פסק דין שנתן השופט הווארי בביהמ'ש המחוזי בנצרת, בעניין תהליכי הניהול בקיבוץ תל יוסף ובתאגיד המדגה שלו, הוא פסק דין רב משמעות, המכוון במיוחד אל חברות בינוניות וקטנות, עמותות ותאגידים, שאינם נמצאים תחת העין הבוחנת את החברות הציבוריות. גם בחברות ציבוריות  יש כשלים, אבל שם קיימים מנגנונים  הירארכיים מובנים וכללי  פיקוח, אחריות וניהול, בעוד שברבות מן החברות שאינן ציבוריות, מנגנונים אלה לוקים בחסר וכלפיהן במיוחד  מופנה האצבע המתריעה, שכן חוסר הנהלים המובנים אינו משחרר את המנהלים מליצור אותם  ולהקפיד למלא אותם.

למרות שהתביעה עוסקת בענף/תאגיד של קיבוץ, אני נוטל את החירות "לתרגם" את פסק הדין לתאגיד כללי. המדגה לענייננו הוא "חברה בת" של הקיבוץ – "חברת האם".

עיקרה של התביעה הוא חוב של סוחר דגים, שסחר עם תאגיד המדגה. החוב תפח מ-300,000 ₪ ב-2004  ל-3,600,000₪ בשנת 2010. 6 שנים ארוכות, שבהן כולם ידעו – בהנהלת המדגה ובקרב מנהלים הבכירים של הקיבוץ- חברת האם –  חלקם במדויק וחלקם בכללי, בערך,  ואיש לא עשה דבר לעצור את הדימום.

מפרוטוקול ביהמ'ש:

ע. נשאל בחקירתו לגבי תהליך החפיפה או הלימוד שביצע לפני כניסתו לתפקיד חבר בהנהלה, והוא השיב כי לא ביצע סיור בעסק כי הוא היה במקביל לתפקידו חבר בהנהלות של  8 עסקים…. והודה כי אינו מכיר את מבנה המדגה או פונקציות מרכזיות במדגה, למרות שהוא מודה כי מדובר בענף מרכזי בקיבוץ.

מעדותו של מ. אנו למדים, שמדובר בחבר הנהלה עסוק המתרוצץ בין מספר לא מועט של עסקים, כאשר לשיטתו המצב במדגה היה מעולה, לכן מצידו לא חשב שנדרש להתערב ולשפר משהו במדגה. הוא מעולם לא ביקש כל מידע, לא ניהל שום דיון ולא יזם כל תהליך.

גם ש. היה חבר הנהלת המדגה …. המדובר בטכנאי קירור ומיזוג אוויר והנדסאי חשמל, ואינו עוסק כלל כמנהל בעסקים. בחקירתו אישר כי הוא החשמלאי של הקיבוץ, וכי עבודות החשמל שהוא ביצע עבור המדגה, וקיבל עבורן שכר מהמדגה, ….משמעות הדבר הינה, כי פרנסתו של ש. תלויה בחברו א. שמכהן כמנכ"ל המדגה. כאן המקום לציין, כי סעיף 254 (א) (1) לחוק החברות קובע, שנושא משרה בחברה ימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין תפקיד אחר או לבין ענייניו האישיים. בענייננו, ברור הוא כי ש. פועל כאן במצב של ניגוד עניינים. זאת ועוד, הוכח כי בפנינו מנהל שכישוריו, ניסיונו והשכלתו אינם מתאימים על מנת לכהן בהנהלת התאגיד. …

נ.  אישר כי קיבל מכתב מצ. אשר בו העלה טענות חמורות לגבי ההתנהלות במדגה, אולם הוא התעלם מהביקורת של צ. והתייחס לביקורתו על רקע של סכסוך אישי . נ. לא טרח אף .. להקים וועדת בדיקה על מנת לברר לעומק אם אכן המדובר בסכסוך פרסונלי או שאכן ישנן בעיות מהותיות ואמיתיות במדגה. בהמשך טען נ.  כי לשיטתו כולם אחראים חוץ ממנו, …..הוא ידע על בעיות במדגה וגם על האנומליה הניהולית, אולם לא עשה דבר בנושא. נ. ראה את תפקידו כרכב חילוץ בלבד – דירקטור חיצוני שצורף לוועד הממונה – ולא כגוף מנהל שמדי פעם עליו לתת החלטות ולדאוג ליישומן בשטח. ש. כיהן כיו"ר הוועד הממונה של הקיבוץ.. מהאמור לעיל אנו למדים, כי בעיית חוב סוחר הדגים  דווחה לש.  ….לטעמי על הוועד הממונה, אשר דווח לו על חריגה משמעותית של לקוח מהאובליגו המותר, היה לנקוט בצעדים ממשיים ולא להסתפק בהחלטות. על הוועד הממונה היה לדאוג ליישום החלטותיו.

סיכום ביהמ'ש

מהראיות שהוכחו בפניי עולה, כי כל חברי הוועד הממונה- הדירקטוריון של חברת האם-  שכיהנו בתקופה הרלוונטית לתביעה דנן, לא ביקשו מעולם לקבל מידע כלשהו אודות הנעשה במדגה-בחברת הבת.

מאז ההכרה בחובת הזהירות בדין הישראלי, .., עוגנה ההלכה שלפיה, מחדל מנקיטת פעולה כלשהי, או מהפעלת שיקול-דעת עסקי כלשהו, ייחשב להפרה של חובת הזהירות המקימה אחריות אישית של הדירקטורים…

השופט הרשיע כל אחד מ-16 המנהלים בדירקטוריון ברשלנות ניהולית והטיל על כל אחד מהם לשלם פיצוי לבעלי המניות שניזוקו. על 2 המנהלים הבכירים במדגה- חברת הבת – הוטל לשלם את מרבית הנזק, מאות אלפי שקלים כל אחד.

עיקרי המסקנות העולות ממאה עמודי הפרוטוקול, חשובות מאד לכל מנהל ודירקטור:

1. לדירקטוריון של חברת האם יש אחריות מלאה על התהליכים הקורים בחברות הבת, ותפקיד דירקטוריון ש"למעלה" לוודא שהדירקטוריונים שמתחתיו פועלים ביעילות ובמקצועיות.
2. לכל חברי ההנהלות והדירקטוריונים יש אחריות חוקית להתייחס באופן רציני ומקצועי לתלונות שמגיעות "מקצוות" החברה, כולל חברות בנות. לחבר הנהלה, ובמיוחד לחבר דירקטוריון, יש אחריות רחבה, גם מעבר לתחום הספציפי שבו הוא עוסק, והוא חייב להאזין בתשומת לב לתלונות ולהביא אותן לידיעת הנהלת החברה.
3. חברות בהנהלה ובדירקטוריון מחייבת ידע ומקצועיות בתחומי הניהול הכללי, סמכויות, חובות חוקיות, הכרות עם חוק החברות ודרישות הרגולציה. לאדם ללא הכשרה בתחומים אלה אסור לקחת על עצמו אחריות ניהולית בכירה, למרות הפיתויים. האחריות האישית גדולה מאד.
4. הכרות אישית מכלי ראשון עם החברה , אתריה, סוגי הפעילות, משימותיה ושווקיה הם חובה גם על מי שבא לישיבות דירקטוריון פעם בחודש. בית המשפט קובע כי הכרות זו חיונית כדי לעמוד בקריטריונים של "שיקול דעת עסקי" בעת קבלת החלטות.
5. אחריות לביצוע החלטות נופלת על כל אחד מחברי ההנהלה, ועליו לוודא באופן אקטיבי ולדרוש דיווח שהחלטות שהתקבלו אכן מתבצעות.

ועכשיו מגיע ה"פאנצ'", איפה פוליסת נושאי משרה?

בבדיקה שערכתי עם אחד משני המנהלים של חברת הבת, מתברר כי חברת האם רכשה פוליסת נושאי משרה, המכסה גם את נושאי המשרה של החברות הבנות. אלא, שכאשר פנה המנהל והודיע לחברת הביטוח על התביעה נגדו, קיבל מכתב דחייה ונאלץ לממן את ההגנה המשפטית מכיסו וכנראה גם את כספי הפיצוי שהושתו עליו. לשאלתי, למה עורכי הדין ששכר לא טיפלו גם בעניין פוליסת נושאי המשרה, ענה לי כי "הם אינם מבינים בביטוח".

מסקנות חד משמעיות עולות גם מקטע זה:

• על המנהלים לדרוש "כתב שיפוי" מן החברה עם כניסתם לתפקיד ניהולי בכיר. כתב השיפוי מחייב את החברה לשלם להם את עלויותיהם במקרה של תביעה אישית כנגדם, בלי קשר לקיומה של פוליסת נושאי המשרה.
• על המנהלים להכיר את תנאי פוליסת נושאי המשרה, ובמיוחד את הסייגים. ראוי שהדירקטוריון יזמן יועץ שבקי בתחום להצגת הנושא בפני המנהלים, ויאפשר להם לשאול ולברר סוגיות.
• במקרה של תביעה אישית כנגד נושא המשרה, על הנתבע להעביר פנייה אישית אל חברת הביטוח ולקבל תשובה, עוד קודם ששוכרים שירותי ייעוץ משפטי. במקרה של דחייה, יש לשכור שירותי יועץ משפטי, הבקי גם בתחום הביטוח, שכן עליו לנהל במקביל שתי מערכות משפטיות, האחת הגנה כנגד התובעים והשנייה תביעה כנגד חברת הביטוח כדי שתכיר באחריותה.

אל תקלו ראש , לא באחריות המוטלת עליכם כמנהלים ולא במנגנוני ההגנה הביטוחיים-משפטיים שעליכם להכיר קודם קרות אירוע!

ד"ר עמי כהנא

יועץ לניהול סיכונים וביטוח בחברת סט פוינט ובלשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

הפוסט 'כרטיס אדום' למנהלים על ניהול רשלני במיוחד הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

כידוע לכול, הארנונה היא מס לרשות המקומית, לכן היא אינה תלויה ברווחיות של העסק ואף לא בשאלה האם העסק פעיל או סגור. אז מה בכל זאת ניתן לעשות בכדי להפחית את נטל הארנונה?

נתחיל דווקא מהסוף, מסתמן כי חלק מן העסקים יקבלו פטור מארנונה לשלושה חודשים, אך עדיין לא ברור מה יהיו הקריטריונים לפטור זה ועל פניו עסקים וארגונים רבים כנראה לא יהיו זכאים לו.

לפיכך, אנו סבורים שיש חשיבות לפניה אקטיבית לרשות המקומית, כי מי שלא יפנה לרשות, ככול הנראה שלא יקבל פטור או הפחתה. פנייה כזו, בהתאם לנסיבות ספציפיות, כפי שיפורטו בהמשך העדכון, יכולה להיעשות לפני או אחרי הכרזה על פטור מארנונה, שתהיה במסגרת חבילת הסיוע של המדינה למגזר העסקי.

דחיית תשלום הארנונה לחודשים מרץ-אפריל

כצעד ראשון לסיוע לעסקים הנחה שר הפנים לכלל הרשויות המקומיות לדחות את תשלום הארנונה לבעלי עסקים לחודשים מארס-אפריל עד ליום 1.5.20. שר הפנים גם ביקש מנציגי האוצר לבחון את ביטול הצורך בתשלומי ריבית פיגורים כתוצאה מדחיית תשלומי ארנונה ואגרות שונות לבעלי העסקים, אך טרם פורסמה תגובת משרד האוצר לפנייה. לפיכך מדובר לפי שעה על סיוע תזרימי בלבד, אבל בשעה קשה זו כל סיוע קטן כגדול, מבורך.

פטור מארנונה לנכס ריק

פטור מארנונה לנכס ריק הוא פטור מתשלום ארנונה לתקופה של עד שישה חודשים, לנכס שעומד בשני תנאים מצטברים: לא נעשה שימוש בנכס והוא ריק ופנוי מכל חפץ ואדם. פטור זה בעייתי הן לאור התנאים הנדרשים, שהרי רוב העסקים שנסגרו כתוצאה ממשבר הקורונה אינם ריקים, הן בשל העובדה שהרשות המקומית מוסמכת (אך לא חייבת) להעניק אותו במסגרת מדיניות שקבעה הרשות והן כי הוא מוענק פעם אחת בחיי הנכס כל עוד לא חל שינוי בבעלות בו. לפיכך אנו ממליצים שלא לנצל פטור זה "כל עוד לא כלו כל הקיצין". אם בכל זאת מבקשים לנצל את הפטור, חשוב לוודא ראשית כי הרשות נוהגת להעניק אותו לנכסים בתחומה וכי הנכס אכן פונה מכל חפץ או ציוד המצויים בו.

בהקשר של נכסים שעומדים ריקים חשוב לציין כי נכס שלא נעשה בו שימוש והפך לריק מכל אדם וחפץ, עשוי להיות מחויב בתום תקופת הפטור בתעריף הנמוך ביותר לשימוש החוקי האפשרי בנכס, כמו למשל לפי יעודו התכנוני, ככול שהוא בסיווג זול יותר מהסיווג בו חויב הנכס עד הפסקת השימוש בו ופינויו. כדאי לבדוק גם נקודה זה מראש, כי היא יכולה להשפיע על ההחלטה האם כדאי לנצל את הפטור לנכס ריק.

שינוי השימוש בנכס וסיווגו לצרכי ארנונה

שינוי השימוש הנעשה בנכס לשימוש שנקבע בגינו תעריף נמוך יותר בצו הארנונה של הרשות המקומית, מאפשר פניה לרשות בדרישה להפחית את חיוב הארנונה בשל שינוי סיווג הנכס. כך למשל אם לרשות יש תעריף נמוך לשטחי אחסנה, ניתן להסב חלק משטחי הנכס העיקרי לשימוש כשטחי אחסנה בלבד.  בהקשר זה חשוב לבדוק מראש מהם התעריפים הנמוכים יותר בצו הארנונה של הרשות המקומית שבשטחה נמצא הנכס, כי לכול רשות צו ארנונה שונה וייחודי, כך שיתכן שהמלצה זו יפה לנכס מסויים ברשות אחת אך לא ברשות אחרת.

פטור לנכס לא ראוי לשימוש אפשרות להרחבת ההגדרה

על פי ה"חוק היבש", פטור ל"נכס לא ראוי לשימוש" ניתן לבניין (או חלק ממנו) שנהרס או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו. נכס כזה זכאי לפי סע' 330 לפקודת העיריות לפטור מלא לשלוש שנים ממועד מסירת ההודעה בכתב לרשות ולאחר מכן במשך חמש שנים יהיה חייב הנכס בארנונה בסכום המזערי שבתקנות ההסדרים ולאחר חלוף חמש שנות של תשלום מינימאלי ועם מסירת הודעה בכתב – פטור מלא ללא מגבלת זמן. השאלה האם נכס עומד בתנאי פטור לנכס לא ראוי לשימוש, תלויה במצבו הפיסי של הנכס ולעיתים רבות גוררת מחלוקת מול הרשות המקומית. אנו סבורים כי במצב העסקים כיום, ניתן לבקש להרחיב את ההגדרה המופיעה בחוק, גם לעסקים שהמדינה דרשה סגירתם עקב התפרצות הקורונה, כמו למשל לשטחי מעברים בקניונים, חניונים שלא בשימוש ועוד. כמובן שעל פי חוק אין הרשות המקומית חייבת להרחיב את תכולת הפטור, אך הגשת בקשה כזו מאפשרת לרשות "חבל להיאחז בו" אם תרצה או תהיה חייבת בהמשך לדון בשאלה למי להעניק פטור מארנונה.

הערה חשובה לעניין עיתוי הפניות

בקשות לקבלת פטור לנכס ריק או לנכס לא ראוי לשימוש או הודעות על חדילת חזקה בנכס יחולו רק ממועד קבלת ההודעה בכתב ברשות המקומית. בשלב זה טרם תוקנה תקנה להארכת המועדים הללו, לפיכך אנו ממליצים, ככול שהתנאים המוצגים בסקירה זו מאפשרים לפעול, לפעול בהקדם אפשרי.

עו"ד אסף גורה

יועץ הלשכה לארנונה ומיסוי עירוני

למידע נוסף ניתן לפנות לעו"ד גורה בטל' 04-8626783 או במייל: asaf@pelco-law.co.il

הפוסט לכודים בין הקורונה לארנונה הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

חברת הטכנולוגיה המתקדמת UPnRIDE, פיתחה פתרון, שעומד לפתור את אחד מאתגרי הבריאות המרכזיים עבור נכים: זמן העמידה. לבעלי מוגבלויות שיעמדו בכיסא המתקדם של ,UPnRIDE תהיה היכולת להיות במצב עמידה לאורך זמן רב יותר, מה שעשוי לתרום למניעת החמרה ולקידום תהליכי ההחלמה.

האפשרות להתנייד בעמידה מספקת חופש ואפשרויות חדשות לאנשים, שעד כה חוו קשיים משמעותיים בתנועה. המוצר החדש יכול לשנות את חייהם של אנשים, הסובלים מפגיעות מוחיות ואחרות בצורה חיובית ומהפכנית.

הכיסא מופעל על ידי אלגוריתמים מורכבים, שפותחו במשך שנים (פטנטים רשומים), ואלו יוצרים מערכת איזון אוטומטית. בלחיצת כפתור, המשתמש יכול לעבור מישיבה לעמידה, לזוז ולהיות בלתי מוגבל בכל סוגי המצבים – עליות, ירידות ושטחים שונים.

היכולת לשמור על מצב עמידה מסייעת בשמירה על פעילות הגוף, תמיכה במערכת העצבים, קשרים שריריים, וכן מניעת תהליכי פצעי לחץ. היכולת לשמור על עמידה ועל מצב קשיח גם מאפשרת למשתמש להיות פעיל יותר במשך זמן רב יותר, מה שיכול להפוך לגורם מרכזי לשיפור באיכות החיים.

כך מתאפשר ניהול מיטבי של המצב הבריאותי, והמערכת תורמת באופן משמעותי מאוד לשיפור איכות החיים ולהקלה על תהליכי ההחלמה עבור קהל רחב של אנשים עם מגבלות פיזיות.

לקבלת מידע נוסף הנכם מוזמנים ליצור קשר עם החברה בטלפון: Tel: +972.4.611.0061

הפוסט מהפכה בתנועה: ReWalk Robotics מציעה פתרון חדשני לנכים, הפעם גם לתנועה בעמידה הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

התמונות הן תוכן מרכזי הנמצא כיום בכל אתר, בכל פרופיל ברשת חברתית ובכל מקום למעשה. הן שניות בחשיבותן רק לטקסט, ופופולריות מאוד בקרב הקהל כולו, בשל העובדה שמרבית האנשים הנם ויזואליים, כלומר, תמונות וסרטונים ידברו אליהם לרוב יותר מטקסטים. תמונות מוסיפות חיות לתכנים, מבליטות את התכנים על פני תכנים אחרים בעמודים ואתרים עמוסי מסרים ויכולות לעזור בהסבת תשומת לב הגולש לתוכן מסוים. לתמונות באתר שלנו, כמו גם לסוגי תכנים אחרים בו, כדאי לבצע אופטימיזציה, שתסייע למנועי החיפוש להבין במה עוסקת התמונה.

החשיבות של אופטימיזציה לתמונות באתר שלנו:

ישנם אתרים רבים, המעלים תמונות על בסיס יומיומי וכחלק אינטגרלי מהעבודה באותו אתר. כך, למשל, באתרי מסחר, שבהם יש תמונות של המוצרים, באתרי פורטפוליו של צלמים ושל אנשי מקצוע אחרים, שצריכים להציג תמונות כחלק מתיק העבודות שלהם. גם באתרי תדמית, שבהם עושים שימוש בתמונות ובעיצובים שונים, כדי להניע לפעולה או לעורר רגש אצל הגולשים (גם תמונות נושא למאמרים). כמובן גם ברשתות החברתיות – פרופיל או עמוד עסקי ללא תמונות אינו אטרקטיבי ואינו פרודוקטיבי. מנועי החיפוש אינם יכולים לקרוא עדיין תמונות כפי שהם קוראים ומעריכים את הטקסט הכתוב, ועל כן, כחלק מהתכנים המשותפים באתר שלנו, טוב נעשה אם נבצע להן אופטימיזציה. כך גם נוכל לאפשר לגוגל ולמנועי החיפוש האחרים לדעת במה עוסקת התמונה, גם להרוויח תנועה נוספת מגוגל תמונות (תוכלו למצוא שם תמונות שהעליתם לאתר שלכם באתר לביטוי מפתח שהשתמשתם בהם בתמונה – ALT TAG – ראה הסבר בהמשך) וכן לשפר את מבנה הקוד באתר ולא להשאיר לגוגל נעלמים חשודים.

משקל התמונה:

אופטימיזציה לתמונות היא לא רק תגית ה-ALT שעליה נרחיב בפסקה הבאה אלא גם נושאי המשקל והממדים של התמונה. ככל שהתמונה שוקלת יותר כך היא תכביד על השרת שלכם, מה שעשוי לפגוע במהירות האתר באופן כללי, וכמובן גם לפגוע במהירות הטעינה של אותו עמוד ספציפי, שבו היא נמצאת. ניתן להשתמש בכלים שונים להקטנת המשקל של התמונה, להעביר את התמונה לפורמט אחר (נניח JPEG במקום PNG) ועוד. תמונה של 50-100 קילובייט היא תמונה, הנמצאת בגדר המשקל הנכון. אתם צריכים לאזן בין הקטנת המשקל של התמונה לבין שמירה על איכות סבירה+ שלה.

תגיות ALT לתמונה:

לכל תמונה יש תגית, המקנה לתמונה שם או כותרת אם תרצו. מעבר לעובדה, שזוהי התגית המשפיעה על תוצאות החיפוש של התמונות בגוגל תמונות, הרי שהיא גם עוזרת לגוגל לחזק את הסמכות של העמוד בנושא מסוים. טוב לעדכן את תגית התמונה דווקא בתרגום האנגלי של הביטוי, מכיוון שאם תרצו לעבור לספק אחסון אחר בעתיד, תמונות עם תגיות בעברית עשויות לגרום ללא מעט בעיות ועבודה לאחר מכן. לא מומלץ למספר את התמונות או להקנות להן שם רנדומלי אלא ממש לתת להן ביטוי מפתח מרכזי, הקשור לעמוד התוכן, שבו הן מוצגות או לתת תיאור נחמד של מה רואים בתמונה.

תגיות TITLE לתמונה:

רבים נוטים להתבלבל בין תגיות טייטל לתגיות אלט. תגיות טייטל אלו המילים/הביטויים שאנו רואים אם נשים את העכבר על תמונה כלשהי ברשת. ניתן להגדיר (?) תגיות טייטל דרך קוד הHTML- או דרך מערכת התוכן באופציות מובנות, הנקראות "כותרת תמונה" בדרך כלל.

בחירת סוג התמונה:

גם לסוג התמונה עשויה להיות השפעה על איכות התמונה, על המשקל שלה ולעתים גם על הקריאות שלה במנועי החיפוש. הסיומות הנפוצות ביותר הן של JPG, GIF ו'PNG כאשר PNG מציגה לרוב את התמונה האיכותית ביותר אך גם הכבדה ביותר. החלופה שלה היא JPG או JPEG, השומרות על רוב האיכות של התמונה במשקל מופחת. GIF טוב יותר עבור אנימציות או תמונות של 256 סיביות ומטה.

יובל הררי

יועץ שיווק בחברת לאוס מדיה ואינטראקטיב, החברה בלשכה.

לקריאת מידע מקצועי נוסף על קידום אתרים באינטרנט ניתן להיכנס לאתר החברה: https://www.leos.co.il/

הפוסט החשיבות של ביצוע אופטימיזציה לתמונות באתר שלכם לצורך קידום אורגני הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

המשאב החשוב ביותר לארגון, אלה עובדיו. מחקרים רבים הוכיחו כי עובדים מרוצים מסביבת העבודה מפתחים מחויבות חזקה יותר למקום העבודה ותורמים לתוצאות עסקיות טובות יותר. את שביעות הרצון של העובדים משיגים לא רק באמצעות שכר והטבות. אירועים חברתיים, כמו ימי גיבוש, תורמים לאווירה הטובה והמשתפת. חברות רבות מארגנות לעובדיהן ימי גיבוש ופעילות חוץ-מפעלית למטרה זו.

אולם האם יום גיבוש כזה הוא בגדר טובת הנאה לעובד, או תועלת למעסיק? או, בהיבט המיסוי, האם שווי ימי הגיבוש חייב במס?

בשאלה זו דן פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה מס' 12 – 07 – 30052, בפני כבוד השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא' בתביעה של דן נשון טראפיק בע"מ, נגד המוסד לביטוח לאומי.

מהות התביעה:

• מדי שנה מארגנת התובעת אירוע גיבוש לעובדיה, ללא בני משפחתם.
• אירוע זה כולל לינה וארוחת ערב באחד מבתי המלון בארץ.
• כמו כן מארגנת התובעת "אירוע חברה" המיועד לעובדים בלבד.
• בגין אירועים אלה, התובעת לא זקפה שווי לעובדיה במשכורתם.
• המוסד לביטוח לאומי ראה באירועים אלה טובת הנאה לעובד והחליט לחייב את התובעת בתשלום ביטוח לאומי.
• התובעת ערערה על טענה זו.

כבוד השופט טננבוים קיבל את הערעור וקבע, בין השאר,  בפסיקתו:

"עובדות המקרה הובילו למסקנה כי התובעת כמעבידה היא הנהנית העיקרית מאירועי הגיבו,  שכן צומחת לה תועלת כלכלית מגיבוש העובדים וודאי כזו העולה באופן ניכר על הנאת העובדים מאותם אירועים.

לפיכך מצאנו כי דין התביעה להתקבל. אין מקום לחייב את התובעת בדמי ביטוח לאומי בגין אותם אירועי גיבוש ואין לכלול את הוצאות אירועי הגיבוש בסכומים המהווים בסיס לחישוב דמי הביטוח שעל התובעת לשלם עבור עובדיה".

בעקבות פסק דין זה הוציאה הגב' מירי סביון, המשנה למנהל רשות המיסים, בתאריך 09/04/2018 חוזר מקצועי המסדיר את ההכרה בהוצאות וזקיפת שווי ההטבה לעובד באירועי גיבוש על-ידי המעסיק.

עיקרי ההנחייה מפרטים את התנאים שיש לקיים כדי לראות באירוע ככזה שבו טובת המעביד גוברת על טובת העובד ולא תקום חובת זקיפת שווי לעובדים:

• • צרכי העבודה מַצדיקים עריכת אירוע גיבוש לעובדים. כגון: מקומות עבודה בעלי מספר רב של עובדים, נדרשת עבודת צוות וכו'.
  • ההחלטה על קיום האירוע היא של המעסיק והעובדים הרלבנטיים מוזמנים לאירוע;
  • ימי הגיבוש נחשבים ימי עבודה ומשולם שכר מלא בגינם.
  • העובדים לא זכאים לצרף בת/בן זוג לאירוע הגיבוש או לחֵלק ממנו (לרבות כל "קרוב" כהגדרתו בסעיף 76(ד) לפקודה).
  • פעילות הגיבוש נערכת רק במהלך שבוע העבודה (אם חֵלק מהפעילות נערכת בסוף שבוע ו/או במהלך חופשות, יש לזקוֹף שווי מלא על כל הפעילות);
  • לו"ז הפעילות נקבע או מאושר על-ידי המעסיק.
  • הפעילות נערכת בישראל.
  • מטרת הפעילות הינה לצורך שיפור העבודה והממשקים בין העובדים. כמו כן, הפעילות חייבת לכלול הרצאה מקצועית או פעילות העשרה.

• על המעסיק לשמור מסמכים לקיום הכְּללים האמורים;
• על העלויות שבהן עמד המעסיק להיות סבירוֹת ביחס לפעילות .
• עלויות סבירות נכון להיום – 400 ש"ח לפעילות של יום שלם ללא לינה או 700 ש"ח ליום לפעילות הכוללת לינה – הינן עלויות סבירות.

מי שלא עמד בקריטריונים הנ"ל עליו לזקוף שווי הטבה מחד ולשלם ביטוח לאומי כזקיפת שווי מאידך.

לקישור לחוזר המשנה למנהל רשות המסים לחץ כאן

הנתונים המפורסמים מובאים באופן כללי, תמציתי ולתשומת לב בלבד

שמואל (סמי) מזון

מנכ"ל "מזון שמואל יועצי מס" הוא חבר לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון ויועץ הלשכה למיסוי נדל"ן, החזרי מס לשכירים וייעוץ מס. טלפון 04-8660044 sami@mta.co.il

קראת זה עתה "טיפ" עסקי – כחבר הלשכה הנך מוזמן לממש את זכותך לפגישה אישית, ללא עלות וללא התחייבות, עם הכותב, יועץ הלשכה.

לתיאום הפגישה אנא השאר פרטיך כאן: https://lp.vp4.me/edhi

הפוסט האם שווי הטבה בגין גיבוש לעובדים חייב בביטוח לאומי? הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

התגוננות מפני תקיפות סייבר בזמן מלחמה

איתן גרינברג, סאסא סופטוויר

בעידן של קישוריות ללא גבולות, מלחמות על הקרקע מלוות בהתגברות של פעילות התקפית-זדונית גם במימד הרשתי. היוזמים – כל הצדדים בסכסוך אך גם קבוצות פליליות המנסות לנצל את האנדרלמוסיה כדי להגביר את ניסיונות החדירה והשיבוש שלהם. בייחוד נצפית עליה בתקיפות המכוונות למערכות תשתית, כגון מערכות מים, מידע ומיחשוב- אבל לא רק. מתחילת הלחימה בעזה מערך הסייבר הלאומי זיהה עליה בהיקף הניסיונות לביצוע מתקפות סייבר על חברות ישראליות המפעילות תשתיות מיחשוב ושרתי אחסון דיגיטאליים המעניקים שדרת שירותים תשתיתיים למאות חברות במשק. במערך זיהו יותר מ 40 תקיפות כאלה רק במהלך אוקטובר-נובמבר האחרונים. לאור המצב אישרה הממשלה תקנות חירום המכפיפות את נותני השירותים הללו להנחיות הגנת הסייבר של גופי האבטחה והבטחון הלאומי כגון השב"כ.

מה יכולות חברות לעשות בכדי לשפר את החוסן הרשתי הארגוני שלהם?

ראשית, זה הזמן לשדרג את אמצעי אבטחת הסייבר המותקנים על רשתות החברה. יש לוודא הימצאותם של חומות אש בין הרשת הארגונית לרשת הציבורית, או להקשיח את הגדרות חומות האש הקיימות אם יש כאלה, מעבר לרמה הנהוגה בימי שגרה. מומלץ להתקין מערכות מניעה מתקדמות להלבנת קבצים נכנסים ((CDR, וכן מערכות לזיהוי חדירה וניהול אירועים (SIEM) המנטרות את הפעילות הרשתית בארגון.

בנוסף, יש להגביר את השימוש בהצפנה מוגנת סיסמה באיחסונים הרגישים של החברה, ולהקפיד על עדכון תדיר של תוכנות ומערכות ההפעלה למניעת ניצול חולשות מזדמנות המתגלות במערכות אלה מעת לעת.

מומלץ להפעיל אימות דו-שלבי (2FA) בשערי הכניסה לרשתות וליישומים הרשתיים ובענן, ובכך להוסיף שכבת מגן חשובה נוספת בתהליך זיהוי משתמשים. אימות דו-שלבי אמנם מסרבל במידה מסויימת את הגישה למשאבים, אבל הוא מבטיח שגם אם תוקף השיג גישה לסיסמה, הוא עדיין יזדקק לאימות נוסף כדי לגשת למשאבי הרשת.

מומלץ ליזום הדרכות עובדים להעלאת רמת המודעות על התגברות איומי הסייבר בעת הזו, ולעדכן אותם על אופי הסיכונים העכשוויים והשלכותיהם האפשריות על עבודתם. יש לתת הנחיות לגבי שיטות העבודה מומלצות, בדגש על שימוש בסיסמאות חזקות והתנהלות נכונה בערוצי הסיכון המוגבר – בהם נסיונות דיוג (פישינג) באמצעות האימייל וברשתות החברתיות.

מערך הסייבר פרסם לאחרונה רשימת דגשים לעסקים קטנים ובינוניים וכן רשימת עצות כלליות לציבור הרחב לשמירה על הביטחון במרחב הרשתי בעת הזאת.

שרשרת האספקה היא נקודת תורפה ידועה הדורשת את תשומת לבנו במיוחד בעת הזאת. בזמן של שיבוש שיגרות ואי-סדר המאפיין את תקופת המלחמה, עשויים להפער פרצות דווקא בבמימד של קשרי החברה עם ספקי חוץ ולקוחות חדשים. בזמן פעילות מחוץ לנוהלים, בעת שלא נעשות כל הבדיקות כביום-יום, עשויים גורמים עוינים לנצל את ההזדמנות ולנסות לחדור לרשת במסווה של ספקים או לקוחות חדשים. מומלץ לנקוט במדיניות של אי-אמון בסיסי (Zero-Trust) כלפי כל המידע הנכנס – באימיילים ובשיתופי קבצים המגיעים משרשרת האספקה – וזאת באמצעות שימוש בטכנולוגיית Content Disarm and Reconstruction המבטיחה כי כלל התוכן החיצוני הנכנס לרשת עובר טיהור עמוק המשבש כל תוכן זדוני העשוי להיות חבוי בו.

לבסוף, מומלץ להגביר את שיתופי הפעולה והמידע בין עמיתים בתעשיה בתחום הגנת הרשת, להתייעץ עם מומחים בספקי המחשוב של החברה, ולהצטרף לקהילות ידע קיימות ברשת.

בזמן המלחמה מפעיל מערך הסייבר הלאומי במסגרת מוקד ערב"ה, פלטפורמה לשיתוף פעולה על בסיס התנדבותי בין חברות בתחום הגנת הסייבר לגופים המעוניינים לחזק את הגנת הסייבר שלהם. בנוסף, חברות סייבר רבות מציעות שירותי הגנה במחירים מופחתים בתקופה הזאת, במסגרת Marketplace להגנת סייבר בלחימה שהקים מערך הסייבר.

בפעילות מושכלת נבונה תוך שמירה על עירנות מוגברת, ניתן לתת מענה יעיל לרוב האיומים המופנים כיום כלפי חברות בישראל ולשמר בהם את שגרת הפעילות המלאה גם בימי מלחמה אלה שאנו מצויים בהם. בתקוה לימים שלווים יותר.

הכותב הוא סמנכ"ל השיווק של חברת סאסא סופטוור.

סאסא סופטוור הינה חברת סייבר ישראלית המתמחה בהגנה על רשתות מפני התקפות רשת מבוססות תוכן, בשיטת Content Disarm and Reconstruction (CDR). מוצרי החברה, המשווקים תחת המותג GATESCANNER, נותנים מענה רחב לטיהור תוכן נכנס במגוון ערוצים – החל ממערכות להגנת האימייל הארגוני, דרך מערכות לשיתוף קבצים מאובטח (Security Dome) ,הלבנת קבצים באמצעות שירות API, וכלה בעמדות קיוסק להגנה מפני תקיפה באמצעות זכרון נייד (USB). לאחר כעשור של פעילות, ניתן למצוא את מוצרי החברה מותקנים במאות ארגונים בישראל ובחו"ל, ביניהם משרדי ממשלה, ארגוני בטחון וצבא, תשתיות לאומית, ארגוני בריאות, בנקים, חברות ביטוח, יצרני תרופות, נמלי ים ואויר, חברות ספנות, ומשרדי עריכת דין גדולים.

הפוסט התגוננות מפני תקיפות סייבר בזמן מלחמה הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

עלות התרגום של קטלוג שיווקי לשפה זרה עלולה להגיע לעשרות אלפי שקלים. זמן ההפקה של הקטלוג עשוי להתארך לכדי שבועות רבים.

למה זה עולה כל כך הרבה ולוקח כל כך הרבה זמן?

נורית היא מנהלת השיווק של אחת מחברות השתלים הדנטליים המובילות בישראל. היא עובדת על ההשקה של ליין המוצרים של 2020.

ניקח לדוגמה קטלוג בן 120 עמודים של שתלים דנטליים. יש בו כמה עשרות אלפי מילים של טקסט וכמה מאות תמונות. המעצבת ממקמת כל תיבת טקסט בדיוק במקום שלה, ליד צילום המוצר התואם. הכל נראה מיליון דולר – הצבעים, הפונטים, ואלמנטים גרפיים אחרים. עבודת העיצוב היא אומנות – והיא לוקחת כמה עשרות שעות סטודיו.

נניח שהקטלוג נכתב במקור באנגלית והעיצוב שלו הושלם. על פי רוב, המעצבת משתמשת בתוכנת עיצוב מקצועית (הסטנדרט היא תוכנה שנקראת אינדזיין).

ואז רוצים לתרגם את הטקסט ולשמור על העיצוב כמות שהוא.

המתרגמת לא יודעת לעבוד עם אינדזיין וכל הטקסט נמצא בתוך התוכנה!

אוקיי, אז מבקשים מהמעצבת לחלץ (קופי-פייסט) את כל הטקסט למסמך וורד שאפשר לשלוח למתרגמת. כמה שעות קופי פייסט זה ייקח? הרבה! עוד זמן סטודיו שנשרף.

ואז, המתרגמת מכינה את התרגום ושולחת חזרה לנורית. ומי יכניס את כל הטקסט חזרה לתוך האינדזיין? עוד שעות סטודיו שנשרפות לשווא על קופי-פייסט. המעצבת צריכה למצוא בדיוק כל תיבה ולהכניס לתוכה את הטקסט המתורגם.

זאת הסיבה שזה לוקח זמן רב והעלויות גבוהות.

כשנורית מתקשרת רגע לפני שמשיקים את הליין החדש כי השאירו לרגע האחרון את נושא התרגום, הזמן הופך להיות קריטי.

מה אפשר לעשות כדי לקצר זמנים באופן משמעותי ואיך חוסכים 50% מעלויות התרגום של הקטלוגים?

הנה מס דברים שספק התרגום שלך יכול לעשות עבורך, אם רק תבקש…

1. בקש שיתרגמו לך ישירות את קבצי העיצוב (Illustrator או Indesign)

זה נשמע טכני. אז נפשט את זה. קטלוג או ברושור מעוצב מגיע בפורמט pdf.

בתהליך ההכנה שלו מושקעות הרבה מאוד שעות כתיבה ועיצוב.

ועכשיו, כשנדרש לתרגם אותו, צריך לחלץ ממנו את כל הטקסט, לשלוח אותו לתרגום, ולשתול אותו בחזרה בכל מקום. ואחרי זה – שוב לשלוח לבדיקה של המתרגמת – כי המעצבים לא מכירים את השפה, ויכולים בטעות "לשכוח" דברים בתהליך הקופי-פייסט הידני…..נכון?

אז זהו. שלא.

בקש מספק התרגום שלך לעבוד ישירות מול סטודיו העיצוב שלך ולתרגם את קבצי העיצוב הגרפי (אינדזיין) ישירות. כך נחסכות עשרות אם לא מאות שעות עבודה של המעצב (שעושה קופי-פייסט של טקסט המקור לוורד ואח״כ קופי-פייסט חזרה של התרגום). ספק תרגום מקצועי משתמש בפתרונות טכניים וטכנולוגיים מתאימים כדי לספק שירות כזה.

התוצאה: הוזלה של 50% לפחות בעלויות התרגום של הקטלוג וקיצור משמעותי בזמן הירידה לדפוס.

2. בקש שיכינו לך ״זיכרון תרגומי״ של כל החומר שלך

מדוע תיקונים קטנים בקטלוג של השנה שעברה כרוכים בעלויות גבוהות וגוזלים זמן רב ויקר?

כיוון שספק התרגום שלך לא שמר עבורך זיכרון תרגומי של הגרסה הקודמת.

התעקש שישמרו לך את כל החומר שכבר תרגמת וכך תיקונים קטנים יהיו כרוכים בעלויות נמוכות ויהיו מוכנים מהר.

אם הקטלוג של 2019 דומה ב-70% לזה של 2018, אז אפשר לחסוך 70% בעלות ובזמן ההפקה שלו.

נורית קיבלה את הקטלוג מוכן לדפוס בשליש מהזמן ביחס לשנה שעברה. כש- time to market חשוב- חשוב לשלוח את החומרים ללקוחות כמה שיותר מהר.

3. בקש מספק התרגום שלך שיעבוד ישירות מול סטודיו העיצוב

ספק התרגום שלך צריך לדעת את כל הפרטים האלו (של אינדזיין) ולחסוך לך כאבי ראש. כל מה שנשאר לנורית לעשות הוא לחבר בין המעצבת לחברת התרגום. בסוף, נורית מקבלת את המוצר המוגמר מוכן לדפוס.

כעת אתה יודע כיצד ניתן לחסוך זמן יקר וכסף על הפקת התכנים שלך בשפות זרות.

בתיה אפשטיין בוחניק

יועצת הלשכה לתקשורת עסקית בינלאומית ותרגום רב לשוני, מנכ"לית והבעלים של חברת קיו-לינגואה שירותי תרגום בע"מ, batia.eb@q-lingua.com,

אתר בעברית: https://www.q-lingua.co.il, אתר באנגלית – https://www.q-lingua.com

הפוסט איך אפשר לחסוך 50% מעלות התרגום של קטלוג לשפות זרות? הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

מהם המענקים ומה כדאי לדעת לגביהם?
מדינת ישראל והעומדים בראשה מבינים כי באמצעות פיתוח עסקי חברות שונות במשק מצליחות להתקדם, לייצר יותר מקומות עבודה, ובאמצעות מסחר ומכירה לחו"ל להגדיל את תשלום המיסים, להגדיל את תקבולי המדינה ולהעשיר את הקופה הציבורית. הקופה הציבורית תשמש לאחר מכן את כולנו בשלל תקציבי הממשלה הנדרשים. לכן, אחת לתקופה, מכריזים  משרדי הממשלה השונים על אפשרויות לקבלת מענקים שונים, בהתאם לתחום פעילותו של המשרד הממשלתי. מענקים אלה מתוקצבים מבין מספר מיליוני שקלים ועד עשרות ומאות מיליוני שקלים. בעקבות התקציב שאושר לאחרונה אנו עדים לחידוש מסלולי מענקים שונים.

מענקי פיתוח פעילות
מענקי פיתוח פעילות הינם מענקים הניתנים לחברות שונות המעוניינות להגדיל את פעילותן בתחום מסוים, לייצא חלק מתוצרי הפעילות שלהם או שמעוניינות לפנות לשווקים חדשים בחו"ל.

תוכנית כסף חכם מסלול יצואן מתחיל – הינה תוכנית המסייעת לחברות שאינן מייצאות או חברות שהיקף היצוא שלהן מאד נמוך והמעוניינות להרחיב את פעילותן בתחום הייצוא ולקבל סיוע בשיפור יכולותיהן להגדלת הפעילות. הסיוע ניתן באמצעות השתתפות במימון הוצאות שיווקיות שונות ובאמצעות השתתפות בתשלום ליועצים שתחום מומחיותם הינו שוק היעד אליו שואפות החברות להיכנס או להגדיל את פעילותן. המענק הינו עד לגובה של 300 אלף ₪, בתנאי שאינו מהווה יותר מ-50% מהיקף התוכנית השיווקית שבוצעה.

תוכנית כסף חכם מסלול יצואן מנוסה – תוכנית זו הינה תוכנית מתקדמת יותר ומיועדת לחברות שכבר פעילות בחו"ל ומעוניינות להגדיל את פעילותן בשווקים בהן הן עדיין לא  פעילות. כמו במסלול של"ב, גם כאן הסיוע ניתן בתצורת השתתפות בהוצאות שיווקיות שונות וכן תשלום ליועצים עם מומחיות בשווקי היעד השונים. במסלול זה המענקים יותר גבוהים ויכולים להגיע ל-500 א' ₪ וכאן שיעור ההשתתפות הוא בין 30%-50% מסך התוכנית השיווקית שבוצעה.

מענקי פיתוח פיזי
מענקי פיתוח פיזי הינם מענקים הניתנים לפיתוח תעשייה, מסחר ואף דיור. מענקים אלה הינם חלק ממבחר מענקים, המוענקים באמצעות חוק עידוד השקעות הון ומסייעים לחברות שונות להגדיל את פעילותן באמצעות רכישת רכוש קבוע בכלל וציוד תעשייתי בפרט.
התנאים המחייבים הינם להיות חברה המייצאת לחו"ל ונמצאת באזור פיתוח א' או המעוניינת לעבור לאזור פיתוח א'. גובה המענק הינו כ-20% מכלל ההשקעות המבוצעות לפי התוכנית.
בשנים האחרונות נכנס לתוך מרכז ההשקעות גם תחום הבניה לדיור ולהשכרה לטווח ארוך כאשר חברה המעוניינת לבצע בניה ולהשכיר את רוב הדירות בבניין לשכירות לטווח ארוך, במחירי שוק כמובן, תזכה לאפשרות לקבלת מענקים והטבות שונות בהתאם לתוכנית המוצעת ולביצוע השכרה לטווח ארוך בפועל.

מענקי פיתוח הון אנושי
פיתוח הון אנושי וקידום הרחבת התעסוקה בישראל, של אוכלוסייה כללית ובייחוד של אוכלוסיות ספציפיות, הינה אחת המטרות העיקריות של הממשלה. הרי הגדלת התעסוקה מורידה את אחוזי האבטלה ומורידה את הדרישה לדמי אבטלה מחד ומאידך מגדילה את תשלומי המס של העובד והמעביד לקופת המדינה. לכן מעודדים משרדי הממשלה שונים את נושא ההעסקה בשני מסלולים עיקריים:

מסלולים ייעודיים לאוכלוסיות יעד שונות – מסלולים המפורסמים אחת לתקופה ומייעדים פניה לאוכלוסייה או אוכלוסיות ייעודיות והעסקתם בתחומים שונים. ישנם מסלולים המעודדים העסקת אוכלוסיות שונות בתחומי התעשייה, וישנם מסלולים המעודדים הגדלת התעסוקה של כלל האוכלוסיות באזורים מסוימים. העיקרון המלווה את כלל המסלולים השונים תחת קטגוריה זו הינה השתתפות של המדינה לאורך כמעט שלוש שנים בתשלומי השכר של העובדים, שנקלטו תחת מסלול זה, ובהיקפים של בין 10%-30%.

מסלול כללי להכשרה תוך כדי עבודה – מסלול, שהיה בעבר מיועד בייחוד לענפי התעשייה ובשנה האחרונה נפתח גם למקצועות נוספים ומכיל היום מעל 100 מקצועות שונים בתחומי התעשיה, המסחר והשירותים, רשימה מלאה ניתן למצוא באתר זירת המעסיקים במשרד העבודה. ניתן גם להגיש בקשה ספציפית לבחינת מקצוע שעדיין אינו מופיע ברשימה. מסלול זה מיועד להכשרת עובדים תוך כדי חניכה בעבודה ומאפשר להגיע למענקים של בין 10-17 אלף₪ בהתאם לפרמטרים שנקבעו לכל עובד.

מענקי פיתוח ידע
פיתוח ידע הינו תחום אותו מעודדת המדינה באמצעות רשות החדשנות. רשות החדשנות מציעה מסלולים המסייעים לחברות מסורתיות, המעוניינות להכניס ידע וטכנולוגיה חדשים, באמצעותו לייצר מוצרים מתקדמים. המסלולים השונים פונים למבחר חברות יצרניות בענפים שונים כגון: מזון ומשקאות, טקסטיל, עץ, גומי, פלסטיק, חומרי בנין ועוד.

מסלול מכינת מחקר ופיתוח – מיועד לחברות שעדיין לא ביצוע פעילות של מחקר ופיתוח ומאפשר להם לקבל בעיקר סיוע בתשלום על שעות ייעוץ באמצעות יועצים חיצוניים. המענק מגיע עד  לגובה של 66% מסך התוכנית ולא יותר מ-75 א' ₪.

מסלול מחקר ופיתוח מתקדם – מיועד לחברות שביצעו בעבר פעילות של פיתוח ומעוניינות להכניס תהליכי חדשנות נוספים ולשפר את תנאי הייצור. גם כאן מדובר במבחר ענפי ייצור שונים בענפים השונים כפי שהוזכרו והמענק יכול לשמש לפיתוח מכונות, פיתוח תבניות, רכישת ידע ומסחור ידע בחו"ל. המענקים נעים בין 30%-50% מסך התוכנית המאושרת.

לסיכום
הממשלה מעוניינת לקדם את הכלכלה במדינה ולשם כך מקצה למשרדי הממשלה השונים אפשרויות להענקת מענקים שונים, ואף מוציאה מסלולים ייעודיים לסוגי פעילות, לסוגי אוכלוסיות או אזורים גיאוגרפיים שונים, כדי לקדם את הפעילות העסקית, להרחיב את מעגלי התעסוקה וכפועל יוצא לייצר הכנסות נוספות לקופת המדינה. הגשה לענקים אלה צריכה להיעשות באופן מקצועי, כדי להצליח להיות חלק מהקצאת התקציב המאושרת למסלול. זאת,  מאחר שישנן הרבה חברות, הניגשות למסלולים השונים, וככל שהתוכנית תהייה מנוסחת נכון ומותאמת לדרישות המשרד הממשלתי הרלוונטי, כך סיכויי קבלת המענק יגדלו.

• המידע בכתבה אינו מהווה המלצה, אינו מהווה ייעוץ ואינו תחליף לייעוץ

יואב שטרן הנו בעל משרד לליווי פיננסי, ליווי עסקי ופתרונות מימון ואשראי שונים  לעסקים וחברות.
מייל: yoav@yoavstern.co.il
טלפון: 052-6909595

הפוסט נותנים לך…אז כדאי לקחת הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

הוזלת עלויות פיתוח וייצור בזמן משבר

מדינת ישראל נמצאת במלחמה, מלחמה, המשליכה על הכלכלה ככלל ועל חברות בתעשייה בפרט. כחלק מתוצרי מלחמה זו ומגיוס כח מילואים רחב, חברות רבות מנסות לצמצם עלויות, להוציא עבודה לקבלני משנה ולמצוא פתרונות יצירתיים כדי להמשיך ולהתקיים.

נושא פיתוח וייצור מוצרים הוא מורכב וקריטי בחיי החברה, ולעתים אף יכריע אם החברה בת קיימא, או שתיאלץ לסגור את שעריה. בעקבות כך, חברות רבות משנות את מערכי הפיתוח והייצור שלהן ובודקות אלטרנטיבות לעלויות הקיימות, במטרה לאפשר להן לצלוח את המשבר הנוכחי ולהגדיל רווחיות לטווח הרחוק.

ישנם חילוקי דעות בנוגע למיקום ייצור תבניות ומוצרים – חלק מהדעות יהיו לטובת ייצור בארץ כדי לחזק את הכלכלה, וחלקן יהיו לטובת ייצור יעיל וזול, על מנת לאפשר קיום בזמנים קשים אלו.

ככלל, רוב החברות היצרניות בארץ מייצרות את התבניות בסין, או במדינות בהן עלות הייצור זולה יחסית לארץ, ולאחר ייצור התבניות הן מייבאות אותן לארץ ומייצרות את המוצרים במפעלים מקומיים.

גישה זו, גם אם תורמת לכלכלה בארץ, לעיתים קרובות פחות כלכלית ללקוחות/ לחברות בעקבות מספר סיבות שהעיקרית בהן היא עלות כוח אדם, חשמל, מיסים וכו – שבאופן יחסי גבוהות בארץ.

הגישה הרווחת היא, שמוצרים, המיוצרים בסין, או במדינות במזרח, הם ברמת איכות ירודה מאלו המיוצרים בארץ. גישה והכללה זו, מניסיוננו, אינה נכונה. כיום (לעומת לפני 20 שנה) ניתן לייצר במזרח תבניות ומוצרים ברמות מורכבות שונה, באיכות שונה, ברמת תקינה שונה – הכל תלוי בסוג המפעל, באיכותו ובאופי המוצרים בהם הם מתמחים.

לשם דוגמא – ניתן לייצר אותה תבנית, לייצור חלק ספציפי, בעלויות של אלפי דולרים, או עשרות אלפי דולרים. הדבר נכון גם לעלויות פר יחידה – ישנם מפעלים שעלות יחידה בודדת תעלה מספר דולרים, וישנם מפעלים בהם אותו חלק יעלה כמה עשרות דולרים.

מובן, שאיכות התבנית והחלקים תהיה שונה ממפעל למפעל, ובהתאם בחירת השותף הנכון הוא תהליך קריטי להצלחת החברה ולפינוי הזמן והתקציבים הדרושים, על מנת לקדם את החברה בתהליכים נוספים, כגון – פיתוח מוצרים נוספים, שיווק, מכירות, תמיכה בלקוחות וכ"ו.

עלויות התבניות והחלקים שייוצרו תלויים במספר גורמים, שמכורח המצב בארץ יש לנו חסרון משמעותי בהם יחסית למדינות אחרות. עלויות אלו הן: עלויות כוח אדם, מחירי החשמל, המיסים ועוד מספר גורמים. בהתאם, בניית מערכת יחסים עם ספקים נכונים תאפשר הוזלת עלויות משמעותית בכל הקשור בייצור תבניות, ייצור חלקים, הרכבות ואריזות של מוצרים, צורך בתהליכים בחדרים נקיים וכו.

חברת B-Focus מתמחה בכל הקשור בהוזלת תהליכי ייצור לחברות בארץ. לאחר מעל 12 שנה של ניסיון בתחום פיתוח וייצור מוצרים, לחברה רשת ענפה של כ 10-15 מפעלים, עם 2 סוכני שטח, המסוגלים לתת מענה רחב למגוון התעשיות בארץ. מענה זה פרוס על פני נושאים, הקשורים בעלויות של תבניות, עלויות חלקים, עלויות של הרכבות/ אריזת מוצרים, חדרים נקיים, עמידה בדרישות רגולטוריות שונות וכ"ו.

כחלק מהשירות שהחברה מספקת – הוצאת הצעות מחיר לחברות בארץ לרוב תתחלק למספר הצעות מחיר ממספר מפעלים במקביל. הצעות אלו ילוו במתן חוות דעת מקצועית ועניינית לגבי איכות המפעלים, החלקים, עמידה בתקנים וכ"ו. שקיפות זו מאפשר ללקוחות החברה תמונה רחבה ושקופה לגבי אופי המפעל, שאיתו הן מעוניינות להתקדם על מנת לאפשר עמידה ביעדים, ביחס לסיכון או לגובה ההוצאות, שבהן היא יכולה לעמוד.

ניתן לראות באתר החברה חלק מהתבניות ומהמוצרים, שיוצרו במפעלים אלו במהלך השנים. הצוות המקצועי ישמח לתת תמיכה, עזרה ועצה לכל חברה בארץ על מנת ליעל ולשפר את תהליכים הפיתוח הייצור. מוזמנים ליצור קשר בפרטים למטה.

בברכה ובהצלחה

אמיר לניאדו – מנהל פיתוח עסקי

amir@b-focus.com

www.b-focus.com

0525-449-558

הפוסט הוזלת עלויות פיתוח וייצור בזמן משבר הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

המשק הישראלי ידע בעשור האחרון מספר מקרים גדולים של חדלות פירעון. חלק מן העסקים הקטנים והבינוניים במדינת ישראל לא רק שמעו עליהם אלא חוו את גלי הצונמי, אשר מאפיינים את המקרים הללו.

פוליסת ביטוח אשראי נמנית עם הפוליסות בענף האלמנטרי של הביטוח, כלומר, פוליסה המגנה על רכוש המבוטח. ברוב רובם של המקרים, מטרתן של פוליסות ביטוח אלמנטריות הינה לגדר את הסיכונים המבוטחים בפוליסה. כלומר, פוליסת ביטוח אש מקנה כיסוי בגין סיכוני אש, פוליסת ביטוח צד ג' מקנה כיסוי לנזקים המתרחשים לצד ג' וכו'.

בפוליסת ביטוח אשראי גלומים יתרונות נוספים מעבר ליתרון הבסיסי הראשוני של הגנה על סיכוני אשראי של בית העסק. להלן סקירה של היתרונות נוספים אלו:

עזרה בניהול האשראי של החברה

חברת ביטוח האשראי מעסיקה אנליסטים מקצועיים ומקיימת קשרים הדוקים עם חברות למידע פיננסי בכל רחבי העולם. שני הגורמים הללו בוחנים  את סיכוני האשראי ומנתחים את מצבם של הלקוחות בזמן אמת. קיימת הדדיות, המאפשרת העברת נתונים בין המבטח למבוטח, ויכולה לעזור בקבלת החלטות מערכתיות בקשר לשווקים, שאליהם רוצה בית העסק להיפתח ולהיחשף.

מאיץ הגדלת היקף המכירות

כפועל יוצא מן העזרה בניהול האשראי של החברה, ביטוח האשראי מאפשר לבית העסק – יצרן ו/או יצואן – להגדיל את מכירותיו, בלי שהסיכון יושת באופן מלא על בית העסק. חברת ביטוח האשראי בודקת ומנתחת עבור בית העסק את איתנותו הכללית של הקונה באמצעות אנליסטים ומקורות מידע של חברת הביטוח. לעובדה זו יש משנה חשיבות בכל הקשור לסיכוני סחר חוץ. כאשר בית עסק מספק טובין באשראי לקונה, אשר מושבו הינו באותה סביבה משפטית מוכרת של המוכר, אזי העסק יכול לאמוד ולשער מה תהיה יכולת הגבייה ובאיזו סביבה משפטית יהא עליו לפעול. במצב, שבו  העסק מייצא סחורה לארץ זרה, ברוב המקרים לא יהיה לבית העסק כל ידע בקשר למסגרת המשפטית החלה על העסקה. במצב דברים זה מבטח האשראי ישחרר את בית העסק מדאגות הקשורות להיבטים הללו, ויאפשר לו לחדור לשווקים מסחריים נוספים ולהרחיב את מחזור העסקאות שלו בכל רחבי העולם.

לפיכך, קיומה של פוליסת אשראי יכולה לאפשר לבית עסק להרחיב את עסקיו ואת מחזור העסקאות שלו בהסתמך  על אינדיקציות, אשר ניתנות מחברת ביטוח האשראי.

הגדלת ההון החוזר באמצעות הקטנת חוב לקוחות

על בסיס פוליסת ביטוח האשראי ניתן לממן ולנכות עסקאות אצל בנקים וגופי מימון חוץ בנקאים – עסקאות פקטורינג. הזכויות של בית העסק לקבלת תגמולי ביטוח על פי פוליסת ביטוח האשראי מומחית בהמחאה בלתי חוזרת לגוף פיננסי, המממן את בית העסק, ולמעשה הפוליסה משמשת כבטוחה לגופים הממנים. בכך פוליסת ביטוח האשראי מאפשרת לבית העסק להקטין את חוב הלקוחות, לקבל אשראי גדול יותר, ולהרחיב את פעילותו הכלכלית.

גידור סיכונים – חובת דירקטוריון מול בעלי מניות

חוק החברות קובע כי נושאי המשרה חבים בחובת זהירות לחברה. לפיכך, דירקטור של חברה צריך לפעול ברמת מיומנות, שבה היה נוהג נושא משרה סביר בנסיבות דומות ובאותה עמדה, לרבות נקיטת אמצעים סבירים לצורך קבלת המידע הרלבנטי לכדאיות העסקה ולגידור הסיכונים הקיימים. במידה שהופרה חובת הזהירות על ידי הדירקטור, יחולו על הפרה זו כל הכללים הרלבנטיים לפי דיני החוזים ודיני הנזיקין.

כפי שכל חברה מבטחת את הנכסים המאזניים שלה, כדוגמת המלאי, שהיא מחזיקה במחסניה והמבנים, שבהם היא מנהלת את עסקיה, כך חייב הדירקטוריון של החברה להיות עקבי ולבטח גם נכסים מאזניים כדוגמת חובות של לקוחות.

אי תשלום חוב מצד לקוח גדול יחסית, לא כל שכן שרשרת של "נפילות" כתוצאה משינוי ענפי, חושפים את החברה לסיכון גבוה, המתבטא בירידת רווחיות (לעיתים מעבר מרווח להפסד)  ולפגיעה בתזרים המזומנים של החברה. במצבי קיצון יכולה אף להביא לחדלות פירעון של בית העסק.

ביטוח האשראי הינו הפתרון באמצעותו יכולים הדירקטורים לגדר הסיכונים הללו.

לאתר של עו"ד דלית טייכמן-מלול: https://dalitlaw.com

עו"ד דלית טייכמן-מלול

הנה יועצת הלשכה לביטוח אשראי, עסקאות מימון וסחר חוץ

הפוסט היתרונות הגלומים בביטוח אשראי הופיע לראשונה ב-לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.