקרים בגין שנת 2025 . והדיווחים הרבעוניים לרבעון הראשון של שנת 2026

למכתב המלא לחצו כאן

הפוסט בקשה לדחיית מועדי דיווח – חוקי אחריות יצרן הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג’מן, תקף את מתווה האוצר והזהיר כי הוא יוצר פערים בין המגזר הציבורי לפרטי ופוגע בעובדים: לדבריו, מדובר במהלך שמטיל את הנטל על העובדים והמעסיקים במגזר הפרטי, תוך ניסיון לחסוך בעלויות
תקציביות, וכי האיגוד ייאבק במתווה בזירה הפרלמנטרית והמשפטית.

במקביל, הוצגה דרישה לאמץ מודל של תעסוקה גמישה במקום חל״ת, שיאפשר שמירה על רציפות תעסוקתית, חלוקת נטל בין המדינה למעסיקים ומתן מענה מהיר יותר לצרכי המשק, לרבות קיצור תקופת הזכאות לתשלום.

המסר המרכזי בדיון: יש צורך בתיקון מהותי של המתווה, כך שיבטיח שוויון בין המגזר הפרטי לציבורי ויגן על העובדים והעסקים בתקופת החירום.

לצפייה בדבריו של נשיא האיגוד, שחר תורג’מן כפי שנאמרו בוועדה – לחצו כאן

הפוסט עדכון: דיון על מתווה החל”ת הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

הפוסט פנייה דחופה להתערבות משרד התיירות בגיבוש מתווה פיצויים מותאם לענף התיירות הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

משרד האוצר מציג את כללי המסגרת למתווה פיצוי לשכירים, שגובש בהתאם למדיניות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ועל פי המתווים שנהגו בעבר; בתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' ובמבצע 'עם כלביא'.

מתווה לעסקים יפורסם בהמשך, לאחר שיגובש בשותפות עם ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי.

מתווה הפיצוי לשכירים יפעל באופן הבא:

– מעסיק, בהסכמת העובד, יוכל להוציא עובד לחל"ת, ובגין תקופת החל"ת יקבל העובד דמי אבטלה מהמדינה כתלות בעמידה בתנאי הזכאות.

– המתווה כולל מספר הקלות מרכזיות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה, כפי שיושם במערכות קודמות, לרבות קיצור תקופת החל"ת שמקנה זכאות לדמי אבטלה מ-30 יום ל-14 יום רצופים.

– הקלות נוספות כוללות קיצור תקופת האכשרה הנדרשת (תקופת העבודה של העובד עד היום), אי ניכוי ימי החופשה של העובד וביטול ימי ההמתנה הקבועים בחוק.

פרטים מלאים יפורסמו בהמשך.

הפוסט מתווה פיצוי לשכירים – מבצע "שאגת הארי" הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

שמחים לעדכן שבהמשך לפניית איגוד לשכות המסחר ליו"ר רשות האסדרה, יואל בריס פנה אל מנכ"לי משרדי הממשלה ולתאגידים הממשלתיים ובמסגרתה הוא מבקש מהם בין היתר:

• לבחון הקלות רגולטוריות
• לדחות מועדי דיווח במסגרת דרישות רגולטוריות
• להאריך מועדים להעברת התייחסויות ומענה מהציבור לנושאים שאינם קשורים למצב החירום

בפניה הוא גם ציין שרשות האסדרה תקל על משרדי הממשלה בדרישות מטעמה ביחס להקלה רגולטורית שמשרד רוצה לקדם על רקע המצב.

מצורפת הפניה המלאה שנשלחה אל משרדי הממשלה כאן

הפוסט צעדים להקלה על המגזר העסקי הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

במסגרת המאמצים להרחיב את היצע פתרונות השינוע האווירי אל ישראל וממנה פנה מר אמיר שני יו"ר ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינ“ל, אל מנהל רשות התעופה האזרחית על מנת להסיר חסמים לשינוע מטענים על בסיס טיסות הנוסעים היוצאות והנכנסות לישראל בתקופה זו.

מצ"ב המכתב כאן

הפוסט חלופות שינוע אווירי של מטען הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

החל מיום חמישי האחרון (5/3/2026), חל שינוי במדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף, במסגרתו עברנו ממודל של "משק חיוני" למודל המאפשר פתיחת עסקים בכפוף לקיומו של מיגון תקני הנגיש בזמן ההתגוננות.

שינוי זה מעלה את אחת השאלות הבוערות ביותר עבור בעלי עסקים: כיצד עלינו לנהוג לגבי תשלום שכרם של עובדים בעסק שאינו רשאי לפתוח את שעריו משום שאין בו מרחב מוגן תקני?
כדי לעשות סדר בערפל המשפטי והתפעולי, ריכזנו עבורכם את תמונת המצב המעודכנת ואת דרכי הפעולה המומלצות נכון לרגע זה:

1. המצב המשפטי הקיים וצפי עתידי

• נכון להיום (9.3.26), מבחינת לשון החוק, מעסיק שנאלץ לסגור את עסקו בהוראת פיקוד העורף אינו יכול לספק עבודה, ולכן אינו מחויב בתשלום שכר לעובדים ששהו בביתם. מצב זה מוגדר משפטית כסיכול חוזה עקב כוח עליון.
• הצפי העתידי (שיפוי רטרואקטיבי): מניסיון העבר במערכות קודמות, אנו מעריכים כי המדינה תסדיר בקרוב מתווה פיצויים (באמצעות הסכם קיבוצי, צו הרחבה ותקנות מס רכוש). מתווה זה צפוי לחייב את המעסיקים לשלם שכר לעובדים שנעדרו, ובמקביל לזכות את המעסיקים בשיפוי כספי בגין התשלום לעובדים שנעדרו מהמדינה.

2. חלופות הפעולה המומלצות כעת למעסיקים
   עד לחתימה על הסכם השיפוי הרשמי, ניתן לבחור באחת מהדרכים הבאות, בהתאם לאופי העסק והיכולת הכלכלית:

• חלופה א' – עבודה מרחוק: ככל שאופי התפקיד מאפשר זאת, מעבר לעבודה מהבית הוא הפתרון המיטבי המזכה את העובד בשכרו המלא ומאפשר רציפות עסקית.
• חלופה ב' – רישום "היעדרות חירום": רישום ימי ההיעדרות תחת סעיף ייעודי של "מצב חירום", מבלי לנכות ימי חופשה או שכר בשלב זה. פתרון זה מכין את הקרקע לקבלת השיפוי הרטרואקטיבי הצפוי מהמדינה, ללא צורך בביצוע תיקוני שכר מורכבים בדיעבד עם זאת, החיסרון כאן הוא שהעובדים לא מקבלים תשלום כלשהו מהמעסיק.
• חלופה ג' – הוצאה לחופשה שנתית: מעסיק רשאי להוציא עובדים לחופשה על חשבון מכסת ימי החופשה שצברו. חשוב להדגיש: חל איסור משפטי להכניס עובד ל"יתרת חופשה שלילית" ללא הסכמתו המפורשת. (יצוין כי חופשה של מעל 7 ימים דורשת התראה מראש על פי חוק של 14 ימים, אך בנסיבות חירום לרוב מגיעים להסכמות מול העובד).
• חלופה ד' – חופשה ללא תשלום (חל"ת): צעד המחייב את הסכמת העובד, גם במצב החירום. מצב החירום לא מפקיע את כללי דיני העבודה. יש לקחת בחשבון שכל עוד לא תוקנו תקנות חירום ספציפיות המקצרות את תקופת האכשרה, עובד היוצא לחל"ת הקצר מ-30 יום לא יהיה זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.איגוד לשכות המסחר פועל בימים אלה מול משרד האוצר והגורמים הרלוונטיים כדי לזרז את גיבוש מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו, כולל חל"ת והגמשת הכללים הרגילים המוכרים. אנו נמשיך לעדכן אתכם באופן שוטף עם כל התפתחות חקיקתית.

הפוסט סוגיית תשלום שכר לעובדים בעסקים ללא מיגון תקני (מבצע "שאגת הארי") הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

פורטל כוח אדם לשעת חירום משרד העבודה

הנחיות חירום עדכניות בפיקוד העורף

נפתח חמ״ל רגולטורי לרשויות המקומיות במשרד הפנים

הוקם מוקד חם למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

הנחיות רציפות תפקודית – רח"ל

ממצאי סקר בזק INSS

הנחיות מוגנות בפילוח לפי רשויות מקומיות

דגשים לתקציב הג"א רשותי

אנשי קשר ופרטים למידע על משק חיוני

הפוסט חמ״לים בחירום הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

על פי ההסכם הקיבוצי שנחתם בפברואר 2026, פרסם השר הודעה על כוונה להרחיב את ההסכם הקיבוצי. לכשיחתום השר על הצו, אלו הזכויות שתינתנה:

תוספת ימי היעדרות בתשלום לבני/בנות זוג: בני או בנות זוג של משרתי מילואים, שלהם ילדים עד גיל 14, זכאים לקבל עד 8 ימי היעדרות בתשלום בשנה (בנוסף לימי החופשה והמחלה הרגילים שלהם). ניתן לנצל ימים אלו, למשל, לטיפול בילדים או לסידורים בזמן שבן הזוג במילואים.

הגנה מורחבת מפני פיטורים: החוק הרגיל אוסר על פיטורי עובד במשך 30 ימים לאחר שחזר ממילואים. ההסכם החדש מכפיל את התקופה ל-60 ימים (חודשיים) של הגנה מפיטורים. זכות זו ניתנת לעובדים ששירתו לפחות 60 ימי מילואים בשנה (כשמתוכם לפחות 7 ימים ברצף).

הגנה מפני הוצאה לחל"ת (חופשה ללא תשלום): חל איסור על המעסיק לכפות על העובד לצאת לחל"ת לא רק במהלך תקופת ההגנה מפיטורים, אלא גם ב-30 הימים שלאחר מכן. הוצאה לחל"ת בתקופה זו תתאפשר רק מטעמים מיוחדים ובהסכמה מפורשת של העובד.

איסור פגיעה בתנאי עבודה: חל איסור לשנות לרעה את תנאי העסקתו של העובד במהלך תקופת ההגנה. זה כולל לא רק איסור על פגיעה בשכר, אלא גם איסור על ניוד העובד לתפקיד אחר או הוספה/גריעה של מטלות ממנו באופן חד-צדדי בגלל המילואים.

צבירת ימי חופשה: בדרך כלל ישנה הגבלה על כמות ימי החופשה שעובד יכול "לגרור" משנה לשנה. ההסכם קובע כי עובדים שלא יכלו לנצל את ימי החופשה שצברו בגלל המילואים (או השלכותיהם), יוכלו לגרור ולהעביר את ימי החופשה הלא-מנוצלים לשנים הבאות מבלי לאבד אותם.

הפוסט הרחבת זכויות למשרתי מילואים ובני זוגם הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.