המערכת הבנקאית, כפי שאנו מכירים אותה, הולכת ומשתנה לנגד עינינו. מצד אחד, דורש הפיקוח על הבנקים מהבנקים לבצע התייעלות, להטמיע טכנולוגיות חדשות ולחזק את  מערך ניהול הסיכונים בתחום הסייבר, הציות (הלבנת הון) והסיכון במתן אשראי למשקי בית. ומצד שני מודע לכך כי הלקוחות סובלים מסגירת הסניפים ההולכת וגוברת, מדרישות עולות וגוברות מהבנקים לספק אסמכתאות רבות לכל פעילות עסקית, מהעלייה בגובה הריבית במתן אשראי וממגבלות על מגזרי אשראי וענפים שונים (מתוך דוח סקירה שנתית של מערכת הבנקאות 2017 – בנק ישראל).

במקביל לתהליך שעוברת המערכת הבנקאית, מבוצע הליך קידום התחרות באמצעות מערכת האשראי החוץ בנקאית.

הליך זה החל עם שינוי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שחוקק ב-2016 וביצועו בפועל החל ב-2017.

חוק זה, המפוקח תחת רשות שוק ההון,  מסווג את פעילות האשראי החוץ בנקאי ומסדיר פעילות של גורמי אשראי שונים בשוק, מעגן פרמטרים בסיסיים לביצוע פעילות זו ומחייב את הגופים הפועלים תחת חוק זה למתן דיווחים שונים על היקף פעילות, עלויות מתן האשראי ותצורת הגבייה וכן על רמת החובות האבודים.

במילים אחרות: מתן אפשרות לגופים פרטיים או ציבוריים להגביר את התחרות ולהוות מעין "בנק" לפעילות ספציפית, שעליה קיבלו אישור.

בעוד שהמערכת הבנקאית נאלצת להתמודד עם השינויים הנדרשים בתחום הרגולטורי, ובמקביל עם ניהול מיליוני לקוחות בעלי אופי פעילות שונה (פרטיים, עסקים קטנים, חברות בינוניות ולווים גדולים), נהנית המערכת החוץ בנקאית מיכולת גמישות רבה יותר, שירות אישי ובחינת מתן אשראי בעיניים מקצועיות אך במהירות גבוהה.

וכך אנו יכולים לראות חברות בורסאיות כגון מיטב דש, מנורה או הפניקס, מאחדות וממזגות פעילות בתחום האשראי ונכנסות כבעלים בחברות כגון פנינסולה, אמפא קפיטל או ג.מ.א (בהתאמה) וחברות אשראי חוץ-בנקאיות נוספות כגון אורשי, אופל בלאנס ואחים נאווי, ההופכות לחברות ציבוריות בכדי להגדיל את מסגרות האשראי שהן מעניקות ללקוחותיהן על מנת לעמוד בביקוש הנדרש ובמגבלות הבנקים במתן אשראי ללקוחות שונים.

האשראי החוץ בנקאי נחשב באופן מסורתי לאשראי יקר יותר מהאשראי הבנקאי, אך כיום, בשל דרישות רשות שוק ההון מהגופים תחת פיקוחה, עלויות קבלת האשראי מגופים חוץ בנקאיים הינה דומה מאד לעלות הבנקאית (ולעיתים אף זולה ממנה) ובעלת יתרונות נוספים המכומתים לבסוף לעלות כללית, היכולה להפוך להיות אף יותר אטרקטיבית מאשר במימון בנקאי.

ולהלן דוגמאות:

• מימון מכונה יד שנייה למפעל יצרני – בפנייה לבנק בחן הבנק את הפעילות הקיימת של החברה והסכים לממן את המכונה ב-70% ולפני מע"מ. בפנייה לגוף חוץ בנקאי שגם הוא בחן את הפעילות, אך הסתמך על ערבויות הבעלים בעיקר, קיבלה החברה מימון של מעל 90% וכן פריסה גם של תשלומי המע"מ. דבר שאפשר לחברה מימון מהיר גם של הון חוזר.
• מימון צ'קים – במימון/נכיון צ'קים בבנק מסחרי אנו שמים לב בדרך כלל לנושא הריבית, אך במימון בנקאי זה ישנן עלויות נוספות כגון: עמלת עריכת מסמכים, עמלת הקצאת אשראי, עמלת הפקדת שיק דחוי ועוד. בסכומים נמוכים שהינם עד 100,000 ₪,  יכולות עמלות נוספות אלו להוסיף עוד כ-4%-5% לעסקת המימון, דבר שרואים רק בסוף הרבעון, עם גביית העמלות.
  במימון החוץ בנקאי אין עמלות נוספות והריבית המבוקשת מנוכה מייד בתחילת התהליך.
• מימון יבוא/יצוא – מימון ע"י חברות שילוח או חברות ייעודיות לנושא מאפשר קבלת מסגרות מימון מול הספק (פקטורינג הפוך). בזכות ביצוע הפעולה בדרך זו ישנה אפשרות לקבל גם ימי אשראי אצל הגורם בארץ ובאמצעותו גם מהספק בחו"ל.

היתרון של עסקאות אלה הינו, בעיקר, גמישות ומהירות, עלויות כלליות דומות למערכת הבנקאית והורדת העומס על האובליגו הבנקאי.

מערכת מתן האשראי בישראל עוברת שינויים רבים ואנו צפויים לראות בשנים הקרובות הקמה של בנק נוסף (ע"פ מטרות בנק ישראל), בנק אינטרנטי וכן גופים רבים נוספים שיהוו "בנקים קטנים ומקצועיים" למטרות מימון או השקעה שונות.

האפשרויות לקבלת אשראי חוץ בנקאי במחירים נוחים, תוך הורדת העומס על האובליגו הבנקאי ובמהירות וביעילות רבות יותר, מאפשרות לעסקים רבים לשנות את שיווי המשקל בין האשראי הבנקאי לחוץ בנקאי וליהנות מגמישות בפעילותם.

ההיכרות עם הגופים השונים והיכולת להצגת הנתונים בצורה נגישה ומקצועית לגופים אלה יכולה להעניק לעסק קיים אפשרויות מימון ואשראי שונות ולהיטיב את פעילותו השוטפת של העסק ותזרים המזומנים שלו.

יואב שטרן

יועץ לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון לליווי עסקי ופיננסי