ביקור בגבע (חיפה) מערכות תקשורת בע"מ 21/3/24 | סיור עסקים מרתק בדלית אל כרמל 14/3/24 | סיוע הלשכה בנושאי רגולציה לעסקים בשעת חירום | העלאת שכר מינימום – אפריל 2024 | הנחת יישוב למפונים לשנת 2024 – הנחיות מיוחדות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" | חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים | אי הכללתן של עלויות הובלה נוספות בערך העסקה לצורך חישוב מסי יבוא עקב מלחמת חרבות ברזל | הארכת הקלות בהליך מתן פטור מהצגת אישור תקן רשמי לפי סעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי נוכח המלחמה עד 1 ביולי 2024 | אפיק חשוב לאיתור עובדים במגוון תחומים וללא תשלום | הוקמה ועדת פיקוח לעניין פיטורים של מי ששירתו במילואים | צו הרחבה – תשלום שכר בשל נזק מלחמה ונזק עקיף (חרבות ברזל) | חילופים בתפקיד רכז ההדרכה הבכיר במכללה העסקית של הלשכה | אושר מתווה פיצויים לעסקים בצפון לחודשים ינואר-פברואר 2024 | ארה"ב: וובינר בנושא בריאות הנפש בדגש על טכנולוגיות שיכולות לסייע בהתמודדות עם אירועי המלחמה, 2 במאי 2024 |
X

הצטרפו אלינו

מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

    X

    מעוניין/ת לקדם את העסק שלך?

    מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

    Error: Contact form not found.

    האם עובד זכאי לפדיון ימי חופשה, למרות תקופת ההתיישנות?

    ע"ע 11647-12-18, צומת מהנדסים-תכנון, תאום וקידום פרוייקטים בע"מ נ' אופיר קאופמן, 11 בנובמבר 2019

    מאת: עו"ד איל צורף*

    העובדות

    אופיר קאופמן עבד בחברת צומת מהנדסים כ – 9 שנים בתפקיד מפקח. ביום 7/10/2015 פוטר אופיר, ובתלוש השכר האחרון של אופיר נרשם כי עומדים לזכותו 21.22 ימי חופשה לפדיון.

    החברה סירבה לשלם לאופיר את פדיון ימי החופשה בתלוש השכר, בטענה כי החברה מעולם לא מחקה יתרות ימי חופשה שלא נוצלו.

    עוד טענה החברה כי תקופת ההתיישנות לתביעה על פי חוק חופשה שנתית היא 3 שנים, ולכן יש לחשב את יתרת ימי החופשה של אופיר בגין 3 השנים האחרונות בלבד.

    לטענת החברה, לאופיר מגיעים 57 ימים בגין 3 השנים האחרונות, ומיתרה זו יש להפחית את ימי החופשה שנוצלו באותן שנים, כאשר ב-3 השנים האחרונות נוצלו על ידי אופיר 57.21 ימים. על כן, עפ"י תחשיבה של החברה, לאופיר לא מגיע כל תשלום בגין פדיון ימי חופשה.

    פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

    בית הדין האזורי לעבודה לא קיבל את טענת החברה וקבע כי הרישום בתלוש השכר מחייב את החברה, שכן הוא נעשה על ידה, והחברה לא הציגה ראייה, אשר תסביר מדוע הנתון שצוין בתלוש השכר האחרון של אופיר אינו נכון.

    החברה לא השלימה עם פסיקתו של בית הדין האזורי וערערה על פסק הדין לבית הדין הארצי.

    פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

    בית הדין הארצי קבע כי המעסיק חייב לציין בתלוש השכר את מספר ימי החופשה שניתנו לעובד וכן את יתרת ימי החופשה.

    על כן, ההנחה היא כי מספר ימי החופשה הנקוב בתלוש השכר מבטא את עמדת המעסיק באשר ליתרת ימי החופשה של העובד.

    עוד קבע בית הדין, כי אם תלושי השכר כוללים פירוט נכון של מאזן החופשה, הרי שימי החופשה הנקובים בתלושי השכר יעמדו לזכות העובד אף אם הם נובעים, כולם או חלקם, מהתקופה שקדמה למועד ההתיישנות.

    בסיכומו של דבר, דחה בית הדין הארצי לעבודה את ערעור החברה וקבע כי אופיר זכאי לפדיון ימי החופשה, המופיע בתלוש השכר האחרון שלו.

    המסקנה העולה מפסק דין זה, היא כי אם המעסיק אינו מוחק את יתרת ימי החופשה, שלא נוצלו על ידי העובד (בדרך שנקבעה בחוק ובפסיקה), וימי חופשה אלה ממשיכים להופיע בתלוש השכר, יהא העובד זכאי לפדיון ימים אלה, למרות תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק חופשה שנתית. עובדה זו, עלולה ליצור חשיפה כספית משמעותית אצל מעסיקים, במיוחד בחברות עתירות עובדים ו/או בעת העסקת עובדים ותיקים.

    *עו"ד איל צורף הוא יועץ הלשכה בדיני עבודה

    הצטרפו אלינו

    מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

      גרסה להדפסה
      בניית אתרים
      דילוג לתוכן