לאחרונה (1.11.2016) פסק ביהמ"ש העליון בסוגיה הקרובה לליבם של יבואני המותגים בישראל, פסיקה אשר עשויות להיות לה השלכות משמעותיות בענפי הייבוא השונים: מיסוי תמלוגים במכס.

סיפור המעשה

שלוש יבואניות מותגים (מרוידקס, אקספוז, קונספט), חברות ישראליות העוסקות בייבוא פריטי אופנה המיוצרים בחו"ל, פנו לביהמ"ש המחוזי (מרכז-לוד) בבקשה לקבוע שתמלוגים ששילמו בקשר לפריטי אופנה המיובאים על ידן לארץ אינם חייבים במכס. היבואניות רוכשות את פריטי האופנה המיובאים על ידן מהיצרנים שלהם בחו"ל (הספקים) ומעבירות אליהם את התשלום בעדם. בנוסף על התשלום לספקים, משלמות היבואניות תמלוגים לחברות ולנציגויות של חברות, שבבעלותן סימני מסחר המופיעים על פריטי האופנה המיובאים על ידן (ה- Licensors, או בעברית: ה-"מרשות"). הספקים אינם בבעלות או בשליטת המרשות, ומעורבותן של המרשות בהתקשרות בין היבואניות לספקים משתנה ממקרה למקרה. בעת ייבוא פריטי האופנה לארץ שילמו היבואניות מכס בשיעור של 12% מהתמורה שהעבירו לספקים בעד אותם פריטים. בשלב מאוחר יותר, דרש אגף המכס והמע"מ מהיבואניות להוסיף על המכס שכבר שולם על ידן גם עוד 12% מהתמלוגים שהעבירו למרשות, כיוון שלדעת המכס יש לשכלל את התמלוגים במחיר של פריטי האופנה שיובאו לארץ. היבואניות שילמו לאגף המכס תחת מחאה, והגישו לבית המשפט המחוזי תביעות למתן סעד הצהרתי לפיו התמלוגים ששילמו למרשות אינם חייבים במכס. על פסיקתו של ביהמ"ש המחוזי בעניין הוגשו ערעורים מטעם שני הצדדים (היבואניות מחד והמכס מאידך), ומכאן הכרעתו של ביהמ"ש העליון בעניין,  נשוא מאמרנו זה.

קצת רקע חקיקתי

סעיפים 3 ו 5 לפקודת תעריף המכס והפטורים, וסעיף 1 לחוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), קובעים, כי על טובין המיובאים לארץ יוטל מכס בשיעור שייקבע על ידי שר האוצר. שר האוצר קבע בצו, כי על טובין מיובאים מסוימים יוטל מכס בשיעור הנגזר כאחוז מסוים מערכם. סעיף 130(1) לפקודת המכס קובע, כי ערכם של טובין מיובאים החייבים במכס ייקבע על פי ערך העסקה שבה נרכשו, וסעיף 132(א) לפקודה קובע כי "ערך עסקה הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל (להלן – מחיר העסקה), בתוספת ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133". סעיף 133(א)(3) לפקודת המכס קובע, כי "לצורך קביעת ערך העסקה כאמור בסעיף 132, ייווספו למחיר העסקה … תמלוגים ודמי רישיון המתייחסים לטובין, שהיבואן חייב בתשלומם, במישרין או בעקיפין, כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו".

במילים אחרות, לפי החוק, ערכם של טובין מיובאים, לצרכי חיוב במכס, מורכב ממחירם בצירוף "הוצאות וסכומים" המפורטים בסעיף 133(א) לפקודת המכס, שאינם כלולים במחיר העסקה מלכתחילה, ואותם יש להוסיף עליו, ובהם, בין היתר, תמלוגים ודמי רישיון המתייחסים לטובין המיובאים "שהיבואן חייב בתשלומם, במישרין או בעקיפין, כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו".

מהם תמלוגים ודמי רישיון החייבים במכס משום שהיבואן חייב בתשלומם כ"תנאי למכירת הטובין בישראל" כקבוע בחוק?

לאחר שעיין היטב בטענות הצדדים, ואף הוסיף לחקור בנושא באמצעות התייחסות לחקיקה ופרשנותה במדינות אחרות בעולם, באמנות בינלאומיות, ובכללי הפרשנות בדין הישראלי, הגיע ביהמ"ש העליון למסקנה, שהצדק בעניין זה עם היבואניות, וכי יש לפרש את התיבה "תנאי למכירת הטובין בישראל" (בסעיף 133(א)(3) הנ"ל) כמתייחסת רק לתמלוגים ודמי רישיון שהיבואן נדרש לשלם על מנת שיהיה באפשרותו לרכוש את הטובין המיובאים על ידו מהספק שלהם במדינת הייצוא. ביהמ"ש העליון קבע שהמחוקק ביקש להטיל מכס רק על תמלוגים ודמי רישיון אשר תשלומם מהווה תנאי למכירת הטובין … לייצוא למדינה המייבאת, וזאת להבדיל מתמלוגים ודמי רישיון המשולמים בעד הזכות למכור או להפיץ את הטובין המיובאים בארץ לאחר שכבר נרכשו.

בפסק דינו המקיף סקר ביהמ"ש העליון שלוש שיטות משפט מרכזיות (האיחוד האירופי, קנדה וארה"ב) והגיע אל המסקנה שבכל שיטות המשפט של המדינות שנבחנו, מקובל הכלל, לפיו על מנת שהתמלוגים יכללו במחיר הטובין לצורכי מכס נדרש שתשלומם יהווה תנאי למכירה במישור היחסים שבין היצרן לבין היבואן. בצדק טענו, אפוא, היבואניות, שאימוץ הפרשנות המוצעת ע"י אגף המכס יוביל לכך שמדינת ישראל תהא, ככל הנראה, המדינה היחידה שתחייב במכס תמלוגים ודמי רישיון המשולמים עבור טובין מיובאים גם כאשר תשלומם אינו מהווה תנאי לרכישתם בחו"ל. משהגיע ביהמ"ש העליון אל המסקנה כי יש להוסיף למחיר העסקה החייב במכס רק תמלוגים ודמי רישיון שתשלומם מהווה תנאי למכירת הטובין לייצוא למדינה המייבאת, היה עליו להוסיף ולבחון מתי ניתן לומר כי מכירה של טובין כאמור אכן מותנית בתשלום של תמלוגים או דמי רישיון.

כיצד נדע שמכירה של טובין מותנית בתשלום תמלוגים או דמי רישיון?

הכללים הנוהגים באיחוד האירופי ובארה"ב ביחס לחיוב של תמלוגים ודמי רישיון במכס אינם מתייחסים אך ורק לאמור בהסכמים הרלבנטיים לעסקת הייבוא (כפי שטען אגף המכס). הכללים הנ"ל בוחנים את מכלול הנסיבות האופפות את העסקה ואת היחסים המסחריים שבין היבואן, הספק, והמרשה. ביהמ"ש העליון הוסיף ושאל: האם יש ליבואן אפשרות מעשית לרכוש את הטובין המיובאים על ידו מבלי להתחייב בתשלום התמלוגים או דמי הרישיון?

אינדיקציות באשר להיעדרה של אפשרות מעשית לרכוש את הטובין המיובאים בלא תשלום תמלוגים או דמי רישיון, ניתן למצוא בראש וראשונה בחוזים/הסכמים שבין היבואן, הספק והמרשה. בנוסף, ייתכנו מקרים שבהם ניתן יהיה להסיק, מנסיבות שמעבר לחוזה/הסכם, מסקנה בדבר קיומה או היעדרה של אפשרות מעשית לרכוש טובין מיובאים מבלי להתחייב בתשלום תמלוגים או דמי רישיון. כך, למשל, נסיבות המצביעות על שליטה ישירה או עקיפה של המרשה ביבואן או בספק, עשויות ללמד על היעדר אפשרות מעשית לרכוש את הטובין המיובאים מבלי להתחייב בתשלום תמלוגים או דמי רישיון . דוגמא נוספת הנה נסיבות המצביעות על כך שהמרשה שולט בידע, בחומרים או ברכיבים הדרושים לייצורם של הטובין המיובאים (למשל, כאשר הטובין מיוצרים על פי פטנט השייך למרשה או כאשר המרשה מספק את הידע הטכני שעל פיו מיוצרים הטובין). בנוסף, נסיבות המצביעות על שליטה ישירה או עקיפה של המרשה בתהליך הייצור של הטובין המיובאים, מעבר לנדרש לצורך בקרת איכות, עשויות אף הן ללמד על היעדר אפשרות מעשית, וכמוהן נסיבות המצביעות על שליטה של המרשה בתהליך הרכש של הטובין המיובאים (למשל, כאשר המרשה מכתיב את זהותו של ספק הטובין או סוכן הרכש שלהם). אכן, קבע ביהמ"ש העליון, שליטה של המרשה בזהותו של ספק הטובין יש בה כדי להצביע על כך שהוא שולט בתהליך הרכש שלהם וכי באפשרותו למנוע מהיבואן לרכוש את הטובין המיובאים אם לא ישלם לו תמלוגים.

באופן פרטני, ביחס ליבואנית מרוידקס, קבע ביהמ"ש העליון, שההסכם הרלבנטי שהוצג בפניו מצביע על כך שהיה באפשרותו של המרשה למנוע את מכירת הטובין המיובאים ליבואן במקרה של אי תשלום תמלוגים. ואולם, מרוידקס הצליחה להביא ראיות אשר סותרות מסקנה זו …

ביחס לתמלוגים ששילמה היבואנית אקספוז לדיסני נקבע, שההסכם הרלבנטי (שהוצג בפני ביהמ"ש העליון) נועד לאפשר לדיסני לוודא שהטובין הנושאים את סימני המסחר שבבעלותה הם מאיכות טובה ומיוצרים בתנאים נאותים ואין בהם כדי להקנות לה זכות או יכולת להביא להפסקת ייצורם במקרה של אי תשלום תמלוגים. לפיכך, אין בהסכם הנ"ל כדי ללמד על שליטה של דיסני בתהליך ייצורם של פריטי האופנה הנושאים את סימני המסחר שבבעלותה מעבר לנדרש לשם בקרת איכות.

סיכום ומסקנות מעשיות

פסק דינו של ביהמ"ש העליון בהחלט מעודד, בקבעו הלכה למעשה, כי לא כל התמלוגים שמשלמים יבואני המותגים יהיו חייבים במכס, ושחלק נכבד מהם יכול להיות למעשה פטור ממכס. על מנת שתמלוגים יהיו חייבים במכס עליהם להיות קשורים למוצרים עצמם, ולתנאי הייבוא (להבדיל משלב המכירה בישראל). מדובר בפסיקה שיכולה להביא לחיסכון כספי משמעותי ליבואני המותגים (ויש לקוות שבהתאם לכך גם לצרכנים). המסקנה המעשית מפסק הדין הנה, כי מעבר לחשיבותו (העצומה) של החוזה בין הצדדים, התנהגותם בפועל הנה בעלת משמעות משפטית במישור המיסוי. כמובן, רק ימים יגידו כיצד הפסיקה הנ"ל תשפיע על התנהלות והחלטות רשות המכס ביחס לתמלוגים, אולם כבר עתה ברור: יבואני המותגים צריכים, ואף חייבים, לכלכל צעדיהם בתבונה, הן במישור החוזי והן במישור המעשי בפועל, בהתאם לקווים המנחים שנקבעו בפסה"ד נשוא מאמרנו זה, על מנת לצמצם את חבות המס, וזאת משום שהדבר אפשרי בהחלט!

• מאמר זה נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית. על מנת לקבל חוות דעת משפטית, למקרה מסוים או בכלל, מומלץ לפנות לעורך דין מוסמך עם כל הפרטים והמסמכים הרלבנטיים.

עו"ד אריאל זיסמן עוסק בתחומי המכר הבינלאומי וההובלה הימית.

הפוסט מייבאים מותגים? משתלם להתעדכן בפסיקה הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

האם מגיעים לך החזרי מיסים ואינך מודע לזה? יצואנים זכאים להחזרי מיסי יבוא (מכס ומס קנייה), ששולמו על תשומות הייצור של המוצרים המיובאים. יצואן ישראלי, המייבא חומרי גלם ומשלם עליהם מכס או מס קנייה, זכאי לקבל החזר של מיסים אלה, אם יוכיח כי חומרי גלם אלה שימשו לייצור של מוצרים שיוצאו לחו"ל. בנסיבות מסוימות ניתן אף לקבל החזר מיסים עבור סחורה שנקנתה מיבואנים מקומיים.

תביעת ההשבה נועדה לסייע ליצואנים לייבא חומרי גלם, הדרושים לתהליך הייצור, או לקנותם בארץ, בלי שנטל המיסים יפגע בכדאיות העסקה.

מי זכאי להישבון?

תביעת ההשבה היא תהליך של דחיית תשלום מס, או החזר מיסי יבוא (מכס, מס קנייה והיטלי סחר), ליצואנים העונים על אחת ההגדרות הבאות:

• מייבאים מרכיבים המשמשים לייצור מוצרים המיועדים ליצוא.
• רוכשים מרכיבים מיובאים המשמשים לייצור מוצרים ליצוא.
• רוכשים מרכיבים שיוצרו בייצור מקומי, בין אם משמשים לייצור מוצרים ליצוא ובין אם מיוצאים.

איך מגישים את התביעה?

ישנם שני מסלולים לקבלת ההישבון:

מסלול האשראי, שבו היצואן מקבל אשראי על פי הצהרתו וההתחשבנות עם המכס נעשית לאחר הגשת התביעה. המכס בודק ומקטין את האשראי בהתאם לבדיקה.

מסלול החזר, שבו יקבע שיעור הזכאות להחזר על בסיס תביעת השנה הקודמת. ההחזר משולם ליצואן במהלך השנה על בסיס החזר מכל דולר יצוא באחוזים, ולאחר הגשת התביעה נערכת התחשבנות לגבי ההפרשים.

• יש להגיש תביעת הישבון מפורטת עד 31 במרץ בכל שנה לגבי השנה שקדמה.
• על התביעה לכלול מסמכים שיפרטו את המיסים ששולמו, או שהתקבל עבורם אשראי, ביבוא ישיר, במיסי יבוא עקיף ששולמו לספק מקומי שייבא בעצמו (לפי אישור הספק)או מיסי קנייה ששולמו על מרכיבים שיוצרו בארץ.
• על היצואן להוכיח כי המרכיבים שעליהם שולמו מיסי היבוא נכללו במוצר המוגמר.
• על התביעה לכלול את יעדי היצוא, שכן ישנם לישראל הסכמי סחר שלפיהם יצוא לארצות אלה אינו מזכה בהישבון מכס, אולם מזכה בהחזר מס קנייה.

מהי התקופה בגינה ניתן לתבוע השבה?

• מרכיבים ביבוא (העונים למספר תנאים) ניתן לתבוע השבת כספי מכס ששולמו עליהם עד 5 שנים רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה.
• מרכיבים מייצור מקומי העונים לתנאי החוק – ניתן לתבוע השבת כספים עד 3 שנים רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה.

עו"ד משה אורן

יועץ הלשכה לסחר, מיסוי והסכמים בינלאומיים, מכס ושילוח.

הפוסט תביעה להשבת תשלום מכס – הישבון הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

מאת אייל בר-אור*

הפיקוח האמריקאי הבינ"ל נוגע בכל יצואן, בכל יבואן, בכל משקיע ובכל חברת הייטק ישראליים, ולמעשה, מהווה סיכון מהותי להמשך פעילותם.

הטענה נשמעת הזויה, לכאורה, אני כישות ישראלית כפוף לחוק הישראלי – מה לי ולפיקוח האמריקאי ? ככה בערך נשמעת תשובה מכל מנכ"ל ישראלי ממוצע.

ובכן, מסתבר שהממשל האמריקאי אינו חושב כמונו, וכפי שהוא מוכיח מעת לעת, עמדתו היא הקובעת – אפילו שוויץ נאלצה לפתוח בפניו הכספות…

מבחינת הממשל האמריקאי – החוק האמריקאי הינו החוק הבינ"ל, והוא חל על כל אדם ועל כל ישות בכל מקום על פני הגלובוס ש… עומד בתנאים שתכף נפרט.

מה שמיוחד בהגדרה הזו הנו, שהם באמת מתכוונים אליה ופועלים בכל העולם כולל בישראל כדי לממש אותה – לפעמים בהצלחה גדולה ולפעמים פחות, אבל בכל מקרה, שבו הם נוגעים בחברה ישראלית ומוכיחים, שהיא עברה על החוק האמריקאי, ההשלכות הן הרות אסון לחברה ולבעליה.

אז מה הם התנאים הללו ?

ובכן, התנאים הללו מכסים כל זווית אפשרית של המסחר הבין לאומי :

החל מ- ממי קונים ולמי מוכרים – כל עסקה (ואפילו של ייבוא או ייצוא של טקסטיל לבגדים אופנתיים) עם גורם שנמצא באחת מרשימות הסנקציות האמריקאיות או באלו של האו"ם (ויש 17 רשימות שונות של האמריקאים ועד שתיים של האו"ם, כאשר הרשימות האמריקאיות מתעדכנות ברמה היומית, הן בגלל מלחמת הסחר עם סין והן בגלל המאבק בכל חברות הבת, שהאוליגרכים הרוסים מקימים באירופה כדי להציל את כספם), תגרור הכנסת היצואן/ היבואן הישראלי לרשימות השחורות – מה שאומר שמרגע זה ואילך אף אחד לא יעז לסחור איתם, וזו למעשה גזירת מוות על היכולת לייצר עסקאות ולפעול בשוק הבינ"ל !!!

בהמשך מתייחסים למה מוכרים – מספיק שיש רכיב כלשהו במוצר, שהוא ממקור אמריקאי – וזה יכול להיות רכיב חומרה, שפותח בארה"ב או עם ידע אמריקאי, רכיב תוכנה ממקור אמריקאי – כולל קוד פתוח, שמורידים חינם באינטרנט, הצפנה אמריקאית או שימוש באמצעי פיתוח או ייצור ו/או בחומרי גלם, שמקורם בארה"ב, כדי שהכל יהיה כפוף לחוק האמריקאי.

כאן יש אמנה שלימה ומורכבת שנקראית EAR וזאת מבלי להזכיר את הרכיבים הביטחוניים שמכוסים באמנת ה-ITAR האמריקאית.

אפילו השימוש במטבע האמריקאי בחוזה הקנייה/מכירה – מכניס את העיסקה כולה לכזו הכפופה לחוק האמריקאי, ואם העיסקה במטבע אחר (יורו כדוגמא) אבל היא מספיק גדולה שרק הסוויפט בניו-יורק יכול לבצעה – הרי שגם אז היא כפופה לחוק האמריקאי.

יתירה מכך יש המכוונים בארה"ב שכל שימוש בתוכנה אמריקאית בהליך הפיתוח או ההתקשרות (כולל תוכנות אופיס או שימוש באייפון, GMAIL וכו) יוביל להכפפת העיסקה לחוק האמריקאי הבינ"ל.

מה הסיבות לפיקוח האמריקאי הבינ"ל הנוקשה ומה אני כחברה ישראלית יכול לעשות כדי להסיר סיכון זה מסדר היום

בהתייחס לשאלה הראשונה – היא נושא למאמר ארוך ומרתק בפני עצמו, אבל בקצרה

ניתן לתמצת את זה בחשש של הממשל האמריקאי מזליגת טכנולוגיות אמריקאיות מתקדמות למדינות, שעלולות להיות אויב בלחימה, כדוגמת סין ורוסיה, החשש מזליגה שכזו למדינות, שארה"ב מחרימה כגון צפון קוריאה, אירן וקובה, וכן מהחשש שטכנולוגיה מתקדמת תגיע לגופי טרור או לגופים התומכים בטרור או בהלבנת הון.

החשש הינו הן במישור היתרון התחרותי הכלכלי של התעשייה האמריקאית והן במישור היתרון הטכנולוגי לכוחות האמריקאיים בשדה הקרב העתידי.

לצערנו, ישראל והחברות הישראליות נתפשות, לא אחת, ככאלו שדרכן זולגת טכנולוגיה מתקדמת לגופים שכאלו – והכי מצער, שבהרבה מהמקרים זכינו בתואר הזה בצדק.

בשורה התחתונה מה שמעניין אותך כיצואן/יבואן או היטקיסט ישראלי, זה איך לעזאזל אני מסיר את הסיכון הזה, שמאיים גם על החברה וגם על מנהליה ברמה הפרסונלית (וגם זה נושא לכתבה נפרדת – על כל אותם מנהלים שהוסגרו לארה"ב ממדינות שונות כדי ליתן שם את הדין ברמה האישית – אצל האמריקאים אין צורך בהרמת מסך…)

כדי להתגבר על קושי זה, פיתחו אייל בר-אור (סא"ל יוצא מפא"ת, שבתפקידו האחרון היה נספח ההגנה מטילים בארה"ב), וצוות המהנדסים והתכנתים
בחברת התוכנה החיפאית Safe-Zone ,,מערכת הגנה רב-שכבתית ממוכנת, ופורצת דרך, שבוחנת כל רכיב (חומרה, תוכנה, הצפנה, חו"ג וידע) תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית ייחודיים, למול הרשימות האמריקניות, ומגדירה לו את ה- ECCN –  אותו מספר שקובע האם הוא מפוקח ובאיזו רמה, ולמי יידרש רישיון ייצוא מהאמריקנים, אם הפריט ישולב במערכת ישראלית.

שכבת ההגנה השנייה כוללת בחינה ממוכנת בצורך ברישיון ייצוא המשך – שכבה זו למעשה מסמלצת תוך שניות את כל תהליך הרישוי של הממשל האמריקני.

שכבת ההגנה השלישית מאפשרת לבחון באופן ממוכן האם ניתן לקבל פטור מרישיון הייצוא – פטור המופק על ידי המערכת מיידית.

השכבה הרביעית והאחרונה מאפשרת לבחון כל אדם או יישות (שותף עסקי/משקיע/ספק/מפיץ/לקוח סופי) למול כלל הרשימות השחורות של כל גופי הפיקוח והאכיפה האמריקנית, כמו גם למול רשימות הסנקציות של האו"ם.

לאחרונה לאור בקשות של יצואנים ישראליים הפועלים באירופה, פותחה גם מערכת לבחינה למול רשימות הסנקציות האירופיות, כמו גם למול אלו הבריטיות.

חשוב לציין כי, באופן יוצא דופן חברת Safe-Zone זוכה לרוח גבית חזקה מהממשל האמריקני, ומערכות מקבילות שלה לפיקוח ישראלי, נמצאות בשימוש הרגולטור הישראלי במשרד הכלכלה.

לשכת המסחר חיפה והצפון חברה לחברת Safe-Zone ,שתשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ותסייע לכם להפיק את מלוא ההגנה מבית Safe-Zone, כדי להבטיח לכם שקט נפשי מסיכון משמיד ערך זה – 360 מעלות ו 24/7.

לינק לאתר החברה: www.safe-zone.ai

* אייל בר-אור, מנכ"ל Safe-Zone, טלפון 054-2000245, או במייל eyal@szexportcontrol.com

או ברשתות החברתיות

הפוסט סיכוני הפיקוח האמריקאי הבינלאומי – איך יבואנים/יצואנים וחברות היי-טק ישראליים, יכולים להתמודד עם סיכון משמיד ערך זה הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

תכנון מוקדם ונכון לבדיקות מוצרים אלקטרוניים בהיבט רגולטורי יכולים לתרום להצלחה ולהתאמה מלאה של המוצר לדרישות ולתקנים הרגולטוריים המתאימים ולהבטיח יציבות בהליכי הייצור של המוצר.
במאמר זה נספר על כמה נקודות שמדגישות את חשיבות התכנון והמוכנות לבדיקות בהקשר רגולטורי:

בשלבים הראשונים של תכנון המוצר נדרש להגדיר תחילה מהם יעדי השיווק המתוכננים. החלוקה העיקרית בהקשר הזה היא בד"כ אירופה, צפון אמריקה ושאר העולם (ROW)

ההחלטה הזו היא קריטית מאחר ותשפיע מהותית על התקנים בהם המוצר ייבדק לצורך קבלת האישורים הנדרשים באותו יעד שיווקי. ההחלטה הזו תגדיר גם את סוג האישורים הנדרשים מהרכיבים השונים אשר ישולבו במוצר ובכך תשפיע על רכש הרכיבים ועל מחירו של המוצר הסופי

לדוגמא, רכיבים עם אישורי בטיחות של UL  המתחייבים בתקינה לצפון אמריקה, יקרים מאלו עם אישורי CE ומיועדים לתקינה באירופה ושאר העולם.

הגדרה נוספת חשובה בשלב הזה היא למי יימכר המוצר ומי אמור להשתמש בו, לדוגמא: מכשירים המשמשים לטיפול באנשים, אשר מיועדים לשימוש בבתי חולים, ימכרו לעיתים לשימוש ביתי או לשימוש במכוני קוסמטיקה. הרגולציה והתקנים שייבחרו לכל אחת מהאפשרויות הללו הם שונים ובד"כ ישפיעו מהותית על תכנון המוצר ועל עלות הפיתוח ותהליכי התקינה – התקינה הרפואית חמורה ויקרה מהתקינה לציוד ביתי. לעומת זאת, התקינה לציוד ביתי מגדירה דרישות חמורות בקשר לחומרים מהם עשוי המוצר בעיקר בהקשר של רמת הדליקות שלו.

במקרה של מוצר המיועד ל ROW גם כאן מדינת היעד הספציפית עשויה להשפיע על בחירה של החומרים בשימוש,  כך ידוע כי אוסטרליה מחמירה במיוחד על ההגנה משריפות ודורשת ביצוע בדיקות קשות במיוחד לעמידות המוצר בשריפה, המחייבות בחירת חומרים מתאימה.

נושא נוסף אותו עלינו לקחת בחשבון הוא תנאי הסביבה בהם המוצר אמור לפעול: שימוש פנים או מחוץ לבית, חשיפה לשמש וגשם, עבודה בגובה מקסימלי מעל פני הים – כל אלה צריכים גם הם להיקבע בשלב מוקדם כיוון שישפיעו מהותית על תכנון המוצר בהיבט של דרישות תקני הבטיחות , לדוגמא: דרישה לאפשרות חשיפה של המוצר לגשם או טבילה במים, תחייב תכנון המוצר לאטימות ותדרוש שימוש באטמים וברכיבים מאושרים למניעת חדירת מים. חשיפת המוצר לשמש תדרוש בחירה בחומרים מאושרים לחשיפה ממושכת בקרינת   UV ודרישה להפעלת המוצר בגבהים מעל 2,000 מטר תתבטא בדרישה לתכנון מרווחים גדולים יותר בין מוליכי המתח במעגלים החשמליים.

ישנן החלטות של מהנדסי הפיתוח הקשורות לעמידה בדרישות בטיחות רגולטוריות שהן בנוסף ליעדי השיווק המפורטים למעלה אשר מהווים קו מנחה עיקרי בתכנון המוצר.

להחלטה כגון, תכנון מבני של המוצר. היכן ימוקם ספק הכוח:חיצוני או פנימי או בחירת שיטת הקירור: באמצעות מאווררים או הסעה, יש קשר לדרישות הרגולציה והתקנים שיבחרו , הביטוי המרכזי לקשר זה הוא תהליך תקינה קצר וזול יותר. (ספק כוח חיצוני יאפשר מוצר בטוח יותר, ללא מתחים גבוהים בתוכו,  שימוש במאווררים ישפר את פיזור החום במוצר אך עלול לגרום לעוצמת רעש אקוסטי החורגת מדרישות התקנים.

כמו כן, תכנון המוצר לעמידה בתקלות אפשרית הינו גורם קריטי בחשיבות של תכנון נכון. תקני הבטיחות מחייבים את מפתח המוצר לוודא שלא תגרם סכנה למפעיל גם בעקבות תקלה או שימוש לא נכון במוצר.

הדרישה המפורשת בכל תקני הבטיחות היא שהופעת תקלה יחידה או שימוש לא נכון אך סביר במוצר, לא יגרמו לאיזושהי סכנה. הדרישה הזו מאלצת את המפתח לתכנן מוצר בו בכל המצבים המסוכנים האפשריים, קיימות לפחות שתי שכבות של הגנה כך שבשום מקרה תקלה יחידה לא תגרום לפגיעה במשתמש. תהליך הבדיקה של אישור מוצר לבטיחות, כולל בין השאר גם דימוי מכוון של תקלות אפשריות ובחינת המסוכנות הנגרמת בעקבותיו: התחשמלות, שריפה, כוויה או פציעה.

התכנון יכול לכלול שלבים מוקדמים של בדיקות מעבדה רגולטוריות כך שניתן יהיה לזהות ולתקן בעיות בתהליכי הייצור, מה שיכול לחסוך זמן ומשאבים בשלבים מאוחרים.

בנוסף, ניהול מערכת האיכות והתיעוד יכול לכלול הקצאת משאבים וכלים נדרשים לניהול התהליך הרגולטורי גם בפן ניהול האיכות, כגון הכנת תיעוד רגולטורי, דוחות בדיקות, וניהול תיקי התהליך.

חשוב לדעת כי יש להיות ערוכים להתמודדות עם שינויים בדרישות רגולטוריות השונות או רוויזיה בתקנים. מעת לעת, כללי התקינה או דרישות השוק משתנות וחשוב להיות מוכנים להתמודד עם השינויים באופן מהיר ויעיל, וכן להבטיח שהמוצר מתאים לדרישות הרגולטוריות העדכניות.

באופן כללי, התכנון הרגולטורי מהווה חלק מהתהליכים הכלכליים והטכניים, וחשוב לשלב אותו בצורה יעילה ומוקדמת כחלק מתהליך הפיתוח והייצור של מוצרים אלקטרוניים.

אנחנו במעבדות חרמון יכולים לספק למנהלי הפרויקט של הלקוח ליווי צמוד וייעוץ בכל הקשור לתכנון המוצר לעמידה בדרישות הרגולטוריות, מתחילת תהליך הפיתוח ועד לשלב קבלת האישורים הלאומיים והבין לאומיים, כולל ביצוע של בדיקות מקדמיות במהלך תהליך הפיתוח, על מנת להבטיח בסיומו עמידה בדרישות התקנים השונים וסיום מהיר ומוצלח של תהליך קבלת האישורים הדרושים לך לצורך מכירת המוצר בשווקים, לפרטים נוספים פנו למומחים שלנו:
Safety-group@HERMONLABS.com ובטלפון: 04-6288401

הפוסט החשיבות בתכנון נכון ומוכנות לשלב בדיקות המעבדה למוצרים אלקטרוניים הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

השוק המקומי לשירותי הובלה ימית המגעת במכולות אל ישראל (יבוא), יוצאת ממנה (יצוא) או, רק מחליפה ידיים בנמליה (שטעון), הוא שוק גדול, שהיקפו בשנה רגילה מגיע לכשמונה מאות אלף מכולות, רובן גדולות (40 רגל) או, של 3.1 מיליון TEU.

היקף סחר החוץ של ישראל, המבוצע באמצעות הובלה ימית, בשנת 2023, נאמד בכ-143 מיליארד דולר, מתוכם 86.5 מיליארד דולר ביבוא ו 56.5 מיליארד דולר ביצוא. לכך, יש להוסיף סכום נוסף עבור שטעון.

אמנם, שוק זה עשוי להצטמצם קמעא בשנת מלחמת "חרבות ברזל" הנוכחית (בפרט, בחציון השני של 2024) עקב קיטון מה ביבוא, כמו בסחר עם תורכיה, וירידה בשטעון של סחורה, המגיעה בפרט דרך תעלת סואץ. עקב ירי בים האדום.

עם זאת, הרווח התפעולי הממוצע המושג על ידי חמש חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה של תל אביב השתפר בחציון הראשון של שנת 2024 הנוכחית, בהשוואה לשיעורו השנתי הממוצע בשנת 2023 כולה, אשר קדמה לשנה הנוכחית.

בהקשר לכך, מעניין לציין את הערכים הבאים:

1. בשנת 2023 חמש החברות, והן (לפי סדר א"ב), אוברסיז, אוריין, אי.טי.ג'י.איי, גולד בונד ופרידנזון, השיגו את הערכים הבאים:

• מכירה מצרפית לחמשתן של כ 1.566 מיליארד ש"ח.

זו מכירה ממוצעת לחברה של 313 מיליון ש"ח. זהו בקירוב סכום של 83 מיליון דולר לחברה (לפי שע"ח של 3.6 ש"ח לדולר אחד).

מחזור מכירה שנתי זה הוא יותר נמוך מאשר בשנת 2022 שקדמה לשנה הנבחנת.

• רווח גולמי שנתי ממוצע (לא משוקלל) בשיעור של כ- 16%
• רווח תפעולי שנתי ממוצע (לא משוקלל) בשיעור של כ- 3.4%, ומשוקלל בשיעור של כ – 2.9%.

2. בחציון ראשון של שנת 2024, השיגה קבוצה זו של חמש חברות ציבוריות את הערכים הכספיים העיקריים הבאים:

• מחזור מכירה שנתי מצרפי של 788 מיליון ש"ח.

דהיינו, סכום דומה למחצית מחזור המכירה השנתי שהושג בשנת 2023.

שתי חברות (אוריין, אי.טי.ג'י.איי) חזו עלייה במכירה החצי שנתית בעוד שלש חברות אחרות (אוברסיז, גולד בונד, פרידנזון) חזו ירידה במכירה החצי שנתית.

• שיעור רווח גולמי חצי שנתי ממוצע (לא משוקלל) נותר סביב כ – 16%, והמשוקלל מגיע לכ – 15.5%.

שיעור רווח גולמי זה הוא גבוה יחסית בחברות אוברסיז, אי.טי.ג'י.איי וגולד בונד (שלושתן סביב 20%) ונמוך יותר אצל אוריין ופרידנזון.

• שיעור רווח תפעולי חצי שנתי ממוצע (לא משוקלל) של 7.6%, ושיעור ממוצע משוקלל שאף מגיע ל 10.9%. זהו שיפור ניכר לעומת שנת 2023 שנסתיימה.

דהיינו, בחציון הראשון של שנת 2024 חברות שירותי ההובלה הימית התייעלו והשיגו רווח תפעולי שהוא, בממוצע, יותר מאשר כפול משיעורו לחמשתן בשנת 2023.

ישראל ציגלמן

ישראל ציגלמן  הוא כלכלן, משפטן, מוסמך למינהל עסקים ומומחה לחקר שווקים. מנכ"ל של מכון ציגלמן לחקר השיווק, מרצה בקורס דירקטורים בלשכת המסחר ומחברם של ספרים מקצועיים.

דואר אלקטרוני: office@ziegelman.co.il

אתר אינטרנט: www.ziegelman.co.il

הפוסט שיפור בשיעורי רווח תפעולי של חברות לוגיסטיקה המתמחות בהובלה ימית הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.