4.8.2025
באפריל 2025 נכנסה לתוקף אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בתחום הסחר הבינלאומי בשנים האחרונות. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שחזר לתפקידו בינואר 2025, הוציא צו נשיאותי המטיל מכסי מגן חדשים על יבוא סחורות לארצות הברית. צעד זה, שנעשה במסגרת מדיניות הסחר "אמריקה תחילה", מהווה שינוי דרמטי ביחסים המסחריים בין ארצות הברית למדינות רבות בעולם, ובכללן ישראל.
כבר ב-20 בינואר 2025, עם כניסתו לתפקיד, חתם טראמפ על מזכר נשיאותי למדיניות סחר תחת הכותרת "אמריקה תחילה". מזכר זה הנחה את ממשלו לחקור את הגורמים לגירעונות הסחר הגדולים והמתמשכים של ארצות הברית בסחורות. ב-13 בפברואר חתם על מזכר נוסף בשם "סחר ומכסים הדדיים" שהרחיב את הסקירה של פרקטיקות סחר בלתי הדדיות של שותפות הסחר של ארצות הברית.
התוצאה הסופית של חקירות אלה הגיעה ב-1 באפריל 2025, כאשר טראמפ הכריז על מצב חירום לאומי ביחס לאיום שמהווים גירעונות הסחר על הביטחון הלאומי והכלכלה של ארצות הברית. הכרזה זו שימשה כבסיס משפטי להטלת מכסים חדשים, כולל על מדינות שלארצות הברית יש עמן הסכמי סחר חופשי, כמו ישראל.
בהודעה הראשונית, נקבע כי יוטל מכס בסיסי של 10% על רוב מדינות העולם (למעט קנדה ומקסיקו), עם תוספות שונות למדינות שונות בהתאם לגירעון הסחר שלהן מול ארצות הברית. לישראל נוספו בהתחלה 7%, כך שסך המכס שהוטל על יצוא ישראלי לארצות הברית עמד על 17%. אולם, לאחר מכן החליט ממשל טראמפ להוריד את ההיטלים לכל העולם לשיעור אחיד של 10%. זוהי הפחתה משמעותית עבור ישראל וגם עבור מדינות רבות אחרות שנפגעו מההיטלים הגבוהים יותר שהוכרזו בתחילה.
מבנה המכסים החדשים
המכסים החדשים מתחלקים לשלוש קטגוריות עיקריות:
- מכסי גומלין (Reciprocal Tariffs): אלו המכסים שהוטלו באפריל 2025 והם כעת בשיעור אחיד של 10% על כל המדינות, למעט קנדה ומקסיקו.
- מכסים על פלדה ואלומיניום: מכס של 25% על מוצרי פלדה ואלומיניום, החל על כל המדינות, כולל קנדה ומקסיקו. מכסים אלו הוטלו עוד במרץ 2025.
- מכסים על מוצרי רכב וחלקי רכב: מכסים אלו הוטלו בפברואר ומרץ 2025.
המכסים נכנסו לתוקף בשני שלבים: המכס הבסיסי של 10% נכנס לתוקף ב-5 באפריל 2025, והתוספות השונות (כולל ה-7% הנוספים עבור ישראל, שלאחר מכן בוטלו) נכנסו לתוקף ב-9 באפריל 2025.
סחורות במעבר והחרגות
סחורות שהיו במעבר בעת הטלת המכסים זכו להתייחסות מיוחדת. על פי הצו הנשיאותי, סחורות שנשלחו לארצות הברית לפני ה-5 באפריל 2025 פטורות מהמכס הבסיסי של 10%, גם אם הגיעו ליעדן לאחר תאריך זה.
ישנן גם החרגות מהותיות למכסים החדשים. נספח 2 לצו הנשיאותי מפרט רשימה של מוצרים שפטורים ממכסי הגומלין החדשים. אלה כוללים מוצרי נחושת, תרופות ומוצרים פרמצבטיים, מוליכים למחצה, מוצרי עץ, מינרלים מסוימים ומוצרי אנרגיה. הפטור נקבע לפי קוד HS (Harmonized System) של המוצר, שהוא מערכת סיווג בינלאומית למוצרים.
חשוב לציין כי המכסים הללו חלים רק על סחורות (Goods) ולא על שירותים .(Services) כמו כן, קיים פטור מיוחד למרכיב אמריקאי במוצרים. על פי הצו הנשיאותי, מוצרים הכוללים תוכן אמריקאי של לפחות 20% פטורים ממכס, על החלק האמריקאי.
השפעה על היצוא הישראלי
ההשפעה של המכסים החדשים על היצוא הישראלי היא משמעותית ביותר, גם לאחר ההפחתה ל-10%. ישראל, שהייתה המדינה הראשונה שחתמה על הסכם אזור סחר חופשי עם ארצות הברית בשנת 1985, נהנתה עד כה מפטור מלא ממכס על רוב היצוא שלה לארצות הברית. המעבר מפטור מלא למכס של 10% עדיין מהווה מכה משמעותית ליצואנים הישראלים.
ארצות הברית היא שותפת היצוא המרכזית של ישראל, עם כשליש מהיצוא הישראלי המופנה לשוק האמריקאי. בניכוי ההחרגות (מוליכים למחצה, תרופות ומינרלים), כ-25% מהיצוא הישראלי בהיקף של כ-10 מיליארד דולר כפוף כעת למכסים החדשים.
הענפים העיקריים שנפגעו הם מוצרים אופטיים, מוצרים אלקטרוניים, ציוד ומכונות, מוצרי אוויוניקה, קוסמטיקה ועוד. עבור תעשיות אלו, המכס של 10% עלול להפוך עסקאות שהיו רווחיות בעבר ללא כדאיות, או לפחות לפגוע משמעותית ברווחיות שלהן.
השפעה רחבה יותר על הסחר העולמי
המכסים החדשים של ממשל טראמפ צפויים לגרום לעיוותי סחר משמעותיים בעולם. מוצרים שלא יוכלו להגיע לשוק האמריקאי בשל המכסים הגבוהים יחפשו שווקים אחרים, ובהם ישראל, שנחשבת ל"ים המלח של המכסים" בשל שיעורי המכס הנמוכים שלה.
מדינות רבות כבר החלו להגיב להטלת המכסים. סין הודיעה על הטלת מכסי נגד וכך גם איחוד האירופי תגובות אלו עלולות להוביל להסלמה נוספת ולמלחמת סחר גלובלית.
התעשייה הישראלית צפויה להתמודד עם תחרות קשה הן בשוק האמריקאי והן בשוק המקומי. בשוק האמריקאי, היא תצטרך להתחרות עם תעשיות מקומיות שאינן כפופות למכס ועם יצואנים ממדינות שנהנות משיעורי מכס נמוכים יותר. בשוק המקומי, היא תתחרה עם מוצרים מכל העולם שיחפשו שווקים חלופיים לשוק האמריקאי.
המהלכים של מדינת ישראל
מדינת ישראל פועלת במספר ערוצים כדי להתמודד עם המצב החדש. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לפעול מול הממשל האמריקאי להורדת שיעור המכס על ישראל, מאמצים שהניבו תוצאות חלקיות עם ההפחתה מ-17% ל-10% (אם כי הפחתה זו חלה על כל המדינות ולא רק על ישראל).
אסטרטגיה מרכזית של ישראל היא לנסות לשפר את מאזן הסחר עם ארצות הברית על-ידי הגדלת היבוא מארצות הברית. שר הכלכלה הודיע על הרחבת מדיניות "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" גם לארצות הברית, כלומר הכרה אוטומטית בתקינה אמריקאית, במטרה להקל על יבוא מוצרים אמריקאיים לישראל.
ישראל גם שוקלת את האפשרות להטיל מכסי מגן על יבוא ממדינות אחרות כדי להגן על התעשייה המקומית מפני הצפה של מוצרים שיוסטו מהשוק האמריקאי. עם זאת, סביר להניח שארצות הברית עצמה תהיה פטורה ממכסים אלו, כדי לא לפגוע במאמצים לשפר את מאזן הסחר.
אסטרטגיות ליצואנים ישראלים
בחינת מקור המוצר: מוצר ייחשב כישראלי לצורך הטלת המכס אם עבר "שינוי מהותי" (Substantial Transformation) בישראל. יצואנים ישראלים שמייצרים במדינות עם שיעורי מכס גבוהים יותר יכולים לשקול להעביר חלק מהייצור לישראל כדי ליהנות משיעור המכס הנמוך יותר.
בדיקת סיווג המוצר: יצואנים צריכים לבדוק בקפידה אם המוצר שלהם נכלל ברשימת המוצרים הפטורים ממכסים (נספח 2 לצו הנשיאותי). בעבר, כאשר רוב היצוא הישראלי היה פטור ממכס, לא הייתה חשיבות רבה לסיווג המדויק של המוצר. כעת, כאשר ההבדל הוא בין מכס של 10% לפטור מלא, הסיווג המדויק של המוצר הופך לקריטי.
ניצול פטור למרכיב אמריקאי: יצואנים ישראלים יכולים לבחון אפשרות להגדיל את השימוש במרכיבים אמריקאיים במוצרים שלהם, כדי לנצל את הפטור ממכס עבור מרכיבים אמריקאיים שמהווים לפחות 20% מערך המוצר.
מחירי העברה והקשר למכסים החדשים
מחירי העברה (Transfer Pricing) הם המחירים שבהם חברות רב-לאומיות מעבירות סחורות, שירותים ונכסים בלתי מוחשיים בין חברות בקבוצה הנמצאות במדינות שונות. בהקשר של סחר בין ישראל לארצות הברית, מחירי העברה הם נושא קריטי שהפך למורכב עוד יותר עם הטלת המכסים החדשים.
קיים פער מובנה בין מתודולוגיית מחירי העברה לצורכי מס הכנסה לבין דיני המכס. מחירי העברה לצורכי מס הכנסה מתמקדים ברווחיות הכוללת של הצדדים הקשורים ובמתן ביטוי הולם לפונקציות, לסיכונים ולנכסים של הצדדים. לעומת זאת, דיני המכס מתמקדים במחיר הספציפי של כל עסקה ומוצר.
בעבר, כאשר היצוא הישראלי לארצות הברית היה פטור ממכס, הפער הזה לא היה משמעותי מבחינה מעשית, שכן לא היה מכס לשלם. כעת, גם עם המכס המופחת של 10%, הפער הזה הופך למשמעותי ביותר ומחייב חברות ישראליות לבחון מחדש את מדיניות מחירי ההעברה שלהן.
חברות ישראליות יכולות לבחון מחדש את מודל מחירי ההעברה שלהן לאור המכסים החדשים. למשל, האם יש הצדקה לשנות את הרווחיות המטרה של החברה האמריקאית? האם ניתן לעבור לשיטה אחרת של מחירי העברה שמתאימה יותר לדיני המכס?
כמו כן, במקום לבצע התאמות גדולות בסוף השנה, חברות יכולות לעבור לניטור חודשי או רבעוני של הרווחיות ולבצע התאמות קטנות יותר באופן שוטף. זה מקטין את הצורך בהתאמות גדולות בסוף השנה.
אפשר לחשוב על הפרדת התאמות מחיר המוצר מהתאמות אחרות: לא כל התאמות מחירי העברה חייבות להיות קשורות למחיר המוצר. ניתן לבצע התאמות גם באמצעות מנגנונים אחרים, כמו תשלום עבור שירותים, תמלוגים, או השתתפות בהוצאות, שעשויים שלא להיות כפופים למכס.
הצטרפות לתוכנית Reconciliation: המכס האמריקאי מציע תוכנית Reconciliation שמאפשרת ליבואנים לדווח מראש על התאמות צפויות ולהימנע מקנסות. חברות ישראליות שמבצעות התאמות מחירי העברה באופן קבוע צריכות לשקול הצטרפות לתוכנית זו.
הפרדת עסקאות: במקום למכור חבילה אחת שכוללת מוצר ושירותים נלווים, ניתן לשקול להפריד את העסקה לעסקת מכירת מוצר ועסקת מתן שירותים. כך, שיתכן שמרכיב המוצר יהיה כפוף למכס.
שימוש בכלל המכירה הראשונה (First Sale Rule)
כלל המכירה הראשונה הוא כלל ייחודי בדיני המכס האמריקאיים שמאפשר לחשב את ערך המוצר לצורכי מכס לפי המכירה הראשונה בשרשרת האספקה, ולא לפי המכירה האחרונה. למשל, אם יצרן ישראלי מוכר מוצר למפיץ ישראלי ב-80 דולר, והמפיץ מוכר אותו לארצות הברית ב-100 דולר, ניתן לשלם מכס רק על ה-80 דולר ולא על ה-100 דולר.
יישום של כלל זה דורש עמידה במספר תנאים, כולל תיעוד מתאים והוכחה שהסחורה יועדה מראש לארצות הברית. זו אסטרטגיה שבעבר לא זכתה לתשומת לב רבה בקרב יצואנים ישראלים, אך כעת, עם מכס של 10%, היא יכולה להוביל לחיסכון משמעותי.
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.
כותב המאמר: עו"ד גיל נדל, יועץ הלשכה בתחום דיני יבוא ויצוא, מכס, הובלה ימית ושילוח בינלאומי.
גרסה להדפסה