15.8.2024

בסוף חודש יולי 2024 אושר בכנסת התיקון לחוק התובענות הייצוגיות. נציגי לשכות המסחר לקחו חלק בהליכי החקיקה אל מול הוועדה המיוחדת של משרד המשפטים, שגיבשה את התיקון לחוק. מדובר בשינוי מבורך של החוק, שיסייע לבעלי העסקים להתמודד עם התופעה, הגורמת להתמוטטות של בעלי עסקים. החוק יגיע לוועדת החוקה של הכנסת, ושם ימצאו המחוקקים את נציגי לשכת המסחר, שיעמדו על הגנת האינטרסים של המגזר העסקי בכל סעיף וסעיף של החוק.
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר אמר בעניין: "מברך את שר המשפטים וממשלת ישראל על אישור תיקון חוק התובענות הייצוגיות בקריאה ראשונה בכנסת. לשכת המסחר תמשיך במאבק מול עורכי הדין שהפכו את התובענות הייצוגיות למכת מדינה שהורסת עסקים בישראל".

נושא התובענות הייצוגיות הוא נושא, שלשכות המסחר משקיעות בו מאמצים רבים בשנים האחרונות כדי לטייב ולדייק את החוק ולמנוע את המצב, שבו עסקים נדרשים להתפשר, גם כשאין בתביעה ממש, בשל מבנה הסיכונים המובנה של המגזר העסקי והרצון לחסוך בהוצאות מיותרות ולצמצם את תביעות הסרק שמוגשות נגד המגזר העסקי.

כידוע, צוות בינמשרדי בראשות משרד המשפטים בחן את החוק כדי לראות כיצד ניתן לטייב אותו, ובמסגרת זו קיימנו איתו שורה של פגישות עבודה, על מנת להביע את קולו של המגזר העסקי ומה לדעתנו צריך לשנות בחוק. הצוות הבינמשרדי הגיש המלצות לתיקון החוק ולאחר מכן המלצות אלו תורגמו לתזכיר חוק, שלעניות דעתנו לא הביאו לידי ביטוי מספק את הטעון תיקון בחוק. בכל אחד מהשלבים העברנו ניירות עמדה מפורטים.

מספר דגשים חשובים שעלו בהצעת החוק:

1. ההצעה מבקשת להחריג כליל מתחולת החוק עסקים זעירים (כהגדרתם בהצעת החוק). עסק זעיר יוגדר כעסק, המעסיק עד חמישה עובדים, או שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על 2 מיליון ₪ כלומר לא ניתן יהיה לתבוע עסקים זעירים בתובענה ייצוגית.
2. ברשימה של עילות מסוימות (כמו חוק הספאם), ניתן יהיה לתבוע בתובענה ייצוגית רק סעדים של צו עשה, צו מניעה או סעד הצהרתי ולא סעד של פיצוי.
3. תחויב להיות פנייה מוקדמת לפני הגשת כל תובענה כלפי עסק קטן או בינוני בעילות המנויות בחלק ב' בתוספת הרביעית; עילה המנויה בחלק א' לתוספת הרביעית; כל עילה שלא מנויה בתוספת הרביעית, שהסעד המבוקש בה הוא צו עשה.
4. תוטל מגבלה על תובעים סדרתיים, כך שתובע לא יוכל להגיש יותר מאשר 5 תביעות ייצוגיות במהלך שנה קלנדרית.
5. מוצע כי התובע הייצוגי יגיש תובענה ייצוגית לבית המשפט, שלו הסמכות העניינית לדון בתביעה, תוך ציון הנזק האישי שלו, בלי לציין את סכום התביעה הכולל.
6. תינתן לבית המשפט אפשרות להטיל הוצאות על בא כוחו של התובע הייצוגי.

הצעת החוק כוללת גם נושאים בעייתיים למגזר העסקי:

1. הוספת עילה חדשה, שבשלה ניתן לתבוע בתובענה ייצוגית – פגיעה בפרטיות, וניתנת הגנה חזקה למדינה שלא מוענקת למגזר העסקי.
2. מבוקש לאפשר לארגונים, שיאשר השר, לתבוע בתובענות ייצוגיות, גם אם לא קיים קושי בהגשת תביעה בידי אדם בעל עילה אישית.
3. מבוקש לאסור הסתלקות מתוגמלת מהתביעה, דבר, שעלול לסכל הסדרי פשרה.
4. מבוקש, שבמקרים שהם גובש הסדר פשרה בהליך גישור, הצדדים יצרפו מכתב מהמגרש שיכלול התייחסות למידע ולנתונים שעל יסודם גובש הסדר הפשרה.
5. תצומצם מאוד האפשרות לסעד כספי בעין, ודרך המלך היא פיצוי כספי אישי.

לנוחיותכם מצורף נוסח טיוטת החוק לתיקון חוק תובענות ייצוגיות – לעיון לחצו כאן