09/04/2024

סע"ש 39618-01/20 ג.י.ט.י.ק אריזות בע"מ נגד בנימין פלג,  28 בדצמבר 2023

העובדות
הנתבע, בנימין פלג, עבד כמנהל מכירות אצל התובעת, ג.י.ט.י.ק אריזות בע"מ, העוסקת בייצור ושיווק אריזות קרטון, החל מה-1 ביוני 2017. ביום 12 בספטמבר 2019 נערך לנתבע שימוע וביום 2 באוקטובר 2019 פוטר מעבודתו, בשל אי שביעות רצון המעסיק מהיקף המכירות שביצע. לפני שעבד אצל התובעת, עבד הנתבע במשך כ-20 שנה כמנהל מכירות בתחום אריזות הקרטון בחברת שפי אריזות בע"מ, והוא חזר לעבוד בה לאחר פיטוריו מהתובעת.

התובעת הגישה תביעה זו, לאחר שפנתה אל הנתבע והזהירה אותו שלא יעשה שימוש במידע פנימי, שאליו נחשף במהלך תקופת עבודתו אצלה. לטענתה, התנהלותו מהווה הפרה בוטה של התחייבויותיו כלפיה, בשל שימוש במידע סודי שלה, הנוגע לעלויות ולהתקשרויות עם לקוחות. התובעת טענה כי הנתבע עושה שימוש במידע זה במקום עבודתו החדש/ישן.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה
בחוק עוולות מסחריות "סוד מסחרי" מוגדר כ"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו" (סעיף 5).

בהמשך נקבע בפסיקה, כי סוד מסחרי אינו "מילת קסם" וכי על הטוען לקיומו להוכיח זאת, ואין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של סוד מסחרי, אלא יש להצביע על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת וכדומה. בנוסף, על המעסיק להוכיח כי נקט אמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי.

בנוגע לרשימת לקוחות נפסק, כי במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול בו.

סייגים לאחריות העובד מצויים בסעיף 7 לחוק. נקבע, בין היתר, כי לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים.

בית הדין קובע, כי התובעת לא הוכיחה את קיומו של סוד מסחרי ולא תמכה את טענותיה לגבי קיומו של "סוד מסחרי" בפירוט מתאים על פי הכללים בהלכה הפסוקה.

יחד עם זאת, חלק מהנתונים, שאותם הציגה התובעת, הם בבחינת מידע חסוי, וכבר נפסק, כי מקום, שבו מעצם עבודתו ותפקידו של העובד היה בידיו מידע פנימי, שלא היה חשוף בפני גורמים חיצוניים ויכול היה לתרום למתחרים, הרי ששימוש במידע מסוג זה עשוי להיחשב, במקרים המתאימים, כהפרה של חובות האמון ותום הלב, גם אם לא הוכח קיומו של סוד מסחרי באופן מובהק כהגדרתו בדין. אמנם, חופש התחרות הוא ערך מוגן, אך גם לחופש התחרות סייגים, ותחרות חופשית – שאין חולק על חשיבותה – אינה יכולה בלי תום-לב, הגינות ויושר.

לפיכך, פסק בית הדין, כי משחזר הנתבע לעבוד אצל החברה, שבה עבד טרם התקבל לעבודה אצל התובעת, ואף עשה כן לפני שהסתיימה תקופת ההודעה המוקדמת לפיטוריו, תוך שהוא משתמש במידע, אשר הגיע לידיו במהלך עבודתו אצל התובעת – הפר את חובת האמון ואת חובת תום הלב כלפי התובעת, ויש לחייבו בתשלום פיצוי לתובעת בסך של 60,000 ש"ח.