כידוע לכול, הארנונה היא מס לרשות המקומית, לכן היא אינה תלויה ברווחיות של העסק ואף לא בשאלה האם העסק פעיל או סגור. אז מה בכל זאת ניתן לעשות בכדי להפחית את נטל הארנונה?

נתחיל דווקא מהסוף, מסתמן כי חלק מן העסקים יקבלו פטור מארנונה לשלושה חודשים, אך עדיין לא ברור מה יהיו הקריטריונים לפטור זה ועל פניו עסקים וארגונים רבים כנראה לא יהיו זכאים לו.

לפיכך, אנו סבורים שיש חשיבות לפניה אקטיבית לרשות המקומית, כי מי שלא יפנה לרשות, ככול הנראה שלא יקבל פטור או הפחתה. פנייה כזו, בהתאם לנסיבות ספציפיות, כפי שיפורטו בהמשך העדכון, יכולה להיעשות לפני או אחרי הכרזה על פטור מארנונה, שתהיה במסגרת חבילת הסיוע של המדינה למגזר העסקי.

דחיית תשלום הארנונה לחודשים מרץ-אפריל

כצעד ראשון לסיוע לעסקים הנחה שר הפנים לכלל הרשויות המקומיות לדחות את תשלום הארנונה לבעלי עסקים לחודשים מארס-אפריל עד ליום 1.5.20. שר הפנים גם ביקש מנציגי האוצר לבחון את ביטול הצורך בתשלומי ריבית פיגורים כתוצאה מדחיית תשלומי ארנונה ואגרות שונות לבעלי העסקים, אך טרם פורסמה תגובת משרד האוצר לפנייה. לפיכך מדובר לפי שעה על סיוע תזרימי בלבד, אבל בשעה קשה זו כל סיוע קטן כגדול, מבורך.

פטור מארנונה לנכס ריק

פטור מארנונה לנכס ריק הוא פטור מתשלום ארנונה לתקופה של עד שישה חודשים, לנכס שעומד בשני תנאים מצטברים: לא נעשה שימוש בנכס והוא ריק ופנוי מכל חפץ ואדם. פטור זה בעייתי הן לאור התנאים הנדרשים, שהרי רוב העסקים שנסגרו כתוצאה ממשבר הקורונה אינם ריקים, הן בשל העובדה שהרשות המקומית מוסמכת (אך לא חייבת) להעניק אותו במסגרת מדיניות שקבעה הרשות והן כי הוא מוענק פעם אחת בחיי הנכס כל עוד לא חל שינוי בבעלות בו. לפיכך אנו ממליצים שלא לנצל פטור זה "כל עוד לא כלו כל הקיצין". אם בכל זאת מבקשים לנצל את הפטור, חשוב לוודא ראשית כי הרשות נוהגת להעניק אותו לנכסים בתחומה וכי הנכס אכן פונה מכל חפץ או ציוד המצויים בו.

בהקשר של נכסים שעומדים ריקים חשוב לציין כי נכס שלא נעשה בו שימוש והפך לריק מכל אדם וחפץ, עשוי להיות מחויב בתום תקופת הפטור בתעריף הנמוך ביותר לשימוש החוקי האפשרי בנכס, כמו למשל לפי יעודו התכנוני, ככול שהוא בסיווג זול יותר מהסיווג בו חויב הנכס עד הפסקת השימוש בו ופינויו. כדאי לבדוק גם נקודה זה מראש, כי היא יכולה להשפיע על ההחלטה האם כדאי לנצל את הפטור לנכס ריק.

שינוי השימוש בנכס וסיווגו לצרכי ארנונה

שינוי השימוש הנעשה בנכס לשימוש שנקבע בגינו תעריף נמוך יותר בצו הארנונה של הרשות המקומית, מאפשר פניה לרשות בדרישה להפחית את חיוב הארנונה בשל שינוי סיווג הנכס. כך למשל אם לרשות יש תעריף נמוך לשטחי אחסנה, ניתן להסב חלק משטחי הנכס העיקרי לשימוש כשטחי אחסנה בלבד.  בהקשר זה חשוב לבדוק מראש מהם התעריפים הנמוכים יותר בצו הארנונה של הרשות המקומית שבשטחה נמצא הנכס, כי לכול רשות צו ארנונה שונה וייחודי, כך שיתכן שהמלצה זו יפה לנכס מסויים ברשות אחת אך לא ברשות אחרת.

פטור לנכס לא ראוי לשימוש אפשרות להרחבת ההגדרה

על פי ה"חוק היבש", פטור ל"נכס לא ראוי לשימוש" ניתן לבניין (או חלק ממנו) שנהרס או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו. נכס כזה זכאי לפי סע' 330 לפקודת העיריות לפטור מלא לשלוש שנים ממועד מסירת ההודעה בכתב לרשות ולאחר מכן במשך חמש שנים יהיה חייב הנכס בארנונה בסכום המזערי שבתקנות ההסדרים ולאחר חלוף חמש שנות של תשלום מינימאלי ועם מסירת הודעה בכתב – פטור מלא ללא מגבלת זמן. השאלה האם נכס עומד בתנאי פטור לנכס לא ראוי לשימוש, תלויה במצבו הפיסי של הנכס ולעיתים רבות גוררת מחלוקת מול הרשות המקומית. אנו סבורים כי במצב העסקים כיום, ניתן לבקש להרחיב את ההגדרה המופיעה בחוק, גם לעסקים שהמדינה דרשה סגירתם עקב התפרצות הקורונה, כמו למשל לשטחי מעברים בקניונים, חניונים שלא בשימוש ועוד. כמובן שעל פי חוק אין הרשות המקומית חייבת להרחיב את תכולת הפטור, אך הגשת בקשה כזו מאפשרת לרשות "חבל להיאחז בו" אם תרצה או תהיה חייבת בהמשך לדון בשאלה למי להעניק פטור מארנונה.

הערה חשובה לעניין עיתוי הפניות

בקשות לקבלת פטור לנכס ריק או לנכס לא ראוי לשימוש או הודעות על חדילת חזקה בנכס יחולו רק ממועד קבלת ההודעה בכתב ברשות המקומית. בשלב זה טרם תוקנה תקנה להארכת המועדים הללו, לפיכך אנו ממליצים, ככול שהתנאים המוצגים בסקירה זו מאפשרים לפעול, לפעול בהקדם אפשרי.

עו"ד אסף גורה

יועץ הלשכה לארנונה ומיסוי עירוני

למידע נוסף ניתן לפנות לעו"ד גורה בטל' 04-8626783 או במייל: asaf@pelco-law.co.il

הפוסט לכודים בין הקורונה לארנונה הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

המשאב החשוב ביותר לארגון, אלה עובדיו. מחקרים רבים הוכיחו כי עובדים מרוצים מסביבת העבודה מפתחים מחויבות חזקה יותר למקום העבודה ותורמים לתוצאות עסקיות טובות יותר. את שביעות הרצון של העובדים משיגים לא רק באמצעות שכר והטבות. אירועים חברתיים, כמו ימי גיבוש, תורמים לאווירה הטובה והמשתפת. חברות רבות מארגנות לעובדיהן ימי גיבוש ופעילות חוץ-מפעלית למטרה זו.

אולם האם יום גיבוש כזה הוא בגדר טובת הנאה לעובד, או תועלת למעסיק? או, בהיבט המיסוי, האם שווי ימי הגיבוש חייב במס?

בשאלה זו דן פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה מס' 12 – 07 – 30052, בפני כבוד השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא' בתביעה של דן נשון טראפיק בע"מ, נגד המוסד לביטוח לאומי.

מהות התביעה:

• מדי שנה מארגנת התובעת אירוע גיבוש לעובדיה, ללא בני משפחתם.
• אירוע זה כולל לינה וארוחת ערב באחד מבתי המלון בארץ.
• כמו כן מארגנת התובעת "אירוע חברה" המיועד לעובדים בלבד.
• בגין אירועים אלה, התובעת לא זקפה שווי לעובדיה במשכורתם.
• המוסד לביטוח לאומי ראה באירועים אלה טובת הנאה לעובד והחליט לחייב את התובעת בתשלום ביטוח לאומי.
• התובעת ערערה על טענה זו.

כבוד השופט טננבוים קיבל את הערעור וקבע, בין השאר,  בפסיקתו:

"עובדות המקרה הובילו למסקנה כי התובעת כמעבידה היא הנהנית העיקרית מאירועי הגיבו,  שכן צומחת לה תועלת כלכלית מגיבוש העובדים וודאי כזו העולה באופן ניכר על הנאת העובדים מאותם אירועים.

לפיכך מצאנו כי דין התביעה להתקבל. אין מקום לחייב את התובעת בדמי ביטוח לאומי בגין אותם אירועי גיבוש ואין לכלול את הוצאות אירועי הגיבוש בסכומים המהווים בסיס לחישוב דמי הביטוח שעל התובעת לשלם עבור עובדיה".

בעקבות פסק דין זה הוציאה הגב' מירי סביון, המשנה למנהל רשות המיסים, בתאריך 09/04/2018 חוזר מקצועי המסדיר את ההכרה בהוצאות וזקיפת שווי ההטבה לעובד באירועי גיבוש על-ידי המעסיק.

עיקרי ההנחייה מפרטים את התנאים שיש לקיים כדי לראות באירוע ככזה שבו טובת המעביד גוברת על טובת העובד ולא תקום חובת זקיפת שווי לעובדים:

• • צרכי העבודה מַצדיקים עריכת אירוע גיבוש לעובדים. כגון: מקומות עבודה בעלי מספר רב של עובדים, נדרשת עבודת צוות וכו'.
  • ההחלטה על קיום האירוע היא של המעסיק והעובדים הרלבנטיים מוזמנים לאירוע;
  • ימי הגיבוש נחשבים ימי עבודה ומשולם שכר מלא בגינם.
  • העובדים לא זכאים לצרף בת/בן זוג לאירוע הגיבוש או לחֵלק ממנו (לרבות כל "קרוב" כהגדרתו בסעיף 76(ד) לפקודה).
  • פעילות הגיבוש נערכת רק במהלך שבוע העבודה (אם חֵלק מהפעילות נערכת בסוף שבוע ו/או במהלך חופשות, יש לזקוֹף שווי מלא על כל הפעילות);
  • לו"ז הפעילות נקבע או מאושר על-ידי המעסיק.
  • הפעילות נערכת בישראל.
  • מטרת הפעילות הינה לצורך שיפור העבודה והממשקים בין העובדים. כמו כן, הפעילות חייבת לכלול הרצאה מקצועית או פעילות העשרה.

• על המעסיק לשמור מסמכים לקיום הכְּללים האמורים;
• על העלויות שבהן עמד המעסיק להיות סבירוֹת ביחס לפעילות .
• עלויות סבירות נכון להיום – 400 ש"ח לפעילות של יום שלם ללא לינה או 700 ש"ח ליום לפעילות הכוללת לינה – הינן עלויות סבירות.

מי שלא עמד בקריטריונים הנ"ל עליו לזקוף שווי הטבה מחד ולשלם ביטוח לאומי כזקיפת שווי מאידך.

לקישור לחוזר המשנה למנהל רשות המסים לחץ כאן

הנתונים המפורסמים מובאים באופן כללי, תמציתי ולתשומת לב בלבד

שמואל (סמי) מזון

מנכ"ל "מזון שמואל יועצי מס" הוא חבר לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון ויועץ הלשכה למיסוי נדל"ן, החזרי מס לשכירים וייעוץ מס. טלפון 04-8660044 sami@mta.co.il

קראת זה עתה "טיפ" עסקי – כחבר הלשכה הנך מוזמן לממש את זכותך לפגישה אישית, ללא עלות וללא התחייבות, עם הכותב, יועץ הלשכה.

לתיאום הפגישה אנא השאר פרטיך כאן: https://lp.vp4.me/edhi

הפוסט האם שווי הטבה בגין גיבוש לעובדים חייב בביטוח לאומי? הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.