ביקור בגבע (חיפה) מערכות תקשורת בע"מ 21/3/24 | סיור עסקים מרתק בדלית אל כרמל 14/3/24 | סיוע הלשכה בנושאי רגולציה לעסקים בשעת חירום | העלאת שכר מינימום – אפריל 2024 | הנחת יישוב למפונים לשנת 2024 – הנחיות מיוחדות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" | חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים | אי הכללתן של עלויות הובלה נוספות בערך העסקה לצורך חישוב מסי יבוא עקב מלחמת חרבות ברזל | הארכת הקלות בהליך מתן פטור מהצגת אישור תקן רשמי לפי סעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי נוכח המלחמה עד 1 ביולי 2024 | אפיק חשוב לאיתור עובדים במגוון תחומים וללא תשלום | הוקמה ועדת פיקוח לעניין פיטורים של מי ששירתו במילואים | צו הרחבה – תשלום שכר בשל נזק מלחמה ונזק עקיף (חרבות ברזל) | חילופים בתפקיד רכז ההדרכה הבכיר במכללה העסקית של הלשכה | אושר מתווה פיצויים לעסקים בצפון לחודשים ינואר-פברואר 2024 | ארה"ב: וובינר בנושא בריאות הנפש בדגש על טכנולוגיות שיכולות לסייע בהתמודדות עם אירועי המלחמה, 2 במאי 2024 |
X

הצטרפו אלינו

מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

    X

    מעוניין/ת לקדם את העסק שלך?

    מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

    Error: Contact form not found.

    תאונת עבודה במהלך מסיבה בנופש בחו"ל מטעם המעסיק

    עב"ל 58295-02/20, בשארה ח'ורי נגד המוסד לביטוח לאומי, 28 בפברואר 2021

    העובדות

    העובד בשארה חורי יצא, יחד עם עובדים אחרים במקום עבודתו, לנופש ביוון, שסובסד ברובו על ידי החברה, שבה עבד ונערך ביוזמתה ובארגונה, נחבל במסיבה שאורגנה לעובדים במהלכו. במסיבה זו השתתף העובד במשחק מאורגן, שבו הגיע לביצועים גבוהים, ותוך הבעת שמחה של הישגיו נפל ונחבל. תביעת העובד להכיר בפגיעתו כפגיעה, שנחשבת לתאונת עבודה, נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי. העובד הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה.

    פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

    בית הדין האזורי לעבודה קבע כי מכיוון שלא התקיימה זיקה בין אירוע הנפילה, שבו נפגע העובד, לבין אירוע הנופש בכללותו, יש לדחות את התביעה להכיר באירוע כפגיעה בעבודה.

    לפיכך, ערער העובד על פסק-הדין לבית-הדין הארצי לעבודה.

    פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

    בית הדין הארצי לעבודה מתמקד בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, המגדיר "תאונת עבודה" כ"תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

    לפי הפסיקה בעבר, תאונות שאירעו לא תוך כדי שעות העבודה עשויות להיראות כתאונה "עקב העבודה". למשל, כאשר התאונה אירעה בפעילות, הנלוית באופן סביר לעבודה. כמו-כן, גם תאונות, השאירעו במסגרת פעילות, שהיא נלווית לעבודה, כגון השתלמויות ואירועי ספורט ונופש, הוכרו כחוסות תחת ההגדרה של תאונת עבודה, בשל היותן "עקב העבודה".

    בפסיקה הותווה המבחן, שלפיו תוכר פעילות כ"פעילות נלווית" לעבודה ומתי תוכר תאונה במסגרת פעילות שכזו כתאונת עבודה. מדובר במבחן דו שלבי: בשלב הראשון נבדקת מהות האירוע – האם ייחשב כפעולה נלווית לעבודה, והמונח 'עבודה' יפורש בהקשר ל'מפעל' ולפעולתו של המפעל. במסגרת זו, נבחנת מערכת יחסי העבודה במפעל ומידת העניין והמעורבות, שיש למעסיק באירוע, בין אם מדובר בפעילות ספורט, השתלמות או נופש, לפי מבחן הסבירות. הדבר ייבחן בכל מקרה לגופו על פי מכלול הנסיבות בכל מקרה. בשלב השני, לאחר שהאירוע הוכר כ"פעולה נלווית" לעבודה, תיבחן הפעילות בה היה העובד מעורב שעה שנפגע בתאונה ומידת הקשר של אותה פעילות לאירוע המוכר, מידת הרלוונטיות שלה לאירוע בכללותו, ועד כמה מהווה הפעילות חלק אינטגרלי מן האירוע המוכר.

    בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור וקבע, כי בראי הפסיקה, שדנה בשני השלבים, המערער צולח את שניהם, שכן המסיבה, שבה נפגע העובד, הייתה חלק אינטגרלי מהנופש, שהנו פעילות נלווית לעבודה בנסיבות המקרה. כמו כן, התנהגות העובד, אף היא, לא חרגה ממתחם הסבירות עד כדי כך, שהיא מנתקת את הקשר הסיבתי שבין הפעילות הנלווית לתאונה.

    הצטרפו אלינו

    מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

      גרסה להדפסה
      בניית אתרים
      דילוג לתוכן