באמצע חודש מרץ פורסם ברשומות חוק עבודת נשים (תיקון 63), התשפ"ב–2022, בנוגע להסדרי עבודה גמישים להורים עצמאים.

עד התיקון, חוק עבודת נשים כלל מספר הקלות בנוגע להעסקת אישה בעבודת לילה:

1. נאסר לחייב אישה לעבוד בעבודת לילה, כהגדרתה בחוק עבודת נשים, בפרק זמן של אחת עשרה שעות, ובהן השעות שבין 24.00 ובין 06.00, ובחקלאות השעות שבין 24.00 ובין 05.00, למעט במקרים מיוחדים, שפורטו בחוק.
2. נאסר על מעסיק לסרב לקבל אישה לעבודה רק מאחר שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה, שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה (למעט אם מדובר בסוגי מקומות עבודה ותפקידים המפורטים בחוק).
3. עובדת במקום עבודה, שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי היא אינה מסכימה לעבוד בלילה.

בתיקון לחוק נקבע כי ההקלות האלו יחולו גם בנוגע להעסקת עובד ומועמד/ת לעבודה, שהם הורה עצמאי, כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, המגדלות ילדים עד גיל 12, וכן להרחיב את פרק הזמן המוגדר כלילה לשעות שבין 24.00 לבין 07:30.

"הורה עצמאי" – תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה:

1. הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו.
2. הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א), (ב) או (ג), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו.

(א) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות, ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות.

(ב) היא עגונה, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

(ג) היא חיה בנפרד מבן זוגה, שהתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות, מתוך תקופה של שנים עשר חודשים, שתחילתה ביום הראשון לשהותה במקלט כאמור, פתחה בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעלה במסגרת הליך זה במשך שישה חודשים לפחות, ואולם אישה תהא פטורה מפתיחת הליך כאמור אם המחלקה לשירותים חברתיים אישרה כי יש בכך כדי לסכן את חייה או את חיי ילדה.