31/08/2023

מאת אייל בר-אור*

הפיקוח האמריקאי הבינ"ל נוגע בכל יצואן, בכל יבואן, בכל משקיע ובכל חברת הייטק ישראליים, ולמעשה, מהווה סיכון מהותי להמשך פעילותם.

הטענה נשמעת הזויה, לכאורה, אני כישות ישראלית כפוף לחוק הישראלי – מה לי ולפיקוח האמריקאי ? ככה בערך נשמעת תשובה מכל מנכ"ל ישראלי ממוצע.

ובכן, מסתבר שהממשל האמריקאי אינו חושב כמונו, וכפי שהוא מוכיח מעת לעת, עמדתו היא הקובעת – אפילו שוויץ נאלצה לפתוח בפניו הכספות…

מבחינת הממשל האמריקאי – החוק האמריקאי הינו החוק הבינ"ל, והוא חל על כל אדם ועל כל ישות בכל מקום על פני הגלובוס ש… עומד בתנאים שתכף נפרט.

מה שמיוחד בהגדרה הזו הנו, שהם באמת מתכוונים אליה ופועלים בכל העולם כולל בישראל כדי לממש אותה – לפעמים בהצלחה גדולה ולפעמים פחות, אבל בכל מקרה, שבו הם נוגעים בחברה ישראלית ומוכיחים, שהיא עברה על החוק האמריקאי, ההשלכות הן הרות אסון לחברה ולבעליה.

אז מה הם התנאים הללו ?

ובכן, התנאים הללו מכסים כל זווית אפשרית של המסחר הבין לאומי :

החל מ- ממי קונים ולמי מוכרים – כל עסקה (ואפילו של ייבוא או ייצוא של טקסטיל לבגדים אופנתיים) עם גורם שנמצא באחת מרשימות הסנקציות האמריקאיות או באלו של האו"ם (ויש 17 רשימות שונות של האמריקאים ועד שתיים של האו"ם, כאשר הרשימות האמריקאיות מתעדכנות ברמה היומית, הן בגלל מלחמת הסחר עם סין והן בגלל המאבק בכל חברות הבת, שהאוליגרכים הרוסים מקימים באירופה כדי להציל את כספם), תגרור הכנסת היצואן/ היבואן הישראלי לרשימות השחורות – מה שאומר שמרגע זה ואילך אף אחד לא יעז לסחור איתם, וזו למעשה גזירת מוות על היכולת לייצר עסקאות ולפעול בשוק הבינ"ל !!!

בהמשך מתייחסים למה מוכרים – מספיק שיש רכיב כלשהו במוצר, שהוא ממקור אמריקאי – וזה יכול להיות רכיב חומרה, שפותח בארה"ב או עם ידע אמריקאי, רכיב תוכנה ממקור אמריקאי – כולל קוד פתוח, שמורידים חינם באינטרנט, הצפנה אמריקאית או שימוש באמצעי פיתוח או ייצור ו/או בחומרי גלם, שמקורם בארה"ב, כדי שהכל יהיה כפוף לחוק האמריקאי.

כאן יש אמנה שלימה ומורכבת שנקראית EAR וזאת מבלי להזכיר את הרכיבים הביטחוניים שמכוסים באמנת ה-ITAR האמריקאית.

אפילו השימוש במטבע האמריקאי בחוזה הקנייה/מכירה – מכניס את העיסקה כולה לכזו הכפופה לחוק האמריקאי, ואם העיסקה במטבע אחר (יורו כדוגמא) אבל היא מספיק גדולה שרק הסוויפט בניו-יורק יכול לבצעה – הרי שגם אז היא כפופה לחוק האמריקאי.

יתירה מכך יש המכוונים בארה"ב שכל שימוש בתוכנה אמריקאית בהליך הפיתוח או ההתקשרות (כולל תוכנות אופיס או שימוש באייפון, GMAIL וכו) יוביל להכפפת העיסקה לחוק האמריקאי הבינ"ל.

מה הסיבות לפיקוח האמריקאי הבינ"ל הנוקשה ומה אני כחברה ישראלית יכול לעשות כדי להסיר סיכון זה מסדר היום

בהתייחס לשאלה הראשונה – היא נושא למאמר ארוך ומרתק בפני עצמו, אבל בקצרה

ניתן לתמצת את זה בחשש של הממשל האמריקאי מזליגת טכנולוגיות אמריקאיות מתקדמות למדינות, שעלולות להיות אויב בלחימה, כדוגמת סין ורוסיה, החשש מזליגה שכזו למדינות, שארה"ב מחרימה כגון צפון קוריאה, אירן וקובה, וכן מהחשש שטכנולוגיה מתקדמת תגיע לגופי טרור או לגופים התומכים בטרור או בהלבנת הון.

החשש הינו הן במישור היתרון התחרותי הכלכלי של התעשייה האמריקאית והן במישור היתרון הטכנולוגי לכוחות האמריקאיים בשדה הקרב העתידי.

לצערנו, ישראל והחברות הישראליות נתפשות, לא אחת, ככאלו שדרכן זולגת טכנולוגיה מתקדמת לגופים שכאלו – והכי מצער, שבהרבה מהמקרים זכינו בתואר הזה בצדק.

בשורה התחתונה מה שמעניין אותך כיצואן/יבואן או היטקיסט ישראלי, זה איך לעזאזל אני מסיר את הסיכון הזה, שמאיים גם על החברה וגם על מנהליה ברמה הפרסונלית (וגם זה נושא לכתבה נפרדת – על כל אותם מנהלים שהוסגרו לארה"ב ממדינות שונות כדי ליתן שם את הדין ברמה האישית – אצל האמריקאים אין צורך בהרמת מסך…)

כדי להתגבר על קושי זה, פיתחו אייל בר-אור (סא"ל יוצא מפא"ת, שבתפקידו האחרון היה נספח ההגנה מטילים בארה"ב), וצוות המהנדסים והתכנתים
בחברת התוכנה החיפאית Safe-Zone ,,מערכת הגנה רב-שכבתית ממוכנת, ופורצת דרך, שבוחנת כל רכיב (חומרה, תוכנה, הצפנה, חו"ג וידע) תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית ייחודיים, למול הרשימות האמריקניות, ומגדירה לו את ה- ECCN –  אותו מספר שקובע האם הוא מפוקח ובאיזו רמה, ולמי יידרש רישיון ייצוא מהאמריקנים, אם הפריט ישולב במערכת ישראלית.

שכבת ההגנה השנייה כוללת בחינה ממוכנת בצורך ברישיון ייצוא המשך – שכבה זו למעשה מסמלצת תוך שניות את כל תהליך הרישוי של הממשל האמריקני.

שכבת ההגנה השלישית מאפשרת לבחון באופן ממוכן האם ניתן לקבל פטור מרישיון הייצוא – פטור המופק על ידי המערכת מיידית.

השכבה הרביעית והאחרונה מאפשרת לבחון כל אדם או יישות (שותף עסקי/משקיע/ספק/מפיץ/לקוח סופי) למול כלל הרשימות השחורות של כל גופי הפיקוח והאכיפה האמריקנית, כמו גם למול רשימות הסנקציות של האו"ם.

לאחרונה לאור בקשות של יצואנים ישראליים הפועלים באירופה, פותחה גם מערכת לבחינה למול רשימות הסנקציות האירופיות, כמו גם למול אלו הבריטיות.

חשוב לציין כי, באופן יוצא דופן חברת Safe-Zone זוכה לרוח גבית חזקה מהממשל האמריקני, ומערכות מקבילות שלה לפיקוח ישראלי, נמצאות בשימוש הרגולטור הישראלי במשרד הכלכלה.

לשכת המסחר חיפה והצפון חברה לחברת Safe-Zone ,שתשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ותסייע לכם להפיק את מלוא ההגנה מבית Safe-Zone, כדי להבטיח לכם שקט נפשי מסיכון משמיד ערך זה – 360 מעלות ו 24/7.

לינק לאתר החברה:  www.safe-zone.ai

* אייל בר-אור, מנכ"ל Safe-Zone, טלפון 054-2000245, או במייל eyal@szexportcontrol.com

או ברשתות החברתיות