מה קורה כאשר צדדים מגיעים להסכמה על עסקה אך ההסכם לא נחתם? האם ההסכמה מחייבת גם בלי הסכם חתום?

מירב הינה הבעלים של חברת מסחרית מצליחה בתחום המיתוג, בין החברות הגדולות בארץ בתחום זה. לקוחות החברה הם חברות נדל"ן גדולות וחברות היי טק הזקוקות למיתוג או מיתוג מחדש.

לפני חודשים אחדים קיבלה מירב פניה מאדם בשם אילן, אשר סיפר למירב כי הוא ושותפיו עומדים להקים מיזם של התחדשות עירונית במתחם מבוקש במרכז תל אביב, פרויקט אשר ההיקף הכספי שלו נאמד בכ– 70 מיליון ₪.

בין מירב לאילן הוחלפו תכתובות מיילים וביניהם הסכם התקשרות ששלחה מירב לאילן, במסגרתו התחייבה מירב לתת לאילן שירותי מיתוג בתמורה לסכום של 60,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק, שישולמו ב-12 תשלומים. אילן הודיע למירב שניתן להתחיל לעבוד, אך לא החזיר למירב את ההסכם חתום.

בהתאם לכך, מירב מינתה צוות עובדים לטפל בדרישותיו של אילן. אילן העביר תשלומים למירב בהתאם להסכם, שכאמור, לא נחתם.

לאחר מספר חודשים קיבלה מירב הודעה מאילן, לפיה אילן מבקש להפסיק את העבודה המשותפת. אילן טען כי מעולם לא נחתם הסכם מחייב בינו לבין חברתה של מירב, ועל כן על מירב להשיב לאילן את כל הכספים שאילן שילם למירב במהלך החודשים האחרונים.

מירב המופתעת פנתה למשרדנו וביקשה לדעת האם ההתקשרות בינה לבין אילן תקפה, למרות שאין ברשותה הסכם חתום עם אילן?

חוק החוזים קובע כי הסכם נכרת בדרך של הצעה וקיבול. כלומר, על מנת שהסכם או חוזה יהא מחייב, יש לבחון האם הייתה הצעה מצד אחד, אשר הצד השני קיבל אותה או הסכים לה.

במקרה שלפנינו, ניתן לראות בהסכם ששלחה מירב לאילן הצעה מצד מירב, אך האם היה "קיבול" מצד אילן?  כלומר, האם אילן הסכים להצעה, דבר אשר יצר הסכם מחייב?

בעולם העסקים, נהוג לחשוב כי החתימה היא אשר יוצרת את החוזה המחייב. ואולם, חוק החוזים קובע, כי לעיתים, גם התנהגות מסוימת של צד, יכולה ליצור "קיבול" – קיבול על דרך של התנהגות.

ס' 6א' לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי "הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת". כלומר, אם צד לחוזה התנהג בצורה המוכיחה כי הוא הסכים לתנאי החוזה וקיבל את ההצעה, ניתן לראות בכך "מפגש רצונות" וחוזה מחייב.

במקרה של מירב, ניתן לראות את האמירה של אילן "ניתן להתחיל לעבוד", כקיבול של ההסכם. גם העובדה כי אילן החל לשלם למירב תשלומים בהתאם להסכם, מוכיחה כי אילן הסכים לתנאי החוזה. לכן, נראה כי למרות היעדרה של חתימה פורמלית על ההסכם עצמו, אילן קיבל את ההסכם, בהתנהגותו. לפיכך, נראה כי אילן מחויב להסכם על כל תנאיו.

בנוסף, דרישתו של אילן להשבת כספים ששילם למירב, לגביהם כבר קיבל תמורה ממירב, נראית מרחיקת לכת מאוד וכמעט בוודאות לא תתקבל, שכן, השירות בתמורה לכספים אלה כבר ניתן.

עו"ד איל צורף

*הכותב, עו"ד ונוטריון איל צורף, הוא יועץ לשכת המסחר למשפט מסחרי וחוזים, ובעל משרד עורכי דין המתמחה בחברות, מקרקעין, חוזים ודיני עבודה.

הפוסט האם הסכם לא חתום יכול לחייב צדדים לעסקה? הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

מאז חודש מרץ 2020 מתמודדת מדינת ישראל עם משבר הקורונה הבריאותי והכלכלי.

העולם שהיה עד לא מזמן כפר גלובלי אחד הפך להיות מרוחק יותר ומבודד יותר, מה שהשפיע השפעה ישירה על ענפים רבים במשק כאלה שעוסקים ביבוא ויצוא, חקלאות, תיירות פנים וחוץ, תעופה ועוד.

עסקים רבים נאלצים להתמודד עם חוסר וודאות ועם קשיי נזילות, המדינה לא מספקת את רשת הביטחון המספקת והבנקים מקשים את התנאים לקבלת אשראי שישאיר את העסקים עם הראש מעל המים.

התוצאה הישירה היא שבעלי עסקים רבים מתקשים לגייס אשראי וחלקם אף נאלצים לסגור את העסק או לצמצם פעילות.

עסק שרוצה להתייעל במיוחד בתקופה קשה צריך שכל אחד מהרכיבים בארגון יעבוד בצורה חלקה ועם מינימום הוצאות, אחד הרכיבים הוא רכיב השינוע (עובדים ותוצרת) מה שמצריך את העסקים לשמר את צי הרכב שלהם ברמה גבוהה ולשם כך לשדרג את צי הרכב אחת לכמה שנים – כאן נכנסות לתמונה חברות הליסינג כמקור מימון חוץ בנקאי.

ישנם חברות ועסקים שעד כה נמנעו מלקחת עסקאות ליסינג ורכשו את צי הרכב שלהם בהון עצמי או במימון בנקאי במחשבה ששעבוד הרכב לבנק לא יושב על מסגרת האובליגו, מה שמסתבר כלא מדויק בתקופות של מחנק אשראי.

בשיטת המימון החוץ בנקאי דרך חברות הליסינג, יש מספר יתרונות כשהראשון הוא כאמור מקור מימון חוץ בנקאי שלא יושב על מסגרת האובליגו.

בנוסף, קיימות חברות ליסינג, שאצלן עסקת הליסינג היא עסקה גמישה שנתפרת למידות הלקוח (ולא שהלקוח צריך לעשות "דיאטה" כדי להיכנס לחליפה…), איש מקצוע שהוא מקצוען גם בתחום המימון וגם בתחום הרכב יושב עם הלקוח, מבין לעומק את צרכי הלקוח ויכול לתת ייעוץ והכוונה הן מבחינת סוג הרכבים המתאים ביותר לצי הרכב של העסק והן מבחינת שיטת פריסת המימון הטובה ביותר לעסק.

עסקת הליסינג נרשמת כעסקת שכירות לטווח ארוך והחשבוניות שיוצאות ללקוח לאורך התקופה הינם חשבוניות שכירות כך שבשונה מעסקת רכש במזומן או במימון בנקאי, בעסקת הליסינג נרשם הרכב בספרים כהוצאה ולא כהשקעה (רכוש).

לאורך שנותיי בענף הרכב (כ 20 שנה), למדתי כי לקוחות כל הזמן נרתעים מנושא ההתמודדות עם המכירה של הרכבים כשהגיע העת להחליפם – בחברה, שבה אני עובד כעת, אנחנו מעמידים לרשות הלקוח את שירות הטרייד אין שלנו לצורך מקסום הכדאיות בהחלפת הרכבים, אנו עושים זאת לא רק בתום תקופה אלא גם במהלך העסקה במידה ויש הזדמנויות שמאפשרות את שדרוג הצי תוך כדי העסקה בלי להכניס את הלקוח להוצאות.

לסיכום, עסקת הליסינג המימוני הינה פתרון קל, גמיש ואיכותי בכל עת, ובמיוחד בתקופה ה"משוגעת" שפקדה אותנו, לכל מי שרוצה להתייעל הן מבחינה פיננסית והן מבחינה לוגיסטית.

תומר סלע (MBA)

מנהל לקוחות בחברת הדס מ.ש חברה לרכב, החברה בלשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

למידע מורחב אודות הדס מ.ש חברה לרכב לחצו כאן: https://www.hadascar.co.il/

הפוסט משבר הקורונה – ליסינג מימוני כפתרון איכותי ונגיש הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

העולם העסקי משתנה במהירות. שינויים טכנולוגיים, תחרות גוברת ושוק לקוחות דינמי מחייבים חברות — גם בגודל בינוני — לחשוב מחדש על הדרך שבה הן פועלות.

עבור חברות תעשייתיות בישראל, השאלה אינה אם להשתנות, אלא איך לנהל את השינוי כך שיהפוך לחלק מה-DNA הארגוני, ולא לפרויקט חולף.

כדי שטרנספורמציה תעבוד באמת – ולא תישאר על הנייר – צריך לטפל בארבעה מרכיבים מרכזיים:

1. שינוי מתחיל באנשים

טרנספורמציה עסקית מוצלחת לא תלויה רק בטכנולוגיה או באסטרטגיה, אלא בראש ובראשונה במנהיגות ובתרבות הארגונית.
בחברות שהצליחו להוביל שינוי מהותי, ניכר שהנהלת הארגון לא רק הובילה את התהליך – אלא גם שידרה מחויבות ועקביות לאורך כל הדרך.

למשל, בחברת ייצור בינונית, תהליך השינוי התחיל בבניית שפה ניהולית אחידה. מנהלים בכל הדרגים עברו תהליך מיקוד וחיזוק כישורי ההובלה שלהם. התוצאה: תוך חצי שנה הוטמעו נהלים חדשים, שהביאו לעלייה של 15% בפרודוקטיביות.

2. טכנולוגיה כמנוע תומך – לא מטרה בפני עצמה

שילוב של טכנולוגיה נכונה, גם בחברות בינוניות, מאפשר קפיצה משמעותית ביעילות וביכולת קבלת ההחלטות.
לדוגמה, חברת קמעונאות, שהטמיעה מערכת CRM ומערכות ניתוח נתונים, הצליחה לזהות דפוסים חוזרים בהתנהגות לקוחות, ולהתאים את הצעות המכירה שלה. התוצאה: גידול של 20% בהכנסות בפרק זמן קצר.

כיום, גם כלים מבוססי בינה מלאכותית זמינים ונגישים, וניתן לשלבם בפעילות הניהולית היומיומית – מתכנון ועד קבלת החלטות – ללא צורך במשאבים גדולים.

3. להתחיל בצעדים קטנים – ולבנות מומנטום

שינוי ארגוני לא חייב להתחיל במהפכה כוללת. להפך – צעדים ממוקדים ונכונים יוצרים מומנטום, שמניע את הארגון קדימה.
בחברה תעשייתית בצפון, תהליך לשיפור ניהול המלאי יצר, תוך שבועות בודדים, שיפור בזמינות המוצרים וצמצום עלויות אחסון – מהלך קטן, שהוביל לתוצאות מיידיות ולתחושת הצלחה, וזו הניעה את הצוות להמשיך.

4. להפוך את השינוי לשגרה

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב על שינוי כפרויקט עם התחלה וסוף. בפועל, שינוי הוא תהליך מתמשך.
חברות, שמצליחות לשמר את ההישגים, הן אלה, שמטמיעות שגרות ניהול חדשות, מנגנוני משוב, והכשרות מתמשכות – כחלק בלתי נפרד מהפעילות השוטפת.

המסקנה ברורה: טרנספורמציה עסקית לא שמורה רק לחברות ענק. גם חברות קטנות ובינוניות יכולות להוביל שינוי משמעותי – אם ההנהלה בוחרת להתמקד, לפעול באומץ, ולבנות תשתית, שמאפשרת תנועה מתמשכת.

המאמר מבוסס על ניסיון של מעל 20 שנה בתפקידי ניהול בכיר, כולל מנכ"לות של חברה תעשייתית, וליווי הנהלות בתעשייה בתהליכי שינוי ופיתוח מנהיגות.

כותבת המאמר: מירי שפיר רוזן – יועצת הלשכה בתחום עסקי וארגוני, ייעוץ אסטרטגי, ליווי מנהלים בכירים

טרנספורמציה עסקית מתחילה באנשים

ייעוץ וליווי מנהלים בכירים למובילות עסקית בשיטת LEAD
miri@mirishafir.co.il  054-4750213 | mirishafir.co.il

הפוסט טרנספורמציה עסקית: איך חברות יכולות להוביל שינוי אסטרטגי ולהישאר רלוונטיות הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

אופיר בנימין, יועץ לשכת המסחר לביטוח בריאות וסיעוד, מכהן כמנכ"ל מגן בריאות סוכנות לביטוח, בוגר תואר שני במנהל עסקים ושימש בעברו כמפקח רכישה בחברת הפניקס וכמנהל מכירות בחברת כלל ביטוח. לדבריו, ממצאי המחקר מתכתבים עם מסקנות שני מסמכים מקיפים שפורסמו בנושא בשנים 2016 (על ידי דב ברומר, מומחה לביטוח סיעודי) וב-2017 (מבקר המדינה), אשר ביקרו קשות את התנהלותן של המדינה ושל חברות הביטוח. אולם, מציין בנימין, התמונה שעלתה במחקר, בעקבות ראיונות עם אנשי מפתח המיצגים את כלל "השחקנים" שפעלו בשטח, הייתה מורכבת יותר. במחקר שערך עלתה בעייתיות גם בשאלת דפוסי התנהלותו של הרגולטור מול כלל שחקני המפתח בשוק הביטוח הסיעודי, ונמצא גם לוועדי העובדים והארגונים היה חלק משמעותי בכישלון הביטוח הסיעודי הקולקטיבי בכך שלא הסבירו לאנשיהם את מאפייני הביטוח שרכשו ולא פעלו לשמירה על זכויות חבריהם.

הזדקנות החברה בישראל מביאה לעלייה בצורכי הסיעוד. הנתונים והאומדנים מראים כי חלקם של המוגבלים בקרב אוכלוסיית הזקנים בישראל הינו משמעותי, והארכת תוחלת החיים תביא עמה עלייה נוספת ותלולה בשיעור זה. בנימין מסביר כי גידול זה יביא עמו גם ריבוי מקרי סיעוד וגם שנות חיים ארוכות, שבהן נדרש סיוע סיעודי. אלא שהמענים הציבוריים העומדים לרשות האזרחים – המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה ומשרד הבריאות – אינם מספקים את מלוא עלות הטיפול והאחזקה של החולה הסיעודי.

על רקע הפערים בין הצרכים בתחום הסיעוד לבין המענים, עמדו בפני האזרח מספר אפשרויות: הסתמכות על מקורות עצמאיים, הישענות על בני משפחה כרשת ביטחון כלכלית וטיפולית ולבסוף, רכישת פוליסת ביטוח סיעודי פרטית לצורך מימון שירותי סיעוד – עד כמה שאלה לא כוסו על ידי המדינה. לכן, לאור החולשות והמגבלות של מעדך הסיעוד הציבורי, זה לא הפתיע שלחלל שנוצר בתחום נכנסו חברות הביטוח הפרטיות. הנתונים מלמדים כי רבים מהאזרחים רכשו ביטוח סיעודי פרטי בחברות אלה, וכי היקף חדירת ביטוח הסיעודי המסחרי באמצעות חברות ביטוח הוא מהגבוהים במדינות המערב.

חוסר הוודאות שהשתרר בשוק

מהמחקר עולה כי חברות הביטוח לא צפו נכון את התארכות תוחלת החיים. לכן, בשל התארכות תוחלת החיים מעבר לחישובים שערכו חברות הביטוח, התברר לחברות ביטוח רבות כי חידוש הביטוח לקבוצות מבוטחים ובעיקר בקרב קבוצות גמלאים, משמעותו הפסד אקטוארי ודאי. חברות הביטוח, שספגו משנה לשנה הפסדים גדלים והולכים, החלו לדרוש את העלאת הפרמיות באופן דרמטי, או שסירבו לחדש ביטוחים קיימים ולייצר ביטוחים חדשים. כתוצאה מכך, הורעו תנאי הביטוחים, הפרמיות התייקרו ובכמה ארגונים הופסקו הביטוחים לגמרי והמבוטחים מצאו עצמם ללא כיסוי סיעודי.

באשר לארגוני העובדים, בנימין מסביר כי ארגונים רבים לא הבינו את חומרת המצב או שהעדיפו לעצום עיניים. הם עברו מחברה לחברה והשלו את עצמם כי בזכות כוח המיקוח הקבוצתי שלהם או הגיבוי הציבורי, יצליחו למצוא תמיד חברת ביטוח שתסכים לבטח אותם.

בנימין מציין כי עד שנת 2011 לא נקט אגף שוק ההון שום פעולת מניעה אקטיבית.

התוצאה הייתה פיצול משמעותי באינטרסים של המעורבים: חברות הביטוח הבינו שהן מפסידות וניסו למצוא דרכים כדי לצמצם ולמנוע את המשך הצטברות ההפסדים; ארגוני העובדים מצדם היו מעוניינים בהמשך ההטבות שלהן היו רגילים בעבר, תוך שמירה על האינטרסים של חבריהם; ואילו הרגולטור (המדינה) עמד מהצד, ובהעדר משבר או לחץ פוליטי/ציבורי, נתן לחברות הביטוח ולארגוני העובדים להתגושש ללא התערבותו.

האיסור על שיווק ביטוח סיעודי קולקטיבי – והמשמעות

חוסר הוודאות שהשתרר לגבי עתידם של הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים גרם למפקח על הביטוח במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, לפרסם באפריל 2011 מסמך לדיון ובו הוצגו שתי הבעיות המרכזיות המאפיינות ביטוחים אלו: סבסוד צולב ותמחור לטווח קצר.

ב-22 באוגוסט 2011 פרסם שריג חוזר, ובו הוא אוסר על עריכת חוזים חדשים לביטוח סיעודי קבוצתי ואיפשר לחדש חוזים קיימים לתקופה שאינה עולה על שנה. משמעות המהלך שנקט הייתה ביטול הדרגתי של הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים וחשיפתם של מאות אלפי המבוטחים לסיכון כלכלי עצום של הפיכתם לסיעודיים ללא ביטוח. המפקח הורה אמנם לחברות ביטוח לאפשר לאותם מבוטחים להמשיך את הביטוח בפוליסת פרט ללא חיתום וללא תקופת אכשרה, אך משמעות המעבר לפוליסת פרט הייתה תשלום פרמיה גבוהה מאוד מידי חודש.

בנימין טוען כי המפקח על הביטוח שם לנגד עיניו את חשיבות השמירה על יציבותן של חברות הביטוח, על פני הדאגה למבוטחים. לדבריו, אמנם הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים של קופות החולים עדיין משווקים, ובמסגרתן מבוטחים מיליוני אזרחים. אולם גם ביטוחים אלה לוקים בבעיות דומות, שכן התארכות תוחלת חיי החולים הסיעודיים והסכומים העצומים הנדרשים עבור הטיפול בהם לא יותירו לחברות הביטוח ברירה אלא להעלות את מחירי הפרמיות או לצמצם את הכיסוי בהתאמה. "ייתכן אם כן, כי 'טיפול' בסוגיית הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים של קופות החולים היא עניין של זמן", הוא מציין.

החיפוש אחר מוצא לבעיה

התקופה הנוכחית מתאפיינת בחיפוש אחר פתרון. אבל אופיר בנימין מדגיש כי למעשה עד היום לא נמצא פתרון כולל לבעיית הביטוחים הקבוצתיים, והוא מציג כמה כיוונים מרכזיים לפתרונות כפי שעלו מתוך המחקר:

• פתרון המבוסס על הותרת אך ורק הביטוח הסיעודי הקבוצתי של קופות החולים, לצד סיוע מהמדינה והשתתפות עצמית של המבוטחים.
• פתרון המבוסס על הותרת ביטוח סיעודי קבוצתי, אך אפיונו בהגדרות מזכות מחמירות יותר מהמקובל בביטוחים הסיעודיים הפרטיים הלא-קבוצתיים.
• פתרון המבוסס על ביטוח סיעודי קבוצתי אך ורק לקבוצה גדולה ולתקופה קצובה, תוך הבטחת יכולת ההתקיימות הכלכלית.

בכל מקרה, כל המענים הללו גם יחד נותנים בסופו של דבר מענה חלקי בלבד לעלות הגבוהה של מימון החולה הסיעודי ועל כן, מדגיש אופיר בנימין, רצוי מאוד להשלים את החסר על ידי ביטוח סיעודי פרטי בגיל צעיר ככל שניתן. ביטוח זה אינו נתון לשינויים וצובר זכויות לאורך השנים ובכך נותן רשת ביטחון של ממש לאדם ולמשפחתו.

*עיקרי הדברים פורסמו ב"עדיף", פורטל לנושאי ביטוח, פנסיה ופיננסים.

אופיר בנימין

יועץ לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון לביטוחי בריאות, סיעוד ונסיעות לחו"ל.

הפוסט הכישלון אינו יתום הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

הבהרה – נתבקשתי לכתוב "טיפ". אני לא קשור לשום חברה שעוסקת בתחום. חשבתי שהנושא עשוי לעניין את הקורא כפי שעניין אותי.

את התהליך יישמתי על החלפת תבניות הזרקה (Setup) במפעל. בסיומו הורדנו את זמן ההחלפה מארבע שעות לפחות משעה. החיסכון היה הן בכוח אדם והן בשעות ייצור של מכונות הזרקה גדולות. מעבר לחיסכון הנ"ל, התקיים תהליך חשיבתי חדש, שגיבש את הצוות שעסק בזה והקרין על שאר הצוותים.

אך טרם השגת המטרות בסוף הדרך, קדם כמובן תהליך שצריך היה להתמודד עם השאלה.

למה לשנות, ככה תמיד עבדנו או, ככה זה עובד 20 שנה???

הקושי מתחיל כאשר רוצים לעשות שינוי. לצאת מתקיעות ולהתחיל להגדיר מטרות לעתיד, ברגע הראשון, אנו חווים מחסום חשיבתי (בלאק-אאוט), עומס, מועקה, ייאוש או סתם עייפות ואז מחליטים לדחות למחר.

מה בעצם קורה לנו?

ברגע שהתחלנו לחשוב על המטרות הגדולות שלנו, או על השינוי שאנו רוצים לעשות, צצות מחשבות קטנות, מהירות, חמקניות שמשפיעות עלינו (חשיבה לא מודעת). מקור המחשבות בפחדים, אמונות על עצמנו ועל העולם, כישלונות העבר, סיפורים על קושי של אחרים בניסיון להשיג מטרות דומות וכו' – כל אלה יכולים לצוף ולהציף (רגשית) בעת ניסיון להפוך חלומות שלנו למטרות. שכן, בניגוד לחלום, מטרות הן משהו שאנחנו מתחייבים בפני עצמנו לפעול על מנת להשיג – וזה כבר יכול להיות מפחיד.

"שינוי אינו מתחולל ללא גרימת אי נוחיות, אפילו אם השינוי הוא מרע לטוב" – ריצ'ארד הוקר

שיטת קאיזן מבוססת על עיקרון של הצבת יעדים קטנטנים, עד כדי אבסורדיים בכדי לעקוף את מנגנון ההישרדות של המוח.

לדוגמא, לרוב האנשים קשה להתמודד עם המחשבה שנבצע כול יום פעילות גופנית אירובית במשך שעה ולכן מתחמקים בתירוצים שונים. אבל יגידו לנו לבצע פעילות של דקה ביום, זה יהיה קל לביצוע.

לא חייבים "לעשות מהפך", "פריצת דרך משמעותית", להפוך ל"אדם חדש" או "לשנות את חיינו מקצה לקצה. לא חייבים להגדיר מטרות ל- 10 שנים הבאות או להגדיר מטרות בכל תחומי החיים כבר בהתחלה.

כתרגול, התחילו בהגדרת מטרה אחת קטנה, אפילו לטווח הקצר, בתחום העיסוק שלכם או החיים שלכם.

ההצלחה שבהשגת המטרה כבר תעצים אתכם ותבנה את המוטיבציה להמשיך ולהגדיר מטרות גדולות יותר בהדרגה, ובתחומי חיים נוספים.

שיפור מתמיד – Kai-zen

כללית, קאיזן היא גישה לשיפור פעולתם של מפעלים, שפותחה ביפן לאחר מלחמת העולם השנייה.

הקאיזן מיועד לשיפור מתמיד של סביבת העבודה ותהליכי הייצור, זאת בעזרת העקרונות הבאים:

• עבודה על פי דרישת הלקוח.
• Mudda – מודה – הוצאה אל מחוץ לתהליך של כל גורם בזבזני- פעולות המגדילות עלות, אך לא מנפקות תועלת. כל מה שהלקוח אינו מעוניין לשלם עליו, מכיוון שאינו נותן ערך מוסף. במילים אחרות, מה שלא תורם מפריע.
• אספקה שוטפת (Just In Time) של חומרי הגלם .
• ספגטי – המרחק בין נקודות העבודה. על פי תפישת הקאיזן, כל קילומטר הליכה מתוזמן בשעה וחצי – כלומר, מרחק (הליכה מיותרת) הוא מודה בהגדרה.

לדוגמה – כל הציוד הנדרש לביצוע העבודה (מפתחות ייעודיים, צינור אוויר וכו') נמצא תמיד ליד המכונה ובהישג ידו של העובד וכך, הוא לא הולך לחפש את מה שחסר לו ונחסך הרבה זמן.

• סטנדרטיזציה של תהליכים.

לדוגמה – כאשר מתוכנן לבצע Setup למכונה, יש להכין לפני סיום הייצור את כול הנדרש ליד המכונה ורק אז, מפרקים את הקיים ומתקינים מיד את הציוד החדש. רק לאחר תחילת עבודת המכונה, מטפלים בציוד שהוחלף.

• סביבה תומכת תהליך – לרוב בעזרת ה-5S–  הכוללת התאמה של כלי העבודה לעובד, התאמת שטח העבודה לתהליך המבוצע ועוד. משמעת ה – 5S דורשת לפנות חפצים אשר לא נמצאים בשימוש.
• מיון Sort- – מתייחס להרגלי המיון של הכלים, החומרים, המסמכים וכו' באזורי העבודה, ושמירה רק על הפריטים החיוניים. כל שאר הפריטים מאוחסנים או נזרקים. פעולות אלו מובילות לכך שיהיו פחות גורמי סיכון ופחות אי סדר שיכולים להפריע ליצרניות העבודה.
• ארגון– Straighten – מתמקד בצורך לאזור עבודה מאורגן. כלי עבודה, ציוד וחומרים חייבים להיות מסודרים באופן שיטתי על מנת לאפשר את הגישה הקלה והיעילה ביותר. צריך להיות מקום לכל דבר וכל דבר צריך להיות במקומו.
• ניקיון Shine– – מציין את הצורך לשמור על אזור העבודה נקי בנוסף על הסדר. ניקיון בחברות יפניות הוא פעילות יומיומית. בסיום כל משמרת, אזור העבודה מנוקה והכל מוחזר למקומו.
• אחידות– Standardize – מאפשר שליטה והמשכיות. ניהול משק בית בסיסי מיושם בכל מקום במפעל. כולם מכירים את תחומי האחריות שלהם. חובות משק הבית הן חלק משגרת העבודה הרגילה.
• המשכיות– Sustain – מתייחס לשמירה על סטנדרטים ושמירה על המתקן בטוח ומסודר ביעילות, יום אחר יום, שנה אחר שנה.

אז איך להתחיל כבר עכשיו?

שאלו את עצמכם באיזה דבר קטן ביותר תוכלו לשפר את העבודה או סביבת העבודה או בחיים שלכם? אין מטרה קטנה מדי.

הנה כמה רעיונות למטרות קטנות:

• לסדר כול יום מגירה אחת בפינת העבודה.
• לקרוא דף אחד (או אפילו פסקה אחת) בספר שרציתם לקרוא , אבל אף פעם "אין זמן" .
• להתקשר לחבר או קרוב משפחה אחד ולשאול מה נשמע?
• להגיד תודה לבן/בת הזוג שלי על משהו קטן.
• להגיד "כל הכבוד" על משהו קטן לכל אחד מהילדים.

תהליך ביצוע אירועי קאיזן

אירועי קאיזן הם דרך להאצת שיפורים בתפוקת העובדים, המסייעת להנהלה, למצוא שיטות חדשות, שהפעלתן תביא לחיסכון משמעותי במקום ובזמן ולשיפור משמעותי בתפוקת העובדים.

אירועי קאיזן חשובים משום שהם מניבים תשואה גבוהה ביחס להשקעה, מבחינת משאבים כספיים ואנושיים כאחד. הם יכולים לשחרר ”צווארי- בקבוק“, שסילוקם עשוי לפעמים לחסוך את הצורך בהשקעות גדולות בציוד. התוצאה היא שיפור באיכות, קיצור לוחות זמנים והורדת עלויות.

מטרת ביצוע אירועי הקאיזן הינה, להשיג שיפור משמעותי בתהליך העבודה בפרק זמן קצר וקצוב וביטול הבזבוז, ע"י הורדת הפעילויות שלא נותנות ערך ללקוח ולמפעל. הצלחת האירוע נמדדת בשיפור כמותי של הביצועים כגון הורדת עלויות, קיצור זמן אספקה ללקוח, הגדלת איכות, קיצור זמן מחזור וכו'.

לסיכום – בהשקעה לא גדולה של כסף וזמן, הצלחנו לקצר משמעותית את זמן החלפת התבניות במכונה. במפעל אחר, הצליחו להוריד את זמן הספקת המוצר ללקוח משלושה שבועות לשבוע. יש הרבה דרכים להתייעלות מפעלית, זאת אחת מהן.

נעם לנדאו

מחברת "נעם שירותי ניהול" יועץ הלשכה בנושא השקעות בעסקים, מיזוגים ורכישות ואיתור שותפים.

הפוסט איך חסכתי 650K ₪ בשנה? הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

מאת ליהוא ברמן*

בינה מלאכותית (AI) הינה טכנולוגיה מהפכנית, המשנה בצורה דרמטית את פני עולם העסקים ואת כללי המשחק בו. על אף שרבות מהטכניקות הבסיסיות בתחום קיימות בצורה זו או אחרת כבר עשרות שנים, שילוב של מספר גורמים – המשך הגדלה מעריכית של עוצמת מחשוב, נגישות לכמויות גדולות מאוד של נתונים (דאטא), ושיפור באלגוריתמים – הביא לפריחה חסרת תקדים של התחום, ולהנגשה של כלים עוצמתיים ביותר לציבור הרחב.

התפוצה של AI רחבה היום מתמיד, וכוללת יישומים כמעט בכל תחום, המכיל כמויות גדולות של דאטא ואשר קשה לנסח בו חוקיות פשוטה וברורה לפתרון הבעיה המעניינת: זיהוי עצמים בתמונות ועקיבה אחריהם בווידאו, הבנה ומניפולציות של טקסטים, המלצות על סרטים ומוזיקה, תחזוקה מניעתית על בסיס חיישנים, חיזוי מזג אוויר, יצירה של דיבור, מוזיקה, טקסטים, תמונות, ועוד מגוון רחב של שימושים בכל התחומים.

השפעת AI על עולם העסקים משמעותית  מאוד, וניתן להסתכל עליה דרך שתי גישות שונות אך חזקות באותה מידה:

האחת, מבוססת על כלים עוצמתיים וכלליים, אשר קל יחסית ללמוד להשתמש בהם, ואשר יכולים בקלות לחסוך כמויות גדולות של זמן ועבודה. הדוגמה הברורה ביותר הינה כמובן ChatGPT אשר נכנס לחיינו בסערה לפני חודשים ספורים והגיע למיליון משתמשים בפחות משבוע. מדובר במודל שפה גדול, אשר יכול לתפקד כסוג של עוזר מחקר במגוון רחב של תחומים, החל בסיכום וכתיבה של מאמרים (ומובן שהוא עזר גם בכתיבת המאמר הנוכחי..), דרך כתיבה של קוד תוכנה, ועד מתן תשובות לשאלות כלליות. נכון לכתיבת המאמר הזה משתמשים בו למעלה מ-100 מיליון איש. דוגמה אחרת לכלי חזק מאוד בעולם יצירת התוכן הינו ,Mid-journey שלו כ-15 מיליון משתמשים, ואשר מאפשר למשתמש ליצור תמונות מדהימות של כל דבר ובכל סגנון על סמך תיאור טקסטואלי קצר.

הגישה השנייה משתמשת באלגוריתמים של AI כדי להפיק תובנות ולמצוא חוקים ותבניות בכמויות גדולות של דאטא ייחודי, ובכך לפתור בעיות, שלפני כן לא היו פתירות, או שלפחות לא באותה רמת יעילות. סוגי הדאטא והיישומים בהקשר זה מגוונים מאוד ויכולים לכלול ממש כל תחום ובעיה, בתנאי שקיים מספיק דאטא איכותי ורלוונטי לבעיה אותה רוצים לפתור. רשימה חלקית של יישומים מעניינים, שבהם היינו מעורבים, מתחילה בהמלצות e-commerce בהינתן מידע על רכישות, ממשיכה לזיהוי ריכוזים של חומרים במים על בסיס ספקטרוסקופיה, זיהוי מצבים רפואיים בהתבסס על אותות ביו-רפואיים,  ומגיעה עד לשיפור יעילות הפעלה של מכונות בתעשייה, בהתבסס על חיישני בקרה ואיכות.

אז איך בעצם גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכת ה-AI, המהפכה התעשייתית הרביעית?

בכל הקשור לגישה הראשונה, הקו המנחה הינו "לנסות בלי פחד". פשוט היכנסו עוד היום לאחד הכלים האלה ותתחילו לשחק. רשת האינטרנט מלאה בהדרכות כיצד כדאי לכתוב את ההוראות (prompts) לכלים הללו על מנת למקסם את איכות התוצאות. מעבר לעניין הבסיסי, די מהר כנראה תגלו תחומים או משימות, שבהם הכלים הללו תורמים לכם במיידי ומייעלים את עבודתכם.

לעומת זאת, בגישה השנייה הקו המנחה צריך להיות "סוף מעשה במחשבה תחילה". לפרוייקט AI המבוסס על דאטא ייחודי יש פוטנציאל אדיר לשיפור תפוקות ורווחיות, אך יש בו גם סיכון משמעותי לכישלון וירידה לטמיון של ההשקעה, ולכן חשוב לנהל את הפרוייקט בצורה נכונה: ראשית, אנשי המפתח צריכים לבצע סיעור מוחות, שמטרתו להעלות בעיות מעניינות, שחשוב לארגון לפתור. בהתייעצות עם מומחה AI מעלים הצעות לפתרון הבעיות הללו ומעריכים את המורכבות, ההיתכנות, והיעילות של הפתרונות. את שלב הוכחת ההיתכנות של הבעיה והפתרון שנבחרו ניתן לבצע לרוב בהשקעה יחסית לא גדולה, על ידי צוות גרעיני של שני אנשים: מומחה AI ומומחה בעולם התוכן, העובדים בצמוד.

הוכחת היתכנות מוצלחת מסתיימת במודל, המניב תוצאות מבטיחות על דאטא חדש – כזה שלא היה זמין בשלב הלמידה. המודל ישמש בתור המוח של המערכת שתקום סביבו – מערכת, שפעמים רבות יכולה להיות מורכבת למדי בפני עצמה, ולכן תדרוש הנדסת מערכת טובה ואנשי פיתוח חזקים, שיודעים לפתח ולתחזק מערכות מבוססות AI.

יש עוד המון דברים חשובים, שהיינו רוצים להעביר בכתבה הזו, אך קצרה היריעה מלהכיל. בטנזור טכנולוגיות אנו מתמחים במחקר ובפיתוח של מערכות מבוססות AI, ובהיותנו גם יועצי הלשכה בנושאים אלה, אתם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ.

זו לא קלישאה: הבינה המלאכותית באמת משנה את העולם בקצב הולך וגדל, and it’s here to stay!

* ליהוא ברמן, מנכ"ל משותף, טנזור טכנולוגיות בע"מ במייל : lihu@tensor-tech.co.il

אתר החברה: https://tensor-tech.co.il

בתמונה מימין: בועז איזנשטרק וליהוא ברמן מנכ"לים משותפים בטנזור טכנולוגיות בע"מ

הפוסט בינה מלאכותית – שינוי פני עולם העסקים וכללי המשחק בו הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

לאחרונה (1.11.2016) פסק ביהמ"ש העליון בסוגיה הקרובה לליבם של יבואני המותגים בישראל, פסיקה אשר עשויות להיות לה השלכות משמעותיות בענפי הייבוא השונים: מיסוי תמלוגים במכס.

סיפור המעשה

שלוש יבואניות מותגים (מרוידקס, אקספוז, קונספט), חברות ישראליות העוסקות בייבוא פריטי אופנה המיוצרים בחו"ל, פנו לביהמ"ש המחוזי (מרכז-לוד) בבקשה לקבוע שתמלוגים ששילמו בקשר לפריטי אופנה המיובאים על ידן לארץ אינם חייבים במכס. היבואניות רוכשות את פריטי האופנה המיובאים על ידן מהיצרנים שלהם בחו"ל (הספקים) ומעבירות אליהם את התשלום בעדם. בנוסף על התשלום לספקים, משלמות היבואניות תמלוגים לחברות ולנציגויות של חברות, שבבעלותן סימני מסחר המופיעים על פריטי האופנה המיובאים על ידן (ה- Licensors, או בעברית: ה-"מרשות"). הספקים אינם בבעלות או בשליטת המרשות, ומעורבותן של המרשות בהתקשרות בין היבואניות לספקים משתנה ממקרה למקרה. בעת ייבוא פריטי האופנה לארץ שילמו היבואניות מכס בשיעור של 12% מהתמורה שהעבירו לספקים בעד אותם פריטים. בשלב מאוחר יותר, דרש אגף המכס והמע"מ מהיבואניות להוסיף על המכס שכבר שולם על ידן גם עוד 12% מהתמלוגים שהעבירו למרשות, כיוון שלדעת המכס יש לשכלל את התמלוגים במחיר של פריטי האופנה שיובאו לארץ. היבואניות שילמו לאגף המכס תחת מחאה, והגישו לבית המשפט המחוזי תביעות למתן סעד הצהרתי לפיו התמלוגים ששילמו למרשות אינם חייבים במכס. על פסיקתו של ביהמ"ש המחוזי בעניין הוגשו ערעורים מטעם שני הצדדים (היבואניות מחד והמכס מאידך), ומכאן הכרעתו של ביהמ"ש העליון בעניין,  נשוא מאמרנו זה.

קצת רקע חקיקתי

סעיפים 3 ו 5 לפקודת תעריף המכס והפטורים, וסעיף 1 לחוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), קובעים, כי על טובין המיובאים לארץ יוטל מכס בשיעור שייקבע על ידי שר האוצר. שר האוצר קבע בצו, כי על טובין מיובאים מסוימים יוטל מכס בשיעור הנגזר כאחוז מסוים מערכם. סעיף 130(1) לפקודת המכס קובע, כי ערכם של טובין מיובאים החייבים במכס ייקבע על פי ערך העסקה שבה נרכשו, וסעיף 132(א) לפקודה קובע כי "ערך עסקה הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל (להלן – מחיר העסקה), בתוספת ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133". סעיף 133(א)(3) לפקודת המכס קובע, כי "לצורך קביעת ערך העסקה כאמור בסעיף 132, ייווספו למחיר העסקה … תמלוגים ודמי רישיון המתייחסים לטובין, שהיבואן חייב בתשלומם, במישרין או בעקיפין, כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו".

במילים אחרות, לפי החוק, ערכם של טובין מיובאים, לצרכי חיוב במכס, מורכב ממחירם בצירוף "הוצאות וסכומים" המפורטים בסעיף 133(א) לפקודת המכס, שאינם כלולים במחיר העסקה מלכתחילה, ואותם יש להוסיף עליו, ובהם, בין היתר, תמלוגים ודמי רישיון המתייחסים לטובין המיובאים "שהיבואן חייב בתשלומם, במישרין או בעקיפין, כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו".

מהם תמלוגים ודמי רישיון החייבים במכס משום שהיבואן חייב בתשלומם כ"תנאי למכירת הטובין בישראל" כקבוע בחוק?

לאחר שעיין היטב בטענות הצדדים, ואף הוסיף לחקור בנושא באמצעות התייחסות לחקיקה ופרשנותה במדינות אחרות בעולם, באמנות בינלאומיות, ובכללי הפרשנות בדין הישראלי, הגיע ביהמ"ש העליון למסקנה, שהצדק בעניין זה עם היבואניות, וכי יש לפרש את התיבה "תנאי למכירת הטובין בישראל" (בסעיף 133(א)(3) הנ"ל) כמתייחסת רק לתמלוגים ודמי רישיון שהיבואן נדרש לשלם על מנת שיהיה באפשרותו לרכוש את הטובין המיובאים על ידו מהספק שלהם במדינת הייצוא. ביהמ"ש העליון קבע שהמחוקק ביקש להטיל מכס רק על תמלוגים ודמי רישיון אשר תשלומם מהווה תנאי למכירת הטובין … לייצוא למדינה המייבאת, וזאת להבדיל מתמלוגים ודמי רישיון המשולמים בעד הזכות למכור או להפיץ את הטובין המיובאים בארץ לאחר שכבר נרכשו.

בפסק דינו המקיף סקר ביהמ"ש העליון שלוש שיטות משפט מרכזיות (האיחוד האירופי, קנדה וארה"ב) והגיע אל המסקנה שבכל שיטות המשפט של המדינות שנבחנו, מקובל הכלל, לפיו על מנת שהתמלוגים יכללו במחיר הטובין לצורכי מכס נדרש שתשלומם יהווה תנאי למכירה במישור היחסים שבין היצרן לבין היבואן. בצדק טענו, אפוא, היבואניות, שאימוץ הפרשנות המוצעת ע"י אגף המכס יוביל לכך שמדינת ישראל תהא, ככל הנראה, המדינה היחידה שתחייב במכס תמלוגים ודמי רישיון המשולמים עבור טובין מיובאים גם כאשר תשלומם אינו מהווה תנאי לרכישתם בחו"ל. משהגיע ביהמ"ש העליון אל המסקנה כי יש להוסיף למחיר העסקה החייב במכס רק תמלוגים ודמי רישיון שתשלומם מהווה תנאי למכירת הטובין לייצוא למדינה המייבאת, היה עליו להוסיף ולבחון מתי ניתן לומר כי מכירה של טובין כאמור אכן מותנית בתשלום של תמלוגים או דמי רישיון.

כיצד נדע שמכירה של טובין מותנית בתשלום תמלוגים או דמי רישיון?

הכללים הנוהגים באיחוד האירופי ובארה"ב ביחס לחיוב של תמלוגים ודמי רישיון במכס אינם מתייחסים אך ורק לאמור בהסכמים הרלבנטיים לעסקת הייבוא (כפי שטען אגף המכס). הכללים הנ"ל בוחנים את מכלול הנסיבות האופפות את העסקה ואת היחסים המסחריים שבין היבואן, הספק, והמרשה. ביהמ"ש העליון הוסיף ושאל: האם יש ליבואן אפשרות מעשית לרכוש את הטובין המיובאים על ידו מבלי להתחייב בתשלום התמלוגים או דמי הרישיון?

אינדיקציות באשר להיעדרה של אפשרות מעשית לרכוש את הטובין המיובאים בלא תשלום תמלוגים או דמי רישיון, ניתן למצוא בראש וראשונה בחוזים/הסכמים שבין היבואן, הספק והמרשה. בנוסף, ייתכנו מקרים שבהם ניתן יהיה להסיק, מנסיבות שמעבר לחוזה/הסכם, מסקנה בדבר קיומה או היעדרה של אפשרות מעשית לרכוש טובין מיובאים מבלי להתחייב בתשלום תמלוגים או דמי רישיון. כך, למשל, נסיבות המצביעות על שליטה ישירה או עקיפה של המרשה ביבואן או בספק, עשויות ללמד על היעדר אפשרות מעשית לרכוש את הטובין המיובאים מבלי להתחייב בתשלום תמלוגים או דמי רישיון . דוגמא נוספת הנה נסיבות המצביעות על כך שהמרשה שולט בידע, בחומרים או ברכיבים הדרושים לייצורם של הטובין המיובאים (למשל, כאשר הטובין מיוצרים על פי פטנט השייך למרשה או כאשר המרשה מספק את הידע הטכני שעל פיו מיוצרים הטובין). בנוסף, נסיבות המצביעות על שליטה ישירה או עקיפה של המרשה בתהליך הייצור של הטובין המיובאים, מעבר לנדרש לצורך בקרת איכות, עשויות אף הן ללמד על היעדר אפשרות מעשית, וכמוהן נסיבות המצביעות על שליטה של המרשה בתהליך הרכש של הטובין המיובאים (למשל, כאשר המרשה מכתיב את זהותו של ספק הטובין או סוכן הרכש שלהם). אכן, קבע ביהמ"ש העליון, שליטה של המרשה בזהותו של ספק הטובין יש בה כדי להצביע על כך שהוא שולט בתהליך הרכש שלהם וכי באפשרותו למנוע מהיבואן לרכוש את הטובין המיובאים אם לא ישלם לו תמלוגים.

באופן פרטני, ביחס ליבואנית מרוידקס, קבע ביהמ"ש העליון, שההסכם הרלבנטי שהוצג בפניו מצביע על כך שהיה באפשרותו של המרשה למנוע את מכירת הטובין המיובאים ליבואן במקרה של אי תשלום תמלוגים. ואולם, מרוידקס הצליחה להביא ראיות אשר סותרות מסקנה זו …

ביחס לתמלוגים ששילמה היבואנית אקספוז לדיסני נקבע, שההסכם הרלבנטי (שהוצג בפני ביהמ"ש העליון) נועד לאפשר לדיסני לוודא שהטובין הנושאים את סימני המסחר שבבעלותה הם מאיכות טובה ומיוצרים בתנאים נאותים ואין בהם כדי להקנות לה זכות או יכולת להביא להפסקת ייצורם במקרה של אי תשלום תמלוגים. לפיכך, אין בהסכם הנ"ל כדי ללמד על שליטה של דיסני בתהליך ייצורם של פריטי האופנה הנושאים את סימני המסחר שבבעלותה מעבר לנדרש לשם בקרת איכות.

סיכום ומסקנות מעשיות

פסק דינו של ביהמ"ש העליון בהחלט מעודד, בקבעו הלכה למעשה, כי לא כל התמלוגים שמשלמים יבואני המותגים יהיו חייבים במכס, ושחלק נכבד מהם יכול להיות למעשה פטור ממכס. על מנת שתמלוגים יהיו חייבים במכס עליהם להיות קשורים למוצרים עצמם, ולתנאי הייבוא (להבדיל משלב המכירה בישראל). מדובר בפסיקה שיכולה להביא לחיסכון כספי משמעותי ליבואני המותגים (ויש לקוות שבהתאם לכך גם לצרכנים). המסקנה המעשית מפסק הדין הנה, כי מעבר לחשיבותו (העצומה) של החוזה בין הצדדים, התנהגותם בפועל הנה בעלת משמעות משפטית במישור המיסוי. כמובן, רק ימים יגידו כיצד הפסיקה הנ"ל תשפיע על התנהלות והחלטות רשות המכס ביחס לתמלוגים, אולם כבר עתה ברור: יבואני המותגים צריכים, ואף חייבים, לכלכל צעדיהם בתבונה, הן במישור החוזי והן במישור המעשי בפועל, בהתאם לקווים המנחים שנקבעו בפסה"ד נשוא מאמרנו זה, על מנת לצמצם את חבות המס, וזאת משום שהדבר אפשרי בהחלט!

• מאמר זה נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית. על מנת לקבל חוות דעת משפטית, למקרה מסוים או בכלל, מומלץ לפנות לעורך דין מוסמך עם כל הפרטים והמסמכים הרלבנטיים.

עו"ד אריאל זיסמן עוסק בתחומי המכר הבינלאומי וההובלה הימית.

הפוסט מייבאים מותגים? משתלם להתעדכן בפסיקה הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

הכנת תקציב נתפסת לא פעם בעיני בעלי העסקים הקטנים והבינוניים כדבר חסר תכלית. התגובות שאני מקבלת בדרך כלל הן: "בשביל מה צריך את זה? אין לי אפשרות לדעת מה יקרה בחודשים הקרובים, כיצד אבנה תקציב ליותר משנה?"

אסטרטגיה פיננסית משפיעה על ההשלכות הפיננסיות של ההחלטות בעסק, השימוש בטכניקות ובכלים הפיננסים נותן את האפשרות להחלטות ארוכות טווח של ההנהלה לעתיד העסק.

עסקים רבים נסגרים בישראל. בין 45,000 – 50,000 עסקים בממוצע נסגרים מידי שנה. רבים מהם נסגרו בשל החלטות פיננסיות של בעלי העסק. אסטרטגיה פיננסית חיונית להישרדותו של העסק.

אסטרטגיה פיננסית בעסק כוללת:

• בניית תקציב עתידי לעסק.
• מקורות מימון והשימוש בהם.
• בחינת שווי העסק.

עסק צריך לבחון את החלטותיו, כדי לענות על שאלות כמו: כמה חוב נוסף עליו לקחת, חוץ מהרווחים שנצברו בעסק כדי לגדול ולהתקדם? כיצד יחלקו את המזומנים בין הלוואות לזמן קצר, הלוואות לזמן ארוך. הלוואות מהבנק או הלוואות חוץ בנקאיות. האם בעלי המניות יזרימו את הכספים לעסק, או משקיע חיצוני נוסף יתווסף לעסק?

עסקים צריכים להחליט מהו מבנה החוב שברצונם לקחת בעסק, כאשר מצד אחד חוב גדול נותן ROI (החזר על ההשקעה) גבוה, ומצד שני היחס המהיר במאזן יהיה נמוך – גורם שעלול להיות שלילי מבחינת החלטת הבנק אם לתת הלוואות נוספות או קו אשראי לעסק.

הכנת תקציב בעסק

בניית תקציב נבנית מנתוני העסק משנים קודמות, תוך הטמעת השינויים או פרויקטים חדשים שנכנסו לעסק. בחינת נושא המשכורות: האם יש צורך בעובדים נוספים ובאלו תחומים, מה תהיה ההשפעה על הרווח של החברה כתוצאה מהעלאת שכר או הוספת עובדים. האם יש צורך להתייעל ולפטר עובדים, או להוציא חלק מהעבודה למיקור חוץ. בבניית התקציב במבנה של אקסל, קיימת האפשרות ל"שחק" עם הנתונים ולבחון את האפשרויות הקיימות לעסק.

בהמשך לבניית התקציב לוקחים את נתוני השנים האחרונות מהמאזן ומדוחו"ת הרווח וההפסד ובוחנים את היחסים הפיננסיים של העסק במשך השנים, בדרך כלל עד 5 שנים אחרונות.

תזרים מזומנים עתידי בעסק

בניית התקציב ובחינת היחסים הפיננסיים בעסק מאפשרות לבנות את תזרים המזומנים העתידי בעסק, כלי זה נותן לנו את האפשרות לבחון מתי נזדקק להלוואות מהבנק להון חוזר.

ראוי לציין, כי כאשר עסק קיים גדל בצורה פתאומית, לא אחת העסק עלול להגיע למצב של חדלות פירעון, לכן חשוב לבנות את תזרים המזומנים העתידי. בתזרים המזומנים העתידי נכניס גם את החזרי ההלוואות, רכישת רכוש וציוד קבוע, קבלת הלוואות או כספים אשר ידוע לנו עליהם.

הכרת תזרים המזומנים העתידי נותן גם את הפתח להחלטה כיצד ייראה ההון של החברה.

החלטות כלכליות פיננסיות

בניית תקציב + תזרים מזומנים עתידי נותנים לעסק את האפשרות לבחון את ההכנסות החודשיות בפועל לעומת התקציב, ולהבין מהן הבעיות בעסק או בשוק, אם לא הגיעו ליעד הדרוש.

הכלים לאסטרטגיה פיננסית מאפשרים גם לבעל העסק לבחון האם לרכוש רכוש קבוע בהלוואה מהבנק, או בליסינג. בנוסף, תמיד צריך לבחון כמה כסף מזומן להשאיר בעסק בכדי שיוכל להמשיך ולצמוח.

רחל שרייבר

רחל שרייבר שימשה כיועצת וכמלווה כלכלית עסקית לעסקים קטנים ובינוניים. תפקידה כיום הנו חשבת הלשכה בלשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

הפוסט מדוע עסק צריך אסטרטגיה פיננסית? הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

מאת גיא בקר*

שנת 2023 מתאפיינת בעלייה מיוחדת במספר תקיפות הסייבר, אשר גורמות לחברות ולממשלות ברחבי העולם להגביר הקצאות משאבים, כדי לשפר את יכולות ההגנה שלהם ולחדש את התשתיות ההגנתיות. תעשיית הסייבר הישראלית היא בין המובילות בעולם עם מצוינות במחקר ופיתוח במתן מענים לאיומי הסייבר המתעצמים תוך יצירת פתרונות חדשניים ומובילי דרך.

ראה מקרה מתקפת הסייבר על בית החולים מעייני הישועה בבני ברק.
כשנתיים מאז המתקפה שהשביתה חלקים נרחבים משירותי בית החולים הלל יפה לאורך זמן, וגרמה לאובדן מידע רב ולנזק מתמשך למטופלים ולמוניטין של המוסד,  עובר גם בית החולים "מעייני הישועה" מתקפת כופרה, המשביתה את הרשת המנהלתית שלו. בעטיה של המתקפה נאלץ משרד הבריאות להפנות מקרי רפואה דחופה אל חדרי המיון בבתי חולים אחרים, ובית החולים אף הפסיק לקבל חולים במרפאות החוץ ובמכוני הדימות לתקופה קצרה בשל שיבוש התקשורת עם מאגרי המידע הארגוניים.

האירוע חייב להדליק נורה אדומה בקרב קברניטי מערכת הבריאות. בתי החולים זקוקים להשקעה נרחבת בתשתיות אבטחת הסייבר, המגינות על רשומות החולים ופרטיותם, וכן על פעילות המוסד בכללו – ובסופו של דבר – על חיי אדם.

ביצוע ביקורות באופן תדיר, זיהוי פגיעויות במערכות המחשוב וביצוע הכשרות עובדים בנושא, חיוניים ליצירת תרבות של מודעות לסכנות הסייבר, ומהוים צעד ראשון בהעלאת רמת האבטחה בנוסדות בריאות.

“בתי החולים צריכים להצטייד במערכות הגנה רשתית ברמה דומה זו הנהוגה במערכות תשתית אחרות במדינה כגון חשמל, מים ובטחון" מציין גיא בקר, ראש תחום רפואה בחברת הסייבר הישראלית ,Sasa Software המספקת פתרונות להגנת רשתות באמצעות הלבנת קבצים ודוא"ל.

"רשתות בתי החולים עומדות מול איומים דומים לאלה של יתר התשתיות הקריטיות, אם לא יותר מכך, אך עם זאת רמת המוכנות שלהן יחסית נמוכה. לצערנו אנחנו רואים עלייה בפניות לאחר התרחשות מתקפה אך עדיין אין מודעות מספקת בקרב מקבלי ההחלטות, שיש לתעדף את הגנת הסייבר בצורה משמעותית."

חברת Sasa Software משתפת פעולה עם רבים מארגוני הבריאות הגדולים בישראל ואף פיתחה פתרון ייחודי להגנה על מאגרי דימות (PACS) מתקיפות דרך המידע ההדמייתי. "לעיתים, הטריגר לכניסה שלנו למעורבות בתהליכי מיגון ברשתות רפואה הוא לא בחשש מתקיפת סייבר, כמו בצורך להנגיש רפואה מקוונת ובטוחה, ולייעל תהליכי קליטת מידע מן הציבור. פתרון טוב הוא כזה המשלב ייעול בתהליכי עבודה יחד עם הגברת הבטחון, בגישה של “Security by Design”" מוסיף בקר.

בנוסף ליוזמות ייחודיות שכאלה יש צורך בהגברת שיתוף הפעולה בין מוסדות הבריאות, גורמי הממשלה ומומחים באבטחת הסייבר, כדי להתמודד בעוצמה מול ארגוני תקיפה משוכללים, המנסים ללא הרף לפגוע בתשתיות קריטיות במדינה. שיתוף פעולה כזה יכול להצמיח פתרונות יעילים שיובילו להפחתת הסיכונים עמם צריכים בתי החולים להתמודד.

לסיכום, התקפת הסייבר האחרונה על בית החולים "מעייני הישועה" מהווה קריאת השכמה למערכת הבריאות בנושא מוכנות הסייבר. אף שתקיפה זו הייתה בעלת פגיעה מוגבלת וזמנית, היא חשפה את חולשות המערכת האדמיניסטרטיבית של בית החולים, וגרמה לפגיעה ממשית בכלל ציבור הפונים לטיפול ובפעילות המוסד. האירוע מדגיש את חובתם של בתי החולים להטמיע את אבטחת הסייבר כפרוטוקול חובה, וכחלק מנוהלי ההפעלה בשגרה. רק כך יוכלו מוסדות הבריאות להבטיח את המשכיות הטיפול והגנה ראויה על המידע הרפואי הרגיש בעידן עתיר-סיכונים זה שבו אנו חיים.

* גיא בקר, ראש תחום רפואה בחברת הסייבר הישראלית ,Sasa Software המספקת פתרונות להגנת רשתות באמצעות הלבנת קבצים ודוא"ל.

לשאלות נא ליצור קשר: גיא בקר, מייל: guyb@sasa-software.com

הפוסט מתקפת סייבר על בית חולים? לא מכת גורל! הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

האם מגיעים לך החזרי מיסים ואינך מודע לזה? יצואנים זכאים להחזרי מיסי יבוא (מכס ומס קנייה), ששולמו על תשומות הייצור של המוצרים המיובאים. יצואן ישראלי, המייבא חומרי גלם ומשלם עליהם מכס או מס קנייה, זכאי לקבל החזר של מיסים אלה, אם יוכיח כי חומרי גלם אלה שימשו לייצור של מוצרים שיוצאו לחו"ל. בנסיבות מסוימות ניתן אף לקבל החזר מיסים עבור סחורה שנקנתה מיבואנים מקומיים.

תביעת ההשבה נועדה לסייע ליצואנים לייבא חומרי גלם, הדרושים לתהליך הייצור, או לקנותם בארץ, בלי שנטל המיסים יפגע בכדאיות העסקה.

מי זכאי להישבון?

תביעת ההשבה היא תהליך של דחיית תשלום מס, או החזר מיסי יבוא (מכס, מס קנייה והיטלי סחר), ליצואנים העונים על אחת ההגדרות הבאות:

• מייבאים מרכיבים המשמשים לייצור מוצרים המיועדים ליצוא.
• רוכשים מרכיבים מיובאים המשמשים לייצור מוצרים ליצוא.
• רוכשים מרכיבים שיוצרו בייצור מקומי, בין אם משמשים לייצור מוצרים ליצוא ובין אם מיוצאים.

איך מגישים את התביעה?

ישנם שני מסלולים לקבלת ההישבון:

מסלול האשראי, שבו היצואן מקבל אשראי על פי הצהרתו וההתחשבנות עם המכס נעשית לאחר הגשת התביעה. המכס בודק ומקטין את האשראי בהתאם לבדיקה.

מסלול החזר, שבו יקבע שיעור הזכאות להחזר על בסיס תביעת השנה הקודמת. ההחזר משולם ליצואן במהלך השנה על בסיס החזר מכל דולר יצוא באחוזים, ולאחר הגשת התביעה נערכת התחשבנות לגבי ההפרשים.

• יש להגיש תביעת הישבון מפורטת עד 31 במרץ בכל שנה לגבי השנה שקדמה.
• על התביעה לכלול מסמכים שיפרטו את המיסים ששולמו, או שהתקבל עבורם אשראי, ביבוא ישיר, במיסי יבוא עקיף ששולמו לספק מקומי שייבא בעצמו (לפי אישור הספק)או מיסי קנייה ששולמו על מרכיבים שיוצרו בארץ.
• על היצואן להוכיח כי המרכיבים שעליהם שולמו מיסי היבוא נכללו במוצר המוגמר.
• על התביעה לכלול את יעדי היצוא, שכן ישנם לישראל הסכמי סחר שלפיהם יצוא לארצות אלה אינו מזכה בהישבון מכס, אולם מזכה בהחזר מס קנייה.

מהי התקופה בגינה ניתן לתבוע השבה?

• מרכיבים ביבוא (העונים למספר תנאים) ניתן לתבוע השבת כספי מכס ששולמו עליהם עד 5 שנים רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה.
• מרכיבים מייצור מקומי העונים לתנאי החוק – ניתן לתבוע השבת כספים עד 3 שנים רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה.

עו"ד משה אורן

יועץ הלשכה לסחר, מיסוי והסכמים בינלאומיים, מכס ושילוח.

הפוסט תביעה להשבת תשלום מכס – הישבון הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.