01/05/2023

אם תהיתם מדוע המדינה לא מצליחה במאבקה להורדת יוקר המחייה ומדוע חוק ההסדרים אינו כולל רפורמה אמיתית, שתוריד את המחירים בארץ, אז נתונים, שנחשפו ע"י איגוד לשכות המסחר, מספקים את התשובה. מבדיקה, שנערכה באיגוד לשכות המסחר, עולה כי גל ההתייקרויות בשנתיים האחרונות, הכניס לקופת המדינה כ-15 מיליארד ₪. זאת, בעקבות המע"מ, שמשלם הציבור על כל קנייה, יתרה מכך, שיטת המיסוי הנהוגה בישראל על ייבוא מוצרים, על פיה מוטל מע"מ על כל הוצאות הייבוא, ולא רק על מחיר המוצר עצמו כפי שנהוג במדינות רבות, הכניסה לקופת המדינה כ-12 מיליארד ש"ח נוספים.

שיטת המיסוי הקיימת, למעשה, הופכת להיות הגורם המרכזי המאיץ את יוקר המחייה בישראל.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "גל ההתייקרויות בשנתיים האחרונות הכניס לקופת המדינה למעלה מ-15 מיליארד ₪. על המדינה לקזז את המס שהיא גובה על ההתייקרות דרך שינוי שיטת המיסוי על ייבוא סחורות מחו"ל".

בשנה 2022 הגיעה ההוצאה של הצריכה הפרטית בישראל ל-869 מיליארד ש"ח. בשנתיים האחרונות ועד כה מדד המחירים עלה על 10%, המשמעות היא, שהמס שהוטל על ההתייקרות הגיע לכ-15 מיליארד ש"ח. כתוצאה מעליות המחירים במשק, עלו המיסים באופן אוטומטי בלי שהמדינה עושה דבר..

האבסורד בולט בכל הקשור בייבוא. מדינת ישראל ייבאה בשנה האחרונה סחורות בהיקף של 106 מיליארד דולר. על ייבוא זה מוטל מע"מ בגובה 17%. בניגוד לשיטה הנהוגה בארה"ב, המס אינו מוטל על מחיר המוצר עצמו בנמל היציאה (FOB) – (מחיר המוצר לאחר טעינתו בנמל המוצא) אלא על כלל הוצאות הייבוא, תעריפי הובלה, עלויות ביטוח וכן עלויות של 12 היטלים שונים המושתים על ההובלה וכל זאת לאחר הוצאות בנמלי הים בישראל ורכיב המכס על שורת מוצרים. הדבר בולט עוד יותר בתקופות, שבהן מחירי ההובלה גבוהים, כך שהמע"מ המוטל על עלויות אלה יכול להיות גבוה יותר ממחיר המוצר עצמו.

כלל מיסי המע"מ על היבוא השנתי עמד על 64 מיליארד ₪. על פי אומדן שנעשה באיגוד לשכות המסחר, הפער בין שיטת המיסוי הנהוגה בכל הקשור לייבוא לישראל, לבין השיטה הנהוגה במדינות רבות אחרות, הוא תוספת מס בגובה 12 מיליארד ש"ח אותו משלם הציבור לקופת המדינה, מדי שנה.

באיגוד לשכות המסחר הגישו לאחרונה לאוצר מסמך הצעות להורדת יוקר המחיה, הכולל שורה של צעדים ממשיים, שיוכלו להקל על הציבור בישראל ולהביא לירידות מחירים:

1.  שינוי משטר המיסוי על ייבוא: כיום, מיסי הייבוא כוללים את מחיר המוצר בתוספת העלויות הכרוכות בשילוחו לישראל ושחרורו משער הנמל. באופן אבסורדי, ככל שעלויות השילוח גבוהות יותר, המס שיגבה מהיבואן יהיה גדול יותר, ללא קשר למחיר המוצר. כנ"ל לגבי המע"מ המוטל על המוצר המיובא. יש לשנות זאת ולהטיל את המיסים אך ורק על מחיר המוצר עצמו.
2. תפקוד מלא של כל נמלי הים וכל רציפי הים בישראל על בסיס תחרות חופשית תוך ביטול כל המגבלות המוטלות כיום על חלק מהנמלים. על פי דוח של הכלכלנית הראשית באוצר, ספטמבר 2022, הנזק הכלכלי כתוצאה מהעומסים בנמלי הים מוערך בכמעט 40 מיליון ₪ ביום. פתיחת כל רציפי הים לפריקת כל סוגי המטענים והוספת כוח אדם ("ידיים") לעבודה בפריקה הם שני הצעדים הדחופים למימוש ראשוני.
3. לבטל כליל את מתן האישורים החריגים להעלאת מס הארנונה. הרשויות המקומיות תסתפקנה בהעלאה האוטומטית של מס הארנונה על פי הנוסחה הקבועה בחוק.
4. לבטל את העלאת תעריפי החשמל. המימון החסר לחברת החשמל יעשה דרך התייעלות החברה עצמה, באמצעות הכספים הצבורים ב"קרן העושר" ומהתגמולים על חיפושי הגז.
5.  להפחית את נטל עודף הרגולציה המועמס על המגזר העסקי – על פי הערכות של גורמי חוץ כמו OECD, ועדות בין משרדיות ומשרדי יעוץ, העלות למשק כתוצאה מעודף רגולציה נעה בין 54 מיליארד ₪ ל-100 מיליארד ₪. באיגוד לשכות המסחר טוענים כי למרות החלטת ממשלה 2118 על פיה עד תום 2019 מוטל היה על כל רשות רגולטורית להפחית את נטל הרגולציה ב-25%, זה לא קרה. אלא להיפך. נוספו יותר מ-40 הצעות חוק רגולטוריות. באיגוד טוענים כי הרגולציה מייקרת מאוד את עלות המוצרים בכל השלבים של הייצור, וההשלכות על כך מגולגלות על המחיר הסופי ועל הציבור.
6. להפחית את המכס על מוצרי מזון בסיסיים, ששיעור המכס עליהם הוא 12% ומעלה כמו שימורי ירקות, גבינות וחלב. במקביל, להמשיך את ביצוע תכנית החומש להפחתת המכסים על גידולים חקלאיים תוך מעבר לסבסוד ישיר לחקלאי. כמו כן, באיגוד ממליצים לבנות תוכנית יבוא חדשה מול מדינות מתפתחות, וזאת, ללא מכסים, כדי להוריד את יוקר המחייה ולהדק את קשרי המסחר עם מדינות אלה.