ע"ע 35999-10/21, פלונית נגד חברה פלונית ופלוני, 13 בדצמבר 2022

העובדות

פלונית עבדה בבית המלון של חברה פולנית באילת בחודשים פברואר עד ספטמבר 2017, במשרה, שאמורה הייתה לזכותה במענק חיילים משוחררים ובמענק התמדה מטעם בית המלון.

פלונית הגישה תביעה בשל הטרדה מינית כנגד חברה פלונית ופלוני, שהועסק בבית המלון כשף במחלקות המטבח, מאחר שלטענתה, הטריד אותה מינית במסיבת פורים, שנערכה לעובדי המלון בחוף הים. כמו כן, נטען על ידה כי חברה פלונית הפרה את חובותיה בכל הנוגע לטיפול בתלונתה.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

בית הדין האזורי דחה את התביעה וקבע כי פלונית לא הוכיחה, שחוותה במסיבה אירוע או אירועים העולים לכדי הטרדה מינית מצד פלוני, ולפיכך, לא הפרה חברה פלונית את החובות החלים על מעסיק לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

בית הדין הארצי ערך דיון נורמטיבי בדבר האיסור על הטרדה מינית, שבמהלכו הודגש כי תופעת ההטרדה המינית הנה תופעה, אשר עיקר נפגעותיה הן נשים. התופעה החמורה של הטרדות מיניות במקום העבודה מהוות פרקטיקה פסולה להנצחת נחיתות נשים בחברה, והחוק למניעת הטרדה מינית נחקק במטרה לעגן את האיסור על הטרדה מינית וכן להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים.

האיסור על הטרדה מינית והתנכלות קבוע בסעיף 4 לחוק ונועד למנוע התנהגויות שונות, העשויות לפגוע בזכויות היסוד. ההתנהגויות מפורטות בסעיף 3 לחוק והן כוללות, בין היתר: סחיטה באיומים, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו, וכן דגש על התנהגויות כאמור המופנות לעובד במסגרת יחסי עבודה תוך ניצול מרות ביחסי עבודה.

לניצול יחסי מרות ביחסי העבודה שני מרכיבים – רכיב "מרות" ורכיב "ניצול". בהתאם להלכה הפסוקה המונח "מרות" מפורש בהרחבה, כך שגם כאשר מתקיימת מרות עקיפה ואף השפעה או סמכות בלבד, ניתן להכיר בקיומה של מרות. כמו כן, הורחבה הפרשנות למונח "מרות" ונקבע, כי יחסי מרות מתקיימים גם כאשר אין כפיפות "פורמלית" בין הצדדים במסגרת יחסי העבודה.

באשר לאופן בחינת השיקולים שהותוו בפסיקה נקבע כי "מרות" נבחנת לפי אמת מידה אובייקטיבית, ואין די בהתרשמותו הסובייקטיבית של המתלונן. לפיכך, צדק בית הדין האזורי  כשקבע כי אין בין המטריד לבין המוטרדת יחסי מרות. בפסיקה הותוו סממנים שונים המעידים על קיום יחסי מרות, כגון יכולת השפעה על מעמדו ועתידו של העובד, שעשויה להיגזר ממעמדו ומתפקידו של הממונה לרבות הסמכות לקבל ולפטר עובדים.

למול מקרים של הטרדה מינית במסגרת יחסי המרות, ישנם מקרים של הטרדה מינית בין עובדים, שיש ביניהם פערי כוח, שאינם נובעים מכפיפות כלשהי או מיחסי מרות כפי שהוגדרו בפסיקה, אלא מדובר בפערי כוחות במקרים,  שטרם נדונו בפסיקה, ולכן יש לטבוע מונח חדש: יחסי השפעה במקום העבודה.

יחסי השפעה במקום העבודה נמצאים בתווך, שבין יחסי מרות, כלומר ממונה לכפיף, לבין היעדר מרות, כלומר חברים לעבודה במעמד זהה. מבחינה מקצועית יחסי השפעה מתבטאים בניסיון של עובד בתחום הרלוונטי ובמידת החשיבות המקצועית שלו במקום העבודה. השפעתו זו באה לידי ביטוי כשנתוניו המקצועיים האישיים של המטריד מקנים לו ביטחון במקום העבודה ומשפיעים ישירות על המוניטין והשם שלו.

במצב זה, גם בין שני עובדים שהתחילו לעבוד באותו זמן עשויים להתקיים פערי כוחות נוכח כוחו המקצועי של העובד המנוסה יותר גם בלי שיש ביניהם כפיפות כמשמעה בהגדרת יחסי מרות. במקרה שהעובד המנוסה הטריד מינית את העובד המנוסה פחות, פערי הכוחות ביניהם עשויים להשפיע על עתיד המשך עבודת המוטרד ככל שלא ישתף פעולה.

במישור הראייתי, קובע בית הדין, כי כאשר מדובר בהטרדה מינית שבוצעה על ידי בעל השפעה, יש לקבוע כי רף ההוכחה המוטל על המוטרדת ביחס להוכחת רכיב "הראה למטריד כי אינו מעוניין" יהיה נמוך מהרף המוטל על מי שהוטרדה על ידי עובד במעמד זהה לה. ככל שיחסי ההשפעה חזקים יותר, הרף להוכחת רכיב זה יהיה נמוך יותר.

בית הדין פסק, כי בנסיבות המקרה מדובר בתחום "אפור". מצד אחד, אין מקום לקבוע כי התקיימה כפיפות בין פלונית לפלוני, ומצד שני, ברור כי היו פערי כוחות בין הצדדים וכי לפלוני היה כוח השפעה מסוים על חברה פלונית, הנתבעת אף היא. מבחינה מקצועית עולה, כי בעוד שפלונית הייתה זוטרה יחסית  כמלצרית בלובי, פלוני עבד בתפקיד בכיר למדי, קרוב לשף. מבחינה זו, פלוני היה מצוי בעמדת חוזק מקצועית, לעומת פלונית, שכן תפקידו במקום העבודה היה משמעותי ביותר. כמו כן, הוותק שלו במקום העבודה היה רב משל פלונית ופער הגילאים ביניהם, אף שאינו גדול מאד, הרי שבהתחשב בגילה הצעיר של פלונית, תרם להגדלת פערי הכוחות בין השניים מבחינה מעמדית. לפיכך, היה פער כוחות בין פלוני לבין פלונית מבחינה מעמדית, שאינו מגיע למצב של יחסי מרות, אבל התקיימו ביניהם יחסי השפעה.

בית הדין קובע, כי המערערת הוכיחה כי התקיימה הטרדה מינית בעניינה וכי המשיבה לא עמדה בנטל להוכיח כי מילאה חובותיה לנקוט באמצעים סבירים לטיפול תקין בתלונת המערערת ולמניעת הישנות מקרי ההטרדה המינית במקום העבודה.

נקבע כי פלוני ישלם לפלונית פיצוי של 40,000 ₪ + 5000 ₪ הוצאות משפט, ואילו חברה פלונית תשלם לפלונית פיצוי של 120,000 ₪ + 20,000 ₪ הוצאות משפט.