05/07/2023

סע"ש 24531-12/19, אלעד וקנין נגד מ. כפיר שרותי הנדסה ובטיחות בע"מ, 19 בפברואר 2023

העובדות

התובע, אלעד וקנין, מהנדס בהשכלתו, עבד אצל הנתבעת, כפיר שירותי הנדסה ובטיחות בע"מ, באתרים שונים ובמשרדי הנתבעת מיום 7 בנובמבר 2017 ועד ליום 19 בספטמבר 2019, מועד שבו פוטר לאלתר. התובע שהה בחופשת מחלה בין התאריכים 3 עד 5 בספטמבר 2019. ב-8 בספטמבר 2019 שלח התובע למנהל הנתבעת הודעה לגבי הצורך לשפר את תנאי עבודתו בשל מחלתו. בתגובה, שלחה הנתבעת לתובע ב-10 בספטמבר 2019 הודעה על זימון לשימוע, שלא כללה פירוט. בסופו של דבר לא התקיים השימוע והתובע המשיך להעביר אישורי מחלה בגין היעדרותו. במהלך חודש ספטמבר, שבו שהה העובד במחלה, הוא נסע עם רכבה של התובעת נסיעה ארוכה. כשנודע דבר הנסיעה למנהל הנתבעת, הגיע האחרון בשעת לילה מאוחרת לבית התובע, דרש לקבל את הרכב הצמוד ואת המחשב הנייד, שהנתבע קיבל במסגרת עבודתו ומסר לו מכתב סיום העסקה בשל עבירת משמעת חמורה. בשל כך הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעת בגין פיטורים שלא כדין.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

התובע פוטר לאלתר ב-19 בספטמבר 2019 בשעות הלילה המאוחרות, ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת. הפיטורים היו לאחר שהתברר למנהל הנתבעת כי התובע עשה שימוש ברכב הנתבעת ונסע ברחבי הארץ, בשעה שדיווח על ימי מחלה.

בדרך כלל,  שלילת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת ייעשו במקרים קיצוניים ביותר. "הפיטורים עצמם הם עונש לעובד גם אם שולמו לו פיצויי פיטורים. על כן, שלילת פיצויי פיטורים ושלילת הודעה מוקדמת ייעשו במשורה ובמקרים הקיצוניים ביותר כגבול עליון לסמכות ענישה.. כאשר מועלית על ידי המעסיק טענה של הצקת השלילה של פיצויי פיטורים מן העובד, או הפחתתם, ייקח בית הדין בחשבון שיקוליו את מכלול נסיבות יחסי העבודה בין הצדדים, ולא רק את מעשיו של העובד, אשר לטענת מעסיקו מהווים עילה לשלילת פיצויי הפיטורים.

השיקולים לחומרה הנם: חומרת המעשים בשלהם פוטר העובד, הנזק שנגרם למעסיק או שעלול היה להיגרם לו עקב כך, היקפו והשלכותיו, משך הזמן ומספר הפעמים, שביצע העובד את מעשיו החמורים, תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת ממנו, הפרת האמון, המוגברת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון, השפעת התנהגותו של העובד והשפעת מעשיו על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והיקף ההרתעה בנסיבות המקרה.

השיקולים לקולה הנם:  אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעסיק, משך תקופת העבודה, וכפועל יוצא ממנה עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו, כתוצאה משלילת פיצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם, נסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההשתכרות העתידית שלו. (מפסק הדין: טוליפ תעשיות הנדסה בע"מ נגד פסחוביץ, ע"ע (ארצי) 659/08).

בנסיבות המקרה, הפרת המשמעת החמורה, שהנתבעת מייחסת לתובע, היא הצגת מצג שווא בדבר מצבו הרפואי, בכך שנסע ברחבי הארץ, ברכב במימון הנתבעת, בשעה שדיווח על מחלה.

בית הדין קיבל את גרסתו של התובע, לפיה מחלתו הייתה נפשית ולא פיזית, והוא לא קיבל הוראה מהרופא לשהות בביתו. התובע נעדר מעבודתו מאחר שבאותה עת היה שרוי בלחץ עקב עבודתו ונזקק למנוחה. בנוסף, במקביל לאישורי המחלה שהונפקו לתובע הוא הופנה למרפאה לבריאות הנפש, דבר שיש בו כדי לחזק את טענתו בדבר קושי ולחץ נפשי, בשלהם יצא לחופשת מחלה.

בית הדין קבע, כי בנסיבות האמורות, כאשר התובע לא היה מרותק למיטת חוליו, אין בנסיעות, כשלעצמן, כדי להעיד על מצג שווא כטענת הנתבעת. כמו כן, הנתבעת לא הביאה כל ראיה לפיה אישורי המחלה, שהונפקו בקופת החולים של התובע ניתנו שלא לצורך, ואף לא הציגה חוות דעת רפואית, הסותרת את טענות התובע אודות מצבו.

פיטורי התובע היו במהלך ימי המחלה לאלתר, עת הגיע המנהל לביתו של התובע בשעת לילה מאוחרת ומסר לידיו מכתב פיטורים, שהוכן מבעוד מועד, בלי בירור עם התובע וללא שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

בנסיבות אלה, פסק בית הדין, כי נפגעה זכותו הבסיסית של התובע לשימוע. לא נמצא ממש בטענות הנתבעת לפיהן לא נערך לתובע שימוע מכיוון שנעדר מעבודתו בשל מחלתו, שיחות אליהן הוזמן התובע לא היו בגדר שימוע לפני פיטורים, ובמכתב שנשלח אל התובע, שבכותרתו נרשמה המילה שימוע, לא פורטו הטענות נגד התובע והוא נשלח סמוך לאחר שהתובע הודיע שייעדר מהעבודה בשל מחלתו וקודם לשימוש שעשה התובע ברכב בזמן המחלה, שימוש שלאחריו לא נטען ואף לא הוכח, כי נעשה ניסיון לערוך ישיבת שימוע.

לפיכך, נפסק לטובת התובע תשלום פיצויי פיטורים וכן פיצוי הלנת פיצויי פיטורים. כמו כן, נפסקו לטובת התובע פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 30,000 ש"ח הואיל והנתבעת ומנהלה נהגו עם התובע בחוסר תום לב וגרמו לביזויו עת בחרו לפטרו בשעת לילה מאוחרת במקום פומבי, תוך שהם כופים עליו לפנות את הרכב הצמוד לעיני בני משפחה ועוברים ושבים, כל זאת בתקופה לגביה הציג התובע אישור מחלה.