להלן עיקרי הצו:
1. תקופת הצו – החל מינואר 2026 לתקופה בלתי קצובה;
2. הארכת התקופה המוגנת מפני פיטורים: הצו קובע כי עובד שנעדר בשל שירות מילואים במשך 60 ימי מילואים מצטברים או יותר, באותה שנה קלנדרית, ושירת במילואים שבעה ימים רצופים לפחות, יהיה מוגן מפני פיטורים למשך 30 ימים נוספים מעבר ל-30 הימים המוגנים הקבועים כבר בחוק. כלומר, התקופה המוגנת הכוללת לאחר תום שירות המילואים עבור עובדים אלו עומדת על 60 ימים.
חישוב 60 ימי המילואים המצטברים לצורך קבלת ההגנות המורחבות בצו ההרחבה נעשה לפי הכללים הבאים:
• סיכום שנתי: מדובר בימי מילואים שבוצעו במהלך שנה קלנדרית אחת;
• הכללת ימים מהשנה הקודמת: אם שירות המילואים החל בשנה הקודמת ונמשך ברצף אל תוך השנה הקלנדרית הנוכחית, יילקחו בחשבון גם ימי המילואים שבוצעו בשנה הקודמת.
• הגדרת "רצף :" לעניין החישוב, "רצף" כולל גם את המצבים הבאים:
• תקופות של שירות מילואים פעיל הנחשבות כ"התרעננות"
• הפסקות של עד 5 ימים בין תקופות של שירות מילואים פעיל.
! תחילת תוקף ההגנה – תוקפה של הגנה זו הוא מיום פרסום הצו, 29.4.26.

3. איסור הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת): הצו מחיל הגנה דומה גם מפני הוצאה לחל"ת. נקבע כי מעסיק אינו רשאי להוציא עובד משרת מילואים לחל"ת במהלך 30 הימים העוקבים ל-30 הימים המוגנים שבחוק, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים, והחל"ת אינו בשל שירות המילואים והדבר נעשה בהסכמת העובד או שהעובד מעוניין לצאת לחלת אף אם הוא בקשר למילואים והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחלת כאמור.

4. ועדת פיקוח – הקמת ועדת פיקוח: כדי להבטיח את מימוש ההגנה, הוקמה ועדת פיקוח שתפקידה לדון בחילוקי דעות בין מעסיקים לעובדים בנוגע לפיטורים או הוצאה לחל"ת בתקופות המוגנות הללו.
מעסיק המעוניין לפטר עובד או להוציאו לחל"ת בתקופות המוגנות חייב לפנות לוועדה, והפיטורים או היציאה לחל"ת לא ייכנסו לתוקף עד להכרעת הוועדה או עד שתודיע כי אין חילוקי דעות בין הצדדים.
• משך הליך הכרעה: הוועדה נדרשת להכריע בחילוקי הדעות בתוך 14 יום ממועד הגשת הבקשה.
• מתן זכות תגובה לעובד: בטרם קבלת החלטה, הוועדה פונה לעובד כדי לקבל את תגובתו. בנוסף, היא רשאית לבקש פרטים נוספים הן מהמעסיק והן מהעובד .
• בדיקת קיום "חילוקי דעות: אם הוועדה מוצאת שאין בכלל מחלוקת בין הצדדים (למשל, הסכמה מלאה של העובד), היא תודיע על כך לצדדים תוך 5 ימים ולא תדון בעניין.
• אופן הפניה לוועדה – הפנייה לוועדה נעשית באופן דיגיטלי באמצעות כתובת דואר אלקטרוני המפורסמת באתר משרד העבודה;
• פניה קודמת לוועדת תעסוקה – מעסיק שפונה לוועדה לפי צו ההרחבה ושפנה קודם לכן לוועדת תעסוקה לפי החוק בבקשה לפיטורי משרת במילואים או בבקשה להתיר פגיעה בהיקף משרה או בהכנסתו לרבות הוצאה לחל"ת, יצרף את החלטת ועדת התעסוקה לבקשה לפי צו זה.

5. איסור פגיעה בתנאי עבודה: בנוסף לאיסורים הקיימים בחוק, לפגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של משרת במילואים במהלך שירות המילואים ובמהלך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, נקבע בצו אסור לפגוע בתנאי עבודתו של משרת במילואים לרבות ניודו לתפקיד אחר, הוספה או גריעת מטלות גם בתקופה זו ובתקופה של 30 הימים העוקבים ל- 30 הימים שלאחר תום המילואים.
חריגים – לעניין סעיף זה לא יחשב פגיעה בנאי עבודה :
* פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
* פגיעה ברכיב שכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, ובלבד שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק.

6. ימי היעדרות בתשלום לבני זוג של משרת המילואים:
בני זוג של משרתי מילואים זכאים לתוספת של ימי היעדרות בתשלום מעבר לקבוע בדין, וזאת בהתאם למספר ימי המילואים שביצע משרת המילואים באותה שנה קלנדרית.
• מספר ימי ההיעדרות להם זכאי בן הזוג נקבע לפי צבירת ימי המילואים של המשרת:
31–60 ימי מילואים: 2 ימי היעדרות.
61–90 ימי מילואים: 4 ימי היעדרות.
91–120 ימי מילואים: 6 ימי היעדרות.
121 ימי מילואים ומעלה: 8 ימי היעדרו
• הנסיבות המאפשרות ניצול ימי היעדרות:
ניתן לנצל את הימים הללו באחת או יותר מהנסיבות הבאות:
1. מחלת ילד עד גיל 14.
2. טיפול או השגחה בלעדית בקרוב שהוא אדם עם מוגבלו ת על פי הגדרה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
3. מחלת ילד עד גיל 18 החולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה.
4. טיפול בהורה חולה על פי חוק דמי מחלה היעדרות בשל מחלת הורה.
5. הארכת תקופת הלידה וההורות של בן הזוג.
6. השגחה וטיפול בילד.
7. סידורים הכרחיים לניהול ותחזוקת משק הבית שניתן לבצעם רק בשעות העבודה, עקב היציאה למילואים.
8. היעדרויות אחרות בתיאום עם המעסיק.
• תנאים וכללים למימוש הזכות:
תקופת המימוש – ניתן לממש את ימי ההיעדרות רק במהלך שירות המילואים הפעיל של בן הזוג.
1. אופן המימוש – ניתן לנצל את הימים גם באופן חלקי כשעות היעדרות ולא רק כימים מלאים.
2. מימוש קודם לפרסום צו ההרחבה – ימי היעדרות כאמור לעיל שנוצלו מה– 1.1.2026 ועד טרם פרסום צו זה ושולם בגינם שכר מלא, יוחזרו למכסת ימי המחלה ו/או החופשה של בן הזוג של משרת המילואים (בהתאמה לפי אופי יום ההיעדרות) לא יאוחר ממשכורת החודש העוקב לפרסום צו זה ;
3. היעדר פדיון וצבירה: אינם ניתנים לצבירה משנה לשנה ואינם ניתנים לפדיון.
4. אישורים: ניצול הימים בשל מחלה (ילד, הורה וכו') כפוף להצגת אישור רפואי.
5. משרה חלקית: הזכאות קיימת גם לבני זוג העובדים במשרה חלקית.
6. חריג למכסה גבוהה: בן זוג שמכסת החופשה השנתית שלו עולה על 35 ימים )היינו בשנה קלנדרית אחת( (למעט ימי מחלה), מכסת ימי ההיעדרות שלו תהיה מחצית מהמצוין בטבלה עבור רוב העילות.
7. חישוב תקופות קודמות: לצורך חישוב 60 הימים המצטברים (או כל מכסה אחרת), נלקחות בחשבון גם תקופות מילואים שבוצעו לפני שהעובד התחיל לעבוד אצל המעסיק הנוכחי, כל עוד לא נוצלו ימי היעדרות בגינן אצל מעסיק קודם

7. שעת היעדרות לבן זוג של משרת במילואים:
בנוסף, צו ההרחבה קובע כי הזכות "לשעת הורות" תחול גם על בן זוג המועסק במשרה מלאה המפוצלת בין מעסיקים שונים, באופן יחסי אצל כל מעסיק, תוך הצגת אסמכתא בדבר היקפי המשרה בפועל בקרב כלל המעסיקים

8. צבירת חופשה שנתית:
עובד רשאי לצבור את יתרת ימי החופשה השנתית שלו ולצרפה לחופשה שתינתן לו בשתי שנות העבודה הבאות, וזאת אף ללא הסכמת המעסיק.
תנאי לזכאות – זכות זו מוקנית לעובד אם במהלך השנה הקלנדרית התקיים אחד או יותר מהתנאים הבאים:
1. המעסיק לא נתן לעובד לצאת לחופשה בשנה קלנדרית בשל אחת מההכרזות הבאות שחלו על העובד:
– הכרזה על מצב מיוחד בעורף,
– צו 8 למילואים, אירוע חירום אזרחי
– הכרזה על מחלה מידבקת ומסוכנת.
2. העובד נעדר מעבודתו בשל שירות מילואים במשך עשרה ימים רצופים לפחות.
3. העובד נעדר או לא ביצע את עבודתו בשל נסיבות המפורטות בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום.
4. עבודה במפעל חיוני: העובד נקרא לשירות עבודה במפעל המוגדר כחיוני או כמפעל לשירותים קיומיים בשעת חירום.
5. המעסיק העסיק את העובד מכוח היתר העסקה מיוחד בהתאם לסעיף 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה (למשל שעות נוספות או עבודת נוער) שניתן או תוקן בשל מצב החירום

הפוסט צו הרחבה להסכם הקיבוצי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה לעובדים מסוימים הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

במסגרת המאמצים להרחיב את היצע פתרונות השינוע האווירי אל ישראל וממנה פנה מר אמיר שני יו"ר ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינ“ל, אל מנהל רשות התעופה האזרחית על מנת להסיר חסמים לשינוע מטענים על בסיס טיסות הנוסעים היוצאות והנכנסות לישראל בתקופה זו.

מצ"ב המכתב כאן

הפוסט חלופות שינוע אווירי של מטען הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני), התשס"ח-2008 (להלן – תקנות המרשם) מסדירות את תהליך רישום היצואנים במרשם היצוא הביטחוני שמנהל אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון.

ביום 4 בדצמבר 2025 התקבלה החלטת ממשלה מספר 3567 בנושא "ייעול תהליכי הפיקוח על היצוא הביטחוני" שקבעה, בין היתר, שיש לתקן את תקנות המרשם, כך שיקוצר משך הזמן הנתון לרשות המוסמכת לצורך קבלת החלטה על רישום במרשם מ-60 ימים ל-40 ימים.

בנוסף, קבעה ההחלטה כי לצורך ייעול תהליך הרישום יתאפשר ליצואנים להגיש את הבקשות באופן דיגיטלי, בכפוף לכללים שיקבע האגף והיבטי ביטחון מידע.

מטרתו של התיקון המוצע הינה ליישם את האמור בהחלטת הממשלה שלעיל בכל הנוגע להליך רישום היצואנים במרשם היצוא הביטחוני, כלומר לקצר את זמן ההמתנה של יצואן לצורך רישום במרשם היצוא הבטחוני ולאפשר הגשת בקשה דיגיטלית במקום הדפסה בלבד. למידע נוסף – לחצו כאן.

הפוסט טיוטת תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)(תיקון), התשפ"ו-2026 הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

יבוא כלי רכב

• בחודש ינואר 2026 נרשם יבוא בהיקף של 22,045 כלי רכב (פרטיים) לעומת 9,347  בינואר 2025, עליה בשיעור של 135.9%. העלייה בינואר 2026 נובעת מיבוא נמוך בינואר 2025 לאחר הקדמת יבוא כלי רכב בהיקף חריג בדצמבר 2024, ערב  העלאת מס קניה על רכב חשמלי[1], עדכון נוסחת מיסוי ירוק ועדכון מתווה מיסוי ירוק בינואר 2025. גם בדצמבר 2025 הוקדם יבוא של כלי רכב חשמלי ערב העלאת מס הקניה על רכב חשמלי, אך בהיקף מתון.
• יבוא רכב מסחרי הסתכם ב – 1,351 כלי רכב לעומת 849 בינואר 2025, עליה של 59.1%.
• נתוני המגמה מצביעים על עליה מתונה ביבוא כלי רכב נוסעים החל ממרץ 2025.

מוצרי חשמל ואלקטרוניקה

• בחודש ינואר 2026, בהשוואה לינואר 2025, נרשמה עליה ביבוא של מוצרי החשמל הלבנים וטלויזיות, פרט למייבשי כביסה. במקררים, מכונות כביסה ומדיחי כלים עלה היבוא ב- 13.6%, 40.2% ו- 39.9% בהתאמה. יבוא מייבשי כביסה, לעומת זאת, ירד ב- 72.7%, בהשוואה לינואר 2025.
• ביבוא טלוויזיות נרשמה עליה בשיעור של 15.5% בהשוואה לינואר 2025.
• יבוא סיגריות ירד בינואר 2026 בשיעור של 4.3%.
• ערך יבוא טבק אחר, הכולל טבק לעישון, טבק לנרגילות, טבק למקטרת, סיגרים ויחידות טבק לחימום, עלה בינואר 2026 ב- 2.6% לעומת ינואר 2025.
• סה"כ ערך כלל היבוא בחודש ינואר 2026 הסתכם ב – 8.1 מיליארד $, עליה של 11.0% לעומת ערך היבוא בינואר 2025. יצוין כי ערך היבוא היה נמוך בינואר 2025 בעקבות הקדמה מסיבית של כלי רכב בדצמבר 2025.
• נתוני מגמה מצביעים על עליה בערך יבוא.
• שיווק בנזין וסולר נמצאים בירידה בדצמבר 2025 בשיעור של 1.0% ו- 2% בהתאמה לעומת דצמבר 2024.

[1] בינואר 2025 עודכנה נוסחת מיסוי ירוק ועלה שיעור מס קניה על יבוא רכב חשמלי ופלאג-אין מ- 20% ל- 35%, ומ-55% לשיעור מס רגיל בהתאמה. בינואר 2026 עלה מס הקניה על יבוא כלי רכב חשמלי מ- 35% ל- 45%.

טבלאות בקובץ אקסל המצורף – כאן

הפוסט ייבוא מוצרים בני קיימא – ינואר 2026 הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

יבוא כלי רכב:

• בשנת 2025 נרשם יבוא בהיקף של 240,188 כלי רכב (פרטיים) לעומת 325,943 בשנת 2024, ירידה של 26.3%. יבוא רכב מסחרי הסתכם ב – 10,872 כלי רכב לעומת 10,470 בשנת 2024, עליה של 4.0%.
• יבוא כלי רכב פרטיים היה נמוך במצטבר עד חודש דצמבר 2025 לעומת התקופה המקבילה ב- 2024 בעקבות הקדמה מסיבית בדצמבר 2024 ערב צמצום ההטבה במס קניה של כלי רכב חשמליים^[1], עדכון נוסחת מיסוי ירוק ומתווה מיסוי ירוק. בדצמבר 2025 נרשם יבוא מוגבר של כלי רכב חשמלי טרם העלאת מס הקניה^[2], אך בהיקף נמוך יותר.
• בחודש דצמבר 2025, נרשם יבוא גבוה מהרגיל של 36,788 כלי רכב (פרטיים), אך כאמור, נמוך משמעותית בהשוואה ל- 95,061 בדצמבר 2024. זוהי ירידה של 61.3%. יבוא רכב מסחרי הסתכם ב – 1,146 כלי רכב לעומת 1,488 בדצמבר 2024, ירידה של 23.0%.
• נתוני המגמה מצביעים על עליה ביבוא כלי רכב נוסעים החל מאמצע שנת 2025.

מוצרי חשמל ואלקטרוניקה:

• בשנת 2025 נמצא יבוא של מוצרי החשמל הלבנים בירידה בהשוואה לשנת 2024, פרט ליבוא מקררים. יבוא מכונות כביסה, מייבשי כביסה ומדיחי כלים ירד ב- 24.2%, 12.1% ו-1.1% בהתאמה. יבוא מקררים, לעומת זאת, עלה בשיעור מתון של 2.2%.
• בחודש דצמבר 2025, בהשוואה לדצמבר 2024, נרשמה ירידה חדה יותר ביבוא של מוצרי החשמל הלבנים. במכונות כביסה, מייבשי כביסה ומדיחי כלים חלה ירידה של 40.2%, 67.3% ו- 38.9% בהתאמה. יצוין כי בדצמבר 2024 נרשם יבוא גבוה המוסבר, ככל הנראה,  ע"י עליה בצריכה טרם העלאת שיעור המע"מ מ- 17% ל- 18%. יבוא מקררים עלה, לעומת זאת, ב- 56.2% לעומת דצמבר 2024.
• ביבוא טלוויזיות נרשמה ירידה של 18.6% בשנת 2025 לעומת 2024. עם זאת, בחודש דצמבר 2025 הייתה עליה מתונה של 3.1% לעומת דצמבר 2024.
• כמות יבוא סיגריות ירדה בשנת 2025 ב- 3.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, בדצמבר 2025 נצפתה עליה של 3.6% לעומת דצמבר 2024.
• ערך יבוא טבק אחר, הכולל טבק לעישון, טבק לנרגילות, טבק למקטרת, סיגרים ויחידות טבק לחימום, עלה  בדצמבר 2025 בשיעור של 13.8% לעומת דצמבר 2024.
• סה"כ ערך כלל היבוא בשנת 2025 הסתכם ב- 93.7 מיליארד $, עליה של 4.7% לעומת שנת 2024. בחודש דצמבר 2025 הסתכם ב – 8.6  מיליארד $, ירידה של 7.5% לעומת ערך היבוא בדצמבר 2024. הירידה מוסברת בחלקה הגדול ע"י ירידה ביבוא כלי רכב וירידה ביבוא מוצרים נוספים בעקבות יבוא גבוה בדצמבר 2024 ערב העלאת שיעור המע"מ ל- 18%.
• נתוני מגמה מצביעים על עליה מתונה בערך היבוא במחצית השנייה של 2025.
• מנתוני נובמבר 2025 עולה כי נרשמה עליה בכמויות השיווק של בנזין וסולר בשיעורים של 5.5% ו- 10.6% בהתאמה

טבלאות בקובץ המצורף

הפוסט ייבוא מוצרים בניי קיימא – דצמבר 2025 הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

2.12.2025

משרד הכלכלה והתעשייה עדכן את פרטי ההפצה של טיוטת צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)(תיקון התוספת לחוק) התשפ"ו-2025

צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), תשס"ו-2006 (להלן: "הצו"), נועד להסדיר את יצואם של טובין, שירותים וטכנולוגיות המיועדים לשימוש אזרחי, אך עלולים לשמש גם למטרות צבאיות או למטרות טרור. מטרת הצו היא הטלת פיקוח על הייצוא מישראל של טובין וטכנולוגיה המפורטים ברשימה ועל ייצוא מישראל של שירותים הקשורים לטובין כאמור, כחלק ממאמצי ישראל לסייע בשמירת השלום בעולם ויציבותו על ידי הגברת האחריות הבין-לאומית בייצוא טובין, טכנולוגיה ושירותים דו-שימושיים, הצו מחייב קבלת רישיון יצוא מראש מאת אגף הפיקוח על היצוא הדו-שימושי במשרד הכלכלה והתעשייה עבור הפריטים המנויים ברשימה שבתוספת לצו. אחת מהקטגוריות שבתוספת, פרק ביטחון המידע (Information Security), מפנה את הפיקוח בנושא זה לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), התשל"ה-1974 (להלן: "צו הצופן"). צו זה מסדיר את הפיקוח על כל אמצעי הצפנה ונמצא באחריותו ובטיפולו של משרד הביטחון. בימים אלו, משרד הבטחון מקדם את ביטול צו הצופן.

לאור זאת, מטרת הצו המוצע היא לתקן את התוספת המפרטת את רשימת הטובין הדו-שימושיים המפוקחים, כך שיימחק פרק ביטחון המידע (Information Security) מתחולת הצו וההתייחסות לצו הצופן כפי שהוא קיים כיום, באופן שישמר את המצב הרגולטורי הקיים היום, שבו חלקו של משרד הכלכלה והתעשייה בתחום הוא זניח עד כדי לא קיים.

החלת פיקוח על טובין הכלולים כיום בצו הצופן, מחייבות תשומות שלא נמצאות כיום בידי המשרד וישנו חשש כי בתנאים הקיימים הנטל הרגולטורי על התעשיה יעלה על התועלת בפיקוח על התחום.

*נוסף דוח הערכת השפעות רגולציהקובץ RIA

פיקוח על יצוא טובין

דוח הערכת השפעות רגולציה 

הפוסט פרסום טיוטת צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

3.12.2025

על מנת לקדם את יחסי הסחר בין מדינת ישראל לארה"ב, סוכם בין מדינת ישראל לארה"ב לתקן את הסכם על סחר במוצרים חקלאיים משנת 2004. תיקון ההסכם צפוי להיחתם עד לסוף השנה. צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה) (הוראת שעה) תשפ"ו – 2025, נועד לשקף את תיקון הסכם על סחר במוצרים חקלאיים.

בהתאם לתיקון להסכם על סחר במוצרים חקלאיים בין ישראל לארה"ב שצפוי להיחתם עד לסוף השנה, צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה) (הוראת שעה), תשפ"ה – 2024 – יבוטל.

החל מיום 1.1.26 יחולו הכללים הבאים:

א.     על רשימת טובין של מוצרי חקלאות הנמצאים בתוספת הראשונה יחולו שיעורי היטל מופחתים.

ב.     בנוסף, ביחס לרשימת הטובין האמורה, ייקבעו בתוספת השנייה מכסות יבוא בפטור מהיטל, בהיקף אשר ילך ויגדל באופן הדרגתי במהלך התקופה שבין 1.1.26 ועד ליום 31.12.35.

בשל הסכמות בין ישראל לארהב ורצון הצדדים להכניס הסכמות אלה לתוקף עד לסוף השנה, נוצרו טעמי דחיפות המצדיקים קיצור מועדי שמיעת הציבור ל 7 ימים.נודה על קבלת הערותיכם עד ליום י"ט בכסלו, התשפ"ו 9/12/2025 בשעה 23:59.
לתשומת לב: הזמן לקבלת הערות הציבור קוצר ל-7 ימים ו-7 שעות

הפוסט טיוטת צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה) (הוראת שעה), תשפ"ו – 2025 הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

א. ביום 6.6.23 פורסם ברשומות תיקון לסעיף 56 לחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו – 2015 (להלן – "חוק המזון") במסגרת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו – 2024), התשפ"ג – 2024. במסגרת תיקון זה נקבע, כי בשר בהמות גולמי ובשר עוף גולמי שלא עברו עיבוד לא ידרשו את אישור שירות המזון בעת היבוא לישראל. התיקון נכנס לתוקפו ביום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023).

על מנת ליישם את התיקון האמור, מוצע לתקן את התוספת השניה לצו, כך שטובין הנוגעים לבשר גולמי, בפרק 02, בפרט המכס 05.04 ובפרק 15, ידרשו רק את אישור השירותים הווטרינריים ללא אישור שירות המזון.

ב. לצד פרטי המכס 03.07 ו –03.08, מוצע להבהיר כי נדרש אישור שירות המזון עבור רכיכות וחסרי חוליות החיים במים רק כאשר הם מיועדים למאכל אדם, וזאת בהתאם להוראות חוק המזון.

נודה על קבלת הערותיכם עד ליום י"ט בכסלו, התשפ"ו 9/12/2025 בשעה 23:59. לעיון בפרסום והעברת הערות לחצו כאן

הפוסט משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את טיוטת צו יבוא חופשי (תיקון מס' …), התשפ"ה – 2025 הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את טיוטת צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)(תיקון התוספת לחוק) התשפ"ו-2025

צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), תשס"ו-2006 (להלן: "הצו"), נועד להסדיר את יצואם של טובין, שירותים וטכנולוגיות המיועדים לשימוש אזרחי, אך עלולים לשמש גם למטרות צבאיות או למטרות טרור. מטרת הצו היא הטלת פיקוח על הייצוא מישראל של טובין וטכנולוגיה המפורטים ברשימה ועל ייצוא מישראל של שירותים הקשורים לטובין כאמור, כחלק ממאמצי ישראל לסייע בשמירת השלום בעולם ויציבותו על ידי הגברת האחריות הבין-לאומית בייצוא טובין, טכנולוגיה ושירותים דו-שימושיים, הצו מחייב קבלת רישיון יצוא מראש מאת אגף הפיקוח על היצוא הדו-שימושי במשרד הכלכלה והתעשייה עבור הפריטים המנויים ברשימה שבתוספת לצו. אחת מהקטגוריות שבתוספת, פרק ביטחון המידע (Information Security), מפנה את הפיקוח בנושא זה לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), התשל"ה-1974 (להלן: "צו הצופן"). צו זה מסדיר את הפיקוח על כל אמצעי הצפנה ונמצא באחריותו ובטיפולו של משרד הביטחון. בימים אלו, משרד הבטחון מקדם את ביטול צו הצופן.

לאור זאת, מטרת הצו המוצע היא לתקן את התוספת המפרטת את רשימת הטובין הדו-שימושיים המפוקחים, כך שיימחק פרק ביטחון המידע (Information Security) מתחולת הצו וההתייחסות לצו הצופן כפי שהוא קיים כיום, באופן שישמר את המצב הרגולטורי הקיים היום, שבו חלקו של משרד הכלכלה והתעשייה בתחום הוא זניח עד כדי לא קיים

החלת פיקוח על טובין הכלולים כיום בצו הצופן, מחייבות תשומות שלא נמצאות כיום בידי המשרד וישנו חשש כי בתנאים הקיימים הנטל הרגולטורי על התעשיה יעלה על התועלת בפיקוח על התחום.

הפוסט פרסום טיוטת צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים) הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את תזכיר חוק לתיקון חוק התקנים (עמידה בדרישות האסדרה הפדרלית האמריקאית)(תיקון מס' 21), התשפ"ו–2025

בשנים האחרונות ביצע משרד הכלכלה והתעשייה מהלכים רחבים להסרת חסמי הייבוא, ובהם בין השאר, התאמת התקינה הרשמית לתקינה הנוהגת בקרב המדינות המפותחות בעלות שווקים משמעותיים, הפחתת בדיקות המעבדה הנדרשות בעת ייבוא מסחרי, מסלולי ייבוא המאפשרים הקלה בייבוא מוצרים העומדים בתקנים בין-לאומיים, הרחבת מסלולי "פטור" מהצגת מסמכים המעידים על חוקיות הייבוא, הרחבת מסלולי "פטור" כאמור גם עבור רשתות שיווק זרות הנכנסות לראשונה לישראל, שינוי שיטת היבוא בישראל לשיטה הנהוגה באירופה ובמדינות מפותחות אחרות, כך שבוטל הצורך בקבלת אישור מקדים לייבוא שניתן על ידי הממונה על התקינה (להלן – הממונה). נוסף על כך, בינואר האחרון, ינואר 2025, נכנסה לתוקף הרפורמה החדשה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" אשר הוסיפה חלופה נוספת בחוק התקנים לייבוא, ייצור, שימוש או מכירה של מצרכים שחל עליהם תקן רשמי, בדרך המאפשרת הסתמכות על עמידה בדרישות האסדרה האירופית המאומצת. האסדרה האירופית המאומצת כוללת הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי, על נספחיהן, עדכוניהן ובכפוף לתנאים שנקבעו להן, והכל כפי שהן מפורטות בתוספת החמישית לחוק התקנים (להלן – האסדרה האירופית המאומצת). מסלול זה מאפשר לייבא טובין העומדים בדרישות האסדרה האירופית, בלי להציג הוכחת עמידה בדרישות האירופיות ובלי לבצע בדיקות מעבדה בעת הכניסה לישראל. נתוני היבוא על שימוש בחלופה זו מלמדים כי היקף הייבוא לישראל גדל (גם בהיקף וגם בסוג המוצרים המיובאים). למרות הצלחת הפעולות שנעשו עד כה, נותר עדיין לטפל בסוגיית ייבוא הטובין מארצות הברית.

ביום ה-3.10.2025, נקבעה החלטת ממשלה 3386 (יקר/21), במסגרתה הוחלט לקדם הצעת חוק אשר תאפשר ייבואן טובין שחלים עליהם חובות התקינה הרשמית, על סמך עמידת הטובין המיובאים בדרישות האסדרה הפדרלית בארצות הברית. מכיוון שדרישות התקינה בישראל חלות על כלל העוסקים לרבות יצרנים, הרפורמה המוצעת תאפשר גם לייצר לפי האסדרה הפדרלית האמריקאית.

מטרת התיקון המוצע היא הוספת חלופת יבוא, ייצור ושיווק טובין שחל עליהם תקן רשמי. החלופה שמוספת היא הסתמכות על האסדרה האמריקאית למוצרים המיוצרים בארצות הברית ובישראל, תוך הפחתת הדרישות הרגולטוריות בשלב היבוא והתמקדות בפיקוח ואכיפה בשווקים ודגימת טובין בנמל במקרה שזו נדרשה בהתאם למערך ניהול סיכונים שיופעל ובהתאמה, בשינויים המחוייבים, לרפורמה שבוצעה לעניין האסדרה האירופית המאומצת.

הפוסט משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את תזכיר חוק לתיקון חוק התקנים (עמידה בדרישות האסדרה הפדרלית האמריקאית)(תיקון מס' 21), התשפ"ו–2025 הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.