דילוג לתוכן
X

הצטרפו אלינו

מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

    X

    מעוניין/ת לקדם את העסק שלך?

    מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

    Error: Contact form not found.

    הוצאת עובדת לחל"ת בהיותה בהריון במהלך הסגר שנגרם עקב נגיף הקורונה

    בל 2086-06/20, נטליה קוזוקין נגד פולירן פרופילים בע"מ, 5 ביולי 2022

    העובדות

    התובעת, נטליה קוזקין,  עבדה אצל הנתבעת, פולירן פרופילים בע"מ,  החל מחודש יוני 2016. במהלך הסגר הראשון של משבר הקורונה הוצאה התובעת לחופשה ללא תשלום בהיותה בחודש השמיני להריונה. הדבר היה ללא הסכמת התובעת, ולכן הגישה תביעה זו, כדי לקבוע כי הוצאתה לחופשה ללא תשלום בנסיבות אלה שקולה לפיטוריה שלא כדין. לטענתה, יש לפסוק לה סעדים שונים לרבות שכר עבודה בגין התקופה המוגנת, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

    פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

    בית הדין קובע, בנסיבות המקרה, כי לא ניתן לראות בהוצאתה של התובעת לחופשה ללא תשלום ללא הסכמתה, פיטורים שלא כדין בהתאם להוראות חוק עבודת נשים.
    אמנם, נפסק כבר על-ידי בית הדין הארצי כי הוצאתה של עובדת בעל כורחה לחופשה כפויה ללא תשלום וללא הגבלת זמן מהווה פיטורים המזכים בתשלום פיצויי פיטורים (מפסק הדין: גליה פיליפוביץ נגד סי.פי.אס מחשבים והנדסה בע"מ, ע"ע 10/03). אולם, בנסיבות המקרה אין מדובר בהוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת. בנוסף, הדבר קרה בזמנים קשים וחסרי ודאות, תחת אילוצים חיצוניים חסרי תקדים, דבר שהיווה שיקול מהותי בהכרעה.

    בימים הראשונים של מגפת הקורונה ביקשה המדינה לאפשר למעסיקים במשק השעיה של יחסי העבודה לתקופת המגפה, תוך שהיא מספקת רשת ביטחון חסרת תקדים בהיקפה ותוך שברור לעובדים, שאין מדובר בחל"ת רגיל, אלא במעין חל"ת "סטטוטורי", שכל כולו נועד לטובת העובדים. לפיכך, מובן עוד יותר, שאין מדובר בפיטורים במצב זה.
    עם זאת, למרות המגפה והנסיבות המיוחדות המפורטות, הפרה הנתבעת את חובתה לקבל היתר להוצאת התובעת לחל"ת כמתחייב מהוראות חוק עבודת נשים.

    חוק עבודת נשים אוסר בסעיף 9 לפטר עובדת בהריון, אשר טרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה. הוראות אלה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית, ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות. עוד נקבע בסעיף 9א לחוק, כי חל איסור על המעסיק לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת שחלה הגבלה על פיטוריה, בתקופה שבה חלה הגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה והמסחר והתעסוקה (כיום שר הכלכלה והתעשייה).

    בית הדין קובע, כי ההוראות האמורות חלות על התובעת, וגם בתקופת מגפת הקורונה, כבכל מצב שגרתי אחר, בקשת מעסיק לפטר עובדת בהריון, לפגוע בהיקף משרתה או בהכנסתה טעונה קבלת היתר. לפיכך, צודקת התובעת בטענתה כי היה על הנתבעת לפעול על פי חוק עבודת נשים ולפנות לשר בבקשה להיתר על מנת להוציאה לחופשה ללא תשלום כדין, נוכח הפגיעה הזמנית בהיקף משרתה ובהכנסתה.
    בית הדין מדגיש, כי תכלית זו נכונה ויפה גם לנסיבות העניין הנדון, שבו ישנה פגיעה בהיקף משרתה של אישה הרה לתקופה מוגבלת, וזאת, למרות אי הוודאות הרבה ששרתה באותו זמן במדינה. כמו כן, שוכנע כי כוונת הנתבעת הייתה להוציא את התובעת לחופשה ללא תשלום לתקופה מוגבלת, שבה שרתה אי וודאות רבה, כך שאי מילוי הוראות הדין, יצר מצב, שבו לא התאפשר לתובעת לרדת לסוף דעתה של הנתבעת, נמנעה זכותה לטעון כנגד הבקשה ונמנע ממנה צדק פרוצדוראלי.

    לפיכך, פסק בית הדין לתובעת פיצוי בסך 10,000 ש"ח בשל התנהלות הנתבעת.

    הצטרפו אלינו

    מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

      גרסה להדפסה
      בניית אתרים