סע"ש 38963-06/20), אליעזר אדלר נגד שיח סוד מרכז חינוכי שיקומי, 24 בנובמבר 2022
העובדות
התובע, אליעזר אדלר, הועסק על ידי הנתבעת, שיח סוד מרכז שיקומי לבעלי צרכים מיוחדים, כרכז תקשוב ומחשוב מחודש יוני 2012 עד להתפטרותו בחודש ספטמבר 2019. לאחר סיום עבודתו, הגיש תביעה זו לתשלומים שונים ובין היתר לתשלום פיצויי פיטורים שלטענתו התפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
לטענת הנתבעת לא חלה כל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של התובע, ולכן אף הגישה תביעה שכנגד לפיצוי בגין עלויות ונזקים שונים, אשר נגרמו, לטענתה, כתוצאה מהפרת חובותיו של התובע לתת הודעה מוקדמת להתפטרות ומסירובו לשתף עמה פעולה ולמסור לה מידע ,השייך לה עם סיום עבודתו. כן תבעה הנתבעת, כי על התובע להשיב את דמי המחלה ששולמו לו משביים את מחלתו בתקופת ההודעה המוקדמת.
פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה
המחלוקת שעל בית הדין היה להכריע בה הנה האם התפטרות התובע נכנסת לגדר סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.
לטענת התובע הוא הודח מתפקידו כמנהל הבלעדי של כלל פעילות הנתבעת בתחומי מערכות המידע, תקשורת מחשבים, רשתות, תכנה, טלפוניה ומצלמות וניתנה לו הנחייה להיות כפוף לעובד חדש, לקבל את סמכותו המקצועית בכל התחומים האמורים, כך שהוא חווה פגיעה דרמטית במעמדו, בתפקידו ובכבודו.
הנתבעת טענה, כי אין מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה של התובע, וכי היא הייתה שבעת רצון, באופן כללי, מתפקודו של התובע, למרות שהוא נעדר השכלה פורמלית בתחום התקשוב. כמו כן, נטען על ידה כי העסקת העובד הנוסף לא נועדה להחליף את התובע, לפגוע בו או לשנות את תפקידו, אלא לסייע לו בשל התפתחויות טכנולוגיות.
בית הדין קבע, כי בנסיבות המקרה אין מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה, שכן אף אם השינוי במעמדו של התובע היווה הרעה בתנאי עבודתו הרי שבהתאם לפסיקה, הרעה מוחשית בתנאי עבודה של עובד, המזכים אותו להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים, צריכה להיות "רצינית עד אשר בית הדין ייחס למעביד את הרצון להתפטר מהעובד", ואין לייחס לנתבעת בנסיבות המקרה רצון להתפטר מהתובע.
לאור זאת, נדחתה תביעתו לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים
לגבי חבות התובע במתן הודעה מוקדמת להתפטרות -בית הדין קיבל את טענות הנתבעת וקבע, כי התובע הפר את חובותיו לנהוג בתום לב בביצוע חוזה העבודה ואת חובתו במתן הודעה מוקדמת להתפטרות כחוק. התובע פנה לנתבעת בדרישות ותביעות שונות, ואיים כי אם לא יאושרו דרישותיו, סיום תפקידו יהיה מידי. בנוסף, ניסה התובע לקבוע את מועד ההתפטרות רטרואקטיבית, תוך שהוא מציג אישורי מחלה, הנחזים לטענת הנתבעת, להיות כוזבים.
בכל הנוגע לסמכותו של בית הדין לקבוע ממצא בדבר תום הלב של עובד בהצגת תעודת מחלה, סבור בית הדין, כי הגם שעל פי תקנות 2(ב) ו-2(ג) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) לא נתונה למעסיק שהתעורר אצלו ספק לגבי תוכנה של תעודת מחלה להעמיד את העובד לבדיקה רפואית אם תעודת המחלה הנה מאת קופת חולים או מאושרת מטעמה, אין פירוש הדבר שלבית הדין לא נתונה סמכות לקבוע שתעודות המחלה אינן מהימנות.
לפיכך, דחה בית הדין את תביעת הנתבעת לקיזוז תשלום דמי המחלה ששולמו לתובע, אולם פסק תשלום פיצויים, נוסף על הפיצוי שלו זכאית הנתבעת בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות כחוק על ידי התובע, זאת, בשל הנזקים שנגרמו לנתבעת לאור סירובו של התובע לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, כגון תקלות רבות והשבתות של מערכת המחשוב ואובדן שעות עבודה של עובדים בנתבעת.
גרסה להדפסה
